קריית הממשלה / צילום: אבי דרור - ויקיפדיה
המושג
הרשאה להתחייב: הסכום שעליו משרדי הממשלה יכולים להתחייב לתקופה ארוכה יותר משנת תקציב אחת ההקשר האקטואלי.
תקציב 2026 החביא "בשורה" שעברה מתחת לרדאר: תקציב ההרשאה להתחייב בתחבורה ירד משיא של כ־83 מיליארד שקל בשנת 2023 לכ־45.5 מיליארד שקל בלבד בשנת 2026.
● "הממשלה תהפוך לרשות שופטת": כך נולדה ועדת החקירה הממלכתית
● בנק ישראל התערב בשוק המט"ח בזמן המלחמה. איך הוא עשה זאת?
מהי הרשאה להתחייב?
כשמדברים על תקציב המדינה, לרוב מתכוונים לתקציב ההוצאה. זהו הסכום שהממשלה רשאית להוציא במהלך שנה קלנדרית נתונה (ב־1 בינואר עד 31 בדצמבר), והכסף שבו מיועד לביצוע בתוך אותה שנה.
אלא שבתחומי תשתית כמו תחבורה, רכבות וכבישים מדובר בפרויקטים שנפרסים על פני שנים רבות ולעתים אף עשור ויותר. בפרויקטים כאלה אין היגיון בתקציב שנתי בלבד. לכן קיימת ההרשאה להתחייב - שהיא הסמכות להתחייב מראש להוצאות עתידיות (בדרך־כלל עד חמש שנים), כלומר לחתום על חוזים ארוכי־טווח עם קבלנים וספקים, כשהתשלום בפועל מתבצע לאורך זמן ובהתאם להתקדמות הפרויקט. אם כן, תקציב ההוצאה קובע כמה משלמים השנה, ואילו הרשאה להתחייב קובעת כמה מותר למדינה להתחייב לשלם בעתיד.
מי רגיש לתקציב הזה?
בחלק מהמשרדים, בעיקר אלה שעוסקים בפיתוח ובהקמה של תשתיות, תקציב ההרשאה להתחייב גבוה יחסית. כזה הוא משרד התחבורה - אחד המשרדים שבהם הרשאה להתחייב היא הכלי המרכזי. אי־אפשר להקים מסילת רכבת, מחלף או מערכת הסעת המונים במסגרת של שנה אחת. כאמור, ב־2023 היקף ההרשאות הגיע לשיא של כ־82 מיליארד שקל.
למה? בעיקר בגלל יכולת ביצוע. כאשר משרד מצליח להוציא לפועל את התקציבים שהוקצו לו, לעמוד בלוחות זמנים ולהתקדם בפרויקטים, משרד האוצר נוטה להרחיב את התקציב שלו, במיוחד בתחומים עם תרומה גבוהה לפריון כמו תחבורה.
ואכן, בשנת 2022 נרשמה במשרד התחבורה רמת ביצוע חריגה בגובהה, כ־99%, לעומת כ־60% בלבד בשנה שקדמה לה, כשלצד זאת קודמו תוכניות רחבות־היקף. אלא שבשנת 2023 ירד שיעור הביצוע לכ־83%, ובשנת 2024 צנח לכ־53.3% בלבד. זאת, בין היתר בשל מצב המלחמה ובשל חילופי האישים בתפקידי הגורמים הביצועיים במשרד. מגמה זו מדגישה כי משרדי הממשלה נמדדים בביצוע, ונתוני ההרשאה להתחייב משקפים ירידה בתפקוד המערכת.
ומכאן ההשלכות הכספיות. מבחינה תקציבית, אין טעם להעמיד הרשאות עתק כשבצד השני אין מערכת מקצועית שמסוגלת לממש אותן. הדבר מקבל משנה תוקף על רקע צורכי המלחמה והלחץ התקציבי, כאשר הממשלה לא יכולה להרשות לעצמה לשריין התחייבויות עתידיות בהיקפים גדולים שלא ברור אם יבשילו לביצוע. מהסיבה הזאת ירד באופן משמעותי תקציב ההרשאה ב־2026 בהשוואה לשיא מ־2023.