מערכת ראיית הלילה במשקפת בינוד (BiNOD) / צילום: מוך ערוץ היוטיוב של אלביט ארה''ב
בזמן שהיא מהווה חלק אינטגרלי מהיכולות הטכנולוגיות הביטחוניות הישראליות, אלביט מערכות זוכה בהסכם גדול גם בארה"ב. מי שמביטה על השוק הבינלאומי ומבינה כי היא מפספסת הכנסות רבות היא אוקראינה, ששוקלת לאפשר לחברות המקומיות לייצא. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● משבר הנפט הגיע לאיראן: הופסק יצוא מכליות מהאי ח'ארג
● החברות הביטחוניות מרוויחות יותר מאי פעם. אז למה המניות שלהן צונחות?
אלביט תפתח אמצעי ראיית לילה מתקדם לצבא ארה"ב
אלביט אמריקה, החברה הבת של אלביט מערכות בארה"ב, זכתה בחוזה מצבא ארה"ב לפיתוח ובחינה של מערכת ראיית הלילה במשקפת בינוד (BiNOD). החוזה גם כולל מתווה להזמנות ייצור עתידיות, בהיקף של כ־450.6 מיליון דולר. המערכת נועדה לשמש כאמצעי ראיית לילה (אמר"ל) העתידי של צבא ארה"ב, שישפר את יכולות ההישרדות במרחבים עם תאורה נמוכה.
המטרה במשקפת בינוד היא החלפה של AN/PVS-14, האמר"ל שבו משתמשים החיילים האמריקאים לאורך שנים רבות. בינוד נועד להיות מותקן על קסדה, והוא אמצעי קל־משקל ובעל שרידות גבוהה. האופטיקה שלו משפרת את חדות הראייה של הלוחם, כדי שהוא יכול לפגוע באויב במהירות וביעילות. בדומה לכלים רבים בשדה הקרב, את בינוד ניתן להתקין על מוצרים צבאיים קיימים, ואין צורך בהכרח ליצור קסדות או מוצרים חדשים עבורו.
בינוד הוא דוגמה אחת מבין רבות לאופן שבו צבא ארה"ב שואף לשדרג את האמצעים הטכנולוגיים של לוחמיו, בניסיון שיהיו מוכנים גם לאתגרי העתיד. לחימה בלילה היא חלק אינטגרלי מעולם החי"ר, ועל כן מפנים לו תשומת לב מיוחד. באלביט הצהירו כי על אף שבינוד היא מערכת חדשה, מחירה יהיה "נוח".
14 חברות ייצאו להציג בטקסס
קבוצת "כוורת" שמחזיקה בקרן ההון־סיכון "כוורת ונצ'רס", השיקה אקסלרטור בטקסס, בהשתתפות חברות דיפנס־טק ישראליות, במטרה להאיץ את חדירתן לשוק האמריקאי. האקסלרטור נבנה כחלק משיתוף פעולה אסטרטגי בין כוורת לבין חברת Q-Branch, שמתמחה בליווי חברות טכנולוגיה ביטחונית בזירה האמריקאית, ויפעל מטקסס.
בין החברות הישראליות שמשתתפות: Skypulse, BlackRover, CopterPix , Eagle Xו-SkySapience, לצד חברות בינלאומיות נוספות הפועלות בתחומי הרחפנים, מערכות אוטונומיות, הגנת גבולות, AI ביטחוני, וניווט ותקשורת מתקדמת. בשבוע הבא יתקיים בטקסס אירוע, עם 14 חברות דיפנס־טק ישראליות שנוטלות חלק באקסלרטור.
לדברי גורמים המעורבים בתוכנית, ההחלטה להקים את האקסלרטור דווקא בטקסס נובעת מהפיכתה למוקד צומח עבור תעשיות ביטחוניות, ייצור מתקדם וחדשנות בארה"ב, לצד נגישות גבוהה לתעשייה הביטחונית, גופי רכש ושרשראות אספקה. זאת, כחלק מהיעד המשמעותי של האקסלרטור, והוא חדירה לשוק האמריקאי.
חוזה החלל באסיה של חברת החיישנים הישראלית
חברת SCD הישראלית, מהמובילות בעולם בתחום חיישני האינפרא־אדום, זכתה בחוזה של מיליוני דולרים עם סוכנות חלל ממשלתית מובילה באסיה. במסגרת החוזה תספק החברה הישראלית חיישנים מתקדמים ללווייני תצפית מהדור הבא. החיישנים שיפותחו וייוצרו בארץ יאפשרו צילום מדויק של כדור הארץ גם בתנאי תאורה ומזג אוויר מורכבים. הם ישמשו לניטור סביבתי, חקלאות חכמה והתמודדות עם אסונות טבע.
החוזה כולל אספקת חיישני אינפרה־אדום מתקדמים המאפשרים "ראייה" מבעד לעננים, עשן, אובך וחושך כמעט מלא - יכולת קריטית עבור לוויינים הפועלים 24/7 במסלול סביב כדור הארץ. הטכנולוגיה של SCD תשתלב במערכות צילום ברזולוציה גבוהה שיותקנו על לוויינים המתוכננים לשיגור בשנים הקרובות, ותאפשר צילום רציף ואמין גם בתנאי חלל קיצוניים של קרינה, ואקום ושינויי טמפרטורה חדים.
חיישני האינפרה-אדום של SCD משמשים בין היתר ליישומים כגון בקרת גבולות, ניטור תנועת כלי שיט, זיהוי שריפות בטבע, ניטור פליטות מזהמים, תמיכה בחקלאות וניהול משאבי מים - לצד שימושים ביטחוניים. שילובם של החיישנים בלווייני תצפית מתקדמים צפוי להרחיב את יכולתן של מדינות וגופים אזרחיים לקבל תמונת מצב עדכנית ואיכותית של המתרחש על פני כדור הארץ, ולסייע בהתמודדות עם אתגרים אקלימיים, כלכליים וביטחוניים.
אוקראינה שוקלת לאפשר יצוא ביטחוני במהלך המלחמה
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע כי הוא עובד עם שר ההגנה מיכאילו פדורוב להסרת האיסור על יצוא ביטחוני מהמדינה בשל צרכי ההתמודדות עם הפלישה הרוסית, בגין הביקושים שהביעו צבאות זרים למערכות בלתי מאוישות אוקראיניות, מערכות הגנה מפני רחפנים, ואמצעים נוספים. בכירים אוקראינים ציינו כי ההערכה היא שיתאפשר לחברות מקומיות לסגור חוזים עוד השנה.
לפי שעה, החברות המקומיות עדיין כפופות לחוק המקומי שמקרקע את תוצרתן עבור מערכת הביטחון האוקראינית. חבר הפרלמנט המקומי ודים איבצ'נקו אמר לאתר דיפנס ניוז כי בקייב ישנה הסכמה פוליטית רחבה לגבי הצורך לייצוא ביטחון. "מילוי צרכי כוחות הביטחון נמצא בעדיפות עליונה בקרב כלל הצדדים. רק לאחר מכן, ניתן לשקול מכירת עודפים לצורך השקעות", אמר איבצ'נקו.
המלחמה הממושכת מאז פברואר 2022 מול רוסיה הביאה את האוקראינים להפוך למוקד ידע בינלאומי בכל הנוגע ללוחמת אמצעים בלתי מאוישים. אלו כוללים כטב"מים, כשב"מים (כלי שיט בלתי מאוישים) וכצב"מים (כלים צוללים בלתי מאוישים). מעבר לכך, לקייב נוצר ניסיון רב בהגנה אווירית מול כטב"מים, שמהווה התמודדות ייחודית.
השקעת הענק של ממשל טראמפ במו"פ ביטחוני
בקשת התקציב של צבא ארה"ב בסך 253 מיליארד דולר כוללת היבטים מסקרנים רבים כשאחד הבולטים שבהם היא הגדלה משמעותית של 12.9% לתקציב המחקר והפיתוח (מו"פ). בכירים ביטחוניים אמריקאים טענו כי תוספת של 2.1 מיליארד דולר למו"פ נדרשת במטרה "לשמור על היתרון הטכנולוגי". במהלך שימוע בקונגרס, חברת בית הנבחרים בטי מק'קולום מתחה ביקורת כי בעוד תקציב המו"פ עולה, תקצוב הביקורות פוחת.
בקשת התקציב שהוצגה בקונגרס, כוללת עלייה של תקציב המו"פ מ־16.6 מיליארד דולר השנה ל־18.7 מיליארד דולר בשנה הבאה. מתוך זאת, 2.9 מיליארד דולר יוקצו לטובת קרן מדע וטכנולוגיה כללית, שלפי בכירים אמריקאיים תוקדש לפיתוח מערכות ופלטפורמות מהדור הבא, שיתמכו בצבא של 2040 והלאה. תחומי המו"פ המיועדים כוללים חימושים משוטטים (כטב"מים מתאבדים), כלי נשק מתדמים, ומערכות ראיית לילה.
מיזמים שונים בתוך תקציב המו"פ המיועד האמריקאי זוכים להשקעות ניכרות. אחד מהם הוא נושא מערכת ההגנה האווירית THAAD, שזוכה ל־1.1 מיליארד דולר שנועדים להעברת ניהולו מסוכנות ההגנה מפני טילים לצבא ארה"ב. סכום גבוה יותר, 2.1 מיליארד דולר, מיועד עבור כלי הטיס המתקדם בל V-280 שמפותח בימים אלה, וצפוי להיות בחזית היכולות האוויריות האמריקאיות.