גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המכשול האחרון הוסר: בג"ץ דחה את העתירות נגד רפורמת הרווחים הכלואים

רפורמת הרווחים הכלואים - שהטילה חיובי מס חדשים על חברות שצברו ערמות של מזומנים ועוררה סערה במשק - צלחה את מבחן בג"ץ: העתירות שהוגשו נגד הרפורמה נדחו, והעותרים חויבו בתשלום הוצאות בסך 100 אלף שקל לטובת המדינה

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס
רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

רפורמת הרווחים הכלואים - שהטילה חיובי מס חדשים על חברות שצברו ערמות של מזומנים ועוררה סערה במשק - צלחה את מבחן בג"ץ: בית המשפט העליון דחה את העתירות שהוגשו נגד הרפורמה וחייב את העותרים ב-100 אלף שקל הוצאות לטובת המדינה.

השינוי במדרגות המס נכנס לתוקף: השכירים שייהנו מעוד כ-5,000 שקל בשנה
אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

"החוק שלפנינו הוא בעיניי מקרה מובהק בו אין הצדקה כי בית המשפט יתערב בחקיקה ראשית בתחום המס", כתב השופט עופר גרוסקופף (שכתב את פסק הדין המרכזי, בהסכמת השופט אלכס שטיין והשופטת רות רונן). "מדובר בתיקון לפקודת מס הכנסה שנועד להסיר עיוות כלכלי ארוך-שנים, ושצפוי להביא להגדלה משמעותית בהכנסות המדינה. זאת ועוד, ההוראות הרבות שנקבעו במסגרת תיקון החוק מלמדות על כך שהמחוקק עשה מאמץ משמעותי על-מנת לקבוע מנגנונים אשר יאפשרו להבחין בין חברות ארנק לבין חברות מעטים אחרות".

גרוסופף הוסיף כי "חזקה על המחוקק כי אם יתברר בהמשך הדרך כי מהיבט זה או אחר החוק נכשל במבחן התוצאה בהשגת תכליותיו, ינקוט את הצעדים הנדרשים על-מנת לתקן זאת. בעת הנוכחית אין די באפשרות בעלמא, שספק אם תתממש ביחס למספר משמעותי של נישומים, כדי להצדיק מתן סעד חוקתי".

הרפורמה שהכניסה 20 מיליארד שקל בשנה

רפורמת הרווחים הכלואים, שנכנסה לתוקף בינואר 2025, מחייבת, בין היתר, את חלוקת הרווחים הצבורים בחברות שהגיעו לסף מסוים ואת תשלום המס על הדיבידנד, או תשלום מס "קנס-מס" בגובה 2%. במסגרת הרפורמה נקבע עוד כי בעלי שליטה בחברות ארנק ישלמו מס שולי על רווחים לא מחולקים העולים על 25% מהמחזור, בחברות שמחזורן עד 30 מיליון שקל.

בשנה הראשונה ליישומה הכניסה הרפרומה לקופת המדינה כ-20 מיליארד שקל - כפול מתחזיות הגבייה.

הרפורמה לוותה בביקורת חריפה ובהתנגדות מצד המשק והלשכות המקצועיות - לשכת עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס - אשר טענו כי מדובר בשינוי שיטת מיסוי חברות ובהתערבות קיצונית בשיקולים העסקיים של החברות במשק - אך צלחה את מבחן ועדת הכספים והמחוקק ונכנסה לספר החוקים.

את שתי העתירות נגד הרפורמה, אשר אוחדו לדיון אחד, הגישו איגוד המייצגים ולשכת המסחר תל אביב והמרכז באיגוד לשכות המסחר וגיל רובינשטיין והחברות בניני רובינשטיין בע"מ וגיל רובינשטיין השקעות ונכסים בע"מ.

העותרים בשתי העתירות טענו כי מדובר בחוק המביא לפגיעה משמעותית בזכויות יסוד מוגנות ובכלכלה הישראלית. בין היתר נטען כי בחוק עוגן משטר מס חסר תקדים בתוכנו ובהיקפו, אשר משנה סדרי עולם בדיני המס של חברות בישראל, משנה מן היסוד עקרונות בסיסיים בפעילותן של חברות, ועלול להביא לפגיעה בכלכלת מדינת ישראל, בתחרות ובמאבק ביוקר המחיה.

עוד נטען כי החוק לא ישיג את מטרתו המוצהרת, שהיא מניעת ניצול לרעה של משטר מיסוי החברות הדו-שלבי בישראל.

המדינה, מנגד, טענה כי לחוק יש תועלת רבה, שכן הוא יביא להגדלה משמעותית בהכנסותיה, לצד הפחתת התמריץ לנצל לרעה את משטר המס הדו-שלבי החל על חברות.

במסגרת החוק נקבעו כאמור שני הסדרים עיקריים אשר יחולו על חברות מעטים (חברות שבשליטתם של עד חמישה בני אדם, ואינן חברות-בת או חברות שיש לציבור ענין ממשי בהן): האחד נועד להרחיב את קשת המקרים בהם תיוחס הכנסתה של החברה ליחידים המחזיקים בה (כמפורט בסעיף 62א לפקודת מס הכנסה); השני קובע מס חדש בשיעור של 2% המוטל על רווחים שהחברה בחרה שלא לחלק כדיבידנד לבעלי מניותיה (כמפורט בסעיפים 81א-81ו לפקודה).

השופט גרוסקופף ציין בפסק הדין הדוחה את העתירות כי "תנאי בסיסי לקיומה של המדינה הוא יכולתה לממן את פעילותה. מערכת המס נועדה, בראש ובראשונה, לאפשר למדינה לעשות זאת. באמצעות המס אותו המדינה גובה היא יכולה למלא את תפקידה השונים: להבטיח את הביטחון ואת הסדר הציבורי; לספק לאזרחיה מוצרים ושירותים ציבוריים; לקדם את הערכים ואת תפיסות העולם שלה; ועוד. לא במקרה ידועה המימרה, המיוחסת לבנג'מין פרנקלין, לפיה 'יש שני דברים ודאיים בחיים - מוות ומסים' (בלשונו: In this world nothing can be said to be certain, except death and taxes)".

לא יעיל, לא מוצדק ולא אפקטיבי

עוד הוסיף השופט כי לגישתו "לא יהא זה יעיל, מוצדק או אפקטיבי אם נעביר תחת שרביט הבחינה החוקתית כל שינוי שייערך במערכת המס. לא יעיל - מאחר שחקיקת המס משתנה כאמור באופן תדיר, ולפיכך, פתיחת השער להגשת עתירה חוקתית בכל מקרה של שינוי במערכת המס - מינורי ככל שיהיה - עלולה להביא להצפת בתי המשפט בעתירות רבות, רובן הגדול, נעדרות בסיס חוקתי. לא מוצדק - מאחר שראוי להכיר במרחב תמרון משמעותי העומד למחוקק בעיצובה של מערכת המס, בהתאם למדיניות אותה הוא מבקש לקדם באמצעותה. לא אפקטיבי - מאחר שבחינה חוקתית של כל שינוי במערכת המס עלולה להביא דווקא לפגיעה בהגנה על הזכות לקניין, בהיעדר מיקוד במקרים בהם קיים חשש לפגיעה משמעותית".

רק כאשר מדובר במס שעל-פי מאפייניו אינו עומד באחד המאפיינים של "מס טוב", ראוי להכיר בכך שחקיקת מס פוגעת בזכות החוקתית לקניין. על-פי בית המשפט העליון, על-מנת להכיר במס כ"לא טוב" וכתוצאה מכך להכיר בפגישה בזכות החוקתית לקניין עקב כניסתה לתוקף של חקיקת מס חדשה, יש להראות שמתעורר חשש ממשי להתקיימות אחד מחמשת התנאים הבאים (שאינם רשימה סגורה): חקיקת מס הכרוכה בפגיעה משמעותית בזכויות רכושיות מוקנות של הנישומים; חקיקת מס הכרוכה בפגיעה משמעותית באינטרסים ציבוריים חשובים; חקיקת מס רטרואקטיבית, המטילה חבות מס בגין מצבי דברים, אירועים או פעולות שהתרחשו בעבר; הטלת מס שאינו שוויוני במהותו, במובן זה שהוא מפלה באופן שרירותי בין נישומים; וחקיקת מס המנוגדת לכאורה להיגיון כלכלי, כגון כאשר כתוצאה מהטלת המס צפוי להיווצר כשל שוק משמעותי, או כאשר על פני הדברים עלויות גבייתו אינן מצדיקות את הטלתו.

כל אלה, נקבע, לא מתקיימים במקרה של רפרומת הרווחים הכלואים.

"ניתן היה לדחות את טענת העותרים לפגיעה בקניין, כבר מהטעם שלפנינו חקיקת מס שהעותרים לא הצליחו לבסס כי היא 'חשודה' כמפרה את אחד ממאפייני 'המס הטוב' - דהיינו לא שכנעו כי מתקיימות לגביה מי מהקטגוריות החשודות המצדיקות לשיטתי בחינתה של חקיקת מס במשקפי פגיעה בזכות הקניין", ציין השופט.

עוד נקבע כי לא הונחה תשתית עובדתית ומשפטית משכנעת לטענות העותרים כי חוק מיסוי רווחים לא מחולקים מביא לפגיעה בזכויות יסוד מוגנות של חברות המעטים - לא זכות הקניין; לא הזכות לשוויון; ואף לא חופש העיסוק.

עוד נקבע כי החקיקה עומדת גם בתנאי מבחן המידתיות, אשר בין היתר בוחן האם התועלת הכלכלית שתצמח מהחוק עולה על הנזק שעלול להיגרם לחברות מעטים שאינן חברות ארנק ושהחוק יחול עליהן.

"התועלת שתצמח מהחוק היא ברורה ומיידית. להערכת הצוות לבחינת רווחים לא מחולקים, פוטנציאל הגבייה מהצעדים שננקטו במסגרת החוק עומד על כ-5 מיליארד שקל בשנה, מתוכם מוערך כי 99% ייגבו מעשירון ההכנסה העליון", ציין השופט.

"אם לא די בכך", הוסיף, "החוק צפוי לצמצם באופן משמעותי את ניצולו לרעה של המשטר הדו-שלבי - עיוות כלכלי משמעותי אשר מביא לפגיעה בשוויון בין נישומים היכולים לפעול דרך חברת ארנק לבין קבוצות אחרות באוכלוסייה.

"בנסיבות אלה, נדרשים טעמים כבדי-משקל על-מנת שיהא זה מוצדק להורות על בטלותו של החוק. ואולם בפועל, הפגיעה אותה הראו העותרים נוגעת לחברות מעטים שאינן חברות ארנק בלבד, היקפה אינה ידוע, וממילא הפגיעה שתיגרם להן אינה מצויה ברף הגבוה (ואין היא חוצה כלל רף הפגיעה החוקתית)".

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

היא לא שילמה עשרות שנים על דירה שרכשה מהמדינה. למה בית המשפט החליט לוותר?

מה עושים כאשר יש סתירה בין ההבטחה בעל-פה למסמך בכתב? ● מה החליט ביהמ"ש כאשר דייר אחד התנגד לפינוי-בינוי בשל קשיים בריאותיים? ● ולמה השופט ויתר לאישה שלא שילמה עשרות שנים על דירה שרכשה מהמדינה? ● 3 פסקי דין בשבוע 

איור: גיל ג'יבלי

מחקר חדש בדק: למה אנשי השיווק לא מתמסרים לבינה המלאכותית?

כמעט כולם בענף השיווק והפרסום מבינים את היתרונות של הבינה המלאכותית היוצרת, ואפילו משתמשים בכלי אחד או שניים, אבל אימוץ מלא וקבוע לצורכי עבודה? זה כבר עניין אחר ● המחקר של ענקית הייעוץ האסטרטגי בוסטון קונסלטינג גרופ ממפה את החסמים, ובכירי השיווק בחברות הטכנולוגיה הישראליות מנתחים למה זה קורה, ואיך בכל זאת אפשר להדביק את הקצב

עבודות בנייה ושיקום בקיבוץ בארי / צילום: מנהלת תקומה

דוח מינהלת התקומה: כמות התושבים כיום גדולה מערב ה-7 באוקטובר

מינהלת התקומה מפרסמת את דוח המחצית של פעילותה, ממנו עולה כי 92% מתושבי האזור חזרו לבתיהם, ואליהם הצטרפו 3,000 תושבים חדשים ● כך נראים עד כה מאמצי השיקום בתחומי החיים השונים - והאתגרים להמשך

ד''ר יפעת בן חי שגב / צילום: רמי זרנגר

בג"ץ נתן צו ארעי למניעת התכנסות מועצת הרשות השנייה

השופט אלכס שטיין הורה לקבוע בהקדם דיון בפני הרכב של שלושה שופטים בעתירות נגד מינוי יו"ר מועצת הרשות השנייה ד"ר יפעת בן חי שגב וחברי המועצה ● לדבריו, "המועד האחרון להגשת תשובות המשיבים לעתירות הוארך יותר מפעם אחת; בקשות הארכה שהונחו על שולחני היום אינן מקובלות עליי כלל ועיקר"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

קורצת לג'פניקה ומתכוננת לגל הנפקות חדש: הבורסה בתל אביב משיקה שני מדדים חדשים

הבורסה לניירות ערך הודיעה כי החל מיום שישי הקרוב, ייסחרו בתל אביב שני מדדים חדשים - מדד ת"א־מזון ומדד ת"א 35 משקל שווה, שיעניק משקל זהה לכלל המניות במדד הדגל ● בנוסף, מדד רשתות השיווק, שלא זכה לעניין רב, ישונה ויהפוך למדד ת"א־צריכה, במטרה להגדיל את האטרקטיביות שלו

BYD Dolphin / צילום: Shutterstock, Pond Thananat

ייצוגית תקדימית נגד יצרנית הרכב הסינית BYD: אוספת מידע אישי על הנוסעים

בבקשה, שהוגשה נגד יבואנית הרכב שלמה מוטורס ונגד היצרנית, נטען כי BYD אוספת את המידע אך לא מעדכנת בכך את הרוכשים, תוך פגיעה חמורה ומתמשכת בפרטיותם ● עוד נטען כי מדיניות הפרטיות מוצגת לרוכשים רק לאחר השלמת העסקה, תוך "שימוש בטקטיקות אפלות שאינן מקימות הסכמה מדעת כחוק" ● שלמה מוטורס בתגובה: "פועלים עפ"י דין"

F15IA מטוס / צילום: בואינג

בעשרות מיליארדי שקלים: ועדת השרים אישרה שתי טייסות קרב חדשות

ועדת השרים להצטיידות אישרה למשרד הביטחון לרכוש במקביל שתי טייסות קרב חדשות: טייסת רביעית של מטוס האדיר וטייסת שנייה של F15IA ● זהו צעד ראשון במימוש תוכנית בניין הכוח לעשור הקרוב, שאושרה בתקציב ייעודי של 350 מיליארד שקל

מיטל שמיע / צילום: יונתן בלום

היא ניהלה חשבון השקעות בגיל 10. היום היא מאתרת משקיעים ויזמים עבור מיקרוסופט

בגיל 10 כבר ניהלה כסף בחשבון השקעות, בטנזניה בנתה פתרונות אנרגיה, ותאונה בפורטוגל ריתקה אותה לכיסא גלגלים ● היום מיטל שמיע מאתרת משקיעים וחברות לחממה במיקרוסופט ● פרויקט 40 עד 40

מגדל ''בית שיאים'' בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

4 דירות נמכרו בחודש אחד במגדל שהקדים את זמנו. ואיך המחירים?

ניתוח 4 עסקאות ב"בית שיאים" בבאר שבע משקף ירידות של עד 14% מהשיא של 2024 ● "בית שיאים" הוא מגדל מגורים שהוקם לפני 30 שנה בשכונה ג' ● ארבע העסקאות שבחרנו לנתח הן של דירות שני חדרים, בשטח של כ־55 מ"ר

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

הניסוי שהקפיץ את המניה של תרופה לקרחת משנות ה־80 והחזיר אותה לכותרות

יצרנית תרופה לקרחת בבליעה זינקה 167% מאז הונפקה בפברואר וכבר שווה 3.7 מיליארד דולר ● חברת טייטו הישראלית עושה היסטוריה ב־FDA ● ומה מתכננת חברת המזון פרודלים לעשות עם הרכישה החדשה שלה – סטארט־אפ שפיתח שיטה להפחתת סוכר במזון ובמשקאות בלי לאבד את הטעם ● השבוע בביומד

כנס בעלי המניות השנתי של ברקשייר הת'אוויי, הערב (ש') / צילום: Reuters, Brendan McDermid

הרבעון הראשון בלי באפט כמנכ"ל: המניה דשדשה, הרווח קפץ וחמש ההשקעות הכי גדולות

ברקשייר האת'וויי, חברת האחזקות של וורן באפט, הציגה קפיצה של 18% ברווח התפעולי ברבעון הראשון של גרג אייבל כמנכ"ל, ומאגר המזומנים שבר שיא חדש ● המניה ירדה מתחילת השנה בכ-6% ומפגרת מאחורי ה-S&P 500 ● וגם: מי נצפה בקהל בכנס השנתי של בעלי המניות?

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

וורן באפט לא מוצא מה לקנות וחושב שהשוק הפך לקזינו

האסיפה השנתית של ברשייר האת׳ווי התקיימה אתמול, הפעם עם וורן באפט שפרש מתפקיד המנכ״ל - בקהל ● למרות זאת כמה אמירות חדשות שלו גנבו את ההצגה

ישראל מלאכי, מנכ''ל משרד האוצר החדש / צילום: דוברות משרד האוצר

הממשלה אישרה את מינוי ישראל מלאכי למנכ"ל משרד האוצר

הממשלה אישרה היום את מינויו של ישראל מלאכי לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר ● שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע בחודש שעבר על בחירתו במלאכי, לאחר ששני המנכ"לים הקודמים שמינה למשרדו עזבו  את התפקיד ● בעוד שקודמיו גויסו לאוצר מבחוץ, מלאכי מכהן כמשנה למנכ"ל המשרד בשלוש השנים שחלפו מאז שסמוטריץ' הגיע לאוצר

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

מתי וורן באפט יחזור לקנות מניות? "כשאף אחד אחר לא יענה לטלפון"

האסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי נוהלה לראשונה על ידי המנכ"ל החדש גרג אייבל ● ובכל זאת, עיניי המשקיעים עדיין היו נשואות למושב בשורה הראשונה שבו ישב וורן באפט ● מה דעתו על השווקים ומה תהיה ההשקעה הבאה שלו: 5 תובנות מה"וודסטוק של הקפיטליזם"

מתקן הפקה בשדה הגז שנסגר בחרונינגן, הולנד / צילום: Reuters, Michael Kooren

בין חזון ירוק למציאות כלכלית: אירופה חוזרת להשקיע בקידוחי גז ונפט מקומיים

מצוקת האנרגיה המחריפה מאלצת את ממשלות אירופה לחשב מסלול מחדש ולתעדף ביטחון אנרגטי על פני חזון סביבתי ● מגרמניה ועד דנמרק, היבשת מאריכה רשיונות קידוח ומפתחת שדות גז חדשים - מתוך הבנה שהכלכלה לא יכולה להמתין להשלמת המהפכה הירוקה

כותרות העיתונים בעולם

"לא נלקח ברצינות": אוקראינה ניסתה להזהיר את ישראל מרחפני הנפץ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ישראל סירבה לסיוע אוקראיני מול רחפני הנפץ של חיזבאללה, איראן מאיימת כי לא תתיר לספינות ישראליות לחצות את מצר הורמוז "בכל זמן", והתוקפנות של משטר האייתוללות נגד איחוד האמירויות הביאה להידוק משמעותי נוסף ביחסי אבו דאבי עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם 

מוצרי תנובה בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

שופרסל עושה שרירים לתנובה ומורידה מוצרי חלב מהמדפים

קמעונאית המזון הגדולה בישראל, שבשליטת האחים אמיר, הודיעה כי לא תמכור מוצרי יופלה ופיראוס ● מדובר בסכסוך השלישי בין החברות בפחות מ-4 שנים ● ומה עושות המתחרות?

רועי כחלון, אלה תמר אדהנן, פלג דודוביץ ואיתי פלד בפאנל משותף בכנס המנהיגות הצעירה של גלובס / צילום: רמי זרנגר ותמר מצפי

בין וול סטריט לרשות החברות: הרגעים המכוננים של ארבעה מנבחרי הפרויקט

בכירי המשק הצעירים שוחחו בכנס המנהיגות הצעירה של גלובס על הדרך לצמרת • איך הם מתמודדים עם "תסמונת המתחזה" • וגם: התחזית האופטימית לשוק הנדל"ן והעבודה לצד השר אמסלם

מטוס שניזוק במלחמת העולם השנייה. צריך לשאול מה קרה דווקא למטוסים שלא שבו / צילום: Reuters, IMAGO

משקיעים שימו לב: ההטייה שגורמת לכם להפסיד

"הטיית השורד" היא נטייה להסיק מסקנות מאלה ששרדו והצליחו, בלי ללמוד ממי שנכשלו ונעלמו ● בשווקים, הבעיה חריפה במיוחד: המשקיעים שמים את הכסף על רולטה רוסית, רק שהם משוכנעים שיש פה אסטרטגיה או מומחיות ● בשטח, סיכון אמיתי אינו נמדד במספר הפעמים שבהן משקיע הרוויח, אלא בשאלה האם הוא יכול להרשות לעצמו את הפעם האחת שבה האקראיות לא תעבוד ● הסיכונים בשווקים - כתבה ראשונה בסדרה

אלונה בר און, מו''ל גלובס / צילום: רמי זרנגר

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "התזה שלנו לגיוון אינה העדפה מתקנת, אלא השקעה בהרחבת מנגנוני האיתור"

"אי-אפשר להגיד שתחילת הדרך של הנבחרים לא מגוונת ולא מרתקת ומפתיעה במסלולי הקריירה", אמרה מו"ל גלובס אלונה בר און בכנס המנהיגות הצעירה ● "התמהיל הוא לא רק בסיפורים ובמסלולי הקריירה - 48% נשים, 60% מהמגזר העסקי ו-28% מהמגזר הציבורי. 10% מהחברה הערבית ו-5% מהחברה החרדית, 8% הם דתיים לאומיים"