לרוב הישראלים יש חשבון בנק אחד בלבד. האם הם מפספסים משהו? / צילום: Shutterstock
לפני קצת יותר מחמש שנים השיק בנק ישראל את רפורמת מעבר מבנק לבנק בקליק, כדי להקל על הציבור לעבור במהירות מבנק אחד למשנהו. אלא שעולה השאלה, האם היכולת הזו לעבור לבנק אחר ביעילות אכן משפרת את כוח המיקוח של הישראלי הממוצע, או שבכלל עדיף לו להחזיק בשני חשבונות במקביל.
● כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?
● בדקנו איזה מדד בבורסה משתלם למשקיעים לאורך זמן. התשובה היא לא מה שחשבתם
הבנקים בונים על כך שאדם שפותח חשבון הוא נאמן כמעט עד כדי לקוח שבוי, ולא ימהר לזוז. רבים פותחים את החשבון בגיל 18 ולפעמים נשארים בו עד לפנסיה. למרות הגמישות שהפיקוח על הבנקים קידם, הציבור לא מיהר לעבור. לפי נתונים סטטיסטיים שפרסם בנק ישראל בתחילת השנה שעברה, רק כ-220 אלף ישראלים עברו בנק "בקליק" בשלוש השנים הראשונות לשירות, מתוך מיליוני חשבונות קיימים.
נתונים שאסף הבנק הדיגיטלי וואן זירו מלמדים שישראל נשארת הרחק מאחור מבחינת מספר חשבונות בנק לאדם. בארה"ב יש לציבור 5.3 חשבונות בממוצע ללקוח, באנגליה 2.8, בגרמניה שני חשבונות בממוצע, בצרפת 1.4 ובישראל הנתון נמוך - 1.1 חשבונות לכל ישראלי בגיר. בכנס שנערך החודש הציג הבנק נתונים שלפיהם 52% מחשבונות הבנק שנפתחו בארה"ב בשנה שעברה נפתחו כחשבון נוסף.
בגזרת ההשקעות כוח המיקוח השתפר פלאים
השאלה היא האם ריבוי חשבונות משרת את הלקוח ומעניק לו כושר מיקוח? תומר ורון מחבר "ככה לוקחים משכנתא" והיועץ הפיננסי של רייזאפ, סבור שהרעיון של חשבון בנק נוסף לצורכי המיקוח נכון בבסיסו. "יש מערכת יחסים של ספק ונותן שירות, ואם יש יותר מאחד כזה, זה אחלה. אבל בסוף הבנק מנתח את יחידות הרווח שלו (KPI - מדדים אסטרטגיים כמותיים להשגת יעדים עסקיים, ח"ש) ומודד את הלקוחות לפי הכנסת משכורת. אם יש ללקוח חשבון שלא קורה בו הרבה, מעין חשבון רפאים, הוא לא בהכרח משפר את מצבו. אם מדי פעם הוא מעביר אליו כספים ולא הרבה מעבר, אם הוא יבוא לבנק ויבקש הלוואה על בסיס החשבון הזה, הוא לא בהכרח יקבל את התנאים הכי טובים".
ורון מוסיף כי ריבוי החשבונות בחו"ל לא בהכרח מלמד שיש בהם פעילות דומה, אבל כן מכיר במגמה שרווחת בחלק מהמדינות שצוינו. "הנקודה בתקופה האחרונה היא גמישות יותר גבוהה של המוצרים הבנקאיים. השאלה לגבי מספר חשבונות הופכת להיות יותר שולית. גם בארץ יכול להיות לי חשבון בנק אחד, משכנתא בחשבון ייעודי בבנק אחר, כרטיס אשראי חוץ-בנקאי מחברת אשראי, ותיק השקעות שלא מנוהל בכלל בבנק".
"האם יותר חשבונות משמע יש יותר כוח מיקוח? לא ברור עד כמה השאלה הזו רלוונטית בעולם של היום", מדגיש ורון. "אם אעבור בין בנקים וארצה לפתוח תיק השקעות בבנק החדש, יציעו לי לרוב עמלות ממוצעות, לא בהכרח יהיה לי כוח מיקוח מעצם פתיחת עוד חשבון".
בוואן זירו מאפשרים למי שפתח בבנק חשבון לבצע הוראת קבע חודשית מחשבון אחר, וכך ליהנות ממסלולי הפרמיום שלהם. לקוח יכול להמשיך להעביר משכורת לחשבון הבנק הישן, ולקבל תנאים משופרים בחשבון החדש. המטרה, אומרים בבנק הדיגיטלי, היא לאפשר ללקוח לבחון את השירותים שמעניק לו הבנק, ואם הם ראויים להעביר את כובד הפעילות שלו אליו. ורון אומר כי "וואן זירו יותר פתוח וחדשני וגמיש בדבר הזה, כשהוא אומר שאתה לא חייב לנהל אצלו הכול. לרוב זו ההסתכלות אצל הבנקים הגדולים כשהם נותנים אשראי".
לדבריו, כוח המיקוח של הציבור משתפר פלאים כאשר נוצרת תחרות של ממש, כמו בגזרת ההשקעות משל. "היום הבנקים מתמודדים בניהול פעילות ההשקעות של הציבור בבורסה. פתאום הם נהיו רעבים, ונותנים הטבות שלא היו בעבר. זאת משום שהזיזו להם את הגבינה והתחילו לנגוס להם בנתח שוק. אז בסוף מהתחרות מגיע כוח המיקוח. אם אני צריך עוד חשבון בנק במקום אחר, זה לא יזיק".
יוסי וייס, מנהל תחום הבנקאות הפרטית בבנק הבינלאומי, מסביר כי "להתנהלות מול כמה בנקים צריכה להיות הצדקה. ללקוח פרטי קטן בתחילת דרכו יותר נכון להתנהל מול בנק אחד. יש לקוחות שיכול להיות נכון להם להתנהל בשני חשבונות, אבל לא יותר מזה". בבינלאומי מכנים לקוחות כאלה לקוחות דואליים, אבל האם הם במצב שונה מבחינת הבנק? "אין העדפה ללקוח דואלי לעומת מי שיש לו חשבון רק אצלנו. אנחנו מתאימים את ההצעה לפעילות הלקוח", אומר וייס.
עניין נוסף בפתיחת מספר חשבונות בנק נוגע לדירוג האשראי. לאחרונה בוצע שינוי במודל דירוג האשראי של לשכת אשראי לישראל, שעכשיו רואה באחזקה של כמה חשבונות חלק מהתנהלות פיננסית רגילה. לכן פרמטר זה לא משפיע על הדירוג.
הצצה לאנגליה: בכל חשבון עושים משהו אחר
ורון מציין כי שאלת ריבוי החשבונות הובילה אותו לבדוק את המצב באנגליה. שם גילה תופעה מעניינת, שייתכן ותגיע גם לארץ. "אנשים פותחים באנגליה עוד חשבון בנק ומסתכלים עליו כמו סוג של 'מעטפה': בחשבון הזה אני מבצע את ההוצאות הקבועות, זה החשבון של החסכונות שלי, וזה חשבון הבנק של ההוצאות המשתנות", הוא מסביר. "בציבור הרחב יש מצב נפוץ שבו אנשים מחזיקים 2-3 חשבונות, לאו דווקא קשור לכוח מיקוח, אלא יותר כדי לסדר לעצמם את הכספים. צורה של התנהלות פיננסית כזאת".
וייס נותן דגש נוסף על ריבוי החשבונות בארה"ב. "בארה"ב למשל אופי הפעילות שונה. בארץ הבנק הוא מעין וואן-סטופ-שופ. בבנקים בחו"ל יש חלוקה למגזרים. יש בנק השקעות כמו ג'יי פי מורגן, שם יכול להיות ללקוח רק חשבון השקעות, ויש בנקים או גופים שיותר עוסקים במתן אשראי. לכן הלקוחות מחזיקים יותר מחשבון אחד, בכל חשבון הם מקבלים שירות רלוונטי".
חברות האשראי ורפורמת הבנקים הקטנים
ופה בישראל, שוק הפיננסים והאשראי עובר תמורות. בשנה שעברה ישראכרט עברה לשליטת קבוצת דלק בניהולו של עידן וולס, ובפברואר השנה מונה איתמר פורמן למנכ"ל ישראכרט. פורמן קיבל גב מדלק וכבר הספיק לקנות בנק דיגיטלי (בנק אש) ולהשתלט על מועדון הנוסע המתמיד של אל, שעוזב את כאל המתחרה. בחברת האשראי מקס שבבעלות חברת כאל מציעים מזה מספר חודשים חשבון "צובר ושב", שבו ניתן להפקיד כספים, ליהנות מריבית גבוהה מהנהוג במערכת הבנקאית על היתרה, ולבצע מספר מוגבל של פעולות בחשבון.
וגם רפורמת הבנקים הקטנים עברה בחקיקה. ייתכן שבעתיד הנראה לעין כאל, שהשליטה בה אמורה לעבור לקבוצת יוניון של משפחת חורש וחברת הראל, ואולי גם מקס, שבניהולה של שגית דותן, יהפכו לעוד בנקים קטנים.
לתמהיל יש להוסיף את בתי ההשקעות הגדולים דוגמת מיטב, אלטשולר שחם, אי.בי.אי, הפניקס בית השקעות ונוספים שמציעים מסחר בבורסה בחשבונות ייעודיים; וכן חברות פינטק דוגמת רבולוט וראפיד, שעשויות להציע לציבור ארנקים דיגיטליים חדשניים, שיאפשרו גמישות ופיננסית ובפועל יהוו עוד חשבונות דמויי עו"ש.