האלוף במיל' גיורא איילנד מפרסם עדכון לחוות הדעת שלו בנוגע למכירת חברת התובלה הימית צים. חוות הדעת המקורית שלו פורסמה לפני כחודשיים, אך אז איילנד החליט לעכב אותה ולבחון חלקים ממנה מחדש. בחוות הדעת המעודכנת הוא כותב כי "אין בחוות דעת זו משהו המשנה באופן מהותי את מסקנת חוות הדעת המקורית, אלא שיש בה כמה דיוקים, תוספות והבהרות בנידון".
כזכור, צים הודיעה על מכירתה לידי הפג-לויד וקרן פימי, בעסקה של 4.2 מיליארד דולר. קרן פימי בראשות ישי דוידי תחזיק בפעילות המקומית של צים כדי לעמוד בתנאי "מניית הזהב" שמחזיקה המדינה בחברה, אשר נועדה להבטיח את האינטרסים הלאומיים. המסמך של איילנד נכתב לבקשת ועד עובדי צים, ועודכן לאחר שקרן פימי, הרוכשת של החלק הישראלי של פעילות צים ("צים החדשה"), העלתה בפניו מספר טענות. לדברי איילנד, אחת הטענות היא שפימי מתכננת להשקיע ולהרחיב את פעילות צים באופן ניכר, שיאפשר לה להישאר רווחית ובעלת נתח שוק ראוי, ואיילנד מתרשם שהקרן אכן מחויבת לכך. "אך גם אם נסתמך על תכנון זה והוא אכן יתקיים, אין הדבר בהכרח מבטיח את היכולת של החברה לעמוד במשימות שהיא תידרש להן בזמן חירום ובתרחישים ביטחוניים, שלא את כולם ניתן בכלל לנבא", הוא כותב.
חברת הסחר הימית היחידה בישראל
לדבריו, אחד המדדים המקובלים לאמוד גודל פעילות של חברה בתחום הוא בכמות הקונטיינרים השנתית שהיא מובילה (TEU), וב-2025 צים העבירה 334,358. "קרן פימי העמידה יעד שאפתני להגדיל מדד זה בצורה ניכרת גם אם מספר האוניות שברשות צים הישראלית החדשה יצומצם באופן משמעותי, וזאת על ידי שינוי גודל האוניות ואולי תכנון שונה של קווי הסחר", הוא כותב. עם זאת הוא מוסיף שגם אם ישנו יסוד סביר להאמין שכך יקרה, "אין מדד ה-TEU משקף בהכרח את יכולותיה של חברת סחר ימית היחידה בישראל לעמוד במשימות שאליה תידרש בעתות חירום". כך לדבריו ריבוי ספינות קטנות שמסוגלות לפעול במקביל במקומות שונים, עדיף על מספר קטן של ספינות גדולות גם אם כמות הקונטיינרים בכל חלופה שווה, בגלל גמישות ההפעלה.
איילנד כותב שלפי המתווה שפורסם, צים החדשה תפעל בקווים לים התיכון וארה"ב בלבד, "בעוד שכיום צים חולשת על קווים בכל העולם כמעט", וזו להערכתו מגבלה של העסקה, היכולה לפגוע ביכולות צים לסייע בזמן משברים לאומיים. "למשל, חלק גדול מאספקת אמצעי לחימה, לרבות חומר נפץ, שהיו דרושים באופן דחוף בזמן המלחמה בעזה, הגיע מארצות המזרח הרחוק בזכות המאמצים והקווים שהחזיקה שם צים", כותב איילנד.
פתח להשתלטות עוינת על החברה
טענה נוספת שהעלתה קרן פימי, לדברי איילנד, היא שגם כך כיום צים היא חברה ציבורית בניו יורק, ללא בעל שליטה - ויש פתח להשתלטות עוינת או השפעה עוינת על החברה, שהמדינה לא תוכל למנוע. זאת לעומת מצב שבו תהיה צים "ישראלית 'על מלא', קטנה ככל שתהיה". לדבריו, "אכן גם בהנפקת צים ב-2021, טעתה המדינה שלא התערבה מספיק כדי להבטיח שהבעלות הישראלית תישמר בחברה או לפחות תהיה הגנה הרמטית על המחזיקים במניות החברה... וכן לא ניצלה את ההזדמנות גם לעדכן את מניית הזהב ולהחמיר אותה, לאור איומי ההווה. ולכן מבחינה זו, המצב כיום - אני מודה, הוא לא אידיאלי", מסכים איילנד. החשש הוא שבעל מניות גדול בצים, גם אם אינו שולט בה, יוכל להשפיע על ניהולה. עם זאת הוא מציין שבמלחמה האחרונה, השליטה בצים הייתה מבוזרת דיה כך שלא הייתה התערבות על-ידי בעלי מניות, ומנכ"ל החברה יכול היה להיענות באופן מלא לדרישות משרד הביטחון והצרכים הלאומיים של ישראל.
עוד טענה הייתה שרוב האוניות שבידי צים כיום אינן ישראליות אלא חכורות ממילא. להערכת איילנד, החשיבות אינה איזה דגל נושאת האוניה, אלא מי מתפעל ומנהל אותה, ולא מדובר רק באוניות עצמן אלא גם בכלל המערכת - אנשי הצוות, קציני הים, לוגיסטיקה, ועד למנכ"ל ולדירקטוריון. איילנד מציין שהוא מכיר אישית את ישי דוידי, יו"ר קרן פימי, ומדובר באיש עסקים ישר ומצליח ופטריוט ישראלי אמיתי. "אין לי ספק כי בכוונתו לממש את כל אשר התחייב הן בהסכם והן בעדותו בפני ועדת הכלכלה של הכנסת", הוא כותב.
"באופן תיאורטי, אם הייתה קרן פימי רוכשת את השליטה בחברת צים כולה, לא הייתי מביע את התנגדותי למהלך. אך לא זו הבעיה, החברה אותה היא מתעתדת לרכוש היא קטנה מדי ולא תוכל לספק יותר מאשר יהיה ברשותה, וזה כאמור אינו מספיק בראייה לאומית", מוסיף איילנד.
להערכתו, במידה והייתה חלופה של רכישה על-ידי גורמים ישראלים, מצבה האסטרטגי של ישראל מבחינת ספנות היה משתפר לעומת המצב הקיים טרום עסקת המכירה. חלופה אחרת הייתה רכישה של צים במלואה על-ידי חברה זרה. הוא מזכיר שגם חברת הספנות השנייה בגודלה בעולם Maersk התמודדה על רכישת השליטה, ואף שהיא זרה כמו הפג לויד הוא מזכיר שבין בעלי המניות בהפג לויד - קרנות העושר הריבוניות של קטאר וערב הסעודית. עם זאת - אלו חלופות תיאורטיות, משום שעסקת המכירה להפג לויד וקרן פימי נחתמה ואושרה ברוב גורף על-ידי בעלי המניות.
איילנד: אלו התנאים עליהם חייבת המדינה להתעקש
לדברי איילנד, "במידה ולא ניתן לסגת מהעסקה הנוכחית ובמידה והמדינה תבחר לאשר אותה, יש להתעקש במינימום על הסעיפים הבאים ביחס לצים החדשה", והם: שמירה קפדנית על "מניית הזהב" בדגש על צוותים ישראלים; שמירה על כך שתישאר חברה פרטית עם גרעין שליטה ישראלי של לפחות 51%; מספר אוניות שלא יפחת מ-22 (ולא 16 כפי שקיים במתווה המוצע); וכן שבכל החוזים המסחריים עם לקוחות יוגדר צורך ביטחוני ישראלי בחירום כ"כוח עליון" שיאפשר להטיל על האוניות משימות בשעת חירום, בלי שהדבר יהווה הפרת חוזה.
יש לציין, שבשלב זה של העסקה אחרי שכבר אושרה על-ידי בעלי המניות, אין באמת דרך חוקית לסגת ממנה, אלא אם המדינה לא תאשר אותה; עם זאת כאמור, בקרן פימי ציינו בדיון בוועדת הכספים בעבר שלהערכתם מדובר על עסקה טובה בהרבה למדינת ישראל מהמצב הקיים בצים.
איילנד מזכיר שבשנים האחרונות "מרחב האיומים הביטחוניים והכלכליים האפשריים על מדינת ישראל גדל באופן דרמטי, ובחלקם אף התממש - החל ממתקפות טילים מסיביות ועד כדי חרם כלכלי וניסיונות למצור", ובתקופה זו צים הוכיחה את תרומתה ונחיצותה, ומילאה משימות שהתאפשרו "בזכותה היותה חברה גדולה עם גמישות הפעלה רחבה, ומחויבות שחורגת מהסמכות הרשמית של מניית הזהב".
לסיכום כותב איילנד כי "על פי דעתי אין לאפשר את מימושה של עסקת מכירה של צים אשר כוללת את מכירתה של רוב החברה לידי גורמים זרים", ומדגיש שיש לעדכן את מניית הזהב. גם במקרה זה, נראה שזוהי המלצה שתישאר על הנייר בלבד, משום שמדובר על שינוי תקנון החברה, ולא בטוח שלבעלי המניות המחזיקים במניית צים יהיה אינטרס להצביע בעדו.
תגובת קרן פימי: "כל חוות הדעת הזאת מתחילתה ועד סופה מחייבת את עסקת צים החדשה, שהיא הרבה יותר טובה למדינת ישראל".
