קנאביס בבתי המרקחת / צילום: Shutterstock
בעוד שלוש שנים לא יימכר עוד קנאביס רפואי בישראל בסיגריות או בתפזורת לעישון, כך ממליצה ועדה של משרד הבריאות. לדברי הוועדה, תצורת העישון אינה מאפשרת דיוק במינונים, היא בעייתית מבחינת בריאות הציבור, ומתאימה יותר לשימוש פנאי מאשר לשימוש רפואי. הכוונה היא להחליף את העישון, שהוא כיום שיטת המתן המובילה לקנאביס רפואי בישראל, באמצעי מתן אחרים, אך הומלץ לעשות זאת בהדרגה כדי לא לפגוע במטופלים שהתרגלו לעישון. ההמלצה תוגש לאישור משרד הבריאות והיק"ר - יחידת הקנאביס הרפואי במשרד.
● הניסוי שהקפיץ את המניה של תרופה לקרחת משנות ה־80
● החברות שרוצות נתח משוק התרופות נגד השמנה ומתמקדות בתופעות הלוואי שלהן
זו רק אחת מכמה המלצות שהציגה הוועדה, שכונסה לפני כשנה וחצי בעקבות קריאות של מספר פסיכיאטרים, שטענו כי השימוש בקנאביס רפואי בישראל יוצר בעיות בריאות והתמכרות, בעוד יתרונותיו אינם מוכחים דיים, בעיקר בהתוויית טיפול בתסמונת פוסט־טראומטית, שהפכה שכיחה יותר בעקבות המלחמה. מטופלי פוסט־טראומה מהווים כ-15% ממטופלי הקנאביס בישראל, ומספרם מגיע לכ-20 אלף.
כאשר עלו הטענות הללו, הודה משרד הבריאות כי המחקר בתחום הקנאביס הרפואי אינו דומה באיכותו למחקר בתרופות, ולכן קשה להכריע באופן חד-משמעי באילו מקרים (אם בכלל) עולה התועלת של השימוש בקנאביס על הנזק הפוטנציאלי. הוועדה הוקמה כדי לבחון כיצד יש להתנהל במצב זה, שבו רופאי קופות החולים רושמים למטופלים חומר שאינו תרופה, ואשר המחקר עליו נופל מהסטנדרטים המקובלים לטיפול תרופתי.
אין שינוי בהתוויות ל-PTSD
בשלב הראשון הוחלט שלא לשנות את ההמלצות לרישום קנאביס רפואי לתסמונת פוסט־טראומטית. לדברי ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר גלעד בודנהיימר, שעמד גם בראש הוועדה: "המחקר לא מראה באופן ברור תועלת לשימוש בקנאביס בתסמונת זו, וכן מראה כי החומר עלול לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי ולהפחית מוטיבציה, וכי המטופלים בו חוזרים לתפקוד מלא בסבירות נמוכה יותר. עם זאת, אנו יודעים שיש מטופלים מסוימים שהקנאביס מסייע להם. לכן החלטנו בשלב זה שלא לשנות את ההתוויות".
"אנחנו מעודדים את הרופאים להדגיש בפני המטופלים, לא רק בהתוויה של הפוסט טראומה, שלא מדובר בתרופה. הקנאביס בדרך כלל לא מרפא אלא רק מטפל בתסמינים מסויימים, ואין לראות בו תחליף לתרופות אחרות. על פי התקנות, יש למצות טיפולים אחרים לפני שבוחרים בקנאביס כקו עיקרי. אנחנו משאירים את הנושא לשיקול דעתו של הרופא, שאנחנו מצפים שיעקוב בצורה צמודה אחרי המטופל, יותר מכפי שנעשה עד היום. ולמטופלים אנחנו אומרים: אם הרופא החליט לא לרשום את הטיפול הזה או לרשום טיפול אחר, זו זכותו. הוא עושה את מה שהוא באמת מאמין שהכי טוב למטופלים".
כדי שהרופאים יוכלו לקבל החלטות מושכלות יותר, נדרש מחקר רחב יותר, והמלצת הוועדה היא שהמדינה תקצה לכך משאבים. התקציבים למחקרים קליניים, בדומה לאלה הנערכים בתרופות, חורגים מגבולות ההשקעה הסבירה של משרד הבריאות. עם זאת, מאחר שכבר יש מספר רב של משתמשים בקנאביס, וקופות החולים עוקבות אחריהם ומכירות את מצבם הבריאותי, ניתן לערוך מחקרים אפידמיולוגיים שיספקו חלק מהתשובות. הפסקת תצורת העישון נובעת, בין היתר, מהקושי לחקור את השפעות הקנאביס בעישון - שכן קשה לדעת מהו המינון שנשאף, מה בדיוק מכיל הצמח ועוד.
"כ-30% מהמשתמשים בישראל עומדים בקריטריונים של התמכרות"
מספר המטופלים בעלי רישיון לקנאביס רפואי עומד כיום על כ-140 אלף. גברים צורכים יותר מנשים, וצעירים עד גיל 45 יותר ממבוגרים. בודנהיימר מציין כי 62% מהמטופלים בקנאביס בישראל נוטים לצרוך זנים עם רמות THC (החומר ה"ממסטל") גבוהות יחסית, וכי רובם נוטלים מינון של מעל 30 גרם, אשר, לפי מומחים, משמעותו שהם תחת השפעת הקנאביס לאורך רוב שעות היום.
"אנחנו רוצים לעודד, ואולי גם לתמרץ כלכלית, פיתוח של קנאביס עשיר בחומרים אחרים, חומרים פעילים שאינם THC", הוא אומר. בעבר הצביע השוק ברגליים נגד מוצרי קנאביס עם רמות THC נמוכות. אחת המורכבויות של התחום היא שמוכרים 300 חומרים בקנאביס ולא ידועה בדיוק ההשפעה של כל אחד מהם או יחסי הגומלין ביניהם".
עוד אמר בודנהיימר כי כ-20%-30% ממשתמשי הקנאביס בישראל, הן בשוק הרפואי והן בשוק הפנאי הלא חוקי, עומדים בקריטריונים של התמכרות. "התפיסה הרווחת שלפיה הקנאביס אינו ממכר פשוט אינה נכונה".
עוד המליצה הוועדה להעביר את הטיפול בתחום הקנאביס הרפואי לקופות החולים - תהליך שכבר החל לפני מספר שנים, כאשר בעבר היה הטיפול ברישיונות באחריות משרד הבריאות. המלצה נוספת עוסקת בהגבלות נהיגה ורישיונות נשק למטופלי קנאביס.
ישראל היא, כאמור, אחד משווקי הקנאביס הגדולים בעולם. בעבר הייתה גם תקווה כי תהפוך ליצרנית קנאביס בקנה מידה בינלאומי, עם יצוא בהיקף של כ-4 מיליארד שקל בשנה, ואף תהווה חלוצה עולמית בתחום בזכות הניסיון הרב שנצבר והמחקר המקומי. אולם בשל עיכובים ושינויים רגולטוריים, וכן אי-עמידה של חלק מהחברות ברף האיכות, נדחה הייצוא, ההייפ הבורסאי סביב התחום דעך, וכיום מתקיים יצוא בהיקף מצומצם בהרבה. החברות הבורסאיות המובילות בתחום הן אינטרקיור, שיח וטוגדר.