גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק שעשוי לשנות את פני התחבורה הציבורית תקוע 30 שנה. האם הפעם יקודם

חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות, המבקש להעביר את האחריות על התחבורה הציבורית מהממשלה לשלטון המקומי - עומד על הפרק משנת 1996 ● כעת הוא שוב על השולחן ועולות שאלות סביב העצמאות שתינתן לרשויות מול המדינה והאם הכוח לא נותר במשרד התחבורה

אוטובוס בישראל. בעיגול: מירי רגב, שרת התחבורה / צילום: שאטרסטוק, מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
אוטובוס בישראל. בעיגול: מירי רגב, שרת התחבורה / צילום: שאטרסטוק, מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

אחרי יותר משנה של עיכובים ומאבקים פוליטיים, חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות עלה לראשונה לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת להכנה לקריאה שנייה. החוק, שנחשב לאחד המהלכים המבניים המשמעותיים בתחום התחבורה הציבורית, נמצא על השולחן כבר 30 שנה (מ־1996) ונתקע בשל ויכוחים בין משרדי הממשלה על אופן קידומו והגוף הפרלמנטרי שיטפל בו. זאת, למרות שמדובר ברפורמה, שלה הסכמה די רחבה במערכת הפוליטית.

סטארלינק בדרך לרכבת? הפתרון של המדינה לבעיות הקליטה בדרכים
משרד התחבורה מקדם: מיזוג בין חברת התחבורה של י-ם לנתיבי איילון

חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות מבקש לשנות מהיסוד את האופן שבו מנוהלת התחבורה הציבורית בישראל. כיום, רוב ההחלטות מתקבלות ברמה הארצית, ע"י משרד התחבורה, שאחראי על תכנון הקווים, הפעלתם והקמת התשתיות. לפי החוק, חלק ניכר מהסמכויות הללו יעבור לגופים אזוריים חדשים - רשויות מטרופוליניות - שינהלו את התחבורה לפי אזורים עירוניים גדולים: גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע. השינוי המבני הזה כבר קיים במדינות מפותחות בעולם, דוגמאות שנחשבות מוצלחות במיוחד לרשויות מטרופוליניות הן לונדון ואמסטרדם.

הרשויות החדשות אמורות לרכז תחתיהן כמעט את כל תחומי הפעילות: מהגדרת מסלולי הקווים ולוחות הזמנים, דרך אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, ועד קביעת מדיניות חנייה ותכנון תשתיות. הרעיון הוא לאפשר ניהול "קרוב לשטח", כזה שמבוסס על ההיכרות של הרשויות המקומיות עם הצרכים בפועל, במקום מערכת ריכוזית שמתקשה לתאם בין עשרות ערים וליישם פרויקטים בקצב הנדרש. בלב המודל עומדת מועצה מטרופולינית, שבה יישבו ראשי הערים במרחב לצד נציגי המדינה. לכל רשות מקומית יהיה משקל בהצבעות, שנקבע לפי פרמטרים תחבורתיים ואחרים, ובמקרים מסוימים יידרש רוב מיוחד כדי למנוע מצב שבו עיר אחת שולטת לבדה בהחלטות. במקביל, משרד התחבורה ימשיך לקבוע מדיניות כללית, ורשות ארצית תפקח על פעילות הגופים החדשים.

ההיגיון מאחורי המהלך הוא, כאמור, להתמודד עם אחד הכשלים המרכזיים של התחבורה בישראל: ניהול ריכוזי שמתקשה לתת מענה מותאם למטרופולינים, וכן לעבוד מול רשויות מקומיות שלעיתים מעכבות פרויקטים או מושפעות משיקולים פוליטיים מקומיים. אבל לצד ההבטחה לייעול, החוק גם מייצר מבנה חדש של קבלת החלטות, כזה שמעביר כוח משמעותי לראשי הערים, ויוצר זירה שבה כמה רשויות חולקות שליטה על אותו מרחב.

חלוקת הכוח בין רשויות

למרות הקונצנזוס הרחב סביב הצורך בהקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, כפתרון לרמת השירות לנוסעים והוצאת התחבורה הציבורית מהקיפאון, ככל שהחוק יתקדם לדיון מעמיק יתבררו גם האתגרים שהוא טומן בחובו. אחת הסוגיות המרכזיות שעולות סביב החוק נוגעת לעצמאות הרשויות המטרופוליניות מול המדינה. למרות שמדובר במהלך של ביזור סמכויות, בפועל חלק מהכוח נותר בידי שרת התחבורה, בין היתר באמצעות יכולת למנות חברי מועצה ואף להשפיע על זהות יו"ר הרשות.

במקביל, גם מנגנון קביעת המדיניות הארצית נותר בידי משרד התחבורה. השילוב הזה מעלה חשש שהרשויות החדשות לא יהיו עצמאיות באמת, וששיקולים פוליטיים ימשיכו להשפיע על קבלת ההחלטות, גם ברמה האזורית. כפי שמתארת יעל שכטר־סיטמן מלובי 99: "כרגע הצעת החוק עדיין משמרת כוח משמעותי בידי השר", היא מוסיפה כי "אם כבר מקימים גוף כזה, צריך לבזר את הסמכויות עד הסוף".

סוגיה נוספת נוגעת למבנה הכוח בתוך המטרופולינים עצמם. חלוקת כוח ההצבעה בין הרשויות יוצרת מתחים מובנים, במיוחד בין ערים גדולות לקטנות. במטרופולין ירושלים, למשל, לעיר המרכזית יש רוב כמעט מוחלט, שמאפשר לה לקבל החלטות לבדה - מעל 70% מכוח ההצבעה, "בעוד שבגוש דן הכוח מפוזר יותר, אך עדיין עלול לייצר קואליציות שמנטרלות רשויות אחרות. כתוצאה מכך, רשויות קטנות חוששות מאובדן השפעה ומהיכולת של ערים גדולות להכתיב סדר יום תחבורתי, לרבות הקצאת משאבים. החשש המרכזי הוא שהעיר הראשית תשתלט ותקבל את ההחלטות המהותיות", אומרת שכטר־סיטמן. גם מנגנוני ההגנה הקיימים כמו אפשרות ערעור או ליזום דיון נתפסים כמוגבלים, ובמקרים מסוימים אינם נותנים מענה מלא לפערי הכוח בין הרשויות.

מעבר לכך, החוק מייצר מורכבות נוספת בכך שהוא לא רק מעביר סמכויות מהמדינה לרמה האזורית, אלא גם גורע סמכויות מהרשויות המקומיות עצמן. תחומים כמו אכיפה, חנייה וניהול צירים מרכזיים צפויים לעבור לרשות המטרופולינית, מה שמעורר התנגדות מצד רשויות שמצד אחד דורשות ביזור - אך מצד שני מתקשות לוותר על שליטה ומשאבים. הפער הזה עלול להפוך לנקודת חיכוך משמעותית בשלבי היישום.

הרשויות יידרשו לוותר

לדברי סיוון שמואלביץ, מנכ"לית ארגון 15 דקות, "האתגרים המרכזיים שצפויים לעלות בדיונים הם מינוי יו"ר הרשות המטרופולינית, משקל כוח ההצבעה של כל רשות וזהות הרשויות שייכללו בכל מטרופולין. לדבריה, בשלב זה מדובר ברשימה מצומצמת יחסית של רשויות. כך למשל, ראשון לציון מעוניינת להצטרף למטרופולין גוש דן, אך אינה נכללת כיום בהצעת החוק, ובמשרד התחבורה ובאוצר לא בהכרח מעוניינים לצרף אותה כבר בשלב הראשון של ההקמה, מה שעשוי להוביל למאבקים".

סוגיה נוספת, לפי שמואלביץ, היא ההגנה על רשויות שעלולות להיפגע מהחלטות הרשות המטרופולינית: מה קורה כאשר לרשות יש כוח הצבעה נמוך והיא מתנגדת לפרויקט מסוים? לדבריה, "אף שהחוק מוצג כמהלך של ביזור סמכויות מהמדינה לשלטון המקומי, הוא כולל גם העברת סמכויות מהרשויות המקומיות עצמן לרשות המטרופולינית. כלומר, לא רק המדינה נדרשת לוותר על כוח - גם הרשויות המקומיות.
בכך נוצר מתח מובנה: רשויות מקומיות דורשות מהמדינה לשחרר סמכויות, אך עשויות להתקשות לוותר בעצמן על סמכויות ומשאבים. בין היתר, תחומים כמו הכנסות מחניה, אכיפה וצירים מרכזיים עשויים לעבור מסמכות הרשות המקומית לסמכות הרשות המטרופולינית".

אין תמריץ להשתפר

העובדה כי הרשות המטרופולינית אמורה להגדיר בעצמה את מדדי השירות, גם היא מעוררת ביקורת, שכן ללא סטנדרטים ברורים, קיים חשש שלא יהיה שינוי אמיתי באיכות השירות. איריס דור־און, מנהלת תחום קידום תחבורה ציבורית בהסתדרות, מסבירה כי "סוגיית המכרזים, שנחשבת לאחת הסיבות המרכזיות לבעיות בתחבורה הציבורית אינה מוסדרת בחוק, למרות הפוטנציאל לשנות את מודל התגמול כך שיתבסס על איכות השירות לנוסע ולא רק על היקף הפעילות.

לדבריה, "אחת הסיבות שהשירות לא מספיק טוב היא שיטת המכרזים המתגמלת לפי ק"מ ולא לפי איסוף נוסעים. מעבר לכך, השירות מסובסד במיליארדים רבים על ידי המדינה מחד וכל ההכנסות נותרות בידיה מאידך - כלומר אין לחברות שום תמריץ אמיתי להצטיין ולשפר את השירות לנוסעים. אנחנו נפעל לכך שהחוק החדש יאפשר לרשויות שיוקמו לשנות מהיסוד את השיטה לזו הנהוגה באירופה. זה יאפשר לשחרר מיליארדי שקלים לטובת תגבור השירות לעובדים בפריפריה - היכן שרמת השירות כל כך נמוכה שהאוטובוסים נוסעים ריקים".

לצד זאת, דור־און גם מציינת שמנגנוני הפיקוח והשקיפות אינם מגובשים במלואם. הרשויות צפויות לנהל תקציבים משמעותיים ולהשפיע על מיליוני נוסעים, אך הדרישות לדיווח, בקרה ופיקוח פרלמנטרי טרם הוסדרו. העובדה שלשר קיימת סמכות לשנות את הרכב המטרופולין ואת חלוקת הכוח בין הרשויות מעצימה את החשש מפני קבלת החלטות ללא בקרה מספקת. "המבנה בגרסה הנוכחית של הצעת החוק, בעיקר בהקשר של סמכויות היו"ר ואדרבה אם הוא לא ייבחר מבין ראשי הרשויות, משכפל במידה רבה את המבנה הבעייתי של השלטון המקומי - ומשאיר בידי היו"ר יותר מדי סמכויות״.

עוד כתבות

מימין: גבי דישי, רון סנטור, יוטב קוסטיקה, שלומי ברכה, דניאל אלון / צילום: תמר מצפי, איל יצהר, רמי זרנגר, אורי נמליך, שלומי יוסף

מנהלי קרנות הגידור חושפים: זה הסקטור שכדאי להתרחק ממנו

מנהלים בכירים בענף קרנות הגידור הישראלי מספרים על האתגר שמציב הראלי הממושך בבורסה בת"א, מסבירים למה הם עדיין מאמינים בבנקים ובענקיות הטכנולוגיה, ומסמנים סקטור "לא מעניין" ● וגם: איך ניתן לנצל את חולשת הדולר בתיק ההשקעות, ומדוע ה-AI לא יכולה להחליף את מנהלי הקרנות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אחרי 30 שנות זוגיות, האישה קיבלה רק רבע מהבית. איך זה קרה?

למרות קשר של 30 שנה והשקעה של יותר ממיליון שקל בבניית הבית, ידועה בציבור תקבל רק רבע מהנכס שנרשם על שם בן זוגה ● בפסק דין נוסף נקבע כי ועד בית אינו יכול לחלק עלויות שיפוץ באופן שווה בין דירות בגדלים שונים ● וגם: ביהמ"ש דחה ניסיון לחייב בעל חברת משחקי ילדים באופן אישי בחובות של מיליוני שקלים, לאחר שקבע כי מדובר בכישלון עסקי ולא בהונאה ● 3 פסקי דין בשבוע 

יקי רייסנר, בעלים ויו''ר רייסדור / צילום: רמי זרנגר

עם 8,000 דירות בקנה: חברת הנדל"ן שמבשלת הנפקה בבורסה

רייסדור, יזמית הבנייה למגורים שהנפיקה אשתקד אג"ח, בוחנת גיוס של כ-400 מיליון שקל במניות - כך נודע לגלובס ● לפני כשנה השלימה החברה גיוס אג"ח ראשון בבורסה בהיקף של 200 מיליון שקל

 

רביב צולר / צילום: נטלי כהן־קדוש

הפעם זה סופי? רביב צולר מונה ליו"ר מגדל ביטוח

לאחר חיכוכים ארוכים מול הפיקוח על שוק ההון סביב זהות היו"ר, דירקטוריון מגדל אישר את מינויו של מנכ"ל ICL וביטוח ישיר לשעבר ● מגדל של שלמה אליהו החליפה בעשור האחרון לא פחות מ-15 יו"רים ומנכ"לים

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל, אבל משתמשת במערכות נשק כחול לבן

קניה תקבל הלוואה מישראל לרכישת מערכת של רפאל ● נורבגיה ממשיכה לשלב מערכות הגנה ישראליות גם כשבזירה המדינית נשמעת ביקורת נוקבת ● במקביל אוקראינה מפתחת פתרונות בלתי מאוישים לשיפור הלוגיסטיקה בחזית, וחברת אסלסאן הטורקית מציגה שיאים חדשים ביצוא ובהשקעות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אלון חיימוביץ' / צילום: ענבל מרמרי

דרמה במיקרוסופט ישראל: הניהול עובר זמנית לצרפת, המנכ"ל פורש, והכול בגלל עבודה עם מערכת הביטחון

אלון חיימוביץ' מסיים את תפקידו כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל, אך הנסיבות לא שגרתיות ● לגלובס נודע כי קדמה לכך בדיקה פנימית סביב ההתקשרות עם מערכת הביטחון והחשש שהפרה את הקוד האתי באמצעות אחסון נתוני מעקב על פלסטינים ● הפעילות תנוהל זמנית מצרפת - דווקא בעיתוי רגיש של חידוש חוזים מול משרד הביטחון

מדוע נשים מקבלות עשרות אחוזים פחות בפנסיה / איור: אלישע נדב

השכר שלה הגיע ל-20 אלף שקל. בפנסיה היא קיבלה 4,000 בלבד. איך זה קורה?

לגבר בן 50 יש 537 אלף שקל בממוצע בקרן הפנסיה ● אשתו לעומת זאת תסתפק לרוב ב-398 אלף שקל בלבד ● מפערי השכר ביחס לגברים, "קנס האמהות" על גידול הילדים ועד תוחלת החיים הגבוהה: גלובס בעקבות הנתונים המטרידים והסיבות שבגללן נשים מקבלות עשרות אחוזים פחות בפנסיה

תמיר מנדובסקי / צילום: יונתן בלום

"אני לא המוח הפיננסי המבריק בישראל": תמיר מנדובסקי עונה לסולידית

קרב בין משפיעני הפיננסים הפופולריים "הסולידית" ותמיר מנדובסקי: הראשונה העלתה ביקורת נוקבת נגד הספר "השקעות לעצלנים" שכתב מנדובסקי וטענה שהוא "מעודד בורות" ● כעת, מנדובסקי משיב לטענות בשיחה עם גלובס: "כמו שרמי לוי יכתוב ביקורת עניינית על שופרסל"

ליאור פרנקל בשיחה עם יובל פסוב, Global Founder Advocate בגוגל / צילום: פרטי

אחרי שינוי קריירה מדהים, יש לו המלצה - תעשו את הדבר הקטן הזה לפני השינה ולא תישחקו

עם מי מדברים? יובל פסוב, Global Founder Advocate בגוגל ● על מה מדברים? המפות שיכולות לעזור להגשים מטרות, איך להפוך את ה-AI ליועץ האסטרטגי שלך, ההבדל ביחס למנהל בין תרבויות שונות - וגם על הרגע בו הבין מדוע אסור לשכוח את הלב בקריירה

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

המטרו נכנס הביתה: עשרות אלפי דירות יקבלו מיגון אקוסטי עוד לפני תחילת העבודות

כ־25 אלף דירות, יותר מ־2.5 מיליארד שקל ושנתיים של עבודה בתוך בתים פרטיים: עוד לפני חפירת המנהרות, המדינה נדרשת לשפץ אלפי דירות כדי להתמודד עם הרעש הצפוי

גלית שקאלו אופנברג / צילום: ינאי יחיאל

היא התחילה לעבוד בגיל 12, היום היא מנהלת 50 סניפים עם שיא של הכנסות

"ב-2024 אמא שלי עברה ניתוח ראש ונכנסה לתרדמת. עזבתי הכל, ישבתי על ידה עד שהתעוררה והמשכתי ללוות אותה בשיקום. לא עבדתי שבעה חודשים, אבל אמא שלי בחיים" ● שיחה קצרה עם גלית שקאלו-אופנברג, מנכ"לית רשת דינמיקה וסמנכ"לית הקמעונאות של סלקום

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

כך תוצאות הבחירות המקומיות בבריטניה עשויות לשנות את המדיניות הכלכלית

תוצאות הבחירות המקומיות בבריטניה מטלטלות את מפלגת הלייבור ומציבות את עתידו של ראש הממשלה קיר סטארמר בסימן שאלה ● במפלגה גובר הלחץ לנטוש את הקו הכלכלי הנוכחי, וההערכות הן כי הממשלה תפנה למדיניות שמאלית יותר ותתמקד בחיזוק קשרי הסחר עם האיחוד האירופי, הרחבת מעורבות המדינה בכלכלה ותמריצים לצעירים ולעובדים ● גם אם סטארמר יודח, מרבית המועמדים להחליפו צפויים להוביל קו דומה, אבל יש מי שמנסים גם למשוך ימינה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם ים מכל חלון, בהנחה של 300 אלף שקל: הדירה שנמכרה תוך שבועיים

דירת 4 חדרים בשטח 105 מ"ר עם מרפסת בשטח של 12 מ"ר נמכרה תמורת 3.3 מיליון שקל ● המוכרים הם מצמצמי דיור, והרוכשים הם זוג עם שני ילדים - משפרי דיור מהעיר ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ד''ר אביב צנזור / צילום: דוברות הטכניון

עם מיליוני צפיות ומעריצים הוא הפך לגורו של המתמטיקה בישראל

אלפי תלמידי תיכון לומדים איתו לבגרות במתמטיקה, וסטודנטים צופים בו ביוטיוב במקום להגיע לשיעורים ● ד"ר אביב צנזור, שהסרטונים שלו זכו למיליוני צפיות, מסביר בראיון לגלובס איך הוא הפך לדמות משמעותית בחייהם של בני נוער ומדוע החליט לוותר על היוקרה שבמחקר ולהתמקד בהוראה

ג'פרי גונדלאך / צילום: ap, Richard Drew

מהמרים על הסוס הלא נכון: האזהרה של "מלך האג"ח"

ג'פרי גונדלאך משקיע אג"ח אגדי, טוען כי הסיכון המרכזי לשווקים כיום הוא האטה דרמטית בקצב המתוכנן של הורדות הריבית, עד כדי סיכוי להעלאה שלה ● לדבריו שוק המניות מתומחר גבוה ולכן הוא ממליץ לבסס חלקים נכבדים בתיק על מזומן וסחורות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

המשוואה מאחורי צניחת הדולר והנתון שמראה - מה יקרה אם בנק ישראל יתערב?

המנגנון שמאלץ את המוסדיים להיפטר מדולרים, המהפך בטעמי החיסכון והדילמה של הנגיד אמיר ירון - כך הגידול המסיבי בנכסי הציבור הפך למשקולת על שער החליפין ● בינתיים תעשיות שלמות בסכנה, ויש המעריכים כי בנק ישראל יקנה עשרות מיליארדים לעצור את כדור השלג

רפורמת הקמת מאגר אשראי חוזרת / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

החורים ברפורמה שתקל על הלוואות לעסקים, והפתרונות המוצעים

יוזמת הקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים נפלה מחוק ההסדרים, ומקודמת כעת בנפרד על ידי האוצר ● מה כוללת הרפורמה, מי יהנה ממנה, והאם היא צפויה בכלל לעבור? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

הזירה שבה טורקיה וישראל נמצאות במסלול התנגשות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לישראל וטורקיה יש אינטרסים סותרים באפריקה, החברות שהרווחים שלהן גדלו במלחמה, וענקית תעופה אמריקאית בוחרת דווקא בסטארט־אפ ישראלי עבור שת"פ אסטרטגי • כותרות העיתונים בעולם 

רה''מ בנימין נתניהו ואבי שמחון / צילום: קובי גדעון-לע''מ

בוטל במפתיע הדיון בוועדת השרים בחוק לסבסוד משכנתאות

הדיון בהצעת החוק לסבסוד משכנתאות נדחה ברגע האחרון על רקע התנגדות חריפה של גורמי המקצוע בממשלה ● הכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון הזהיר מפגיעה באמינות הכלכלית של ישראל, מעלייה בפרמיית הסיכון ומהתערבות חסרת תקדים בשוק ההלוואות ● גם בבנק ישראל סבורים כי אין הצדקה כלכלית למהלך, שנועד להקל על נוטלי משכנתאות בעקבות עליית הריבית

זינוק של 6.5% ביומיים / אילוסטרציה: Shutterstock

האם ההזדמנות הבאה בבורסה בת"א נמצאת דווקא במדד המניות הקטנות?

עדכון המדדים האחרון בבורסה יצר עיוות טכני חריג, שהזניק את מדד SME 60 בשיעור של 6.5% ביומיים, בעוד שמדד ת"א 90 נצבע אדום ● עם תשואה עודפת מתחילת השנה, חשיפה של 77% לכלכלה המקומית וכמעט ללא כסף פסיבי, האם כדאי להמר על המדד הזה?