בארה"ב טוענים: כך משפיעה ישראל על תוצאות האירוויזיון

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● הזירה שבה טורקיה וישראל נמצאות במסלול התנגשות
● מכבות GPS ועוברות: ענקיות האנרגיה שחוצות את הורמוז למרות האיום האיראני

1"חי, מעורב ובשליטה": בטהרן נאבקים על דימויו של חמינאי הבן

התקשורת האיראנית מנסה לתחזק את דימויו של המנהיג העליון החדש מוג'תבא חמינאי "כמנהיג פעיל ומתפקד. כשהמטרה היא להקרין המשכיות, שליטה ומנהיגות בצמרת המערכת האיראנית", פורסם במידל איסט פורום.

מאז חיסולו של עלי חמינאי, בנו מוג'תבא חמינאי נעדר מהעין הציבורית "דבר שהזין ספקולציות בתוך איראן ומחוצה לה בנוגע לתפקידו, לבריאותו ולאחיזתו במנגנון המדינה. איש מחוץ למעגל מצומצם אינו יודע אם הוא פצוע או אפילו מת". על רקע זה, "רצף פגישות שזוכות לאחרונה לפרסום מוקפד נראה יותר ויותר כניסיון להעביר מסר אחד: מוג'תבא חמינאי חי, מעורב ומחזיק בשליטה מלאה על הרפובליקה האסלאמית", נכתב.

התקשורת האיראנית הממלכתית מנסה להציב את חמינאי הבן "כמי ששולט במצב וזאת על רקע דיווחים גוברים על יריבויות פנימיות בין מוקדי הכוח שנותרו ברפובליקה האסלאמית".

כעת, כל עוד מוג'תבא אינו מופיע בפומבי "מי שמסוגלים לדבר או לפעול בשמו צפויים להמשיך להחזיק ביתרון בתוך המערכת. מציאות זו עשויה להעמיק את חוסר הוודאות סביב השאלה מי מעצב את ההחלטות האסטרטגיות בטהרן", נכתב.

למשל, ברשת האיראנית תסנים מדגישים בפרסומים שוב ושוב כי "מוג'תבא קיבל תדרוכים צבאיים, הוציא הנחיות חדשות וממשיך לפקח על החלטות אסטרטגיות לאחר מה שהתקשורת האיראנית מכנה 'המלחמה הכפויה השלישית'".

נראה שבאיראן מנסים להקרין "המשכיות, שליטה ומנהיגות בראש המערכת".

מתוך המידל איסט פורום מאת מרדו סוגהום. לקריאת הכתבה המלאה.

2ראש הממשלה העיראקי שהפך להבטחה של טראמפ למאבק באיראנים

המועמד לראשות ממשלת עיראק עלי א־זיידי "התגלה כמועמד הסביר הבא לתפקיד, בגיבויו של הנשיא טראמפ, שהזמין את איש העסקים לוושינגטון ואמר כי ארה"ב 'איתו עד הסוף'", פורסם בוול סטריט ג'ורנל בכתבה שמראה כיצד הפך איל ההון העיראקי למנוף לחץ נוסף נגד טהרן. א־זיידי נמצא תחת לחץ מוושינגטון "להוציא את את המיליציות הנתמכות בידי איראן מהממשלה העיראקית הבאה ולצמצם את השפעת טהרן בבגדד".

הבחירות לפרלמנט בעיראק התקיימו בנובמבר 2025, אך במשך חודשים לא הצליחו הפלגים הפוליטיים להגיע להסכמה על מועמד לראשות הממשלה. המחלוקת התנהלה בין מאבקי כוח פנימיים בגוש השיעי לבין לחץ אמריקאי ואיראני על זהות המועמד, ובמיוחד סביב התנגדות אמריקאית לחזרתו של נורי אל־מאלכי, הנחשב מקורב לטהרן. באפריל 2026 הטיל נשיא עיראק ניזאר אמידי על א־זיידי להרכיב ממשלה, לאחר שמונה למועמד הגוש השיעי המרכזי. כעת עליו להרכיב קבינט ולהשיג את אישור הפרלמנט בתוך 30 יום.

יש לציין כי א-זיידי הוא "אישיות פוליטית לא מוכרת ומעולם לא כיהן בתפקיד ציבורי". הוא משמש כ"מועמד פשרה" לאחר שטראמפ הזהיר כי "יפסיק את הסיוע האמריקאי לעיראק כאשר נורי אל־מאלכי, ראש ממשלה לשעבר המקורב לאיראן, הוצע לתפקיד בינואר לאחר חודשים של מאבק פוליטי".

בכיר במחלקת המדינה האמריקאית אמר כי "ארה"ב דורשת צעדים ממשיים נגד המיליציות, שלדבריה ביצעו 600 מתקפות על מתקנים דיפלומטיים וצבאיים אמריקאיים בעיראק מאז החלה המלחמה האמריקאית־ישראלית מול איראן", נכתב.

כעת, אנליסטים אומרים כי עבור א־זיידי, "הדרישה של הבית הלבן להתמודד מול המיליציות מציבה סיכון פוליטי עצום", וכל ניסיון לפרקן "עלול לעורר תגובה אלימה".

"המיליציות צמחו במהלך הכיבוש האמריקאי בעיראק ובהמשך סייעו לארה"ב להביס את דאעש. מאז הן חיזקו את אחיזה של איראן בפוליטיקה ובכלכלה העיראקית, כולל במערכת הבנקאית, שבה השתמשו כדי להשיג דולרים אמריקאיים, לעיתים באמצעות עסקאות הונאה", נכתב.

ויקטוריה טיילור, שפיקחה על מדיניות עיראק במחלקת המדינה, אמרה לג'ורנל כי "המציאות היא שקבוצות המיליציה הטמיעו את עצמן עמוק בתוך המדינה העיראקית והמערכת הכלכלית, וללא קשר לזהות ראש הממשלה, יהיה זה תהליך מאתגר וממושך מאוד להתחיל לצמצם את כוחן".

יש לציין כי שמו של המועמד לראשות הממשלה נקשר בעבר עם שלוחות של איראן כאשר בעבר הוטלו על בנק שייסד לפני עשור (אל־ג'נוב) סנקציות אמריקאיות לאחר שנקשר לטהרן. ב-2024 משרד האוצר האמריקאי אסר על הבנק "לבצע עסקאות בדולרים בעקבות חשדות כי עשה עסקים עם מנהיג מיליציה המקושר למשמרות המהפכה האיראניים". בנוסף, מידע מודיעיני אמריקאי העלה כי לבנק של א-זיידי היו קשרים עם מנהיג מיליציה בשם שיבל א־זיידי שהיה תחת "סנקציות אמריקאיות ב-2018 בשל מעורבות לכאורה עם משמרות המהפכה וקשרים לחיזבאללה".

בנוסף, "בנק אל־ג'נוב היה אחד מיותר מ-24 בנקים עיראקיים שמשרד האוצר האמריקאי אסר עליהם ב-2023 וב-2024 לקבל דולרים מהבנק המרכזי של עיראק, בשל חששות שהמיליציות מעבירות את המטבע הקשה לאיראן או משתמשות בו למימון פעילותן. האיסור עדיין בתוקף", נכתב.

מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת דייוויד ס. קלאוד. לקריאת הכתבה המלאה.

3"מיליון דולר על שיווק": כך ישראל הפכה את האירוויזיון לזירה הדיפלומטית

למרות שלישראל יש בשנתיים האחרונות בעיות דיפלומטיות דחופות יותר "האירוויזיון הפך להזדמנות לשפר את תדמיתה המתערערת של המדינה ולגייס תמיכה בינלאומית", פורסם בניו יורק טיימס, בתחקיר שכתוב בצורה חריפה ומציג כיצד תחרות השירים שתפתח השבוע הפכה לזירה הדיפלומטית החדשה של ירושלים.

יש לקרוא את התחקיר של העיתון האמריקאי בצורה זהירה משום שבכתבה לא נערכה השוואה מעמיקה על הכספים שמוציאות מדינות אחרות לעומת ישראל, וכן לא נמצאו נתונים שמראים כי ישראל הטתה את הבחירות באירוויזיון בצורה לא חוקית.

התחקיר מעלה כי סביב האירוויזיון מתנהל "קמפיין מאורגן היטב של ממשלת בנימין נתניהו, שאימצה את האירוויזיון ככלי של עוצמה רכה". כאשר בשתי התחרויות האחרונות דיפלומטים ישראלים עבדו בקדחתנות בשביל שישראל לא תודח מהאירוויזיון עקב הביקורת הבינלאומית על המלחמה בעזה.

בנוסף, בעיתון האמריקאי נכתב כי רק בשנת 2018 "הממשלה הוציאה על התחרות יותר מ-100 אלף דולר על קידום ברשתות חברתיות באותה שנה". בנוסף נכתב כי הממשלה הבינה את הכוח של התחרות והגדילה את ההוצאות בשנת 2024, והוציאה "יותר מ-800 אלף דולר על פרסום הקשור לאירוויזיון". לפי מסמכים, עיקר הכסף הגיע ממשרד החוץ, וסעיף תקציבי ממשרד ההסברה מראה תקציב "לקידום הצבעות".

"מאמצי ישראל להשפיע על ההצבעה באירוויזיון היו רחבים יותר והחלו שנים מוקדם יותר מכפי שהיה ידוע. עוד לפני שמחלוקת ההצבעה התפרצה, מראים מסמכים פיננסיים, ישראל הוציאה לפחות מיליון דולר על שיווק אירוויזיון. חלק מהכסף הגיע ממשרד ה'הסברה' של נתניהו", נכתב.

תחקיר הטיימס, שהתבסס על נתוני הצבעה של אירוויזיון 2024 שלא פורסמו קודם, מסמכי אירוויזיון וריאיונות עם יותר מ-50 אנשים, רומז כי "הקמפיין הישראלי יכול היה בקלות לשנות את תוצאות התחרות".

עדן גולן "זכתה בהצבעות הקהל במדינות שבהן סקרים מראים שישראל אינה פופולרית במיוחד. ניתוח הצבעות מראה שבחלק מהמדינות היה מספיק שכמה מאות אנשים יצביעו שוב ושוב כדי להטות את הצבעת הקהל, מה שבתורו יכול להשפיע על התוצאה הסופית בשל שיטת ההצבעה של התחרות".

רבים תהו כיצד מדינות שמבקרות את ישראל עדיין מצביעות לה. בטיימס מציעים כי קמפיין ההצבעה הישראלי הוא זה שהטה את הכף וגרם לזכייתה של גולן במקום השני בהצבעות הקהל.

"מארגני התחרות הזמינו סקירה על עמדות גופי השידור ביחס לישראל, אך שמרו את הדוח המלא חסוי. הם קראו להצבעה על הישארות ישראל בתחרות, ואז ביטלו אותה בפתאומיות. הם עודדו פחות את גופי השידור לדבר עם עיתונאים", נכתב. סטפן יון האפסטיין, יו"ר מועצת המנהלים של רשות השידור הציבורית של איסלנד, אמר כי "ממשלת ישראל השתלטה על האירוויזיון".

בניו יורק טיימס כותבים שחור על גבי לבן כי "רכישת פרסומות ותיאום מסרים ברשתות חברתיות אינם בלתי חוקיים". אך בכל זאת מבקרים את ההשקעה של ישראל בתחרות וכותבים "בעוד שממשלות רבות מנסות לנצל את החשיפה שהזמרים שלהן מייצרים, אף קמפיין ממשלתי לא היה כה נרחב ושנוי במחלוקת כמו זה של ישראל".

מתוך הניו יורק טיימס מאת מארה הוויסטנדאל ואלכס מרשל. לקריאת הכתבה המלאה.