מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה
מספר משרדי הממשלה בישראל גדול במיוחד ביחס לעולם (ואפילו ביחס לישראל בעבר), וזה עושה נזק אדיר, כך עולה מדוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ה'). לדבריו, קריעת תחומי סמכויות בין משרדים ופיצולם לתתי-משרדים יחודיים יוצר חוסר סנכרון בעבודת הממשלה שמשפיעה על החיים שלנו באופן ישיר.
● הסתדרות עובדי המדינה נגד האוצר: "חשש לפגיעה בפרטיות"
● מתווה הפיצויים לעסקים על "שאגת הארי" אושר סופית בכנסת
על פי מבקר המדינה, מאז 2020 היו לא פחות מ-76 שינויים במבנה הממשלה. משרדים נפתחו ונסגרו, תחומים ורשויות הועברו, פוצלו, נחתכו והולחמו לאחרים. על פי המבקר "משך ביצוע המעבר, בממוצע, הוא כ-31% ממשך הכהונה הממוצע של ממשלה בישראל (7.5 חודשים וכשנתיים, בהתאמה). כלומר, ממשלה נבחרת עוסקת כמעט בשליש מתקופת כהונתה, בממוצע, בהשלמת העברת שטחי פעולה שהחליטה להעבירם כבר בתחילת הכהונה".
מבקר המדינה מציין מספר רב של תחומים שנפגעו ישירות כתוצאה משינויים תכופים אלו במבנה הממשלה. כך למשל, פגיעה של ממש בפעילות הרשות לתכנון החקלאות, ועקב כך פגיעה בשירות לציבור הזקוק להקצאת קרקע חקלאית ליישובים חקלאיים ולגורמים המעוניינים לעסוק בחקלאות; פגיעה של ממש בתחום ההכשרה המקצועית למבוגרים, שהתבטאה בירידה במספר המשתתפים בפעולות להכשרה מקצועית, אשר ככלל מספקות מסגרת הכשרה והסמכה עבור כרבע מהשנתון; מעברים תכופים של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב - בכל שנה ורבע בממוצע בשנים האחרונות - "פגעו הלכה למעשה בניהול מערכות המידע הממוחשבות של הרשות ובטיפול הנדרש בהן".
לדברי המבקר קיים גם נזק "הנובע מהיעדר קו ממשלתי יציב בהובלת שטחי פעולה מרכזיים הנוגעים לפיתוח ולשיקום של אזורים, יישובים ואוכלוסייה שנפגעו קשות ואף עלולים להיפגע אנושות בעקבות מלחמה או אסונות כגון רעידות אדמה, והעברת שטחי הפעולה בין משרדים". לדבריו, זה מה שעומד במרכז "כישלון הממשלה במתן מענה לחזרת תושבי הצפון ליישוביהם, מבעוד מועד, ולשיקום הצפון".
"מומלץ שרה"מ יפעל כדי להבטיח פעילות ממשלתית רצופה"
עוד הוסיף המבקר כי חלוקת התיקים בין שרי הממשלה היא תוצאה של "תהליכים פוליטיים לגיטימיים", אך "היקפה ותדירותה בישראל, בעיקר בשנים האחרונות, פוגעים משמעותית ביכולת של הממשל לפעול בתחומים רבים באופן יעיל ותכליתי ולהשיג מטרות ויעדים לאורך זמן. תופעה זו מובילה לעיתים לפגיעה בשירות לציבור, לנסיגה בהיבט המקצועי של הפעילות הממשלתית, לאובדן הידע הנחוץ לפעילות יחידות הממשלה ואף לבזבוז משאבי הציבור".
מקרה נוסף שלא צוין בדוח המבקר הוא ההכשרות המקצועיות בשיתוף מעסיקים, שהיו בזרוע העבודה במשרד הכלכלה, אך מרגע שזה פוצל לכדי משרד העבודה, הסמכויות נקרעו בין המשרדים ועצרו את קידום הנושא.
חמור מכך, לגופי המטה בממשלה "אין תמונת מצב רוחבית על שינויים שנעשו בעבר במבנה הממשלה, ואף לא נתונים סטטיסטיים על היקף המעברים, וכן לא הופקו לקחים מתהליכי מעבר שבוצעו בעבר". משרד ראש הממשלה, שאמור להיות אמון על כך, לא עוקב כיאות אחרי כל השינויים.
המבקר מציין במפורש את רה"מ המכהן ואומר ש"מומלץ שראש הממשלה בנימין נתניהו, המוסמך למנות חברי ממשלה ולהעלות לסדר יום הממשלה הצעות לשינויים במבנה הממשלה, יפעל כדי להבטיח פעילות ממשלתית רצופה ותקינה". זאת, על ידי איחוד משרדים כדי ליצור "יתרון לגודל" ולבצע עבודת מטה מסודרת לפני שינויים במשרדי הממשלה, גם כשאלו נדרשים לצרכים פוליטיים.