גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהלך שיקצר דרמטית את משך הזמן לקבלת היתר בנייה

משך הזמן הממוצע להוצאת היתר בנייה עומד על 407 ימים, כשצוואר בקבוק מרכזי הוא ריבוי הגופים המאשרים ● כעת, משרד ראש הממשלה ומינהל התכנון מקדמים מודל של הצהרה במקום אישור, שעשוי לקצר את הזמן להיתר בעד 50% ● הבעיה: הסעיפים העיקריים דורשים חקיקה

בנייה / צילום: Shutterstock
בנייה / צילום: Shutterstock

אין יזם נדל"ן שלא מכיר את דרך הייסורים עד לקבלת היתר בנייה לפרויקט חדש. זמן שווה כסף, וכל חודש שעובר ללא פרויקט וללא מכירות משמעותו עוד עלויות לפרויקט, עוד ריביות על ההלוואה שנלקחה, ועוד הוצאות גבוהות שינסו להתגלגל מאוחר יותר גם למחירי הנכסים עצמם.

אבל כעת, רפורמה שמקודמת ברשות האסדרה שבמשרד ראש הממשלה ובמינהל התכנון מבטיחה קיצור דרמטי של משך הרישוי ובזמן שנדרש להוצאת היתר בנייה. בראש הרפורמה: הקביעה כי גוף שנדרש לאשר את הפרויקט שלא יספק תשובה בפרק הזמן שנקבע מראש - ייחשב הדבר כאילו האישור ניתן. זה נכון לגופים כמו חברת חשמל, משרד הבריאות, פיקוד העורף, המשרד להגנת הסביבה ועוד.

עשרות אלפי דירות יקבלו מיגון אקוסטי עוד לפני תחילת העבודות
המהפך של הדרום: העיר שמובילה בהתחלות הבנייה

הבעיה המרכזית היא שהרפורמה דורשת חקיקה בכנסת, שם כבר עסוקים בבחירות שיתקיימו לכל המאוחר באוקטובר הקרוב. גם העובדה שמינהל התכנון שייך למשרד הפנים שפועל ללא שר בפועל כבר חודשים ארוכים (מאז התפטרות ש"ס) עלולות לעכב את קידום הרפורמה בממשלה ובכנסת.

"הצעד המרכזי הוא לעבור משיטה בירוקרטית לשיטה המבוססת על שלטון החוק: פחות אישורים מראש, ויותר דרישות שנקבעות ומפורסמות מראש - בדומה למקובל בעולם", מסבירים ברשות האסדרה.

המטרה היא שכל יזם יוכל לראות במערכות ה־GIS את כל המידע הרלוונטי, כך שרק מקרים חריגים ייבדקו פרטנית. יתר הפרויקטים יקודמו לפי הוראות ידועות מראש - למשל, נפח בנייה מוגדר למגרש ספציפי - ללא צורך בהמתנה לאישורים חוזרים.

מחברת חשמל ועד לרשות העתיקות

משך הזמן הממוצע להוצאת היתר בנייה בישראל עומד כיום בממוצע על 407 ימים. כך לפי נתוני מינהל התכנון. חלק ניכר מהזמן הזה נובע מהצורך לקבל אישורים מגורמים רבים בנוסף לאישור הוועדה המקומית, ובהם כאמור פיקוד העורף, כבאות והצלה, חברת החשמל והמשרד להגנת הסביבה. לעיתים נדרשים גם אישורים מגופים נוספים כמו רשות העתיקות, משרד הבריאות, בזק, נתג"ז ורשות שדות התעופה.

הסרבול הזה הביא סוף סוף את רשות האסדרה ואת מינהל התכנון לשיתוף פעולה חריג. ברשות האסדרה מציינים כי מדובר בעבודת מטה משותפת ונדירה, במטרה לייצר מסמך משותף. לדבריהם, שני הגופים זיהו ביחד כי המעורבות של גורמים ממשלתיים וציבוריים בתהליך קבלת היתר הבנייה מהווה צוואר בקבוק בעייתי המחייב פתרון.

ביזור סמכויות וצווארי בקבוק: המלצות הדוח

המסמך מציג שלוש המלצות מרכזיות: האחת, לחייב את הגורמים החיצוניים לקבוע ולפרסם מראש את דרישותיהם הרגולטוריות באופן ברור; השנייה, לקדם סנכרון של מערכות המידע של כל הגורמים המעורבים עם מערכת רישוי זמין; והשלישית, להעביר את האחריות לבקרת התכן ממהנדס הוועדה המקומית לגורם בעל כלים מקצועיים מתאימים, ברוח רפורמת "מורשה להיתר".

הדוח מציין כי מדד ה־STRI של ה־OECD מצביע על ישראל כמדינה בעלת חסמים רגולטוריים משמעותיים בתחום הבנייה, בעיקר בשל ביזור הסמכויות בין גורמים רבים והיעדר ממשק דיגיטלי מסונכרן ביניהם. כמו כן, נכתב שם, "נראה כי מנגנוני ה־SLA הקיימים (אמנת שירות - Service Level Agreement) מובילים במקרים רבים למסירת מידע כללי המחייב השלמות מאוחרות יותר".

ובכל מקרה, ההמלצות הראשונה והשנייה בדוח דורשות התאמות רציניות וממושכות מול המצב הקיים. ימית כהן, סמנכ"לית רגולציה במינהל התכנון, מסבירה: "לגורמים המאשרים יש המון כוח בתהליך והם לא מגיבים מספיק מהר. הדרישות שלהם מפוזרות במקומות רבים - גם בתיק המידע וגם במקורות אחרים".

כהן מוסיפה: "לנו אין סמכות על הגורמים המאשרים, אך רשות האסדרה יכולה לפעול במקומות שבהם ידינו כבולות, כמו כיבוי אש, פיקוד העורף, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות וחברת החשמל.

אלו משרדי ממשלה שאין לנו דרך להכריח אותם לבצע פעולות או לתת התייחסות בזמן. אמנם הזמנים קבועים בתקנות, אך ראינו שהם פשוט לא עומדים בהם".

במינהל התכנון מעריכים כי יישום כל ההמלצות יחד עשוי לקצר בין ארבעה חודשים לחצי שנה בכל בקשה להיתר. אולם, הם גם מודים כי מדובר ברפורמה מורכבת לביצוע, ואין לצפות כי תצא לדרך בזמן הקרוב.

אחד המכשולים העיקריים של הרפורמה הוא הצורך לאגם את כל המידע הנדרש לבנייה במקום אחד. "אנחנו בונים מערכות מחוץ ל'רישוי זמין', כמו 'מידע בקליק'. אנחנו נפתח את זה, אבל זה לא יקרה מחר בבוקר וגם לא בעוד חודש־חודשיים", מבהירה כהן.

"אפילו על הקמת גורדי שחקים"

הכוונה היא ליישם את המהלך בפעימות, לפי גובה ולפי סוג הבנייה - בדומה למודל של רפורמת מכוני הבקרה שיצאה לדרך לפני מספר שנים. ובכל מקרה, החל מתאריך שייקבע, כל יזם יסתמך על המידע המפורסם במאגר המרכזי; אם מידע מסוים לא יוזן במועד - היזם לא יהיה מחויב להתחשב בו.

ברשות האסדרה מקווים להטמיע את הרפורמה בחוק ההסדרים הבא, שכן היא מחייבת תיקון בחוק התכנון והבנייה. ברשות האסדרה מבטיחים כי בסופו של תהליך, המנגנון יוחל אפילו על הקמת גורדי שחקים.

ובכל מקרה, מדובר בעיתוי נוח לקידום הרפורמה. מצד אחד, היתרי הבנייה נמצאים כבר תקופה בשיא: 81 אלף יחידות דיור בסיכום שנת 2025, עלייה של 2% לעומת השנה שלפניה ולעומת 80 אלף יחידות דיור בפועל בהתחלות בנייה ו־60 אלף יח"ד שהסתיימו. כך, גם רפורמה שעלולה לשבש את השוק בטווח הקצר לא תייצר מצוקת היצע.

במקביל, הריבית הגבוהה מכריחה את השוק ואת הרגולטורים לקדם פתרונות, שינסו לחסוך הוצאות מימון המתגלגלות על מחירי הדירות.

לסיכום, ההמלצות המרכזיות כוללות חובת פרסום מראש של דרישות הגופים המאשרים, העברת האחריות לבקרת התכן ממהנדס הוועדה המקומית לגורמים מקצועיים ייעודיים, וסנכרון מערכות המידע של כלל הגורמים עם מערכת "רישוי זמין". להערכת הגופים, יישום המלצות אלו יקצר ויאיץ באופן ניכר את הליכי התכנון והבנייה, יחסוך לציבור כ־11.2 מיליון ימי המתנה בשנה בעלויות רגולציה ישירות, ויקצר את הדרך להיתר הבנייה בחודשים ארוכים.

ויחד עם זאת, בהינתן הבחירות בקרוב וחוק הסדרים מאוד רחוק, גם הדרך לקידום הרפורמה המתבקשת כל כך צפויה להיות ארוכה.

עוד כתבות

כנסת ישראל / צילום: ליאור מזרחי

ממינוי בכירים ועד הקלות מס באיו"ש: אלו החוקים שהקואליציה תנסה להעביר

מושב הקיץ האחרון של הכנסת לפני הבחירות הכלליות נפתח הבוקר והממשלה הנוכחית ממשיכה להעביר חוקים לפני פיזורה ● חלק גדול מהחוקים המקודמים, נוגע לרצון הממשלה לשלוט בתקציבים שונים וחשובים ובמינויים של בעלי תפקידים בכירים

זינוק של 6.5% ביומיים / אילוסטרציה: Shutterstock

מחפשים הזדמנויות חדשות בבורסה? כדאי להכיר את המדד הקטן הזה

עדכון המדדים האחרון בבורסה יצר עיוות טכני חריג, שהזניק את מדד SME 60 בשיעור של 6.5% ביומיים, בעוד שמדד ת"א 90 נצבע אדום ● עם תשואה עודפת מתחילת השנה, חשיפה של 77% לכלכלה המקומית וכמעט ללא כסף פסיבי, האם כדאי להמר על המדד הזה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הגירעון לחודש אפריל ירד במפתיע לרמה הנמוכה ביותר מאז 2023

הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עמד על 3.8% מהתוצר והסתכם בסוף אפריל ב-81.3 מיליארד שקל ● ההפתעה החיובית בגירעון מתבטאת בשני צידי המאזן: הוצאות הממשלה קטנו במקביל לכך שהכנסות המדינה ממסים באפריל המשיכו במגמת העלייה

סגנית נשיא הנציבות האירופית, קאיה קאלאס, היום במפגש החודשי של שרי החוץ האירופיים / צילום: ap

המסר מבריסל: סנקציות על ארגוני מתנחלים, אך הימנעות בינתיים מצעדים נוספים

האיחוד האירופי אישר סנקציות נגד שבעה ארגונים ואישים הקשורים להתנחלויות, לאחר שהונגריה הסירה את התנגדותה למהלך, ובמקביל הכניס לרשימותיו גם בכירי חמאס ● למרות הלחץ מצד מדינות כמו צרפת, ספרד ואירלנד, שרי החוץ לא הגיעו להסכמות על צעדים חריפים יותר נגד ישראל - בהם הגבלת הסחר עם ההתנחלויות או השעיית הסכם האסוציאציה ● שר החוץ גדעון סער תקף את ההחלטה: "השוואה מעוותת מוסרית בין אזרחים ישראלים למחבלי חמאס"

אוטובוס בישראל. בעיגול: מירי רגב, שרת התחבורה / צילום: שאטרסטוק, מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

החוק שעשוי לשנות את פני התחבורה הציבורית תקוע 30 שנה. האם הפעם יקודם

חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות, המבקש להעביר את האחריות על התחבורה הציבורית מהממשלה לשלטון המקומי - עומד על הפרק משנת 1996 ● כעת הוא שוב על השולחן ועולות שאלות סביב העצמאות שתינתן לרשויות מול המדינה והאם הכוח לא נותר במשרד התחבורה

מגדלי דה וינצ'י לאחר הפגיעה / צילום: ap, Leo Correa

המגדל נפגע מטיל לפני שנה, כעת עלות השיפוץ נחשפת

מנהל קרן פיצויים ברשות המסים, אמיר דהן, ציין כי עלות התיקון של מגדלי דה וינצ'י בתל אביב, שנפגע מטיל ביוני 2025, תגיע לכחצי מיליארד שקל ● גם העלויות המוערכות לשיפוץ מגדל ז'בוטינסקי ברמת גן מגיעות לכחצי מיליארד שקל

אורי לוין, מנכ''ל קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

2 מיליארד שקל לכל שותף: שלושת המרוויחים הצפויים מהנפקת הנדל"ן של העשור

בעיתוי מאתגר לשוק הנדל"ן, תנסה תדהר לגייס 1.5 מיליארד שקל לפי שווי של כ–7 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם תצליח בכך, תהפוך ליזמית הנדל"ן השלישית בגודלה בת"א, והמרוויחים הגדולים מכך יהיו בעלי השליטה - גיל גבע, אריה בכר ומארק וייסמן ● וגם: הצפת הערך שתניב ההנפקה להראל ולמנכ"ל תדהר, אורי לוין

פטריק דרהי, בעלי הוט וטל גרנות מנכלית קבוצת HOT / צילום: גד פרץ, יונתן בלום

דרהי בדרך החוצה? מגעים בין המוסדיים ל-HOT על רכישת הפעילות

מספר גופים מוסדיים, בהם מגדל, הראל, כלל ביטוח ופועלים אקוויטי, מנהלים מגעים עם מנכ”לית החברה טל גרנות-גולדשטיין לרכישת פעילות הטלוויזיה של הוט • לפי ההערכות, שווי פעילות הטלוויזיה, האינטרנט, החשמל והחטיבה העסקית עומד על כ־2 מיליארד שקל • לאחר מכירת HOT מובייל והחזקות החברה ב־IBC, בשוק מזהים הזדמנות לעסקה מצומצמת וממוקדת יותר

פסגת שי־טראמפ ב־2017. ישחזרו את השיא של 2017? / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

עסקה לרכישת מטוסים ופיל ענק בחדר: מה צפוי בפגישה שכל העולם מחכה לה

טראמפ ינחת בסין כשהוא חמוש במשלחת מנכ"לים וצמא ל"ניצחונות" לפני בחירות האמצע ● על השולחן: רכישת 500 מטוסי בואינג והסכמי סויה במיליארדים ● אך מאחורי הגינונים בעיר האסורה, המלחמה באיראן והמתיחות סביב טייוואן מאיימות לטרוף את הקלפים

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום הקרקעות בשדה דב מסתבך: המדינה מסרבת לממן את הטיהור

בעלי זכויות בגוש הגדול פנו לבית משפט השלום בהרצליה בבקשה לקיים דיון דחוף בנוגע למסירת מידע בעניין זיהום קרקע מסוג PFAS ברובע שדה דב ● בתגובה לעתירה השיבו רמ"י והמשרד להגנת הסביבה כי בשלב זה הועבר נושא הזיהום באתר לדיון בוועדת הזיהוי ודחו את הקביעה כי עליהן לשאת במימון הליך הטיהור

אלדד תמיר / צילום: שריי עוז

אלדד תמיר: "בקצב הזה נגיע ל-2.5 שקלים לדולר, וזו מכת מוות לכלכלה"

מייסד ומנכ"ל תמיר פישמן טוען שמניות ענקיות הטכנולוגיה בוול סטריט זולות יחסית, בעוד ששוק המניות כאן יקר ● היחלשות הדולר גורמת לכך ש"עובד בסן פרנסיסקו נהיה זול יותר מעובד בת"א" ● וגם: מהו הסקטור שיוביל את השוק וכיצד להיחשף להשקעה באורניום

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אחרי 30 שנות זוגיות, האישה קיבלה רק רבע מהבית. איך זה קרה?

למרות קשר של 30 שנה והשקעה של יותר ממיליון שקל בבניית הבית, ידועה בציבור תקבל רק רבע מהנכס שנרשם על שם בן זוגה ● בפסק דין נוסף נקבע כי ועד בית אינו יכול לחלק עלויות שיפוץ באופן שווה בין דירות בגדלים שונים ● וגם: ביהמ"ש דחה ניסיון לחייב בעל חברת משחקי ילדים באופן אישי בחובות של מיליוני שקלים, לאחר שקבע כי מדובר בכישלון עסקי ולא בהונאה ● 3 פסקי דין בשבוע 

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

בנק ישראל: הרחבת כבישים מגדילה את השימוש ברכב ואינה מפחיתה את עומסי התנועה

מחקר חדש של חטיבת המחקר של בנק ישראל מצא כי הרחבת קיבולת הכבישים באזורים עירוניים מובילה בעיקר לעלייה במספר כלי הרכב שבבעלות משקי הבית ולהחמרת עומסי התנועה ● החוקרים מזהירים כי הרחבת תשתיות לבדה מתקשה להתמודד עם הגידול בביקוש לרכב פרטי

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

מחיר הזיהום: חלוקת הקרקעות הפרטיות בשדה דב תתעכב

זיהום הקרקע שנחשף ברובע שדה דב הוביל את בית משפט השלום בהרצליה לדחות לאוגוסט את הגרלת חלוקת הזכויות לכ־1,700 בעלי קרקעות בגוש הגדול, שהייתה אמורה להתקיים בחודש הבא ● ההחלטה התקבלה לאחר שחלק ממנהלי הקרקעות פנו לבית המשפט בטענה כי כל עוד לא הובהר מי יישא בעלויות הטיהור ומה תהיה השפעת הזיהום על הקרקעות, לא ניתן להשלים את הליך החלוקה

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

המניה חזרה עשור אחורה: נייס כבר לא בין 30 החברות הגדולות בת"א

חברת תוכנה שהייתה עד לפני שנים ספורות הגדולה בבורסה המקומית, ממשיכה לצלול ומחקה 75% מהשיא ● בחברה מאמינים שהשנה היא "שנת מפנה" ומקווים שה -AI, שבינתיים מפיל את המניה, דווקא יבוא לעזרתה

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים הם "קבוצת ריכוז"? זאת המשמעות של ההכרזה

הממונה על התחרות הכריזה על הבנקים כעל "קבוצת ריכוז", והשוק סוער ● המהלך הזה בוצע רק פעם אחת בעבר, ויש לו השלכות לא זניחות ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

בכירים בבית הלבן: טראמפ נוטה להורות על חידוש הלחימה

תקלה בפעילות חילוץ פצועים בלבנון: מסוק פינוי לא הצליח להמריא, מסוק נוסף הוזנק ● טראמפ דחה בחריפות את תשובת איראן להצעה האמריקנית וכתב כי היא "בלתי מקובלת לחלוטין" ● באיראן טוענים: סירבנו להצעה שנועדה להכניע אותנו לדרישות המוגזמות של טראמפ ● לפי הדיווחים, טהרן דורשת הסרת סנקציות, שחרור כספים מוקפאים, פתיחת מצר הורמוז והמשך מו"מ על תוכנית הגרעין בתוך 30 יום ● אזעקות הופעלו בנווה ים עקב מיירט שיצא לעבר טיל קרקע-אוויר ששוגר לעבר כלי טיס של חיל האוויר שפעל בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

חוות הדעת העדכנית של גיורא איילנד: זה מה שהמדינה צריכה לדרוש בעסקת צים

חוות הדעת המעודכנת של האלוף במיל' גיורא איילנד: "אין לאפשר את מימוש עסקת צים", ואם אי אפשר לסגת ממנה – רק בתנאים האלה ● את חוות הדעת המקורית שפרסם, כפי שנחשף בגלובס, איילנד החליט לעכב ולבחון חלקים ממנה מחדש ● קרן פימי: "כל חוות הדעת הזאת מתחילתה ועד סופה מחייבת את עסקת צים החדשה, שהיא הרבה יותר טובה למדינת ישראל"

רחפני סיב של אלביט. תקיפה מכוורת / צילום: אלביט מערכות

זולים במיוחד, קשים ליירוט: הישראליות שמסתערות על טרנד הרחפנים הקטלניים

החסינות לשיבושים והיכולת לפעול ללא קליטה הפכו את רחפני הסיב למוצר המבוקש ביותר בשטח, במיוחד מאז החל חיזבאללה להפעילם בצפון ● חברות ישראליות - מהסטארט־אפים ועד ענקיות הביטחון - מפתחות נחילי רחפני סיב במחיר גבוה, במטרה להבטיח דיוק מבצעי

כותרות העיתונים בעולם

בארה"ב טוענים: כך משפיעה ישראל על תוצאות האירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: קמפיין התעמולה האיראני סביב חמינאי הבן, טראמפ מהמר על איל ההון העיראקי במאבק מול איראן והתחקיר השנוי במחלוקת של הניו יורק טיימס על ההשקעה של ישראל באירוויזיון • כותרות העיתונים בעולם