כנסת ישראל / צילום: ליאור מזרחי
הבוקר (ב') נפתח מושב הקיץ של הכנסת והאחרון לפני הבחירות. זו ההזדמנות האחרונה של הממשלה הנוכחית להעביר חוקים לפני פיזורה. המושב צפוי להימשך עד סוף יולי באופן רשמי, אך אורכו עשוי להשתנות בהתאם לקביעת מועד הבחירות. חלק גדול מהחוקים המקודמים, נוגע לרצון הממשלה לשלוט בתקציבים שונים וחשובים ובמינויים של בעלי תפקידים בכירים. החוקים צפויים להגדיל את השליטה של הממשלה במוסדות השונים מהייעוץ המשפטי לממשלה, בתקשורת, ובאקדמיה. ברקע חוק הפטור מגיוס לחרדים שלא מתקדם בינתיים.
● "פגיעה בשירות הציבורי": קודם החוק למינוי בכירים
● שאלות ותשובות | רצח ימנו זלקה ז"ל: למה לא הוגש כתב אישום על רצח בנסיבות מחמירות?
מינוי בכירים על ידי פוליטיקאים
אחד החוקים הבעייתיים שיחוללו שינוי בשירות הציבורי הוא החוק למינוי בכירים. אתמול (א') עברה ההצעה את ועדת השרים ובכוונת הקואליציה לקדם את החוק במושב הנוכחי. חוות דעת חריפה שהוציא המשנה ליועמ"שית מזהירה מהשחתת השירות הציבורי.
הצעת החוק צפויה לשנות דרמטית את אופן הליכי מינוי והפסקת כהונה של נושאי משרה בכירים, ולהפוך אותן למעשה למשרות אמון של הממשלה. מדובר על קבוצה רחבה של משרות בכירות, גם של שומרי סף, בהן הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שירות המדינה, מנכ"לי משרדים, מנהל רשות מקרקעי ישראל ועוד.
מי שיבחר את הבכירים זו הממשלה באופן בלעדי וניתן יהיה להפסיק כהונה של נושא משרה בכל עת לאחר שניתן לו להציג את עמדתו. כך שבעלי התפקידים יהיו תלויים בדרג הפוליטי ובחילופי ממשלות.
בעוד שר המשפטים יריב לוין וח"כ שלום דנינו מהליכוד מציע החוק, אומרים כי החוק נועד להשיב את המשילות, ולאפשר לה שליטה אפקטיבית על הדרג הביצועי - נציבות שירות המדינה מתנגדת לחוק וכך גם הייעוץ המשפטי לממשלה. על פי חוות הדעת של המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון, החוק יהפוך את השירות הציבורי ממקצועי וממלכתי לפוליטי. כך ששומרי "פוליטיזציה של מערכות החוק היא סממן של שיטות משטר שאינן דמוקרטיות".
החוק לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה וחוק מח"ש
אחד החוקים החשובים ביותר לקואליציה, הוא החוק לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה. הוא מצוי בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת חוקה. מטרתו היא להפריד את התפקיד בין הייעוץ לממשלה ושריה לבין תפקיד ראש התביעה. כך שהממשלה תוכל למנות יועץ משפטי מטעמה לאחר שנתקלה בהתנגדות של היועמשית להליכי חקיקה מסוימים שהממשלה מבקשת לקדם.
הממשלה צפויה לקדם גם את חוק מח"ש במושב הנוכחי. החוק, הוגש על ידי ח"כ משה סעדה שהיה סגן ראש הארגון וזכה לביקורת. סעדה והממשלה מבקשים להוציא את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות ולשנות את אופן מינוי ראש מח"ש. כך שיעשה על ידי ועדה שתמונה על ידי מנכ"ל משרד המשפטים, משרת אמון של שר המשפטים.
החוק לסיוע במשכנתאות הזוכה להתנגדות מגורמי המקצוע
חוק הסיוע למשכנתאות שהיה אמור לעלות לדיון בוועדת השרים נדחה אתמול (א) על רקע התנגדות חריפה של גורמי המקצוע בממשלה, אך הוא צפוי לעלות בהמשך. החוק אמור לסייע לנוטלי משכנתאות לפני סוף 2022, בעקבות עליית הריבית. הוא נועד למי שרכש דירה יחידה ששוויה לא עלה אז על פי שניים ממחיר דירה ממוצעת באותה תקופה. מטרת ההצעה היא להקל על מי שנטל ריבית משתנה וסובל מהעלייה החדה בהחזרים החודשיים בשל העלאות הריבית.
מי שמקדם אותו הוא אבי שמחון, בתמיכת ראש הממשלה ללא גורמי המקצוע במשרד האוצר. הכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון, הזהיר מפגיעה באמינות הכלכלית של ישראל, מעלייה בפרמיית הסיכון ומהתערבות חסרת תקדים בשוק ההלוואות. גם בבנק ישראל סבורים כי אין הצדקה כלכלית למהלך. לעמדת הכלכלן הראשי, ההצעה עלולה לפגוע באמינותה הכלכלית של הממשלה ולהוביל לעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל, להתייקרות החוב הממשלתי ואף לעלייה בעלויות הגיוס של המגזר העסקי. זאת, משום שרק לפני חודש אישרה הממשלה את התקציב, שבמסגרתו הוגדל יעד הגירעון על רקע המלחמה. הכלכלן כינה את ההתערבות בדיעבד בשוק המשכנתאות כחסרת תקדים והזהיר כי המהלך נוגד את המאמצים להורדת מחירי הדיור, שכן סבסוד ההתייקרות בהחזרי המשכנתא יפחית את התמריץ למכירת דירות.
העדפות מס הקלות מס בישיבות מעורבים וביו"ש
הצעת החוק של ח"כ צבי סוכות, מבקשת להעניק הקלות ליישובים מעורבים וליישובים מאוימים באיו"ש. מדובר בהצעת חוק פרטית הנתמכת על ידי שר האוצר. היא תעלה לדיון לקראת קריאה שניה ושלישית השבוע בוועדת הכספים. לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, ההבחנה בין האוכלוסיות לצורך הקלות המס אינה הבחנה רלוונטית.
בחודש מרץ אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק שתעניק הטבות מס ליישובים ביהודה ושומרון. החוק יוסיף לפקודת מס הכנסה הגדרה ליישובים ביהודה ושומרון המדורגים ברמת איום 2 עד 5 על ידי משרד הביטחון ופיקוד מרכז. יישובים אלו יקבלו תוספת של 25% בניקוד הקובע את שיעור הטבת המס, בדומה למנגנון הנהוג ביישובי גדר בצפון ובדרום.
בעוד שבמועצת יש"ע אומרים כי ההצעה מתקנת אפליה ארוכת שנים מאחר ויישובי הגדר בצפון ובדרום מקבלים הטבות מס, הדרגים המקצועיים והמשפטיים באוצר ובמשרד המשפטים התנגדו להצעה. הם הצביעו על קשיים מהותיים. בין היתר עלו שאלות הנוגעות לפגיעה בשוויון, היעדר שקיפות ולסתירה לתכלית המקורית של החוק.
העברת השליטה בתקציב השידור הציבורי ומוסדות אקדמיים לממשלה
שני חוקים העוסקים בתקציבים יקודמו בכנסת הנוכחית. חוקים אלו לא עוסקים בהוצאת כספים אך נוגעים לשליטה על כסף. חוק תאגיד השידור של ח"כ אביחי בוארון יעביר את השליטה בתקציב השידור הציבורי לממשלה. בנוסף, מוצע כי התקציב יקוצץ. כיום תקציב התאגיד הוא קבוע, כדי לשמור על עצמאות ולמנוע התערבות פוליטית בתכניו. המנגנון כיום נועד לשמור על יציבות התאגיד כך שהתקציב לא ישתנה בכל שנה. הדיון בהצעת החוק קבוע לדיון ביום שלישי בוועדת הכספים.
חוק נוסף של ח"כ בוארון נועד להעביר את השליטה בתקצוב ובמינויים במועצה להשכלה גבוהה לממשלה. גם חוק זה יקודם במושב הנוכחי. לפי ההצעה, הממשלה תוכל לקחת לעצמה כל סמכות של המועצה להשכלה גבוהה, כולל מינויים ושר החינוך יוכל לקבוע את התקציב. המשמעות היא הכפפה של המועצה לממשלה.
ח"כ בוארון מבקש לחזק את השפעתו של שר החינוך על המועצה ועל תקציבה, כאשר הוא טוען כי השליטה בשל הממשלה בהשכלה גבוהה תבטא את עמדות הציבור. לעומת זאת, לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ההצעה מהווה "איום ממשי על חופש הביטוי וחופש המחשבה" של האקדמיה בישראל. המוסדות לא יוכלו למלא את ייעודם לפתח מחקר עצמאי והוראה ביקורתית. בעמדת המשנה ליועמשית אביטל סומפולינסקי נטען כי ההסדר המוצע יצור אפקט מצנן מאחר והמינויים והתקצוב יהיו בידי גורמים פוליטיים. "בהינתן עוצמת הפגיעה בעקרונות היסוד של חופש אקדמי וחופש הביטוי, מדובר במהלך המשנה דרמטית את יחסי הכוחות במערכת ההשכלה הגבוהה תוך מתן משקל בכורה לשיקולים הפוליטיים".
במקביל מקודם בהליך מואץ "חוק השידורים" של השר שלמה קרעי שצפוי לפגוע בעצמאות התקשורת. מדובר ברפורמה בכנסת התקיימו לאחרונה 4-5 ימי דיונים בשבוע במטרה להגיע לישורת האחרונה במושב הנוכחי. זאת בניגוד לעמדת היעוץ המשפטי בכנסת ולטענות על הליך חקיקה לא תקין המתעלם מעמדות הגורמים המקצועיים והמשפטיים".