הכישלון של 7 באוקטובר צרוב לכל ישראלי בראש. זה לא רק מה שקרה באותו בוקר, אלא מה שלא קרה: האזהרות שלא נדלקו, ההגנות שלא עמדו, התחושה שמערכת שלמה קרסה ברגע הכי קריטי. מאז, התאריך הזה הפך לעוגן כואב בתודעה הישראלית, שעדיין לא קיבלה תשובות מלאות למה שקרה באותם ימים גורליים.
● "המרחק בין נתיבות לתל אביב הוא מרחק תודעתי": כך מנסים לבנות חוסן בדרום
● אלקבץ: "הצבא לא היה צבא ההגנה לישראל באותו בוקר של ה-7 באוקטובר"
האלוף במיל' סמי תורג'מן, מפקד פיקוד דרום לשעבר וראש ועדת תורג'מן לבדיקת איכות תחקירי הטבח בצה"ל, חשף בוועידת הדרום לעסקים של גלובס את נקודת המבט שלו לאירועים הקשים, לראשונה מאז פרסומם: "7 באוקטובר היה כישלון מערכתי כולל וגדול. הצבא כולו קרס באותו בוקר".
"גילינו פערים תרבותיים ומבצעיים חוצי גזרות"
בשיחה עם אל"מ במיל' טליה לנקרי, חברת הוועדה לתחקירים, אמר תורג'מן כי הטבח לא היה אירוע נקודתי: "זו לא תאונה בגזרה ספציפית או בשבת ספציפית. במסגרת התחקירים, גילינו פערים תרבותיים, מבצעיים, חוצי גזרות".
לדבריו, גם ההצלחות המבצעיות בלבנון ובאיראן לא מוחקות את הכישלון של 7 באוקטובר - "ולא ימחקו אותו. הן לא יתקנו את הליקויים. הצלחנו בצורה מרשימה באותן גזרות, אין מילים אחרות, אבל זה לא אומר שתיקנו את בעיות היסוד שנתגלו ב־7 באוקטובר. יש הרבה עבודה בתיקון. הייתה כאן מציאות בלתי נתפסת: הצבא, המפקדים הבכירים ביותר, התריעו על מלחמה - והצבא בכל זאת הופתע מהמלחמה, אחרי שהוא התריע. זה בלתי קביל".
"המבחן האמיתי כעת הוא מבחן התיקון"
בתחקירי ועדת תורג'מן עלו מספר מסקנות באשר להתנהלות הצבא באותו הבוקר, כאשר בשיחה עם לנקרי, תורג'מן בחר להתמקד בשתיים מרכזיות. "הראשונה - הצבא התרחק מהמושג של תופעת המלחמה, בוודאי מתופעת המלחמה בהפתעה. צה"ל חשב והאמין שבעצם אין מלחמה שייזום האויב. אנחנו נשלוט בזה, נשלוט בגובה הלהבות. זה היה כך לאורך כמה שנים, והתקבע. הדבר הזה קרס ב־7 באוקטובר".
המסקנה השנייה, אליה התייחס תורג'מן היא שלדבריו "אסור לעולם לזלזל באויב ובאיום שהוא מציב. חמאס בנה את עצמו לאורך שנים לתוכנית מתקפה גדולה, והצבא עסק במבצעים מוגבלים. מצאנו פער עצום: כוח שערוך לעימות חלקי מול אויב שנערך לעימות כולל. זה מצביע על יהירות של חלק מהמפקדים, לא להבין את האיום, לא להיערך אליו. כתוצאה מזה נכשלנו כישלון עצום.
"למפקד קרבי אין שאלה מעליבה יותר מאשר 'איפה הצבא היה ב־7 באוקטובר'. זו שאלה שמצביעה על כישלון גדול, בו ילדים היו לבד מול הקנה של האויב. לכן המבחן הוא מבחן התיקון. המייסדים של המדינה גיבשו תפיסה של ביטחון לאומי, שהיא תפיסה טובה, שהחזיקה לאורך הרבה מאוד שנים, וחלק גדול ממנה רלוונטי גם היום. הפערים שראינו הם קודם כול ביישום שלה".
לדבריו, צריך לשנות מהיסוד את תפיסת מניעת האיומים של ישראל. "לאורך השנים אנחנו נתנו לארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה מרחב חופשי להיבנות, ליום שבו הם ירצו לפלוש ולתקוף אותנו. אנחנו צריכים להפסיק לקדש את השקט הזמני על חשבון הסכנה העתידית. עלינו לגדוע איומים עוד כשהם מתהווים. המשמעות, שכולנו כחברה צריכים להפנים, היא שנמשיך לחיות על החרב עוד הרבה מאוד שנים".
"היה שיתוף פעולה מצוין - אבל זה לא המבחן"
לאורך הזמן שחלף מאז עבודתה של ועדת תורג'מן, נשמעו קולות רבים סביב הגישה של צה"ל בקבלת המסקנות וביחס אל עבודת הוועדה. "היה לנו חופש פעולה ושיתוף פעולה מצוין, מהרמטכ"ל, דרך סגן הרמטכ"ל ועד המפקדים", אמר תורג'מן. "איפה שלא היה חופש כזה, יצרנו אותו כי יש לנו אחריות. זה אירוע בקנה מידה היסטורי. לא נשארנו במסגרת שהוכתבה לנו.
"כך לדוגמה, באירוע המטלטל סביב ההתמודדות עם חומת יריחו (התוכנית המפורטת של חמאס לפלישה לישראל, י"נ) - הצבא נכשל כישלון חרוץ בהתמודדות איתה למרות שהיא הייתה בידיים שלו - וזכינו לשיתוף פעולה.
"הכוונה של הרמטכ"ל טובה", הוא הוסיף, "אין לי ספק בזה, מתוך רצון לעקוב אחרי היישום. אני מאוד מקווה שהדברים שמצאנו ייושמו. בסופו של דבר, הדוח הוא לא שלי, אלא של מומחים מדיסציפלינות שונות.
"השתדלנו לרדת לעומק לכל הנושאים. הגשנו דוח מאוד מקצועי ומאוד ביקורתי. המבחן הוא לא בשיתוף הפעולה ובכוונות של המפקדים. המבחן הוא מבחן המעשה.
"יש המון עבודה נדרשת, שינויים, חינוך, מקצועיות, שינוי תרבותי, מינוי אנשים - המבחן הוא ליישם את כל אלו ולהיות מוכנים לא למבצע יזום על ידינו, אלא למבצע יזום על ידי האויב. אלו שני דברים שונים לחלוטין".
תורג'מן נשאל גם על עתיד האזור. לדבריו, "ברגע שרצועת עזה תפורז מהנשק, ונדע שאין שם איום, אם זה יקרה - זו בשורה של התפתחות כלכלית לישראל בכלל, ובוודאי לאזור העוטף. אבל זה יכול להתממש רק אם התוכנית לפירוק חמאס מנשק תקרה. הסיכוי שחמאס יסכים למסור את הנשק מרצונו הוא סיכוי קלוש מאוד. ככל הנראה, כדי להשלים את המשימה, נדרש לעוד פעולה ברצועת עזה. היום, כל פעולה כלכלית בעזה תביא להתעצמות מחודשת של חמאס, כבר טעינו פעם אחת בנושא ולא נחזור על זה".
"הבאתי אלמנטים מהצבא לתפקיד בנגה"
בסיום השיחה דיבר גם על תפקידו כיו"ר נגה, החברה לניהול רשת החשמל בארץ, ועל ההבדלים מול תפקידיו בצבא: "נכנסנו לנעלי חברת החשמל, בלי לגרום למשק החשמל לעצור. זה כמו להחליף מנוע של מכונית מרוץ תוך כדי נסיעה. הצלחנו להקים ולהציב את החברה בדיוק במקום שבו היא צריכה להיות - לתכנן ולנהל את משק החשמל. המשק הישראלי צומח בקצב שלא דומה לאף מדינה ב־OECD או בעולם המערבי, צמיחה של 3.5% בשנה בביקוש לחשמל.
"יש דברים שאתה מביא מהצבא לתפקידים כאלו, וזה יתרון אדיר - טיפול במערכת קריטית לאומית, משימתיות גבוהה. השינוי הגדול הוא שבסופו של דבר הצבא הוא מערכת היררכית, וכשאתה שחקן בין שחקנים אחרים, שלכל אחד מהם אינטרס משלו - זה סגנון אחר של התנהלות שכולל זיהוי אינטרסים משותפים, גיוס גופים ושיתוף פעולה כדי להצליח. זה שאף אחד מהאזרחים לא הרגיש שהאחריות עברה מחברת החשמל לחברת נגה, מעיד על ההצלחה ומאמין שככה יישאר".
***גילוי מלא: הוועידה מתקיימת הודות לשיתוף פעולה עם קבוצת שטראוס, בנק לאומי ועיריית נתיבות. בחסות: דיפלומט, מפעל הפיס ורדיו דרום ובהשתתפות: תגלית ומקורות.