פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת
במשרד האוצר מבהירים כי מרחב הפעולה של המדינה בשוק המט"ח מוגבל. בישיבה שהתקיימה במשרד הוצג נתון שלפיו מחזורי המסחר היומיים בשוק השקל־דולר חוצים את רף ה־20 מיליארד דולר. גם התערבות אגרסיבית של הממשלה או של בנק ישראל ברכישת דולרים, כך מוסבר, תהיה קצרת־טווח במהותה: השוק סופג מהלכים כאלה במהירות וממשיך בכיוון שאליו דוחפים הזרמים המרכזיים.
● הריבית הריאלית בישראל היא הגבוהה במערב. מתי היא תרד?
● מענקים ודחיית מס: באוצר בוחנים סיוע ליצואנים על רקע הדולר החלש
● הדולר קורס, הנגיד שותק. מה סטנלי פישר ז"ל היה עושה?
המסקנה של הדרג המקצועי באוצר חד־משמעית: "הכלי המרכזי שיכול באמת לשנות את המגמה הוא הריבית. אם רוצים לטפל בשער החליפין - זה הכלי, ואין בלתו".
באוצר מקווים כי הנגיד, פרופ' אמיר ירון - שהותיר את הריבית על 4% בהחלטתו האחרונה - ישתכנע שהמשבר אכן מצריך פעולה. האינפלציה עומדת כעת על 1.9% בלבד, היטב בתוך טווח היעד, ונתוני הגירעון הפתיעו לטובה כשירדו לרמה של 3.8% תוצר. שילוב נסיבות זה עשוי, להערכת האוצר, להעניק לנגיד את "אזור הנוחות" הנדרש להפחתת ריבית נוספת.
למעשה, מדובר באירוע חריג שבו הדרג המקצועי באוצר קורא לנגיד בנק ישראל להפחית את הריבית. השר בצלאל סמוטריץ' עשה זאת בעבר וספג ביקורת על התערבות פסולה במדיניות המוניטרית העצמאית, אך כעת נשמעות לראשונה אמירות דומות וברורות גם מצד הדרג המקצועי על הנחיצות בהורדה חדה. בצעד הבא, צפוי סמוטריץ' להיפגש בקרוב עם הנגיד ולדון עמו, בין היתר, בסוגיית הריבית והפגיעה ביצואנים.
מה צפוי בהחלטת הריבית הבאה?
בתחילת יוני צפוי אגף התקציבים במשרד האוצר לפרסם נומרטור עדכני, ולצדו יעדכן אגף הכלכלן הראשי את תחזית הכנסות המדינה. אם תחזית ההכנסות תעודכן כלפי מעלה - כפי שמשתמע מהמגמה האחרונה - ייתכן שיגברו הלחצים על הממשלה להעניק סיוע כלכלי למשק בעקבות הדולר הנמוך, ובמקביל יגבר הלחץ על בנק ישראל להפחתת הריבית.
הנגיד ירון הוריד את הריבית פעמיים ברציפות, בנובמבר 2025 ובינואר 2026, מרמה של 4.5% ל־4%, אך נמנע מהורדה שלישית בהחלטותיו האחרונות בפברואר ובמרץ. בבנק ישראל הסבירו אז כי ההחלטה התקבלה בצל אי־ודאות גאו־פוליטית, ובמקביל הצהיר הנגיד כי "קירות חדר הוועדה המוניטרית עבים במיוחד, הרעש החיצוני לא חודר אליהם" - אמירה שנתפסה כתגובה ללחצים הפוליטיים מצד שר האוצר ונציגי המגזר העסקי. תחזית בנק ישראל עצמה צופה כי הריבית תרד לרמה של 3.5%־3.75% עד הרבעון הראשון של 2027.