מעבר על תיקים וסיכומם יארך שניות בלבד / צילום: עינת לברון
היום (ד') צפויה להיכנס לתוקף אחת ממהפכות הטכנולוגיה הגדולות שידעה המערכת המשפטית ללשכות כלל השופטים והעוזרים המשפטיים ברחבי הארץ. 1,650 שופטים ועוזרים משפטיים צפויים להתחיל להשתמש בכלי הבינה המלאכותית "צ'אט המשפט" בבואם לדון בכל תיק משפטי.
● הראיונות להתמחות בעריכת דין חזרו, אך הדרישות עשויות להשתנות בקרוב
● האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות
ממבט־על, מדובר במהלך שהחשיבה עליו נועדה להביא לשיפור בשירות שניתן למתדיינים בבית המשפט. העומס השיפוטי בישראל נותן את אותותיו בהימשכות ההליכים והתארכותם בתיקים רבים, וזאת ביתר שאת כאשר בימים אלה חסרים שופטים במספר לא מבוטל של תקנים. בעוד שהצעד עשוי להוות בשורה של ממש ולהביא להקלה בעבודה השיפוטית ולחיסכון בזמן, הוא מעלה שאלות בנושא מגבלות המערכת ולגבי נחיצותם של תפקידים משפטיים מסוימים, לצד חשש מפני טעויות.
מהי המערכת, אילו מקצועות בכותלי בית המשפט ישנו צורה בעקבותיה, וכיצד יוודאו שטעויות של הבינה המלאכותית לא יחרצו גורלות? גלובס עושה סדר.
מי פיתח את המערכת, ומה היא עושה?
המערכת פותחה על־ידי הנהלת בתי המשפט ואגף טכנולוגיות דיגיטליות (טד"מ) ומבוססת על מנוע ג'מיני של גוגל במסגרת שיתוף־פעולה עם ענקית הטכנולוגיה. הפיילוט נערך בקרב 1,000 שופטים ועוזרים משפטיים.
"שופטים יושבים במספר תיקים מדי יום והמעברים ביניהם מהירים וחדים. הם צריכים להיות 100% בכל תיק ותיק", מסביר ירדן ירדני, מנהל פרויקט נט המשפט בטד"מ, שהוביל את פיתוח המערכת לאור צורך שעלה בשיח עם השופטים. "עם כניסת הבינה המלאכותית הבנו שיש פה כלי שיודע לא לרק לתת תשובות אלא גם לנתח ולהשוות, ויצאנו לדרך".
בהנהלת בתי המשפט אומרים כי מדובר ב"גיים צ'יינג'ר" רציני, וכבר מכריזים על המערכת כהצלחה לא פחות ממסחררת. הצ'אט פועל אך ורק על מסמכי התיק בסביבה מאובטחת וללא גישה למאגרי אינטרט פתוחים.
"המערכת לא נועדה להחליף את שיקול־הדעת השיפוטי או להיכנס אליו, אלא לפנות את השופטים מהעיסוקים היותר טכניים, כדי שהם יוכלו להתרכז במהות ההכרעה ובליבת השפיטה", מסבירה שירי לנג, סמנכ"לית חדשנות ברשות השופטת.
השופטים והעוזרים המשפטיים יכולים לעשות באמצעות המערכת שורה של פעולות: מתמצות כתבי הטענות וניתוח מעמיק של מסמכים ועד לסיכום עדויות וחלוקה לטבלאות. "זה קצת כמו סטודנט או מתמחה, רק שהוא תמיד איתי", תיאר בעבר את הצ'אט סגן בית המשפט המחוזי מרכז־לוד, השופט עמי קובו. "בהתחלה הייתי חשדן ושאלתי הרבה שאלות שנועדו לבדוק את אמינות המערכת. היום אני בתחושה שהוא חוסך לי זמן, ואני משתפר בעבודה שלי בעזרתו", אמר אז לגלובס.
לדבריו, הצ'אט מייעל את עבודתו וכן את העבודה של העוזרים המשפטיים: "אני יכול לבקש מהצ'אט שיסכם לי את התיק, שיבליט לי נקודה מסוימת בעדות של עד א', ושירכז לי את הגרסאות של כל העדים בנוגע לנושא מסוים. אני גם מבקש שהוא יכין לי טבלאות עם כל חוות־הדעת בתיק עם השוואות לגבי טענות. זה קצת כמו סטודנט או מתמחה, רק שהוא תמיד איתי. גם בערב או ביום שישי, כשאין לי עוזר משפטי, הוא נמצא שם. אני כמובן חייב לבדוק אותו, כי הוא עושה טעויות, ואני זה שחתום על פסק הדין. האחריות היא על הכתפיים שלי", הבהיר השופט קובו.
האם אין צורך יותר במתמחים בעידן "צ'אט המשפט"?
אם כל השופטים ישתמשו בצ'אט שהוא מעין מתמחה או עוזר לשופט - מה תהיה עבודת המתמחים והעוזרים המשפטיים, והאם הגיוסים שלהם יצטמצמו?
קימי אבולעפיה, סגן מנהל בתי המשפט, סיפר לגלובס כי בשלב הנוכחי לא מגייסים פחות מתמחים, וכי "יש לנו משימה יותר גדולה, והיא לקצר את משך ההליכים". ועדיין, הוא מודה: "זה אומר שצריך לעשות טרנספורטציה לתפקידים הן של מתמחים והן של עוזרים משפטיים".
הוסבר לנו כי הוקם צוות ייעודי שיבחן את תחומי האחריות והשליטה של התפקידים האלה בעת הנוכחית, כפי שכבר התחולל שינוי בתפקידן של הקלדניות בעקבות כניסת מערכות אוטומטיות להקלטה ותמלול.
"בעידן הצ'אט, העוזר המשפטי יוכל לבדוק את התוצאה שסיפק הצ'אט ולוודא שהתוצרים מדויקים", אומר אבולעפיה, ומוסיף כי נבחנת האפשרות להרחיב את התפקיד של העוזר המשפטי - במטרה להשאיר את השופטים במערכת בהכרעה ולא בעיסוק בדברים טכניים.
מה השלב הבא של המערכת?
שופטים מקבלים החלטות בתיקים שונים מדי יום, ובכל פעם קופצים ממסכת עובדות אחת לאחרת. משך ההתמצאות שלהם בכל תיק, שאורך זמן לא מובטל, עשוי להתקצר משמעותית בעקבות שינוי עתידי שצפוי, כפי שהובא לידיעת גלובס.
במסגרת העדכון הבא של המערכת, תוצג בפני השופט בתוך שניות תמונת מצב ברורה של התיק שתבהיר איפה הוא עומד, האם התקבלו חוות־דעת, ואף תניף "דגל אדום" אם חסרים מסמכים בתיק.
מהן מגבלות המערכת והאם יש חשש לטעויות או הטיות?
במערכת בתי המשפט מודים כי אין היום מערכת בינה מלאכותית שנותנת תוצר שהוא מדויק ב־100%, ובהחלט ייתכנו טעויות. כשמדובר בתיקים משפטיים ובהחלטות המשפיעות על גורלות, הדבר מעלה חשש לא מבוטל. זאת ביתר שאת כאשר באחרונה עלתה לכותרות החלטה של שופט, שכתיבתה נעשתה באמצעות מערכת בינה מלאכותית המאתרת סעיפי פסיקה וחקיקה, וצוטטו באותה החלטה סעיפים לא נכונים בה.
בהקשר לכך, במערכת בתי המשפט מדגישים שני דברים: ראשית, המערכת פועלת בהיבט ההסברה, כאשר מתקיימות הדרכות מרחוק והדרכות פרונטליות בהן מסבירים איך משתמשים בכלי ומהן המגבלות שלו, לצד התמקדות בחשיבות האתיקה.
כך למשל פיצ'ר שהתווסף בחודשיים האחרונים מותיר בידי השופטים את היכולת לבדוק את המקור שממנו שלף הצ'אט את התשובה ככלי בקרה שצפוי למנוע טעויות. לנג מסבירה בהקשר לכך כי "שופטים משתפים שהם חותמים על פסקי הדין ביראת כבוד ובתחושת אחריות עמוקה, לאחר בדיקה מדוקדקת ומקיפה".
בנוסף מדגישים בפנינו כי השימוש במאגרים משפטיים המאפשרים חיפוש פסיקה וחוק אינו קשור למערכת "צ'אט המשפט" - שבה השופטים רואים רק את מסמכי התיק, והיא מנותקת לחלוטין ממאגרי מידע חיצוניים שיכולים לגרום להטיות בשיקול־דעת שיפוטי כמו בכלי בינה מלאכותית אחרים. בכל אופן, כאמור, העוזרים המשפטיים והמתמחים יעברו אחר התוצרים של המערכת, ובאופן כזה תתקיים בדיקה כפולה של התוצרים - גם שלהם וגם של השופט.