גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק שעשוי לשנות את פני התחבורה הציבורית תקוע 30 שנה. האם הפעם יקודם

חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות, המבקש להעביר את האחריות על התחבורה הציבורית מהממשלה לשלטון המקומי - עומד על הפרק משנת 1996 ● כעת הוא שוב על השולחן ועולות שאלות סביב העצמאות שתינתן לרשויות מול המדינה והאם הכוח לא נותר במשרד התחבורה

אוטובוס בישראל. בעיגול: מירי רגב, שרת התחבורה / צילום: שאטרסטוק, מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
אוטובוס בישראל. בעיגול: מירי רגב, שרת התחבורה / צילום: שאטרסטוק, מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

אחרי יותר משנה של עיכובים ומאבקים פוליטיים, חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות עלה לראשונה לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת להכנה לקריאה שנייה. החוק, שנחשב לאחד המהלכים המבניים המשמעותיים בתחום התחבורה הציבורית, נמצא על השולחן כבר 30 שנה (מ־1996) ונתקע בשל ויכוחים בין משרדי הממשלה על אופן קידומו והגוף הפרלמנטרי שיטפל בו. זאת, למרות שמדובר ברפורמה, שלה הסכמה די רחבה במערכת הפוליטית.

סטארלינק בדרך לרכבת? הפתרון של המדינה לבעיות הקליטה בדרכים
משרד התחבורה מקדם: מיזוג בין חברת התחבורה של י-ם לנתיבי איילון

חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות מבקש לשנות מהיסוד את האופן שבו מנוהלת התחבורה הציבורית בישראל. כיום, רוב ההחלטות מתקבלות ברמה הארצית, ע"י משרד התחבורה, שאחראי על תכנון הקווים, הפעלתם והקמת התשתיות. לפי החוק, חלק ניכר מהסמכויות הללו יעבור לגופים אזוריים חדשים - רשויות מטרופוליניות - שינהלו את התחבורה לפי אזורים עירוניים גדולים: גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע. השינוי המבני הזה כבר קיים במדינות מפותחות בעולם, דוגמאות שנחשבות מוצלחות במיוחד לרשויות מטרופוליניות הן לונדון ואמסטרדם.

הרשויות החדשות אמורות לרכז תחתיהן כמעט את כל תחומי הפעילות: מהגדרת מסלולי הקווים ולוחות הזמנים, דרך אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, ועד קביעת מדיניות חנייה ותכנון תשתיות. הרעיון הוא לאפשר ניהול "קרוב לשטח", כזה שמבוסס על ההיכרות של הרשויות המקומיות עם הצרכים בפועל, במקום מערכת ריכוזית שמתקשה לתאם בין עשרות ערים וליישם פרויקטים בקצב הנדרש. בלב המודל עומדת מועצה מטרופולינית, שבה יישבו ראשי הערים במרחב לצד נציגי המדינה. לכל רשות מקומית יהיה משקל בהצבעות, שנקבע לפי פרמטרים תחבורתיים ואחרים, ובמקרים מסוימים יידרש רוב מיוחד כדי למנוע מצב שבו עיר אחת שולטת לבדה בהחלטות. במקביל, משרד התחבורה ימשיך לקבוע מדיניות כללית, ורשות ארצית תפקח על פעילות הגופים החדשים.

ההיגיון מאחורי המהלך הוא, כאמור, להתמודד עם אחד הכשלים המרכזיים של התחבורה בישראל: ניהול ריכוזי שמתקשה לתת מענה מותאם למטרופולינים, וכן לעבוד מול רשויות מקומיות שלעיתים מעכבות פרויקטים או מושפעות משיקולים פוליטיים מקומיים. אבל לצד ההבטחה לייעול, החוק גם מייצר מבנה חדש של קבלת החלטות, כזה שמעביר כוח משמעותי לראשי הערים, ויוצר זירה שבה כמה רשויות חולקות שליטה על אותו מרחב.

חלוקת הכוח בין רשויות

למרות הקונצנזוס הרחב סביב הצורך בהקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, כפתרון לרמת השירות לנוסעים והוצאת התחבורה הציבורית מהקיפאון, ככל שהחוק יתקדם לדיון מעמיק יתבררו גם האתגרים שהוא טומן בחובו. אחת הסוגיות המרכזיות שעולות סביב החוק נוגעת לעצמאות הרשויות המטרופוליניות מול המדינה. למרות שמדובר במהלך של ביזור סמכויות, בפועל חלק מהכוח נותר בידי שרת התחבורה, בין היתר באמצעות יכולת למנות חברי מועצה ואף להשפיע על זהות יו"ר הרשות.

במקביל, גם מנגנון קביעת המדיניות הארצית נותר בידי משרד התחבורה. השילוב הזה מעלה חשש שהרשויות החדשות לא יהיו עצמאיות באמת, וששיקולים פוליטיים ימשיכו להשפיע על קבלת ההחלטות, גם ברמה האזורית. כפי שמתארת יעל שכטר־סיטמן מלובי 99: "כרגע הצעת החוק עדיין משמרת כוח משמעותי בידי השר", היא מוסיפה כי "אם כבר מקימים גוף כזה, צריך לבזר את הסמכויות עד הסוף".

סוגיה נוספת נוגעת למבנה הכוח בתוך המטרופולינים עצמם. חלוקת כוח ההצבעה בין הרשויות יוצרת מתחים מובנים, במיוחד בין ערים גדולות לקטנות. במטרופולין ירושלים, למשל, לעיר המרכזית יש רוב כמעט מוחלט, שמאפשר לה לקבל החלטות לבדה - מעל 70% מכוח ההצבעה, "בעוד שבגוש דן הכוח מפוזר יותר, אך עדיין עלול לייצר קואליציות שמנטרלות רשויות אחרות. כתוצאה מכך, רשויות קטנות חוששות מאובדן השפעה ומהיכולת של ערים גדולות להכתיב סדר יום תחבורתי, לרבות הקצאת משאבים. החשש המרכזי הוא שהעיר הראשית תשתלט ותקבל את ההחלטות המהותיות", אומרת שכטר־סיטמן. גם מנגנוני ההגנה הקיימים כמו אפשרות ערעור או ליזום דיון נתפסים כמוגבלים, ובמקרים מסוימים אינם נותנים מענה מלא לפערי הכוח בין הרשויות.

מעבר לכך, החוק מייצר מורכבות נוספת בכך שהוא לא רק מעביר סמכויות מהמדינה לרמה האזורית, אלא גם גורע סמכויות מהרשויות המקומיות עצמן. תחומים כמו אכיפה, חנייה וניהול צירים מרכזיים צפויים לעבור לרשות המטרופולינית, מה שמעורר התנגדות מצד רשויות שמצד אחד דורשות ביזור - אך מצד שני מתקשות לוותר על שליטה ומשאבים. הפער הזה עלול להפוך לנקודת חיכוך משמעותית בשלבי היישום.

הרשויות יידרשו לוותר

לדברי סיוון שמואלביץ, מנכ"לית ארגון 15 דקות, "האתגרים המרכזיים שצפויים לעלות בדיונים הם מינוי יו"ר הרשות המטרופולינית, משקל כוח ההצבעה של כל רשות וזהות הרשויות שייכללו בכל מטרופולין. לדבריה, בשלב זה מדובר ברשימה מצומצמת יחסית של רשויות. כך למשל, ראשון לציון מעוניינת להצטרף למטרופולין גוש דן, אך אינה נכללת כיום בהצעת החוק, ובמשרד התחבורה ובאוצר לא בהכרח מעוניינים לצרף אותה כבר בשלב הראשון של ההקמה, מה שעשוי להוביל למאבקים".

סוגיה נוספת, לפי שמואלביץ, היא ההגנה על רשויות שעלולות להיפגע מהחלטות הרשות המטרופולינית: מה קורה כאשר לרשות יש כוח הצבעה נמוך והיא מתנגדת לפרויקט מסוים? לדבריה, "אף שהחוק מוצג כמהלך של ביזור סמכויות מהמדינה לשלטון המקומי, הוא כולל גם העברת סמכויות מהרשויות המקומיות עצמן לרשות המטרופולינית. כלומר, לא רק המדינה נדרשת לוותר על כוח - גם הרשויות המקומיות.
בכך נוצר מתח מובנה: רשויות מקומיות דורשות מהמדינה לשחרר סמכויות, אך עשויות להתקשות לוותר בעצמן על סמכויות ומשאבים. בין היתר, תחומים כמו הכנסות מחניה, אכיפה וצירים מרכזיים עשויים לעבור מסמכות הרשות המקומית לסמכות הרשות המטרופולינית".

אין תמריץ להשתפר

העובדה כי הרשות המטרופולינית אמורה להגדיר בעצמה את מדדי השירות, גם היא מעוררת ביקורת, שכן ללא סטנדרטים ברורים, קיים חשש שלא יהיה שינוי אמיתי באיכות השירות. איריס דור־און, מנהלת תחום קידום תחבורה ציבורית בהסתדרות, מסבירה כי "סוגיית המכרזים, שנחשבת לאחת הסיבות המרכזיות לבעיות בתחבורה הציבורית אינה מוסדרת בחוק, למרות הפוטנציאל לשנות את מודל התגמול כך שיתבסס על איכות השירות לנוסע ולא רק על היקף הפעילות.

לדבריה, "אחת הסיבות שהשירות לא מספיק טוב היא שיטת המכרזים המתגמלת לפי ק"מ ולא לפי איסוף נוסעים. מעבר לכך, השירות מסובסד במיליארדים רבים על ידי המדינה מחד וכל ההכנסות נותרות בידיה מאידך - כלומר אין לחברות שום תמריץ אמיתי להצטיין ולשפר את השירות לנוסעים. אנחנו נפעל לכך שהחוק החדש יאפשר לרשויות שיוקמו לשנות מהיסוד את השיטה לזו הנהוגה באירופה. זה יאפשר לשחרר מיליארדי שקלים לטובת תגבור השירות לעובדים בפריפריה - היכן שרמת השירות כל כך נמוכה שהאוטובוסים נוסעים ריקים".

לצד זאת, דור־און גם מציינת שמנגנוני הפיקוח והשקיפות אינם מגובשים במלואם. הרשויות צפויות לנהל תקציבים משמעותיים ולהשפיע על מיליוני נוסעים, אך הדרישות לדיווח, בקרה ופיקוח פרלמנטרי טרם הוסדרו. העובדה שלשר קיימת סמכות לשנות את הרכב המטרופולין ואת חלוקת הכוח בין הרשויות מעצימה את החשש מפני קבלת החלטות ללא בקרה מספקת. "המבנה בגרסה הנוכחית של הצעת החוק, בעיקר בהקשר של סמכויות היו"ר ואדרבה אם הוא לא ייבחר מבין ראשי הרשויות, משכפל במידה רבה את המבנה הבעייתי של השלטון המקומי - ומשאיר בידי היו"ר יותר מדי סמכויות״.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

מיליון שקל על מחסן: פיצוי חריג לדייר סרבן

המפקחת על רישום המקרקעין קבעה כי היחידה רשומה בפנקסי המקרקעין, ורשומים לה חלקים יחסיים ברכוש המשותף, ואף אם איננה קיימת בפועל או אם אין לה זכות קיום, יש להכיר בערכם הכלכלי של זכויות בנייה הצמודות לה

אסדת לווייתן / צילום: Reuters, Ari Rabinovitch

לוויתן עקף את התחזיות: יכולת ההפקה גדלה הרבה מעבר לתכנון

יכולת ההפקה של מאגר לוויתן עלתה ל־15.8 מיליארד מ"ק גז בשנה, לעומת יעד של 14 BCM בלבד לאחר הנחת הצינור השלישי ● השדרוג צפוי להגדיל את הכנסות השותפות ניו מד, שברון ורציו, ועשוי לסייע באספקת גז למשק המקומי, להרחבת היצוא ולחתימה על עסקאות חדשות מול תחנות כוח

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

משרד הכלכלה נגד עסקת צים: "תרגיל תאגידי המסכן אינטרסים לאומיים"

בחוות-דעת חריפה, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה תוקף את מתווה מכירת צים להפג-לויד הבינלאומית וקרן פימי ● החשש המרכזי: פגיעה ברציפות התפקודית של המשק בעת חירום

ליטל וקסלר, משנה למנכ''ל וראש חט' משאבים וחווית לקוח, כאל / צילום: כדיה לוי

המשנה למנכ"ל כאל: "10% מהשיחות כבר מטופלות ע"י נציגת AI באופן מלא"

בכנס השירות של גלובס הציגה ליטל וקסלר, המשנה למנכ"ל וראש חטיבת משאבים וחוויית לקוח בכאל, את נציגת הבינה המלאכותית של החברה ואת האופן בו היא מייעלת תהליכים: "זה מקצר לנו את העבודה, וגם ללקוח יותר קל" ● וגם: התגובה המפתיעה של אחת הלקוחות

 

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

"אללה איסטור כמה מסים שילמתי": הייטקיסטים מגיבים לתוכנית הדרמטית של רשות המסים

חשיפת גלובס, לפיה רשות המסים מקדמת הצעת חוק לחייב בוגרי יחידות עילית של צה"ל לרשום חברות בארץ ולשלם בישראל מס במשך עשור, הציתה ביקורת בהייטק ● בכירים בענף מזהירים כי המהלך יוביל לבריחת יזמים לצמיתות מהארץ, אך לצד זאת נשמעים גם קולות התומכים ביוזמה ● ברשות מתעקשים שמדובר ב"משאב טבע לאומי"

חברת ההדפסות אורדע פרינט / צילום: אתר החברה

החברה הזו נמחקה מהבורסה. עכשיו היא חוזרת עם שווי גבוה פי 6

יותר מעשור אחרי שמחקה את אורדע פרינט מהמסחר בת"א, מבקשת משפחת ונגרובסקי להחזיר לבורסה את פעילות הדפוס וה–IT שבבעלותה, לפי כ–750 מיליון שקל ● הפניקס צפויה ליהנות מהצפת ערך משמעותית על ההשקעה שביצעה אשתקד, לפי מחצית מהשווי המבוקש בהנפקה

מייסדי Airis Labs: מימין רותם אבלס, עמוס להב, נועם פרידמן / צילום: Eclipse media

החברה שפיתחה מערכת שסייעה לאיתור החטופים, גייסה עד היום 60 מיליון דולר

אייריס לאבס, המפתחת תשתית בינה מלאכותית לניתוח מידע חזותי, נחשפת היום ומודיעה כי גייסה עד כה 60 מיליון דולר מאז הקמתה, מתוכם 31 מיליון דולר בסבב B האחרון

כוכבית ארנון, אימאד תלחמי, אליק אלמוג ועומר פרץ, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

במקום להילחם בכניסת ה-AI למוקדי השירות, "תתעסקו בלרגש את הלקוחות שלכם"

בפאנל בכנס השירות של גלובס, שעסק בחוויית הלקוח בעידן ה-AI, דיברו בכירי ענף השירות על הצורך לאזן בין אנשים לביצועים ועל השינויים החלים במוקדי השירות ● וגם: כיצד נעזרים בטכנולוגיה כדי להתאים אותה לנותני שירות אנושיים

תא''ל במיל רן כוכב, לשעבר דובר צה''ל / צילום: כדיה לוי

רן כוכב: "המצב הבינלאומי שלנו קשה מאוד, שלא לומר אנוש"

בכנס השירות של גלובס, הציע תא"ל רן כוכב דובר צה"ל לשעבר, להקים רשות לאומית להסברה, שתהיה אזרחית, א-פוליטית וכפופה למשרד ראש הממשלה ● "אחרי מחדל ה-7 באוקטובר, הגיעו ההצלחות הצבאיות והמבצעיות, אבל לא הצלחנו לתרגם זאת להצלחה אמיתית, הצלחה מדינית", אמר

חנות של קסטרו / צילום: אסיה רביבו

קסטרו עברה להפסד בגלל "מזג אוויר חם מהרגיל לעונה"

החברה הפסידה כ-28 מיליון שקל, הכנסות הקבוצה היו 430 מיליון שקל - 40 מיליון שקל פחות מהרבעון המקביל אשתקד ● מנכ"ל קסטרו, יאיר אוחיון: "עם החזרה לשגרה במשק לאחר סיום מבצע 'שאגת הארי', אנו עדים להאצה במכירות"

נועה שלמוני / צילום: ניקי וסטפהל

בת 25, סטודנטית, ולא בלחץ כלכלי: הצעירה ששילשה את תיק ההשקעות

נועה שלמוני מסיימת בימים אלה תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות, ומעסיק אותה דבר אחד - להגדיל את שיעור הנשים המשקיעות ● מגיל 16 היא מתעניינת בשוק ההון, וכעת מספרת למה לקח לה זמן להיכנס לשוק המקומי, מה הטעות שעשתה עם מניית מטא והלקח הכי חשוב שלמדה ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

סמל רותם ינאי ז''ל / צילום: לפי סעיף 27 א'

הותר לפרסום: סמל רותם ינאי, בת 20 נהרגה מפגיעת רחפן נפץ בצפון

גורם אמריקאי: "תקפנו אתר צבאי באיראן שהיווה איום" ● בתסנים אישרו את הדיווח - ועדכנו שהתקיפה התרחשה לאחר "עימות עם מכלית נפט אמריקאית" • שלושה פיצוצים נשמעו מזרחית לבנדר עבאס באיראן, מערכות ההגנה האווירית באיראן פעלו • בתקשורת האיראנית לא פורסם מידע על נזק, נפגעים או גורם שאחראי לאירוע • נסיבות המקרה נחקרות לגבי מקור הפיצוצים ● עדכונים שוטפים

כלי שייט חדש של הצי הטורקי / צילום: ערוץ היוטיוב של Naval News

האיום החדש של טורקיה על מדינות הים התיכון

טורקיה מאיצה את פיתוח יכולות הלחימה הימיות שלה ומתכננת להצטייד בכ־100 כשב"מים ממולכדים ● במקביל, הצי האמריקאי מודה כי מערכות הלייזר הימיות עדיין רחוקות ממבצעיות, ובאוקראינה מתמודדים עם אסטרטגיית לחימת כטב"מים רוסית חדשה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ליסה סו, הוק טאן, ג'נסן הואנג, סנג'אי מהרוטרה / צילומים: Shutterstock, רויטרס, AP, Evan Vucci

עבור המניות האלו, זו כנראה התקופה הטובה בהיסטוריה

הראלי הנוכחי של מניות השבבים הולך ומתהווה בתור אחת התקופות הטובות בהיסטוריה של הסקטור ● המדד הענפי קפץ ביותר מ־80% בחודשיים האחרונים ושתי מניות התחום חצו השבוע את רף השווי של טריליון דולר ● מה מניע את הזינוק, איך הוא משפיע גם על ישראל, ומה צריך לדעת כל משקיע שבבים מתחיל?

תל אביב / צילום: Shutterstock

נסללה הדרך לתוספת של כ־5,000 דירות חדשות במרכז תל אביב

העירייה החליטה שלא להתנגד להסרת מגבלת זכויות הבנייה ברובעים 5 ו־6 המבוקשים, מה שאמור להבטיח אישור מהיר בוועדה המחוזית ● העירייה עדיין דורשת תקן מינימלי של חניה לכל 2 דירות

שר החוץ גדעון סער (משמאל) עם מקביליו מקפריסין ויוון, בחתימה על הסכם אנרגיה / צילום: ap, Petros Giannakouris

ההכרזה הטורקית שעלולה לעצור את הפרויקט השאפתני של ישראל

ישראל, קפריסין ויוון מחכות לניתוח לפיו יחשבו את חלוקת מימון כבל חשמל תת ימי שיחבר את שלוש המדינות לאירופה ● אבל עם התקדמות הפרויקט, גם טורקיה מחריפה את הצעדים, והמדינות מתקרבות להתנגשות חזיתית

טראמפ וחמינאי / צילומים: רויטרס, AP-Alex Brandon

התקדמות במגעים בין ארה"ב לאיראן: "הפערים בין הצדדים צומצמו"

דיווחים באיראן: "בידינו הטיוטה הראשונית של הסכם המסגרת עם ארה"ב". בבית הלבן מכחישים ● צה"ל הרחיב את פעילותו אל מעבר לקו הצהוב בלבנון ● הצי של משמרות המהפכה: המעבר במצר הורמוז של ספינות של מדינות "עוינות" עדיין אסור ● יועצו של המנהיג העליון של איראן: "הערובה האמיתית לשרידותו של ההסכם היא מצר הורמוז • עדכונים שוטפים

יקיר גבאי / איור: גיל ג'יבלי

לאחר אקזיט עם תשובה: יקיר גבאי מביא לת"א נדל"ן בניו–יורק

יילוסטון הפועלת בתחום הנדל"ן להשקעה בניו יורק ומחזיקה נכסים בשווי של כ־1.66 מיליארד דולר, מבקשת לגייס כחצי מיליארד שקל באמצעות הנפקת אג"ח בת"א • בין שותפיה: הפניקס, כלל ומור • בשנים האחרונות השלימה שורת מימושים רווחיים בארה"ב

כותרות העיתונים בעולם

זאת הסיבה שבטהרן עדיין נשארים סביב שולחן המו"מ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: סומלילנד בדרך לשגרירות בירושלים והעולם חושש מבסיס ישראלי מול החות’ים, איראן חותרת להסכם שיביא לה הקלה כלכלית, וכך הפך האבטיח לסמל החדש של האנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

בדרך למחסור דחוף: בית ההשקעות שבטוח - זה מה שעומד לקרות בין איראן וארה״ב

בבנק ההשקעות פייפר סנדלר לא מאמינים שהתנועה המסחרית בהורמוז תשוב לסדרה בקרוב, מעריכים שהמחסור בנפט יחמיר ושמחירו ירשום שיאים חדשים