כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● מדוע תקפה איראן דווקא את נמל פוג'יירה של איחוד האמירויות?
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | המדינה שמבקרת את ישראל, אבל משתמשת במערכות נשק כחול לבן
1צילומי לוויין חושפים: איראן פגעה בבסיסים אמריקאים הרבה יותר מכפי שדווח
בווישנגטון פוסט האמריקאי נחשף כי למרות הדיווחים האמריקאים, "תקיפות אוויריות איראניות גרמו נזק או הרסו לפחות 228 מבנים או פריטי ציוד באתרים צבאיים אמריקאים ברחבי המזרח התיכון מאז החלה המלחמה, ופגעו בהאנגרים, מגורי חיילים, מאגרי דלק, כלי טיס וציוד מרכזי של מכ"ם, תקשורת והגנה אווירית". כך עולה מניתוח של צילומי לווין שחושף כי "היקף ההרס גדול בהרבה מכפי שהממשל האמריקאי הודה בפומבי או מכפי שדווח בעבר".
הצבא האמריקאי דיווח כי מאז תחילת המלחמה נהרגו 7 אנשי שירות ונפצעו יותר מ-400 חיילים. בשבועות הראשונים של המלחמה פרסמו כמה כלי תקשורת אמריקאים סקירות של הנזק, בהם הניו יורק טיימס, "שמצא תקיפות ב־14 אתרים צבאיים אמריקאים או מתקני הגנה אווירית. בסוף אפריל דיווח NBC News כי מטוס איראני הפציץ בסיס אמריקאי בכוויית וציטט מחקר שלפיו 100 מטרות הותקפו בידי איראן ב־11 בסיסים. CNN דיווח בשבוע שעבר כי 16 מתקנים אמריקאים ניזוקו".
אולם, מהבדיקה של הוושינגטון פוסט "המבוססת על צילומים מראשית המלחמה ועד 14 באפריל" עולה כי "עשרות מטרות נוספות נפגעו באתרים המשמשים בעיקר את הצבא האמריקאי".
הפוסט בחן יותר מ־100 צילומי לוויין "ברזולוציה גבוהה שפרסמה איראן". העיתון "אימת את האותנטיות של 109 מהתצלומים הללו באמצעות השוואתם לצילומים ברזולוציה נמוכה יותר ממערכת הלוויינים של האיחוד האירופי, קופרניקוס, וכן לצילומים ברזולוציה גבוהה של Planet, היכן שהיו זמינים".
בחיפוש נפרד בצילומי חברת צילומי הלווין Planet, כתבי הפוסט מצאו "עשרה מבנים שניזוקו או נהרסו ולא תועדו בצילומים שפרסמה איראן. בסך הכול מצא הפוסט 217 מבנים ו־11 פריטי ציוד שניזוקו או נהרסו ב־15 אתרים צבאיים אמריקאים באזור".
מומחים שבחנו את ניתוח צילום הלווינים אמרו לפוסט כי "הנזק באתרים מעיד שהצבא האמריקאי העריך בחסר את יכולות הפגיעה של איראן, לא הסתגל במידה מספקת ללוחמת הכטב"מים המודרנית, והשאיר חלק מהבסיסים מוגנים בצורה לוקה בחסר".
מארק קנסיאן, יועץ בכיר במרכז למחקרים אסטרטגיים, בחן את התצלומים האיראניים לבקשת העיתון ואמר כי "התקיפות האיראניות היו מדויקות. אין מכתשים אקראיים שמעידים על החטאות".
מקסימיליאן ברמר, קצין חיל האוויר האמריקאי בדימוס, אמר לפוסט כי "התקיפות על בסיסים אמריקאים באזור הותירו את המתכננים הצבאיים מול שיקולים חדשים, להסיג כוחות למקומות בטוחים יותר ולהגביל את יכולתם להילחם, או לשמר את הבסיסים כפי שהיו ולקבל את האפשרות של נפגעים נוספים בעתיד".
ברמר הוסיף כי "עברנו מעידן של חממקנות לעידן שבו כל מרחב הקרב הוא שקוף למחצה והולך ונעשה שקוף יותר. זה מרגיש כאילו אנחנו אמורים להיות במתקפה, אבל סביב הבסיסים האלה אנחנו בהחלט משחקים בהגנה".
פיקוד המרכז של ארה"ב סירב להתייחס לממצאי הפוסט.
מתוך הוושינגטון פוסט מאת אוון היל, ג'ארט ליי, אלכס הורטון, טרה קופ ודן למות’. לקריאת הכתבה המלאה.
2"אף אמריקאי לא צריך למות למען ישראל": המלחמה קורעת את הימין בארה"ב
"לעתים רחוקות מדיניות חוץ הופכת לסוגיה פוליטית מרכזית בשנת בחירות אמצע. אבל המלחמה באיראן סייעה להפוך את מערכת היחסים של ארה"ב עם ישראל לנושא בולט בקרב הרפובליקאים, דחפה בעלי ברית של הנשיא דולנד טראמפ להסלים את התקפותיהם על מבקרים שמרנים, ויצרה קווי שבר חדשים בימין הקיצוני האמריקאי", פורסם בניו יורק טיימס בכתבה שמתארת כיצד המעורבות האמריקאית במלחמה באיראן קורעת את הימין האמריקאי.
במהלך קמפיין בחירות בפלורידה, מועמד רפובליקאי לתפקיד המושל מכר בדוכן חולצות ב־40 דולר שעליהן נכתב: "אף אמריקאי לא צריך למות למען ישראל".
אולם, בקמפיין בחירות אחר של אשת ימין אמריקאית, לורה לומר, דמות תקשורתית מהימין הקיצוני, היא "מכינה פנייה לתורמים כדי לסייע במימון כלי תקשורת חדש: ניוזלטר שבועי שיתעמת עם פודקאסטרים ימניים המבקרים את ישראל". בראיון אחר אמרה כי המאבק נגד ישראל בימין האמריקאי "הוא פסיכוזה" וכינתה אותו "תסמונת שיגעון ישראל".
המעורבות האמריקאית באזור מאז ה-7 באוקטובר הפכה לקו פרשת מים בימין האמריקאי ובעיקר בתנועת MAGA. הקול המוכר ביותר שמבקר את ישראל הוא טאקר קרלסון, "שנפרד מטראמפ סביב המלחמה באיראן. קרלסון האשים את ישראל בכך שדחפה את טראמפ למלחמה, שלדבריו הופכת את הנשיא ל'עבד' של אינטרסים זרים".
"המלחמה הוסיפה לשינוי טקטוני בדעת הקהל ביחס למדיניות החוץ האמריקאית, שהחל עם המלחמה בעזה תזוזה דו־מפלגתית הרחק מישראל. זהו שינוי שכבר פילג את הדמוקרטים וכעת חודר גם למפלגה הרפובליקאית, שמנהיגיה, בתמיכת מצביעים אוונגליסטים, מיצבו אותה במשך שנים כמפלגה פרו־ישראלית", נכתב.
פוליטיקאים פרו־ישראליים מובהקים בימים אלה כבר "מתחילים להיראות מיעוט בקרב רפובליקאים צעירים יותר. סקר של מרכז המחקר פיו ממארס מצא כי ל־57% מהרפובליקאים מתחת לגיל 50 יש דעה שלילית על ישראל, עלייה מ־50% בשנה שעברה ומ־35% ב־2022, שיעור דומה לזה של כלל האמריקאים".
אליוט א. כהן, בכיר לשעבר במחלקת המדינה אמר לניו יורק טיימס כי "האירוניה הגדולה כאן היא שארה"ב וישראל מנהלות יחד מלחמה. מה שמוזר כאן הוא שבמובנים מסוימים הממשל לא באמת מכתיב את הטון". לדבריו, השינוי בקרב הרפובליקאים קשור ל"אנטישמיות מושרשת" שתמיד הייתה חלק לדבריו "כחלק מהמפלגה הרפובליקאית".
מתוך הניו יורק טיימס מאת אנטון טרויאנובסקי. לקריאת הכתבה המלאה.
3החברה המפתיעה שנפגעת מהמשבר במזרח התיכון
בשל משבר האנרגיה במזרח התיכון, "אובר דיווחה על הכנסות חלשות מהצפוי ברבעון הראשון, לאחר שפעילות הנסיעות שלה נפגעה מהעימות", פורסם בפייננשל טיימס.
חברת ההסעות האמריקאית מסן פרנסיסקו הצהירה אתמול (ד') כי "הכנסותיה ברבעון הראשון עמדו על 13.2 מיליארד דולר, מעט מתחת לתחזיות האנליסטים, שעמדו על 13.3 מיליארד דולר". בפייננשל טיימס נכתב כי לאובר יש פעילות גדולה בסעודיה ובאיחוד האמירויות "שם ערים מרכזיות נפגעו מתקיפות איראניות מאז החלה המלחמה באזור".
"בשנה האחרונה אובר פעלה באגרסיביות כדי להתחרות במחירים מול יריבותיה. היא השתמשה בהנחות כדי להגדיל את ההזמנות ולעודד הצטרפות לתוכנית המנויים Uber One, שעברה לראשונה באפריל את רף 50 מיליון המשתמשים", נכתב.
יש גם לציין כי אובר ספגה פגיעה נוספת של מיליארד דולר וזאת בשל "שינויים במודל העסקי שלה, לאחר רפורמה בחוקי המס בבריטניה שנכנסה לתוקף בתחילת השנה. החברה הזהירה כי היא צופה 'רוח נגדית' דומה להכנסות, בהיקף של כמיליארד דולר בכל רבעון עד סוף השנה", נכתב.
מתוך הפיינשל טיימס מאת רייף רוזנר־אודין וטים בראדשו. לקריאת הכתבה המלאה.