הקטע המסיים של הג'ירו ד'איטליה על רקע הקולוסיאום / צילום: ap, Andrew Medichini
עולם מרוצי האופניים נפתח מחר (ו') רשמית עם הזינוק של הג'ירו ד'איטליה, שנחשב לטור השני ביוקרתו אחרי הטור דה פראנס. זו תהיה המהדורה ה-109 של המרוץ שהוזנק לראשונה בשנת 1909, והתקיים מדי שנה למעט במהלך מלחמת העולם הראשונה והשנייה.
● מונדיאל לעשירים בלבד? מחירי התחבורה והחניה עלולים להגיע למאות דולרים
● ראיון | "התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף
עוד פחות מ-24 שעות (14:50 שעון ישראל) הוא יוזנק לתקופה של שלושה שבועות עם הרוכבים הטובים בעולם שירכבו כארבע עד שש שעות בממוצע ביום, וסך הכול יגיעו למרחק מצטבר של 3,468 ק"מ, כאשר כל יום ירכבו כ-165 ק"מ בממוצע.
הזווית הישראלית של קבוצת NSN
עד לפני כחצי שנה שם הקבוצה היה "ישראל פרמייר טק" והיה מדובר בקבוצה ישראלית על מלא, אך בעקבות המלחמה והאנטישמיות הגואה, קברניטי הקבוצה נאלצו להסיר את שמה של "ישראל" כך שלא תופיע בחזית. האירוע הדומיננטי שגרם לסכר להיפתח היה הוואלטה אספניה בנובמבר אשתקד, כאשר מאות פרו-פלסטינים ספרדים שיבשו את המרוץ ואף תקפו באחד הקטעים את הרוכבים של הקבוצה. בעקבות המחאות הפוליטיות הללו, החליטו מספר נותני חסות לנטוש את הקבוצה. לאחר הצונאמי הפוליטי שעבר עליה, הקבוצה עברה ראורגניזציה וחברת הספורט הבינלאומית NSN (בבעלות חלקית של כוכב הכדורגל הספרדי אנדרס אינייסטה) ובית ההשקעות הגלובלי Stoneweg לקחו לידיהן את הקבוצה שקיבלה את השם NSN Cycling Team, ולקראת עונת 2026 היא נרשמה תחת רישיון שווייצרי. קבוצת הפיתוח הצעירה המתחרה בדרג הקונטיננטל ואמונה על טיפוח הכישרונות הצעירים קיבלה את השם "קבוצת הפיתוח NSN".
בקבוצה, שמתחרה בדרג ה-World Tour, יש ארבעה רוכבים ישראלים, ובהם: איתמר איינהורן שייצג את ישראל במשחקים האולימפיים, נדב רייסברג, עודד קוגוט ורותם טנא, יחד עם זאת, בג'ירו השנה אין רוכב ישראלי בסגל.
זו תהיה ההופעה התשיעית של הקבוצה בג'ירו דה איטליה, כאשר הבכורה שלה בג'ירו ההיסטורי בירושלים 2018 תחת השם ישראל סייקלינג אקדמי היא כמובן הזכורה ביותר - ולמעשה סימלה את תחילת צמיחתה לקבוצה בצמרת העולמית. במרוצת השנים השיגה הקבוצה שני ניצחונות בג'ירו, אבל במהדורה הנוכחית מדברים בסביבת הקבוצה על שאיפות להכפיל את המספר הזה עד להגעת המרוץ לקו הסיום שלו ברומא ב-31 במאי. הציפיות הגבוהות של הקבוצה, שמוקדם עדיין לפרוע אותן, נסמכות על שני הרוכבים המהירים שלהם, הספרינטר הבריטי איתן ורנון שכבר השיג העונה ארבעה ניצחונות והניו זילנדי קורבין סטרונג. הקבוצה העמידה עבורם כוח סיוע של רוכבים מהירים ומנוסים, ביניהם ג'ק סטיוארט, ריאן מולן, ניק שולץ ודיון סמית.
"אני מגיע עם הרבה ביטחון אחרי פתיחת העונה שלי וארבעת הניצחונות שהשגתי", אומר לגלובס ורנון הספרינטר הבריטי, "אני משוכנע שאני יכול להביא ניצחון ומה שהכי קורץ לי זו ההזדמנות שמחכה כבר בשלב הראשון בבולגריה, כאשר המנצח בספרינט יעלה על הפודיום עם חולצת המוביל הוורודה. אני סופר ממוקד על זה, אבל כבר בשלב השלישי אקבל הזדמנות נוספת כך שהפתיחה בבולגריה משמעותית מאוד".
עד לסיום המרוץ צפוי ל-23 הקבוצות המתחרות ול-184 הרוכבים מסע ארוך ומפותל, כאשר הם ינדדו כאמור מבולגריה לאיטליה, ויחצו את המדינה מדרום לצפון בטרם יחגגו ביום האחרון ברומא.
מדינות מנהלות מאבק על האפשרות לארח את המרוץ אצלן
השנה המרוץ, שצבעו הרשמי הוא ורוד, ייצא מבולגריה מעיר החוף העתיקה נסבר שעל הים הכספי, בה יתקיימו שלושת הקטעים הראשונים. המהלך של מרוצי האופניים הגדולים לאפשר למדינות נוספות לארח אצלן למספר ימים את התחרות הוא מהלך אסטרטגי שנועד להשיג שתי מטרות. האחת היא גיוס של עוד קהלים מהמדינות השונות באירופה שיתחברו ויהפכו למעריצי הטור ויגדילו את תיירות הספורט למדינה המארחת; המהלך השני נוגע באפשרות לגייס חסויות חדשות וגדולות שיכניסו "כסף חדש" למערכת.
בפועל כאשר מדינה מארחת את הג'ירו ד'איטליה, היא חותמת על הסכם כספי מול ההפקה ומשלמת "על הזכות" לארח את התחרות, ובתמורה היא מקבלת חשיפה ופרסום שמקדמת את האג'נדה התיירותית שלה. במספרים מדובר ברף עליון של הפקות עילית והסכום המשוער עומד על כ-150-100 מיליון אירו, סכום לא מבוטל ששואב את ההכנסות שלו ממכירת זכויות השידור ליורוספורט, תשלומים מהמדינות והערים המארחות, תמיכה ממשלתית, מרצ'נדייז ועוד.
כך היה כאשר ב-2018 הג'ירו ד'איטליה קפץ לישראל והתקיים כאן למשך שלושה ימים בירושלים, חיפה ותל אביב, וביום האחרון הרוכבים הגיעו לאילת. היה זה אירוע משמעותי שהצליח גם הוא להכניס את ענף האופניים למודעות הישראלית. באותם ימים אולי לא כולם הבינו על מה המהומה, אך כאמור מדובר באחד מאירועי הספורט הגדולים בעולם וצופים בו כמיליארד אנשים מ־194 מדינות.
עבור המכורים הכבדים של הענף הבאת התחרות לישראל נחשבה לאירוע מאגי, סוחף ורב־משמעות, בעיקר משום שניתן היה לראות בעיניים את גדולי ענף האופניים "טסים" על כבישי הארץ, מראה שזוכים לו בדרך כלל רק בשידורים החיים של יורוספורט. רק כדי להבין את הסכומים, בזמנו דווח כי משרדי הממשלה שילמו סכום של כ-30 מיליון שקל על הבאת המותג האיטלקי לישראל והמיליארדר הקנדי, סילבן אדמס, שילם סכום שמוערך בכ-70 מיליון שקל, כך שסך הכל ההשקעה בהבאת התחרות לישראל עלתה כ-100 מיליון שקל. על פי גורמים בענף התיירות, צפי ההכנסות החוזרות מתיירות עמדה על כ-50 מיליון שקל.