דונלד טראמפ ופרידריך מרץ / צילום: ap, Evan Vucci
ארה"ב הודיעה כי תסיג כ-5,000 חיילים מתוך כוח של קרוב ל-40,000 חיילים המוצבים בגרמניה, בין היתר בשל התגובה הגרמנית למלחמה באיראן והביקורת שהשמיע הקנצלר פרידריך מרץ על הצד האמריקאי. כך מדווחים הבוקר כלי התקשורת באירופה ובארה"ב, על סמך הודעת דובר משרד ההגנה לפנות בוקר (שעון ישראל).
● המדינה שרוצה להפוך לצבא החזק באירופה עד 2039
● גרמניה בצרות: תחזית הצמיחה נחתכה וגל פשיטות רגל מטלטל את הכלכלה
למרות שהצעד נומק כ"בחינה מחדש של הצרכים המבצעיים", אמרו גורמים בפנטגון ל"רויטרס" כי ההתבטאויות של מרץ היו "לא-הולמות ובלתי מסייעות" וכי הנשיא טראמפ מגיב על ידי הצעד ל"הצהרות הבלתי-מועילות" של הקנצלר.
שפל ביחסים בין ברלין לוושינגטון
לפי הדיווחים, הצעד אמור להיות מושלם בעוד כחצי שנה עד שנה, ומהווה שינוי משמעותי בפרישה האמריקאית באירופה. ארה"ב מציבה באופן קבוע כ-86,000 אנשי צבא ביבשת, מחציתם כאמור בגרמניה. בעבר איים טראמפ להסיט כוחות בתוך אירופה בין מדינות ידידותיות פחות לארה"ב למדינות ידידותיות יותר, אולם כעת מדובר על השבת החיילים לארה"ב. גרמניה היא המדינה החשובה ביותר לנוכחות האמריקאית ביבשת, כולל בסיסי חיל האוויר רמשטיין, בסיס הרפואה לנדשטול וכן שורת בסיסים נוספים. האמריקאים מחזיקים בנשק גרעיני בכמה מהבסיסים הללו.
מדובר בשפל נוסף ביחסים בין גרמניה לארה"ב ומפלה אישית למדיניות של הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ. הקנצלר הציב מטרה למדיניות החוץ הגרמנית להימנע מנסיגת כוחות אמריקאית, בין היתר כדי להוכיח כי ברית נאט"ו חזקה בפני איומים ממזרח. רק לפני חודשיים, אחרי תחילת המלחמה ואחרי שמרץ שיבח בתחילה את הכוונה להחליף את משטר האייתולות באיראן, מרץ עידכן את התקשורת כי טראמפ הבטיח "להשאיר את רמת הכוחות האמריקאים בגרמניה כפי שהיא". "אלו חדשות טובות", אמר לתקשורת, "אבל לא ציפיתי שיקרה משהו אחר".
אך לאחר מכן, גרמניה החלה לבקר את המלחמה האמריקאית באיראן. שר החוץ יוהאן וואדפול אמר כי "זו לא המלחמה שלנו", והוא והקנצלר סירבו להושיט סיוע - גם לא סמלי - לאבטחת השיט הבינלאומי דרך מצר הורמוז. לאחר מכן הקנצלר קרא לסיום המלחמה באופן מיידי ובנאום ציבורי שנשא אמר כי המשטר האיראני "משפיל" את כל הממשל האמריקאי על ידי המשא ומתן בפקיסטן ואחיזת החנק בהורמוז. דווקא גרמניה היא אחת המדינות היחידות במערב אירופה שלא הטילה הגבלות על השימוש בבסיסים שלה או בבסיסים אמריקאים בשטחה, בניגוד לספרד, צרפת ובריטניה.