גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי ההפגנות - האוניברסיטאות האלה קיבלו דווקא יותר ישראלים

מחקר חדש מגלה כי למרות האווירה האנטי-ישראלית, בתי הספר למינהל עסקים באוניברסיטאות העילית בארה"ב קיבלו דווקא יותר ישראלים ללימודי MBA - תואר שני במינהל עסקים - מאשר בשנים שקדמו למלחמת "חרבות ברזל" ● איך זה קרה?

הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת הרווארד / צילום: Associated Press, Charles Krupa
הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת הרווארד / צילום: Associated Press, Charles Krupa

אוניברסיטאות העילית בארה"ב - כמו הרווארד, קולומביה, סטנפורד וברקלי - הפכו למעוזים הגדולים והאלימים ביותר של תנועות ה-BDS, סטודנטים למען צדק בפלסטין, ושאר התנועות האנטי-ישראליות כבר בשעות שלאחר טבח ה-7 באוקטובר. בכמה מהן, כמו MIT, הרווארד ואוניברסיטת פנסילבניה, אף התחוללו שינויים בצמרת האוניברסיטאות בעקבות העידוד שנתנו ההנהלות להפגנות האלימות והאפליה כלפי ישראלים בקמפוס.

ממדאני הוא רק סימפטום? כך מתגבש הדור החדש באקדמיה האמריקאית נגד ישראל
סטודנטים כבר לא רוצים ללמוד מדעי המחשב. איזה תואר מבוקש במקום?

מחקר חדש מגלה כי למרות האווירה האנטי-ישראלית, בתי הספר למינהל עסקים באותם המוסדות קיבלו דווקא יותר ישראלים ללימודי MBA - תואר שני במינהל עסקים - מאשר בשנים שקדמו למלחמת "חרבות ברזל".

כך, לאחר שבבית הספר למינהל עסקים בקולומביה למדו 2-3 סטודנטים ישראלים מדי שנה לתואר MBA, ב-2023 למדו בו 10 ישראלים, ובשנה לאחר מכן המספר קפץ ל-16. MIT קיבלה מספר חד-ספרתי לבית הספר למינהל עסקים מדי שנה, אך ב-2023 התקבלו 11 סטודנטים לתואר היוקרתי, וב-2024 התקבלו כבר 22 סטודנטים (מאז ירד המספר ל-13 בשנה שעברה). נתונים דומים נמצאו גם בהרווארד ובבית הספר למינהל עסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, אך מאז המספרים חזרו לרדת.

הפתעה נוספת ברשימה היא אוניברסיטת שיקגו, מעוז פרו-פלסטיני בולט, ששילשה את מספר הסטודנטים הישראלים הלומדים לתואר MBA בבית הספר למינהל עסקים שלה (Booth School of Business), מ-5 סטודנטים בשנת 2023 ל-15 בשנה החולפת.

"אפליה מתקנת"

מה מביא לפריחת הסטודנטים הישראלים בבתי הספר היוקרתיים ל-MBA בארה"ב? רון אביב, מנכ"ל Spring MBA Consulting, חברה המייעצת למועמדים ללימודי תואר שני במינהל עסקים בחו"ל שערכה את המחקר, מסביר: "ב-2024 ראינו מעין אפליה מתקנת קלה מצד ועדות הקבלה שרצו לשנות את הלכי-הרוח בקמפוס שהיו אנטי-ישראליים. ולא רק כלפי ישראלים: בשנת 2024 ביטלו כמה אוניברסיטאות כמו קלוג ו-MIT את חובת מבחן ה-GMAT, מבחן המיון המרכזי ללימודי MBA, למועמדים מאזורי עימות. ההקלה השפיעה על מועמדים מאזורים כמו אוקראינה וישראל, למשל. שנה לאחר מכן, ב-2025, ראינו כבר חזרה לנורמה, אבל המספרים עדיין נותרו גבוהים יחסית".

רון אביב, מנכ''ל ומייסד Spring MBA Consulting / צילום: עומר הכהן

בסך-הכול בשבעה בתי הספר המובילים למינהל עסקים בארה"ב - הרווארד, סטנפורד, פנסילבניה, MIT, קולומביה, שיקגו ונורת'ווסטרן (קלוג) - וכן שתי האוניברסיטאות המובילות באירופה - לונדון ביזנס סקול בבריטניה ואינסאד בצרפת - למדו בשנה שעברה 85 סטודנטים ישראלים לתואר MBA, ירידה ביחס ל-106 שלמדו ב-2024, אך מספר גבוה יותר מכל שנה קודם לכן. אלה מהווים 74% מכלל הסטודנטים הישראלים ל-MBA בעולם, כאשר השאר לומדים במוסדות המדורגים נמוך יותר - כמו ייל, ברקלי, קורנל, דיוק, אוניברסיטת ניו יורק, UCLA בלוס אנג'לס, IESE בספרד ו-HEC בפריז.

גם למלחמת "חרבות ברזל" הייתה השפעה לא מועטה על מספר המועמדים שניגשו מלכתחילה ללימודים. אביב, שמייעץ למועמדים על בחירת מסלולי לימוד, אומר כי "שירות המילואים והלחימה חידדו אצל חיילים רבים את המוטיבציה ללמוד, ואולי אפילו ללמוד בחו"ל - לא מתוך פסימיות, אלא מתוך תחושת מוטיבציה של 'לא לוותר לעצמך'. אלה לא אנשים שעושים רילוקיישן בהכרח, אבל התחושה חידדה איזו תחושת דחיפות של 'משהו שאני צריך לעשות עכשיו, וזה הזמן למהלך שיהיה קשה לי יותר לעשות אותו בעתיד'".

הביקוש לאוניברסיטאות העילית נשמר

האנטישמיות בקמפוסים של ניו אנגלנד הייתה אמורה להניא ישראלים מלהתמודד על מקום שם, ובמקום זאת לבחור במוסדות אקדמאיים ידידותיים יותר כמו אוניברסיטת טקסס, אוניברסיטת פלורידה או דארטמות' - אוניברסיטה מליגת הקיסוס, אך כזו שאימצה גישה ידידותית יותר כלפי יהודים וישראלים. אלא שאביב טוען כי הביקוש לאוניברסיטאות העילית נשמר - למרות הקושי.

"אלה מועמדים שמגיעים להגשים את החלום של לימודים במקום בו יוכלו ליצור רשת קשרים ולהרוויח שכר גבוה בעתיד. אולי זה עולה הרבה - שכר הלימוד הממוצע עומד על 170 אלף דולר לשנתיים, מה שיחד עם הוצאות מחיה מעמיד את העלות הכוללת על קרוב ל-300 אלף דולר - אבל כשאתה משקיע זמן וסכומים כאלה, אתה מעדיף אוניברסיטה שהיא מותג מוכר ונחשב. לכן, גם אם היו פחות הפגנות באוניברסיטת אוסטין בטקסס, הביקוש ללימודים בשיקגו או ב-MIT לא נפגע".

ביצועים חזקים במדדי השכר

השכר ההתחלתי הממוצע בקרב כ-15 בתי הספר המובילים נע סביב ה-170 אלף דולר לשנה, עם סטיות של עד כ-10% בין המוסדות. בשלב הכניסה לשוק, הפערים בין בתי הספר המצטיינים יחסית מצומצמים. עם זאת, כשלוש שנים לאחר סיום הלימודים מתחילה להסתמן היפרדות בין קבוצה מצומצמת של בתי ספר עילית - ובראשם הרווארד, סטנפורד, וורטון וקולומביה - לבין השאר. "כך, בעוד שהשכר הממוצע של בוגרי הרווארד ווסטנפורד שלוש שנים לאחר התואר עומד על כ-250 אלף דולר, שכרם של בוגרי אוניברסיטאות כמו קורנל וייל - שתיהן משתייכות לליגת הקיסוס - נע סביב 200 אלף דולר".

"הפערים הללו משקפים גישה עקבית להזדמנויות מתגמלות במיוחד: הקמת סטארט-אפים שמגייסים מקרנות הון סיכון, תפקידי הנהלה בכירים מוקדמים בחברות טכנולוגיה, והתקדמות מהירה בעולמות הפרייבט אקוויטי ובנקאות השקעות", אומר אביב. "חשוב גם לזכור שהשכר מושפע מאוד מגאוגרפיה ומענף - בוגר העובד בסן פרנסיסקו או בניו יורק יופיע אחרת בסטטיסטיקה לעומת מי שבוחר בקריירה בלונדון או בסינגפור".

מבין המוסדות היוקרתיים, MIT דורג השנה במקום הראשון בדירוג בתי הספר של מינהל עסקים של "פייננשל טיימס", לראשונה בתולדותיו, כאשר הרווארד רק במקום העשירי. "הזכייה הזו נשענת על ביצועים חזקים במיוחד במדדי שכר, רשת בוגרים ותפוקה מחקרית, לצד יציבות בשאר הפרמטרים הנבדקים", אומר אביב. "המסר המרכזי למועמדים הוא שבתי הספר האמריקאים עדיין מובילים בפער עקבי במדדי השכר, בעיקר בזכות כוחם בגיוס לטכנולוגיה, פיננסים וייעוץ. מנגד, מועמדים שמכוונים לקריירה בינלאומית או לתחומים כמו קיימות ואקלים, יעדיפו בתי ספר מובילים באירופה - בדגש על צרפת, ספרד ובריטניה".

ועם זאת, המתודולוגיה של "פיננשל טיימס" מייצרת תזוזות חדות בין שנים, ולעתים משקפת שינויי משקל במדדים יותר מאשר שינוי מהותי באיכות האקדמית, אומר אביב. "היעדרות של בתי ספר כמו סטנפורד זו השנה השנייה ברציפות, ושל קולומביה השנה, ממחישה עד כמה הדירוג אינו תמונת מצב מלאה של שוק ה-MBA העולמי".

רוב בוגרי ה-MBA - הייטקיסטים

כיצד מתאפיינים הבוגרים הישראלים לתארי ה-MBA? כפי שאפשר היה אולי לנחש - רובם מגיעים מענף ההייטק, והם בעלי תואר בהנדסה או מדעים. 38% מבין הבוגרים מגיעים מענף ההייטק, רק 16% מענף הפיננסיים, ו-15% הם עובדי המגזר הממשלתי.

"ההייטק הוא ענף מוטה חו"ל - כך שמלכתחילה יותר עובדים בו מעוניינים בחשיפה הבינלאומית שמציע התואר, בדגש על ארה"ב", אומר אביב. "בנוסף, המיקוד היחסי של ענף הייטק בישראל הוא במחקר ובפיתוח. אנחנו רואים לא מעט מהנדסים שרוצים להישאר בהייטק אבל להשתדרג לתפקיד עסקי בחו"ל אצל ענקיות כמו אמזון או גוגל, ונעזרים ב-MBA כדי לבצע את הקפיצה הזו".

עוד כתבות

רכבים מיובאים בנמל. ירידה במכירות של המותגים הסיניים שאינם בצמרת / צילום: Shutterstock

עד עשרות אחוזים מתחת למחיר המחירון: קנו את הלהיט של הכביש ונתקעו במכירה

מנתוני המסירות של רכבים חדשים בשליש הראשון עולה כי 5 מבין 10 המותגים המובילים הם סינים ● למרות הדומיננטיות, המותגים הסינים שאינם בצמרת סובלים מירידה במכירות ומאי־ודאות לגבי שמירת הערך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

דיווח: טראמפ מתוסכל, ושוקל כעת ברצינות רבה יותר חזרה ללחימה

דוח חדש חושף: אונס שיטתי ואלימות מינית במהלך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ● הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי איחוד האמירויות ביצעה תקיפות חשאיות באיראן באפריל ●  טראמפ בבית הלבן: לא רצינו שלאיראן יהיה נשק גרעיני. קיבלנו החלטה נכונה ● אושר סופית: חוק להעמדת מחבלי 7 באוקטובר לדין ● דיווחים שוטפים

כנסת ישראל / צילום: ליאור מזרחי

ממינוי בכירים ועד הקלות מס באיו"ש: אלו החוקים שהקואליציה תנסה להעביר

מושב הקיץ האחרון של הכנסת לפני הבחירות הכלליות נפתח הבוקר והממשלה הנוכחית ממשיכה להעביר חוקים לפני פיזורה ● חלק גדול מהחוקים המקודמים, נוגע לרצון הממשלה לשלוט בתקציבים שונים וחשובים ובמינויים של בעלי תפקידים בכירים

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

עלתה על הציפיות: מאנדיי מסכמת רבעון בצמיחה של 24.5%

מאנדיי סיכמה את הרבעון הראשון עם צמיחה של 24.5% בהכנסות ל-351 מיליון דולר ● החברה, שמנייתה צנחה ב-51% מאז תחילת השנה, עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון הראשון של השנה גם בשורת ההכנסות וגם בשורת הרווח, והעלתה את התחזית השנתית שלה

דיון בבג''ץ בעתירות נגד מינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד, היום / צילום: דוברות הרשות השופטת

בשידור חי: בג"ץ דן במינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד

השאלה שבמוקד הדיון: האם נפל פגם בטוהר המידות של גופמן בהפעלתו של הקטין אורי אלמקייס, והאם התנהלותו מצדיקה את פסילת מינויו לראש המוסד ● העתירות הוגשו ע"י התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות ואורי אלמקייס עצמו

קמפייני AI שפורסמו על ידי פוליטיקאים בתקופה האחרונה / צילום: צילומי מסך מהרשתות החברתיות

נתניהו משחק מונופול, בנט מתעורר מסיוט: מתי שימוש ב־AI מהווה עילה לתביעה?

לקראת מערכת הבחירות של 2026, הבינה המלאכותית הופכת לנשק תעמולתי מרכזי בשני צדי המפה הפוליטית ● בזמן שהמפלגות מותחות את גבולות חופש הביטוי, מומחים מנתחים את הסיכון לתביעות לשון הרע ואת המבחנים שמציבה ועדת הבחירות נגד הטעיה ממשית

נדב פרי. מהמצליחים בשגרה ובמלחמה / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ההאזנה לפודקאסטים זינקה במלחמה, מחירי הפרסום נותרו דומים

המלחמה עם איראן העלתה את רף ההאזנות לפודאקסטים, שממשיכים לנגוס בדפוסי ההאזנה המסורתיים גם בשגרה ● יחד עם זאת, מחירי הפרסום לא עלו, אלא נשארו דומים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ' לא הגיע לדיון בפטור ממע"מ; מילביצקי: "נבטל את הצו"

ועדת הכספים קיימה היום דיון על הצו המרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, אך אף שר האוצר ואף אחד ממשרדו לא הגיע ● יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "אנחנו נביא את הצו הזה שוב למליאת הכנסת ונבטל אותו"

פרויקט נווה דוד חיפה של אזורים. הדיירים יקבלו דירה חדשה לפני הריסת הישנה / הדמיה: גיורא גור אדריכלים

110 דיירים מול "סרבן" אחד: מה קבע ביהמ"ש?

110 דיירים מול "סרבן" אחד: העליון אישר את התנעת פרויקט הענק של חברת אזורים בחיפה וקבע כי הערעור יימשך תוך כדי תנועת הדחפורים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הנתון המטריד מימי בועת הדוט.קום חזר לשווקים

מדד שילר, אחד הכלים הידועים להבנת תמחור השוק בטווח הארוך, עקף את רף ה-40 ● בפעם היחידה והאחרונה שכך היה, בתחילת שנות ה-2000, זה לא נגמר בטוב

מילואימניקים / אילוסטרציה: ap, Ariel Schalit

באוצר חוששים שמכסת ימי המילואים יצאה משליטה

למרות מתווה המילואים שאושר רק בינואר והגביל את השירות ל־55 יום בשנה, באוצר כבר מודים כי בפועל התקרה נפרצה ● מספר המגויסים עומד על כ־80 אלף גם לאחר הרגיעה היחסית בגזרות, ומשרתים רבים כבר חצו את רף 90 הימים ● העלות למשק מוערכת בעשרות מיליארדי שקלים, לצד פגיעה בפריון ולחצי אינפלציה

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. פרסום ברשתות החברתיות, 05.05.26 / צילום: רפי קוץ

30% בשנה? הנתון שבנט חוזר עליו שוב ושוב התגלה כמופרז

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט חזר שוב ושוב על נתון שמעיד על הורדה דרמטית בהיקף מקרי הרצח • אבל איך שלא מסתכלים על זה, הוא נקב במספר מופרז • המשרוקית של גלובס

המדינות שנפלו בגלל מטבע חזק ואלו שפיצחו את השיטה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"המחלה ההולנדית" והתשובה הנורבגית: המדינות שנפלו בגלל מטבע חזק ואלו שפיצחו את השיטה

התחזקות השקל מציבה את המשק בפני אתגר מבני הולך ומחריף, כאשר מטבע חזק מדי עלול לפגוע ביצוא ולהכביד על התעשייה המקומית ● אלא שישראל היא לא המדינה הראשונה שמתמודדת עם הבעיה ● בהולנד גילוי משאב טבע הוביל להתחזקות המטבע ולפגיעה בתחרות, בנורבגיה הקדימו תרופה למכה והקימו קרן עושר ובערב הסעודית הצמידו את הריאל לדולר כדי למנוע ייסוף

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

מחיר הזיהום: חלוקת הקרקעות הפרטיות בשדה דב תתעכב

זיהום הקרקע שנחשף ברובע שדה דב הוביל את בית משפט השלום בהרצליה לדחות לאוגוסט את הגרלת חלוקת הזכויות לכ־1,700 בעלי קרקעות בגוש הגדול, שהייתה אמורה להתקיים בחודש הבא ● ההחלטה התקבלה לאחר שחלק ממנהלי הקרקעות פנו לבית המשפט בטענה כי כל עוד לא הובהר מי יישא בעלויות הטיהור ומה תהיה השפעת הזיהום על הקרקעות, לא ניתן להשלים את הליך החלוקה

שמואל לב, אהוד שילוני, דוד פורר / צילום: כדיה לוי, תמר מצפי

בית ההשקעות שהפך לגורם ריכוזי ואיש העסקים שיצא מהרשימה

בית ההשקעות אנליסט נוסף היום לרשימת הגורמים הריכוזיים ל-2026 בשל היקף הנכסים המנוהל ● דוד פורר ובעלי השליטה בקרן סרצ'לייט הוצאו מהרשימה לאחר מכירת החזקותיהם בבזק

מערכת אימונים של בגירה / צילום: מתוך מצגת החברה

הביטחונית שרוצה להנפיק בבורסה - לפי שווי של כ-5 מיליארד שקל

חברת הסימולטורים בגירה, שבשליטת משפחת מזרחי, תנסה לגייס כ-1 מיליארד שקל לפי שווי מוערך של 4.5-5 מיליארד שקלים ● מרבית סכום הגיוס צפוי להיכנס לכיסם של הבעלים, בדרך של הצעת מכר

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

מה פגע ברווחי דלתא מותגים, ולמה נחתך הרווח של פרודלים?

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● הרווח הנקי של חברת פרודלים, העוסקת בפיתוח פתרונות לתעשיית המזון והמשקאות, ירד ב-47% ● דלתא מותגים מסכמת את הרבעון הראשון לשנת 2026 עם סך מכירות דומה לשנה שעברה, אבל עם ירידה ברווח הגולמי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הגירעון לחודש אפריל ירד במפתיע לרמה הנמוכה ביותר מאז 2023

הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עמד על 3.8% מהתוצר והסתכם בסוף אפריל ב-81.3 מיליארד שקל ● ההפתעה החיובית בגירעון מתבטאת בשני צידי המאזן: הוצאות הממשלה קטנו במקביל לכך שהכנסות המדינה ממסים באפריל המשיכו במגמת העלייה

ההנהלה החדשה: גור זמיר, שירי אדמון, חוה זינגבוים ועמיחי בר ניר. / צילום: בר כהן

הג'וב החדש של מנכ"ל טופ גאם לשעבר

עמיחי בר-ניר יוביל את מותג הסקין-טק חוה זינגבוים לקראת התרחבות בינלאומית ● yes השיקה את העונה החדשה של "פאודה", שתשודר גם בנטפליקס בכ־200 מדינות ● וגם: מועדון האשראי של הסתדרות המורים משיק תוכנית הטבות חדשה בתחום התיירות ● אירועים ומינויים

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

נוחי דנקנר מגלה: המליצו לאבי להדיר אותי מהירושה

במסגרת תצהיר תגובה לבקשת הבנקים להכריז עליו כפושט רגל, טען דנקנר כי בחר לאורך השנים להימנע מהליכי חדלות פירעון ולנסות להגיע להסדרים עם נושיו - אך "הניסיון לפרוע חוב עתק נדמה כניסיון של סיזיפוס לגלגל סלע במעלה ההר" ● הוא מציע במקום לפנות להליך גישור או הידברות ● עוד חשף כי אביו המנוח סירב להדיר אותו מהצוואה למרות המלצות שקיבל, בניסיון לסייע לו לפרוע את חובותיו