אנטנה של סטארלינק. בעיגול: אילון מאסק / צילום: שאטרסטוק, AP- Matt Rourke
שנת 2026, ובעיית הקליטה הסלולרית בכבישי ישראל וברכבת עדיין כאן, במיוחד באזורים מרוחקים. לגלובס נודע שהמדינה מקדמת פתרון: פריסת תשתיות תקשורת לוויינית. במשרד התחבורה עובדים בימים אלה על קול קורא שצפוי להתפרסם בתוך כחודשיים, שבמסגרתו יוזמנו חברות להציע פתרונות ולתמחר את הפרויקט.
● משרד התחבורה מקדם: מיזוג בין חברת התחבורה של ירושלים לנתיבי איילון
● מנכ"ל משרד התחבורה: "מטוס ראשון בשדה התעופה בצקלג שבנגב בתוך 5 שנים"
ההערכה היא כי בשלב זה סטארלינק, מיזם האינטרנט הלווייני של אילון מאסק, היא החברה המרכזית שעשויה לעמוד בקריטריונים. את הפתרון מתכננים ליישם גם בטיסות פנים בשטח הארץ. שרת התחבורה מירי רגב הייתה אמורה להיפגש עם מאסק במהלך ביקורו המתוכנן בישראל במרץ, אך הביקור נדחה בשל המלחמה. הוא צפוי להגיע החודש, אך טרם נקבעה פגישה בנושא.
הפרויקט צפוי להתפצל בין מספר גופים: נתיבי ישראל תהיה אחראית על הכבישים, רכבת ישראל על הרכבות, ורשות שדות התעופה על תחום התעופה. הערכת העלות הכוללת של המהלך, כולל הקמת תשתיות, עומדת על עשרות מיליוני שקלים, כאשר לפי הרעיון שנבחן השירות לנוסעים יהיה חינמי. במשרד התחבורה מתכננים להתחיל בפיילוט שיימשך כשנה במספר מוקדים מרכזיים. בתוך כשלושה חודשים צפויה להתקבל תמונה ברורה יותר לגבי היקף התשתיות הנדרש והעלויות.
"תמיד יש לוויין של סטארלינק מעל הראש"
לסטארלינק יש יותר מ־8,000 לוויינים והיא מופעלת על ידי חברת SpaceX, גם היא בבעלות מאסק. "תמיד יש לוויין של סטארלינק מעל הראש", אומר פרופ' מאיר אריאל, ראש המרכז להנדסת חלל באוניברסיטת תל אביב. אך לדבריו, יש שתי מגבלות מרכזיות, כשהראשונה היא עצם הקליטה: "מניסוי שנערך בארה"ב עולה שמתאפשרת תקשורת ישירה לטלפון הסלולרי רק אם היא דרך מפעיל סלולרי ספציפי. זו תוספת ולא תחליף".
המגבלה השנייה היא איכות החיבור: "איכות התקשורת והקליטה נמוכות יותר, והקצבים נמוכים יותר. בתקשורת מול לויין צריך קו ראייה, אז אם יש הפרעה פיזית הקליטה משתבשת. אם הרכבת נכנסת למנהרה, לא תהיה תקשורת. לכן זה פתרון בעיקר לשטחים פתוחים. כן אפשרי לרכוש מסטארלינק אנטנה ומודם עם מסוף, שאפשר להתקין למשל על גג של רכבת. בכל אופן, זה לא אינטרנט מהיר כמו ברשת סלולרית, אלא יותר מיועד לתמיכה בהודעות, שיחות טלפון וגלישה בסיסית".
בענף התעופה, אינטרנט לווייני הוא פתרון מוכר. חברות תעופה רבות בעולם כבר יישמו או החלו ליישם פתרונות של סטארלינק, בהן אמירייטס, יונייטד איירליינס, בריטיש איירווייז ולופטהנזה, בעיקר בטיסות ארוכות טווח. אל על מספקת אינטרנט לווייני בטיסותיה לארה"ב, אירופה ובקרוב תאילנד דרך ספק אחר, Viasat. כעת כאמור בוחנים במשרד התחבורה שימוש בסטארלינק בטיסות פנים בישראל, שאורכות פחות משעה.
אחת השאלות המרכזיות סביב המהלך היא מדוע נבחר פתרון לווייני כשיש חלופות אחרות, כגון הרחבת פריסת האנטנות הסלולריות, שיתופי פעולה עם חברות הסלולר, או פתרונות מבוססי תשתית קרקעית. לדברי פרופ' אריאל, אם אפשר להקים תשתית קרקעית היא עשויה לתת פתרון טוב יותר, אך היתרון של סטארלינק הוא בעיקר בעלות ובפריסה באזורים שבהם אין תשתית קיימת. "זה זול יותר מהקמת עמודים וסלילת תשתיות", הוא אומר.
ב־68 מיליון שקל: הפתרון של רכבת ישראל
בסוגיית הקליטה ברכבת יש שני אתגרים מרכזיים, הראשון הוא תשתית הסלולר לאורך תוואי המסילות. לא כל התוואי מכוסה כיום כנדרש, בעיקר בשל מחסור באנטנות בקרבת המסילות. כדי להאיץ את הפריסה, גובש הסכם בין משרד התחבורה, משרד התקשורת ורכבת ישראל, שבמסגרתו רכבת ישראל מעמידה לרשות מפעילות הסלולר שטחים להקמת תשתיות ללא תשלום שכירות.
האתגר השני נמצא בתוך הקרונות עצמם. קרונות הרכבת, העשויים מתכת ופלדה, מתפקדים באופן שמזכיר כלוב פאראדיי - כלומר מבנה מתכתי שמחליש את חדירת האות הסלולרי פנימה. השילוב בין סיגנל סלולרי שאינו איכותי מלכתחילה לבין קרון מתכתי שמקשה על חדירתו, מוביל לנפילות קליטה. כדי להתמודד עם הבעיה, רכבת ישראל מפעילה פרויקט רחב של "חירוץ חלונות" בלייזר, שמאפשר לסיגנל להיכנס טוב יותר אל הקרון. הסבת הצי, כ־700 קרונות, תימשך כשנתיים בתקציב שעומד על 68 מיליון שקל.