מטענים בנמל חיפה / צילום: Shutterstock
שער הדולר ממשיך להיסחר סביב 2.90 שקלים, רמת שפל שלא נראתה זה כשלושה עשורים. לגלובס נודע כי במשרד האוצר נערכים בימים אלה דיונים מואצים סביב חבילת סיוע אפשרית ליצואנים בתעשייה ובהייטק.
● הדולר קורס, הנגיד שותק, ואנחנו שאלנו מומחים מה היה עושה סטנלי פישר ז"ל
● המשוואה שמגלה: גם אם הנגיד יקנה דולרים, ההשפעה תהיה זמנית בלבד
● "המחלה ההולנדית" והתשובה הנורבגית: המדינות שנפלו בגלל מטבע חזק ואלו שפיצחו את השיטה
בישיבת הנהלה שהתקיימה השבוע בהשתתפות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הסכימו בדרג המקצועי כי הצניחה המהירה של הדולר, לצד התחזיות להתייצבותו ברמה נמוכה לאורך זמן, מהוות בעיה משקית ממשית שעל המדינה לטפל בה.
ההייטק והתעשיות: הנפגעים העיקרים
מתחילת השנה איבד הדולר כ־8% מערכו מול השקל, ובסך הכול צנח ביותר מ־18% בשנה האחרונה. זאת על רקע התחזקות השקל בעקבות הרגיעה הביטחונית, זרמי מט"ח נכנסים, עסקאות הגידור של הגופים המוסדיים ופערי הריבית בין ישראל לארה"ב. היחלשות המטבע מאיימת ישירות על שולי הרווח של החברות המייצאות - שעיקר הכנסותיהן דולריות בעוד שעלויות השכר והתפעול שלהן נקובות בשקלים.
באוצר מבצעים מיפוי של הגורמים שנפגעו באופן הניכר ביותר, ומסיקים שתי מסקנות מרכזיות. ראשית, ענף ההייטק הוא אכן הסקטור החשוף ביותר נוכח מבנה הכנסות־הוצאות מובהק; שנית, ולא פחות חשוב, הפגיעה החריפה ביותר מאותרת דווקא בחברות תעשייה קטנות ובינוניות בעלות פריון נמוך - אצלן שולי הרווח הצרים אינם מאפשרים ספיגת מהלומה כזו.
"כולם, גם באוצר, מבינים שזו בעיה"
בהתאחדות התעשיינים הגישו לאוצר רשימה ארוכה של בקשות סיוע, בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל בשנה במענקים שונים ועוד כ־2 מיליארד שקל בשנה בדחיות מס באמצעות פחת מואץ. אף שבאוצר לא ממעיטים בחומרת האירוע, בתקציב המדינה שאושר לפני כחודש אין מקורות תקציביים פנויים לסיוע. הזרם החזק של הכנסות המדינה ממסים ממשיך להכות את התחזיות, אך מגבלת ההוצאה הקבועה בחוק, לצד הלחצים מצד מערכת הביטחון לתוספות, מקשים על מתן סיוע כספי מיידי לעסקים.
ביום רביעי ייפגשו שר האוצר סמוטריץ' ויו"ר התאחדות התעשיינים החדש, אברהם (נובו) נובוגרוצקי, כדי לדון בחבילת הסיוע ליצואנים. ההתאחדות הגישה לאוצר טיוטת דרישות רחבת היקף, ובשיחה עם גלובס הציג נובוגרוצקי את עיקריה.
הסעיפים המרכזיים כוללים את הגדלת המענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון להיקף של 350 מיליון שקל בשנה, תוכנית ערבויות מדינה להלוואות תעשייתיות בעלות של 150 מיליון שקל בשנה, ו־100 מיליון שקל נוספים לתוכנית Invest in Israel. עוד הוא מבקש תוספת של 250 מיליון שקל בשנה למסלול מענקי הייצור המתקדם למפעלים: "מסלול החדשנות הזה ירד מאזור של 100 מיליון שקל בשנה לאזור של 35 מיליון שקל - סכומים שאי אפשר לעשות איתם יותר מדי", אמר.
נובוגרוצקי, שנבחר לתפקיד בינואר האחרון והחליף את רון תומר, אמר כי "צריך להיערך למצב שבו הדולר החלש יישאר לתקופה של שנים קדימה, ולכן אני מתנגד עקרונית לכל פתרון המבוסס על סיוע נקודתי וזמני. הצורך הוא בבניית משק תחרותי גם בשער דולר נמוך. זו לא תוכנית של 50 מיליון שקל פה ושם - אלא תוכנית של מיליארדים לאורך זמן". הוא הוסיף כי "אם יצואן קיבל 3.70 שקלים ועכשיו הוא מקבל 2.90 שקלים על אותה סחורה - כולם מבינים שמדובר בבעיה".
בקשה נוספת של התעשיינים מהאוצר, שאינה מצריכה הוצאה תקציבית ישירה אך משליכה על צד ההכנסות, היא החלת פחת מואץ לשנה־שנתיים הקרובות. מדובר בדחיית הכנסות ממסים בהיקף של כ־2 מיליארד שקל בשנה - צעד שבמשרד האוצר מסתייגים ממנו נכון לעכשיו.
נובוגרוצקי מתאר שינוי חיובי במגמת היחסים שבין ההתאחדות למשרד האוצר. לדבריו, מתקיימות פגישות אינטנסיביות מול אגף הכלכלן הראשי, ושר האוצר עצמו שוחח עמו כמה פעמים בנושא. "השאלות שהשר שאל הראו שהם באמת לוקחים את העסק ברצינות ומקיימים דיונים פנימיים מעמיקים באוצר", סיכם.