גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיסור על קנאביס רפואי בעישון מחולל סערה: מה החלופות, ומי עשוי להרוויח

ועדה שהקים משרד הבריאות המליצה לאסור עישון קנאביס רפואי ועוררה את זעמם של מטופלים רבים, הטוענים שהחלופות גרועות יותר ● גלובס עושה סדר בהמלצות, בסימני השאלה שנותרו ובהשלכות הכלכליות של המהלך על ענף שכבר עכשיו נמצא בקריסה

קנאביס בבתי המרקחת / צילום: Shutterstock
קנאביס בבתי המרקחת / צילום: Shutterstock

ועדה שהקים משרד הבריאות לבחינת שוק הקנאביס הרפואי הגישה השבוע המלצה שהרעידה את אמות הסיפים של השוק: לאסור שימוש בקנאביס רפואי בעישון, החל ב־2029. ארגוני מטופלים מחו על ההחלטה, וגם מטופלים לא מאורגנים טענו שההמלצות עלולות להשאיר אותם ללא פתרון.

הניסוי שהקפיץ את המניה של תרופה לקרחת משנות ה־80 והחזיר אותה לכותרות
החברות שרוצות נתח משוק התרופות נגד השמנה ומתמקדות בתופעות הלוואי שלהן

מדוע בחרה הוועדה בגישה הזאת, ומי עשויים להיות המרוויחים והמפסידים מהאירוע? עשינו סדר.

1 מה המליצה הוועדה?

הוועדה, בראשות ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, המליצה להימנע ממתן מרשמים חדשים לקנאביס בעישון, ובעוד שלוש שנים להעביר גם את המטופלים הקיימים לשיטות מתן אחרות - אידוי, שמן, מדבקות, נרות ועוד.

במקביל תושלם העברת האחריות לטיפול בקנאביס ממשרד הבריאות לקופות החולים. כלומר, רופאי משפחה יפעילו שיקול דעת ברישום הטיפול, יעקבו אחרי המטופלים באופן צמוד יחסית, ותיעשה הסברה לגבי סיכוני הקנאביס - באמצעות הרופאים וישירות על ידי משרד הבריאות.

הוועדה המליצה גם שמשרד הבריאות יממן מחקרים שיעמיקו את ההבנה של מנגנוני הפעולה, המינונים הרצויים ויעילות החומר בהתוויות השונות. לשם כך, הומלץ בין היתר להעביר את כל השוק לשיטות מתן מדידות יותר. אולם מחקרים אלה עלולים להיות מורכבים ויקרים עוד יותר ממחקרים בתרופות רגילות. הוועדה לא הגדירה מי אחראי על מחקר כזה, איך הוא יתבצע וכמה תקציב יוקדש לו. בכל מקרה, ההמלצות דורשות את אישור משרד הבריאות לפני שייכנסו לתוקף.

2 מה הבעיה עם צריכת קנאביס בעישון?

משרד הבריאות כינס את הוועדה לאחר שפסיכיאטרים הציפו בפניו את הפער בין רמת המחקר הרפואי בקנאביס להיקפי השימוש בישראל, שהם מהגבוהים בעולם. גורמי המקצוע הביעו חשש במיוחד לגבי התוויית ה־PTSD (פוסט־טראומה). מחקרים שהוצגו לוועדה הראו שהשימוש עלול לפגוע בתפקוד המטופלים בטווח הרחוק ולהוביל להתמכרות, בעוד שהתועלות ארוכות הטווח אינן ברורות.

אחת הסיבות לדלות המחקר היא הקושי למדוד מינונים של חומר הניתן בעישון. פרופ' שאולי לב רן, מייסד ומנהל אקדמי של ICA, המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, מחדד: "המערכת הרפואית לא מכירה תצורת מתן בעישון. זה לא מופיע בשום ספר רפואי. כל אחד מגלגל אחרת, שואף אחרת".

בקנאביס יש מאות חומרים פעילים עם יחסי גומלין מורכבים. כל פרח מכיל הרכב מעט שונה של החומרים, כתלות במזג האוויר, האור והמרחק מהאדמה, כך שמלכתחילה קשה לחקור אותו ולהגדיר את מנגנון הפעולה ואת המינונים היעילים והבטוחים. מעבר לכך, רגולטורים בעולם הגבילו את המחקר בתחום ואת המשאבים שמוקצים לו.

מהניסיון שנצבר, יתרונות הצמח בתחום הכאב ברורים יחסית, אבל בתחומים אחרים, ביניהם פוסט־טראומה, שאלת התועלת מורכבת יותר. "אין ספק שהשימוש בקנאביס מקל בטווח הקצר על מטופלי פוסט־טראומה, אך מחקרים מעידים על פגיעה בהמשך", אומר לב רן. "קשה מאוד לסרב לבקשה של אדם שנתן את הגוף או הנפש שלו למען המדינה. מצד שני, כולנו מצפים ממערכת הבריאות לשמור עלינו, כך קורה גם בהגבלת שימוש של תרופות ממכרות אחרות".

לדברי לב רן, 10% ממשתמשי הקנאביס ו־50% ממי שמעשן קנאביס באופן יומיומי יפתח התמכרות. תופעות לוואי אפשריות כוללות פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי וירידה במוטיבציה.

טענות נוספות הן שהעישון עצמו מזיק, בעיקר אם מערבבים את החומר עם טבק, ושהוא זולג לתחום הפנאי. גורם מהתחום אמר לגלובס שמדובר ב"ישראבלוף": הקנאביס זולג לאנשים שאין להם רישיון, חלק ממקבלי הרישיון אינם באמת זקוקים לו, וחלק מהמטופלים משתמשים בו לא באופן שבאמת רלוונטי לבעיה שלהם.

פרופ' שאולי לב-רן / צילום: איל יצהר

3 מה טוענים התומכים בצריכת קנאביס בעישון?

מטופלים בקנאביס רפואי טוענים שהעישון הוא צורת המתן היעילה ביותר. לדבריהם, האידוי אינו אפקטיבי ואינו נעים, ואילו שמן קנאביס (שמשולב לעתים במוצרים למאכל) יוצר השפעות פסיכואקטיביות חזקות מדי. ולגבי הטבק הם אומרים שהוא אינו הכרחי ובלעדיו רוב נזקי העישון זניחים.

משרד הבריאות מכוון למתן מנות מדודות במשאפים מותאמים ספציפים לקנאביס, אך מטופלים טוענים שהמשאפים הללו אינם מתאימים לכל הזנים ולכל המינונים, ולכן מאוד מגבילים אותם.

ללא טיפול מתאים, מטופלים עלולים לעבור לחלופות גרועות יותר, כמו רכישת קנאביס באופן לא חוקי, או שימוש באופיואידים.

"אם החלופה היא קנאביס או אופיואידים, התשובה ברורה", אומר לב רן, "אבל אסור למערכת להשאיר את המטופלים עם שתי החלופות האלה או בלי מענה, והמענה צריך להיות הוליסטי. כאב, כמו גם טראומה, זו בעיה ביו־פסיכוסוציולוגית. יש לנו תקופה של שלוש שנים, שבה המערכת צריכה להשקיע בפיתוח מענה נגיש לטיפול בכאב, וגם צורות מתן טובות אחרות לקנאביס, במקום עישון".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, מציף בעיה נוספת: "הכנסת הקנאביס למערכת הבריאות, כשכמות המטופלים כל כך גדולה, זה עומס גדול מאוד על הרופאים ועל בתי המרקחת. רופאי המשפחה לא יודעים להתעסק בחומר הזה, וזה תחום עם המון לחץ מצד המטופלים". וכמובן, לא הוקצו משאבים תואמים.

4 מדוע נכשל שוק הקנאביס הרפואי בישראל?

ישראל הייתה מדינה חלוצית מאוד בשימוש בקנאביס, ולרגע נראה היה שהענף הזה יכול לתת למדינה יתרון יחסי משמעותי. ב־2019 נכנסה לתוקף רפורמת הקנאביס, שבמסגרתה נכתב "הספר הירוק" ובו הגדרה של ההתוויות, רמות החומרים הפעילים המתאימים לכל התוויה ותקנות הגידול.

אלא שעם הזמן התברר שקשה לאלף את שוק הקנאביס לפעול כשוק רפואי. החקלאים לא הצליחו לעמוד במהירות ביעדי האיכות, השוק דרש רמות גבוהות של THC, ומחסור במוצרים כאלה הוביל לפתיחת השוק ליבוא. התעשייה המקומית קרסה כלכלית וממשיכה לקרוס עד היום. רק מעט חברות התייצבו והחלו להרוויח.

התהליך הזה ריסק גם חברות שהחזיקו בידע ייחודי לגבי זנים שונים. תפרחות לעישון הפכו למוצר הקנאביס המוביל וחל טשטוש בין השוק הרפואי לשוק הפנאי. תהליכים אלה הגבילו את המחקר בקנאביס למרות הפופולריות הגואה שלו.

5 מי ירוויח ומי יפסיד כלכלית מההמלצות?

אם השוק הישראלי אכן יעבור למוצרים באידוי ללא עישון, המרוויחות העיקריות צפויות להיות חברות משאפים, כמו חברת סאיקי שמפתחת משאפים המודדים מינוני קנאביס מדויקים. לחברת הטבק פיליפ מוריס אופציה לרכישת סאיקי.

המפסידים עלולים להיות מפעלים שעיקר פעילותם גיזום ואריזה של פרחי קנאביס. לעומת זאת, חברות שיש להן חוות גידול ונקודות מכירה של קנאביס, כמו אינטרקיור ושיח, יכולות להמשיך למכור מוצרי קנאביס חלופיים לעישון, בהנחה שבהעדר אופציית העישון השוק לא יאבד עניין במוצר.

6 האם משרד הבריאות יאמץ את ההמלצות?

גורמים בסביבת משרד הבריאות ציינו שמדובר בהמלצות ראשונות, שצריכות עדיין להיפרט לפרטים ועשויות עוד לעבור שינויים מסוימים. "קשה לראות את הממשלה מקבלת המלצות כאלה בתקופה של טרום בחירות", אומר לוין, "אבל צריך לתת לציבור ולמערכת ודאות".

לוין מציין אופציה נוספת להתגבר על הזעם. "בבריאות הציבור אנחנו בוחנים יתרונות וחסרונות, וכארגון אנחנו כן ממליצים על אי־הפללה, שעדיפה על הכפפת המערכת הרפואית לשוק שחלקו הגדול פנאי", הוא אומר. "אם תהיה לגליזציה, היא צריכה להגיע עם גידור כלשהו, למשל מכירה של המוצרים רק במקומות מסוימים, לגילאים מסוימים, ועם הגבלות נהיגה".

עוד כתבות

טלוויזיה חכמה עם פרסום על גבי הפלטפורמה של טידס / צילום: צילום מסך

הפרסום בטלוויזיות חכמות מגיע ל-70 מיליארד דולר, ו-Teads תוקעת יתד

חברת הפרסום הדיגיטלי הישראלית רואה בטלוויזיות החכמות מנוע צמיחה משמעותי, וחותמת על הסכם שותפות אסטרטגית עם LG - אחרי הסכמים דומים עם גוגל וסמסונג ● המהלך מאפשר ל-Teads גישה ליותר מחצי מיליארד מסכים: "הפכנו לשחקן ה-CTV המוביל בעולם"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס; נבות בר, מנכ''ל קיסטון; אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: סטודיו דינו, דודי מוסקוביץ', יח''צ

ברגע האחרון: עסקת הרכישה של הוט מובייל מסתבכת

כפי שנחשף בגלובס, קרן קיסטון במגעים להצטרף לדלק ישראל ולאומי פרטנרס ברכישת חברת הסלולר, לה כ-2 מיליון לקוחות ● בישורת האחרונה צצו מחלוקות סביב מנגנוני השליטה המשותפת בין הצדדים ● בקיסטון לא מוכנים להשקיע מעל 200 מיליון שקל בעסקה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

4,500 עובדי רשות המסים הכריזו על סכסוך עבודה: "סבלנותנו פקעה"

הסכסוך נוגע לשינויים מבניים ברשות המסים ולאיחוד פעילויות אגף המכס והמע"מ ואגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, ולטענות העובדים על פגיעה בתנאי ההעסקה שלהם ובזכויותיהם ● העובדים מאיימים להשבית את הרשות החל מה-19 במאי ● רשות המסים: "ההנהלה מוקירה ומעריכה את עובדיה, ופעלה ללא לאות והשיגה הישגים רבים, זאת בתקופה תקציבית קשה"

יוסי אבו , מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

המנכ"ל שפורש עם 110 מיליון שקל בכיס. לפחות

יוסי אבו, מנכ"ל שותפות הגז ניו-מד אנרג'י, צפוי לסיים את כהונתו לאחר 15 שנים עם שכר מצטבר של יותר מ־110 מיליון שקל ● עיקר התגמול של אבו התקבל במזומן, לצד החזקות ומענקים - כולל בונוס של 8.1 מיליון שקל על עסקת הגז עם מצרים ● פרישתו מגיעה לאחר שנים של זינוק בשווי החברה

נעה באוער, חנה רדו ופואד אלזיאדנה, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

“המרחק בין נתיבות לתל אביב הוא מרחק תודעתי”: כך מנסים לבנות חוסן בדרום

נעה באוער, סמנכ"לית שיווק גלובלי בתגלית; חנה רדו, מייסדת גרופ 19 וסופרסונס; ופואד אלזיאדנה, מנכ"ל מתנ"ס רהט; השתתפו בפאנל "איך בונים חוסן קהילתי" בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, והתייחסו לאתגרי התקופה שלאחר המלחמה ● באוער הזהירה מפני ריחוק מישראל: "גם אני לא הייתי שולחת ילד לאזור מלחמה" ● רדו מתחה ביקורת על המדינה: "לא מתקצבים יזמים כמוני" ● ואלזיאדנה הדגיש אחריות קהילתית למיגור הפשיעה וצופה עתיד ורוד יותר עבור רהט: "הצעירים אצלנו יחזקו את כלכלת המדינה"

הקהל באולם / צילום: שלומי יוסף

יורדים לדרום, השנה השלישית: התמונות והרגעים מוועידת הדרום לעסקים

ועידת הדרום לעסקים התקיימה בנתיבות בהשתתפות יותר מ־200 אורחים ● לצד הדיונים על תעשייה, נדל"ן ותעסוקה בחבל הארץ, שולבו סיורים ביישובי הגבול ובכפר עזה

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בת"א שוברת שיאים; מניות הבנייה מזנקות, אודיוקודס נופלת בחדות

ת"א 90 עולה ב-2.2% ● השקל מתחזק ונסחר מתחת ל-2.94 שקלים ● הבורסה בת"א ננעלה אמש בשיאים חדשים, ת"א 35 חצה את רף 4,500 הנקודות ● מנגד, הנאסד"ק וה-S&P 500 נסוגו מהשיאים שלהם, בשל המתיחות בין ארה"ב ואיראן ● וגם: מניית הטכנולוגיה הישראלית שזינקה בכ־90% וב־UBS צופים לה אפסייד נוסף

שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס ועמית גל, הממונה על שוק ההון / איור: גיל ג'יבלי

הפלונטר בסלייס: איך רשות שוק ההון תוציא 71 מיליון שקל מבעל השליטה

ביהמ"ש קבע כי על שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס, להזרים מיליונים לחברת הגמל לכיסוי הגירעון, אך הוא מתכוון לערער ● כעת רשות שוק ההון בוחנת מה האפשרויות שעומדות בפניה להעברת הכסף: קנס תביעה או תיקון לחוק ● מומחה: "יש לדרוש יותר הון וערבויות"

ליאור סיימון / צילום: יונתן בלום

סבא שלה היה ממייסדי חיל האוויר, היא אחראית על חברות בשווי מיליארדים

ליאור סיימון התחילה את דרכה בתפקיד משרדי, אבל כבר אז הרגישה שהיא "שער הכניסה" ליזמים ● היום היא שותפה–מנהלת ב–Cyberstarts, קרן סייבר מהמובילות בישראל: "טובה בלקרוא את החדר" ● פרויקט 40 עד 40

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות חדות; ת"א 35 לראשונה מעל 4,500 נקודות

מדד ת"א 35 זינק בכ-1.8% ● נייס זינקה במעל 20%, על רקע דיווחים לגבי עסקת הענק למכירת חטיבת "אקטימייז" שלה ● גופים מוסדיים מובילים רוכשים מקרן פורטיסימו מניות סוגת בכ-430 מיליון שקל ● תורפז עולה לאחר שהודיעה על רכישת חברת תמציות ריח בתחום הבישום מניו ג'רזי ● בלומברג: המומנטום בשווקים מתחיל להיחלש

ראש חטיבת הדוברות במשטרה, תנ''צ ליאור אבודרהם. אופירה, אוחנה, סרי, קשת 12, 01.05.25 / צילום: משטרת ישראל

מה קרה לגניבות הרכב בשנתיים האחרונות?

ראש חטיבת הדוברות במשטרה התגאה בירידה ניכרת בגניבות הרכב ● הוא לא טועה, אבל כדאי להרחיב את תקופת ההשוואה ● המשרוקית של גלובס

הבורסות שוב בשיא / איור: Shutterstock

"החודש הטוב מאז 2020": מה צפוי בשווקים לאחר אפריל המדהים?

הריבאונד המהיר בשוקי המניות הניב תשואה פנומנלית לחוסכים הישראלים בחודש אפריל ● ומה לגבי החודש הבא, שמסורתית מניב תשואות חלשות? הפניקס: "המומנטום חיובי, ובמבט קדימה השוק השורי צפוי להימשך" ● פסטרנק שהם: "פערי התמחור בין ישראל לבין ארה"ב הצטמצמו משמעותית, החשיבות של פיזור בחלק המנייתי - עולה"

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף

ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ': "מדינת ישראל מקדשת את גוש דן ומייצרת קניבליזם בנגב"

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס: "כל הממשלות קבעו שהעוגן המרכזי יהיה גוש דן. מי אמר שהייטק צריך להיות באזור המרכז?" ● לדבריו, "המסלול האחד שאני מאמין בו הוא להפוך את הנגב לחלום הישראלי החדש"

חנות של רשת גיימסטופ / צילום: Shutterstock

מכוונת גבוה: כך מתכננת גיימסטופ להשתלט על Ebay ששווה פי 4 ממנה

רשת משחקי המחשב מציעה לרכוש את ענקית המסחר המקוון ב–56 מיליארד דולר, בעסקה שמחציתה תמומן במזומן (בעיקר חוב) ומחציתה במניות ● מנכ"ל גיימסטופ: "חושב להפוך את איביי למשהו ששווה מאות מיליארדי דולרים" ● אנליסטים מזהירים מהסיכונים בעסקה

ירוטי טילים מאיראן מעל המרכז / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המומחה שמסביר: למה האיראנים יורים לאמירויות ומה הסיכוי שהטילים יגיעו שוב לישראל

לדברי ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר לעניייני איראן וחיזבאללה, הירי לאמירויות מלמד כי בטהרן למרות הכל עדיין מצויים בתודעת ניצחון ● האם זה אומר שהטילים שוב בדרך לישראל, ומה כדאי לטראמפ לעשות? ● שאלת השעה

בנקים בישראל

המדד של בנק ישראל שחושף: יש תחרות במערכת הבנקאית

ירידה במדד לרנר מאז 2022 מצביעה על שחיקה בכוח התמחור של הבנקים, על רקע כניסת שחקנים חדשים והתגברות פעילות חוץ־בנקאית ● עם זאת, התחרות עדיין חלקית - ההטבות לא מחלחלות לכל הלקוחות, והשירות נשחק למרות הרווחיות הגבוהה ● טור דעה

מה ניתן ללמוד מהזינוק בעושר של הישראלים / אילוסטרציה: Shutterstock

קפיצה של 80%: מה קרה להון של הישראלים מאז 2020, ואיפה הרוב משקיעים?

בחסות הזינוק בשווקים, הציבור הישראלי הגדיל את שווי תיק הנכסים הפיננסיים שלו בכ-80% תוך שש שנים ● חלק מהעלייה נבעה מהתיאבון הגדל לסיכון וכן מהסטת השקעות לבורסה המקומית ● וגם: כיצד העלייה בנכסים תשפיע על הצריכה, ומה היא מלמדת על התמחור בשווקים

צחי ארצי, יגאל דמרי, צחי אבו ועופרה חדד, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

דמרי: “חזיתי את עליית המחירים בדרום לפני 15 שנה - אמרתי לכולם: תקנו, זה יהיה שווה הרבה”

ארבעה יזמים ומנהלים בתחום הנדל"ן השתתפו בוועידת הדרום לעסקים של גלובס בפאנל שעוסק בצמיחת הנדל"ן באזור ● צחי ארצי, ראש מערך הבנייה והנדל"ן בבנק לאומי: "גם המערכת הבנקאית שינתה גישה, היום בנק לאומי נוכח בכל הדרום עם פרויקטים בכל התחומים" ● יגאל דמרי, בעל שליטה בי.ח דמרי, התייחס לתופעת הפרוטקשן בדרום: "צריך לא לוותר להם" ● וגם: הטיפ לרוכשי הדירות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

חברת עלמדב בדרך לבורסה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

החברה לשעבר של יצחק תשובה נמצאת היום בבעלות חברה קנדית, אך מנהליה עדיין ישראלים ● היא מתכוונת לגייס כ-300 מיליון שקל ולמכור כ-20%-30% מהמניות לציבור ● החברה אף מתחייבת למנות יו"ר ישראלי וכן שהבורסה בת"א תהיה היחידה שלה ● רוב כספי ההנפקה, כ-200 מיליון שקל, צפויים לשמש את החברה לפירעון של שתי הלוואות

סיור בכפר עזה במסגרת ועידת הדרום לעסקים של גלובס, בהובלת איש התקשורת שמעון אלקבץ / צילום: תמר מצפי

בין שיקום לזיכרון: סיור בקיבוץ כפר עזה שמתמודד עם שאלת ההנצחה

שמעון אלקבץ מקיבוץ כפר עזה, ערך למשתתפי ועידת הדרום לעסקים של גלובס, סיור בקיבוץ שחלק גדול ממנו נחרב בטבח ה-7 באוקטובר ● בצל הבנייה וההתחדשות, תושבי הקיבוץ מתמודדים עם דיון על עתידם שנע בין שיקום לזיכרון