מערכת אימונים של בגירה / צילום: מתוך מצגת החברה
חברת הסימולטורים הצבאיים של משפחת מזרחי בדרך לבורסה. בגירה תנסה לגייס כ-1 מיליארד שקל לפי שווי מוערך של 4.5-5 מיליארד שקל.
החברה פרסמה טיוטת תשקיף ראשונה הערב (ב') אשר מפרטת את פעילותה. עיקר הכנסותיה (63%) מגיעות מישראל והיתרה מ-22 מדינות ברחבי העולם. לבגירה יש 80 מתקני אימון, שמאמנים מעל ל-200 אלף לוחמים בשנה. נוכח הכוונות להרחיב צבאות סדירים באירופה בעשור הקרוב, החברה מקווה להמשיך ולצמוח בקצב מהיר בפעילותה.
● "חודש מטורף": חברת הנדל"ן הפרטית בדרך לבורסה, והיא לא לבד
● החשבת הכללית מתנגדת למתווה ההנפקה של רפאל
במסגרת המהלך, אותו מובילות אי.בי.אי חיתום ולידר, צפויה בגירה להקצות 20% ממניותיה לציבור. מרבית סכום הגיוס צפוי להיכנס לכיסם של הבעלים, דרך הצעת מכר של שלושה מבני משפחת מזרחי: אריה היו"ר ואחד המייסדים המחזיק ב-48% ממניותיה, ירון מזרחי המכהן כנשיא ומנכ"ל ושגיא מזרחי המשמש בתור סמנכ"ל שיווק וסגן יו"ר הדירקטוריון. לשני האחרונים 24% ממניות החברה כל אחד. עוד מניות בשיעור נמוך הוקצו לבעלי תפקיד בכירים שונים בחברה, בהם האלוף במיל' יואל סטריק, המנהל את פעילות בגירה בארץ.
אלוף (במיל') יואל סטריק (בן 59) נכנס לכהונתו כמנכ"ל בגירה ישראל בתחילת אוגוסט אשתקד. קודם לכן שימש בתפקיד יועץ לחברת חשמל בשנים 2023-2025.
את שנת 2025 סיימה החברה עם הכנסות של כ-270 מיליון שקל, צמיחה של כ-55% ביחס לשנת 2024. בשורה התחתונה הציגה החברה עלייה של כ-60% ברווח הנקי, שעמד על כ-99 מיליון שקל.
תנאי העסקתם של האחים ירון (המנכ"ל) ושגיא (סמנכ"ל השיווק) מזרחי הסתכמו אשתקד בעלות שכר של 910 אלף שקל ו-668 אלף שקל בהתאמה. כנהוג בעתות של הנפקת מניות ראשונית לציבור, הם יזכו לשדרוג בתנאי העסקתם קודם להנפקה.
ירון מזרחי המשתכר משכורת חודשית של 60 אלף שקל, צפוי לשכר של 95 אלף שקל לפי הסכם השכר החדש (שטרם נחתם). משנת 2027 יהיה זכאי גם לבונוס שנתי שיהווה 2% מהרווח הנקי לפני מס (ולא יותר מ-36 משכורות, כלומר כ-2 מיליון שקל בנתוני שנת 2025). תנאי העסקתו של שגיא מזרחי יעלו מ-60 אלף שקל בחודש ל-81 אלף שקל בחודש, והבונוס שלו יהיה גם עד 2% מהרווח הנקי (ולא יותר מ-36 משכורות).
בגירה מעריכה כי בין ההשפעות של מבצע "שאגת הארי" שפרץ בסוף פברואר השנה, תיתכן הרחבה של הפעילות שלה בעתיד. בתשקיף מציינתה חברה כי "עימות צבאי זה, במקביל להסלמה בעימותים צבאיים בטריטוריות אחרות, כגון העימות הצבאי בין הודו לפקיסטן, עשוי להשפיע על פוטנציאל התרחבות פעילות החברה לטריטוריות נוספות בהן לא פעלה בעבר".
ככלל החברה מציינת כי להסכמי אברהם יש גם כן השפעה פוטנציאלית על פעילות הסימולטורים הצבאיים שלה. היא מציינת בתשקיף כי "החל מ-2020 נחתמו הסכמים לנרמול היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין מספר מדינות ערביות, לרבות איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו, סודאן וקזחסטן".
בגירה מוסיפה כי "קיימת היתכנות להרחבת הסכמים אלה בעתיד ביחס למדינות נוספות. ההתקשרות בהסכמים אלה אפשרה לראשונה התקשרויות מסחריות של חברות ישראליות עם המדינות שהינן צד להסכם ועם גופים עסקיים הפועלים בהן. החברה רואה במגמות אלו פוטנציאל להרחבת פעילותה בשווקים הרלוונטיים, ופועלת לאיתור הזדמנויות עסקיות בהתאם".