סיור בנתיבות במסגרת ועידת הדרום לעסקים של גלובס / צילום: שלומי יוסף
במהלך ועידת הדרום לעסקים של גלובס התקיים סיור ביטחוני לאורך יישובי הגבול הסמוכים לרצועת עזה. במהלך הסיור הוצגה גם תפיסת ההגנה המתעדכנת של צה"ל, שמבקשת לייצר אזור חיץ בתוך שטח האויב, לצד בחינה של האופן שבו הפסקת האש באה לידי ביטוי בשטח. את הסיור הובילה אל"מ (מיל’) טליה לנקרי.
● ועידת הדרום לעסקים: | יגאל דמרי: "חזיתי את עליית המחירים בדרום לפני 15 שנה - אמרתי לכולם: תקנו, זה יהיה שווה הרבה"
● ועידת הדרום לעסקים | "ב-7 השנים האחרונות נתיבות הכפילה את עצמה. אנחנו משקיעים בתעשייה ונבנה בית חולים, לא יעזור כלום"
הסיור החל בעיר נתיבות, במרכז שוורץ רייסמן. במקום פועלות תוכניות לימוד לתלמידי האזור בתחומי הפיזיקה והתעופה, והושקעו בו כ-50 מיליון שקלים. תלמידים מכיתות ט’ משתלבים בתוכנית ״מרומים״ בשיתוף חיל המודיעין וחיל האוויר, במסגרתה הם עוברים הכשרה תעופתית עד לסיום לימודיהם בתיכון ומקבלים רישיון טיס אזרחי. לצד זאת פועלת מגמת אופק שבה מוכשרים תלמידים לעיסוק בתחומי הרחפנים והכטמ"מים, כחלק מהכוונה לעודד שירות משמעותי בצה"ל.
משם המשיך הסיור לאנדרטת "חץ שחור" המשקיפה לעבר גדר הגבול עם רצועת עזה. בנקודה זו ניתן היה לראות את המרחק הקצר בין היישובים הישראליים לבין השטח שמעבר לגדר - מרחק של מאות מטרים בלבד.
"סימנים מוקדמים לא תורגמו להתרעה מבצעית"
לדברי לנקרי, נקודת המוצא להבנת האירועים היא מושג ה"פרימטר" - מרחב החיץ שנועד להרחיק את האויב מהיישובים. לדבריה, לאורך השנים ישראל ניסתה לייצר מרחק כזה, בין אם באמצעות לחימה שמועברת לשטח האויב ובין אם דרך הסדרים מדיניים. אלא שלדבריה, ערב ה-7 באוקטובר מרחב החיץ בפועל הצטמצם מאוד, והפך לשטח שבו התאפשרה נוכחות ופעילות של גורמים מעזה, לעיתים גם תחת כיסוי אזרחי כמו חקלאות.
בשטח, כך תיארה, לא הייתה הסתרה: הפעילות של חמאס נראתה לעין - מהפרחת בלונים ועפיפונים ועד אימונים בקרבת הגדר. גם תצפיתניות וגם מפקדים הבחינו בכך. עם זאת, ההערכה המבצעית התבססה פחות על היכולת שנראתה בשטח, ויותר על ההנחה שאין כוונה לממש אותה.
לנקרי הדגישה כי ההיערכות הייתה ל״כוונה ולא ליכולת״ - כלומר, למרות שהיכולות היו ברורות, ההנחה הייתה שחמאס מורתע ולא יפעל. לדבריה, תפיסה זו הובילה למצב שבו גם סימנים מוקדמים לא תורגמו להתרעה מבצעית.
עוד ציינה כי הייתה תלות גבוהה במודיעין כגורם מכריע בקבלת החלטות, במקום שימוש בו ככלי תומך בלבד. לדבריה, מפקדים המתינו למידע נוסף במקום לקבל החלטות על בסיס הספק הקיים. בבחינה בדיעבד של המידע שהיה זמין שעות לפני האירועים, היא טענה כי ניתן היה לגבש ממנו תמונה שמצביעה על מלחמה.
במקביל, לדבריה, ההיערכות בשטח לא תאמה תרחיש של הסלמה: מספר הכוחות היה מוגבל, ובמקרים מסוימים שוחררו חיילים הביתה מעבר למקובל. גם רמת הכוננות לא הופעלה במלואה, ונהלים כמו "כוננות עם שחר" לא יושמו באופן מלא.
לצד זאת, היא תיארה גם שיקול נוסף שהשפיע על ההתנהלות - הימנעות מצעדים שעלולים להתפרש כהסלמה. גישה זו, לדבריה, הובילה להימנעות מפעולה, גם כאשר הצטברו סימנים בשטח. לנקרי הגדירה את האירועים ככשל מערכתי רחב - מרמת השטח ועד לרמות הפיקוד הבכירות.
*** גילוי מלא. הוועידה מתקיימת הודות לשיתוף פעולה עם קבוצת שטראוס, בנק לאומי ועיריית נתיבות. בחסות: דיפלומט, מפעל הפיס ורדיו דרום ובהשתתפות: תגלית ומקורות.