ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. פרסום ברשתות החברתיות, 05.05.26 / צילום: רפי קוץ
לאחרונה ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת ביחד נפתלי בנט עוסק רבות במצב הפשיעה. הוא הקדיש לנושא לא מעט פרסומים ברשתות החברתיות, כשבחלקם שב ועלה הישג שבנט ייחס לממשלתו: "הצלחנו בעבודה מאד רצינית להוריד את מספר מקרי הרצח הפלילי בישראל ב־30% תוך שנה!", התגאה. האם זה נכון?
● רצח ימנו זלקה ז"ל: למה לא הוגש אישום על רצח בנסיבות מחמירות?
● הזינוק בפשיעה בחברה הערבית: כמה זה עולה למשק?
● עד כמה הרצח בחברה הערבית חריג ביחס לעולם?
הממשלה הקודמת, בראשה עמד בנט במשך כשנה עד שהוחלף על־ידי יאיר לפיד, כיהנה מיוני 2021 עד סוף 2022. כדי לבדוק את בנט, השתמשנו במענה שקיבלנו מהמשטרה לבקשת חופש מידע על מספר מקרי הרצח לשנים 2015-2025. בנט כאמור התחיל את כהונתו באמצע 2021, אך הנתונים שנמסרו לנו מהמשטרה הם לשנים קלנדריות מלאות בלי חלוקה לחודשים. בכל מקרה, כפי שעולה מהפרסומים של בנט, גם הוא משווה את כל 2022 לכל 2021 - ולכן נעשה זאת גם אנחנו.
ב־2021 מספר הנרצחים עמד על 173, לעומת 147 ב־2020 - עלייה של 18%. ב־2022 אכן הייתה ירידה, כשהמספר כאמור ירד ל־148 קורבנות. אך מדובר בירידה של 14% בלבד, ולא 30%.
בפוסטים שפרסם, בנט השתמש במונח "מקרי רצח", ומאחר שבמקרה רצח יכול להיות יותר מקורבן אחד, בדקנו גם את הנתונים לגבי מספר אירועי הרצח. ב־2020 היו 138 אירועים, וב־2021 המספר עלה ב־17% ל־161. ב־2022 נרשמה ירידה של 12%, כשמספר האירועים הגיע ל־142. בשני המקרים אין ירידה של 30%.
אף על־פי שאין נתונים בעניין, ניסינו בכל זאת לקבל אינדיקציה כלשהי להיקף הרציחות ב־12 החודשים הראשונים לכהונתו של בנט ביחס לשנה המקבילה הקודמת. זאת, באמצעות נתוני יוזמות אברהם. הנתונים הללו אומנם נוגעים לחברה הערבית בלבד (ולכן לא שימשו אותנו לצורך קביעת הציון), אך הם יכולים לתת אינדיקציה לא רעה - שכן רוב מקרי הרצח נעשים בחברה הערבית, ובחברה היהודית המספרים נוטים ליציבות יחסית.
בבחינה כזאת, תחת בנט דווקא הייתה עלייה של 13% במספר הנרצחים בהשוואה לתקופה שלפניו - מ־98 נרצחים ערבים ל־111. כלומר, אם ניקח את 12 החודשים הראשונים תחת בנט, הרי שהייתה עלייה, שרק אחריה הגיעה ירידה.
מטעם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט לא נמסרה תגובה.
השורה התחתונה: דברי בנט לא נכונים. תחת ממשלת בנט־לפיד אכן נראתה ירידה במספרי הרציחות בהשוואה של 2022 ל־2021, אך שיעורה עמד על פחות מחצי מזה שבנט טען.