גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הם חסכו לעובדים שלהם בין חמש ל-20 שעות עבודה בשבוע. כך זה קרה

עם מי מדברים? ליאור שכטר, CTO בנטורל אינטלג'נס, ופרופ' ליאור זלמנסון, ראש מעבדת בינה מלאכותית באוניברסיטת ת"א ● על מה מדברים? מה קורה בחברה שבה בזכות AI כמעט כל העובדים הופכים ליזמים, באיזה תחום האימפקט היה נמוך במיוחד, וכמה זמן באמת לוקחת טרנספורמציה כזו ● פופקורן

ליאור פרנקל בשיחה עם ליאור שכטר ופרופ' ליאור זלמנסון / צילום: DHM Studio, בוריס גילטבורג
ליאור פרנקל בשיחה עם ליאור שכטר ופרופ' ליאור זלמנסון / צילום: DHM Studio, בוריס גילטבורג

להכניס חוקרים למשך כמעט שנה לתוך הקרביים של הארגון שלך מצריך לא מעט אומץ. אבל כשליאור שכטר, CTO בנטורל אינטלג'נס, קיבל בקשה ממעבדת ה־AI באוניברסיטת תל אביב לעקוב אחרי תהליך הטמעת הבינה בתוך החברה - הוא הרגיש שיש כאן בעיקר הזדמנות. "לא היה לי מה להסתיר. זו הייתה דרך לקבל ייעוץ מעיניים נקיות בדרך לאימוץ הטכנולוגיה בצורה נכונה", הוא מסביר את ההחלטה.

אל השערים שפתחה חברת ה־Intent Marketing (שיווק מבוסס כוונה) בסוף 2023 נכנס פרופ' ליאור זלמנסון, ראש המחלקה לניהול טכנולוגיה ומערכות מידע וראש מעבדת ה־AI, החוקרת ניהול בעידן הבינה המלאכותית. את המחקר בשדה הובילה ד"ר מעיין כהן, אנתרופולוגית ארגונית בוגרת אוקספורד. במסגרת המחקר, שזכה לתמיכת האיחוד האירופי, ד"ר כהן ערכה עשרות ראיונות אישיים עם העובדים, תצפיות בפגישות מנהלים ומיפתה את הדינמיקות בארגון.

אחרי שינוי קריירה מדהים, יש לו המלצה - תעשו את הדבר הקטן הזה לפני השינה ולא תישחקו
מרגישים שהעומס מקשה עליכם? שלא תעזו להפחית משימות
מצאתם 200 שקל על הרצפה? מתברר שהרווחתם הרבה יותר מזה

"בשלב הראשון זה היה בעיקר מערב פרוע", מספר שכטר על תחילת תהליך ההטמעה לפני כשנתיים. "ניסינו להתוות אסטרטגיה סדורה, אבל זה היה שלב של אינקובציה, והיוזמות היו בעיקר bottom-up - עובד יכול היה לתפוס אותי במסדרון ולהראות לי משהו מדליק שהוא עשה עם AI. היו גם לא מעט כישלונות, שזה אחלה כי למדנו מהם".

מה הכי הפתיע אתכם בתובנות שעלו מהמחקר?
שכטר: "ראינו שזה לא כלי ארגוני, אלא כלי אישי. לכל אחד יש את הפרקטיקות שלו, הוא מאמין מאוד בדרך שבה הוא מייצר את הפרומפטים, לא רוצה לשתף בפרומפטים שלו ולא רוצה לקחת פרומפטים מאחרים, כי זו לא הפרסונה שלו".

פרופ' זלמנסון: "זה כלי שיוצר סיטואציה שבה לכל עובד יש למעשה צוות משל עצמו. התוצאה היא שנוצרים בארגון המון איים שבהם אנשים עובדים עם עצמם. שיתוף ידע בארגונים באופן כללי תמיד היה אתגר: העובדים רוצים שהידע יהיה יותר מזוהה איתם, גם בגלל הקרדיט וההכרה, וגם כי יש חשש שאם הם ישתפו בו הם יהיה בסוף ניתנים להחלפה".

וכשמדברים על ידע - הכוונה היא כבר לא לידע המסורתי שנדרש בעולם העבודה. "אם בעבר העריכו עובדי כפיים, ולפני 15 שנה המתח היה סביב שיתוף ידע, האתגר היום הוא בשיתוף של פרומפטים אישיים ואימוצם בידי הכלל בארגון. זה פשוט מכניס את המקור למתח", אומר פרופ' זלמנסון. "זה לא רק עניין של ביטחון ושרידות בתפקיד, זה פשוט כי כלי AI, כמו צ'ט GPT, מזוהים כהארכה של העצמי (extension of the self). כלומר 'אני עשיתי את זה במחשבה על מה מתאים לי, אני לא בטוח שאני מתגאה בזה במובן שאני רוצה שזה משהו שילמדו לפיו'. למעשה, העבודה עם כלי AI נתפסת כמשהו אינטימי".

לא פעם במקום העבודה אנחנו פשוט רוצים להופיע עם פאסון. אנחנו לא רוצים שידעו עד כמה אנחנו לא יודעים. היתרון עם הצ'ט הוא שאני יכול להיות כן ולהגיד לו עד כמה אני לא יודע. אבל אני לא רוצה שקולגות, או המנהל שלי, ייחשפו לזה.
פרופ' זלמנסון: "זה הולך ומסתבך כשזה כלי שהחברות מספקות לעובדים, כמו בנטורל אינטלג'נס, שיש לה גרסת אנטרפרייז, ולא כלי שמגיע מהעובדים. ב־AI אתה מייצר לעצמך סוג של יועץ אינטימי, שכדי להצליח איתו גם מוטב שתיחשף מולו, וזה מורכב כשעל אותו כלי רוצים לעשות שיתוף ופורמליזציה".

שכטר: "זה כלי מולטי־דיסציפלינרי שמערב בתוכו תחומים שונים. כמנהל אתה מעלה בו שאלות מקצועיות או קשיים עם אחד העובדים או מול קולגה. כמו שאתה לא רוצה שאנשים ייכנסו לך לראש ויראו את כל הדילמות הניהוליות והאישיות שיש לך - אתה גם לא רוצה שייכנסו לך לצ'ט".

תיווך שמפחית חיכוכים בארגון

ב־AI אתה בעצם רגע אחד יכול לשאול אותו על קוד שכתבת ורגע אחר להתייעץ איתו איך להגיד למנהל שאתה רוצה לצאת מוקדם היום. שנים התרגלנו להתייחס לעבודה כאילו המקצועיות בה היא העיקר ויחסי האנוש הם על הדרך, עכשיו הבינה המלאכותית מנכיחה אותם כחלק נכבד מהיום.
פרופ' זלמנסון: "עובדים לא ידעו עד היום עד כמה הם זקוקים ל־AI. תחשוב למשל על תקשורת בין־תרבותית: קיבלת מייל מעובד במדינה אחרת ואתה רוצה לבדוק שהבנת אותו נכון, שלא העלבת אותו בתגובה שלך. הבינה המלאכותית מאפשרת תיווך שמפחית חיכוכים בארגון. אנחנו מכירים את המושג פרסונליזציה כבר שנים בהייטק, אבל זה סוג של היפר־פרסונליזציה. זה נכנס עמוק כל־כך והופך לחלק מהאינדבידואל, ויש לזה השלכות ניהוליות.

"קודם כול זה הופך את החברה ליזמית מאוד. זה מאפשר לעובד לעשות וייב קודינג, להתחבר למאגרים ולעשות אנליזות, אתה יכול לעשות הרבה דברים כוואן סטופ שופ. אבל אז עולה השאלה: מה קורה בארגונים שבהם כל אדם נהיה בעל יכולות כאלה? איך מנהלים קבוצה של יזמים?".

וזה גורם לכם עכשיו לחשוב אחרת על ניהול?
שכטר: "באמת בשלב הראשון הייתה יזמות פרועה, ואף שהיא הייתה פרסונלית ולפעמים יצרה איים של הנדסת פרומפטים, היא יצרה אימפקט. ובתחילת 2025 עמדתי מול הבורד והצגתי ניתוח שמראה ששיפרנו את הפרודוקטיביות ב־9% באמצעות GenAI. המספר מייצג את שיעור העובדים שאמרו שחסכו בין חמש ל־20 שעות בשבוע בעזרת הבינה המלאכותית".

בשלב הזה, מתאר שכטר, עברה החברה מפאזה של אינקובציה לשלב של סטנדרטיזציה. "עברנו לחשיבה שהיא יותר top-down, הוספנו עוד שכבה אסטרטגית שמגיעה מלמעלה, לוקחת אזורים מסוימים בארגון ומקדמת אותם לאוטומציה. למשל, הפכנו את כל הקופירייטינג של המודעות שלנו בגוגל ובינג לאוטומטי. אנחנו מהחברות המפרסמות הגדולות בעולם, עם הוצאה של יותר מחצי מיליארד דולר על מודעות בשנה, והגענו למצב שבו כל המודעות מחוללות בידי GenAI, כשיש סטנדרט לפרומפטים ולקונטקסט.

"אחר־כך שילבנו את זה בכלים של אנשי המרקטינג, שיכלו לבחור מתוך ההצעות את מה שהם שרצו לקמפיינים. עשינו טסטים וראינו שמודעות שה־AI יצר קיבלו מגוגל ציון הגבוה ב־25% ממודעות שיצר בן אנוש. אלה היו ניסיונות ראשונים לקחת את כל מה שכל אחד עשה במחשכי ה־GPT שלו, לזהות את ה־best practices ולהעלות אותן לשימוש ארגוני".

המעבר לכלי אחד: "באו אליי ותיקים להתלונן"

יש לך דוגמה למשהו שלא הצליח בתהליך הטמעת ה־AI אצלכם?
"כן. כתיבת הקוד. הכלים הגיחו ב־2023 ופיזרנו אותם בשביל לראות איך מאיצים תהליכים. אבל היה קשה מאוד למדוד את האימפקט, אולי בגלל שהמתכנתים לא מתלהבים מהכלי או משום שהמודל לא מספיק טוב. השינוי הגדול קרה באמצע 2025, הייתה עוד קפיצה במודלים והתחלתי לשמוע מיותר ויותר מתכנתים 'וואו, זה מתחיל לעשות עבודה'. ואז קיבלנו החלטה אמיצה: להישאר רק עם כלי אחד, Cursor, לעשות לו גרסת אנטרפרייז, לבטל את כל הכלים האחרים ולהעביר את כל הצוותים לעבוד רק שם.

"באו אליי הרבה עובדים ותיקים לחדר ואמרו לי: מה עשית לנו? הייתי מהיר וטוב, אהבתי את מה שאני עושה. למה Cursor עכשיו? אבל גם העובדים הקשוחים והמצוינים, אחרי חודשיים־שלושה הבינו את הערך של הקונסולידציה ושיתוף־הפעולה בתוך ובין הצוותים. מה שאפשר לנו לאמץ את זה הוא בעיקר היכולת למדוד - ברגע שכולם עובדים בכלי אחד יכולנו לייצר דשבורד שמראה כמה משורות הקוד שלנו נכתבות ב־AI. באוגוסט זה היה כ־20% ובינואר שאחריו כבר היינו עם 53%". בחברה מציינים כי כיום עומד הנתון כבר על 90%.

שכטר מייחס את ההצלחה בעיקר להתעקשות על סדר ואחידות. "יש מילה שלא אוהבים בהייטק הישראלי והיא דיסציפלינה. אבל לא צריך לפחד להגיד אותה, כי בסוף, כשארגון רוצה להפיק את המרב ושלא יהיו עובדים שיישארו מאחור - חייבים לעשות סטנדרטיזציה ושיתוף".

אז אנחנו שומעים פה מתח בין הרצון לעודד יוזמות bottom up, שהעובדים יביאו כל מיני כלי AI וידגימו מה עושים איתם, לבין רצון לסטנדרטיזציה. החלק הראשון מתאים מאוד לסטארט־אפים, אבל האם זה יתאים גם לחברות גדולות?
פרופ' זלמנסון: "אמרו לנו לא פעם 'זה קל שאתם חוקרים חברת הייטק'. אבל גם בחברות אחרות כמו משרדי עורכי דין, תחבורה או יוניליוור העובדים כבר באים היום ומראים איך הם עושים יותר עם הכלי. השאלה היא איך בשכבת ההנהלה נשארים קשובים לזה, וגם לומדים את זה. הבעיה היא שבלא מעט ארגונים היום אנחנו רואים שלא לומדים מספיק את התחום.

"אחת הפנטזיות של מנהלים ומנהלות היא 'נעשה פרויקט AI בשנת 2026 ובשנה הבאה נעבור לפרויקט אחר'. אבל זה לא שינוי של זבנג וגמרנו, זה לא ייעלם. צריך להקצות משאבים לתמיד לתחום הזה ולמנות AI Champions בארגון. יש לנו באוניברסיטה קורס מובילי AI שמלמד אנשים גם את הכלים, אבל קודם כול לאבחן - איפה צריכה להיות אוטומציה, איפה כדאי שיהיה סוכן ועוד".

שכטר: "בסופו של דבר, כשאני מסתכל אחורה, מדובר בתהליך של טרנספורמציה ארגונית אמיתית - חשיבה מחדש על מבנה צוותים, על היררכיות, על הגדרות תפקיד. שינוי כזה לא יכול לעבוד אם אין החזקה של השדרה הניהולית, לצד הזרעים שנובטים מלמטה. היו לא מעט רגעים בשנתיים האחרונות שבהם באזור כזה או אחר בארגון קצת התייאשו ואמרו 'הכלי לא עובד מספיק טוב, התוצר לא מספיק טוב'. אבל אין את האופציה להתייאש".

אוקיי, אז הבנתי לגבי הטמעת AI, אבל בעקבות כך למעשה משתנים גם התפקידים הניהוליים עצמם?
פרופ' זלמנסון: "למנהלים ומנהלות נוצר תפקיד נוסף והוא לנהל את האמון של העובדים. אנחנו נעים בין שני פחדים: מצד אחד שיהיה תת־ניצול של הכלים ונפספס יכולות מדהימות, ומהצד השני שלא תהיה הסתמכות עיוורת. אנחנו רואים במעבדה שאנשים נוטים להסכים יותר ויותר עם הטיות של AI, ופה יש תפקיד חשוב לנהל את הכשירות של העובדים בתחום ולשמור עליהם ערניים ומחויבים. יותר ויותר דברים יעברו אוטומציה והאדם יהיה יותר בתפקידי בקרה.

"מה שמביא אותי לתובנה השנייה: צריך להתחיל להתייחס לעובדים שלנו כאל מנהלים בעצמם. כלומר, אם העובד שלי צריך להיות בפועל מפקח, עושה בקרת איכות, מאציל סמכויות למשימות , מבצע הנדסת פרומפטים, כל אלה הן יכולות ניהוליות. היום צריך ללמוד יותר MBA מאי פעם, כי כל אחד צריך לדעת לנהל. האחריות יורדת שכבה אחת למטה והמנהלים מלמעלה צריכים לנהל את תהליכי הניהול של העובדים שלהם".

עוד כתבות

שבבים

הסמנכ"ל מאינטל והקיבוצניק מעמק הירדן: הישראלים מאחורי הנפקת הענק בוול סטריט

אחד המרוויחים המרכזיים מאחורי הנפקת סרבראס, חברת השבבים שמתחרה באנבידיה הוא ליאור סוסן, מייסד קרן אקליפס קפיטל שמחזיקה בכ-6.2% ממניות חברת השבבים, מה ששיקף לה שווי אחזקות של 2.5 מיליארד דולר ● וכמה הרוויח הבכיר הישראלי לשעבר באינטל, דדי פרלמוטר מהשקעתו בחברה?

אמדוקס / צילום: יח''צ

הבכירה באמדוקס שפורשת אחרי 20 שנה, וההמלצה האופטימית שקיבלה המניה

אמדוקס פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון, וגם הודיעה על פרישתה של תמר רפפורט-דגים, סמנכ"לית הכספים והתפעול, אחרי קרוב ל-20 שנה ● רפפורט-דגים על החולשה במניה: "יש היום שיבוש בשוק, לעולם הארגוני מורכב יותר לאמץ GenAI" ● וגם: באופנהיימר ממליצים על המניה בפרמיה של כ-75%

דונלד טראמפ ושי ג'ינפינג במהלך הביקור בבייג’ינג / צילום: Reuters

טראמפ: נשיא סין התחייב לא לספק לאיראן נשק

פצוע אנוש מפגיעת רחפן נפץ בראש הנקרה ● צבא ארה"ב: חמאס חיזבאללה והחות'ים מנותקים מאספקת נשק מאיראן ● צה"ל פרסם אזהרת פינוי דחופה לתושבי 9 כפרים בדרום לבנון ● שר החוץ של איראן לאיחוד האמירויות: "הברית שלכם עם ישראל לא הגנה עליכם" ● התוכנית של מועצת השלום לעזה: להקים ממשל פלסטיני באזורים שאינם בשליטת חמאס ● עדכונים שוטפים

שבבים / צילום: Shutterstock, Macro photo

ההנפקה הגדולה של השנה בוול סטריט: מניית השבבים שזינקה ב־100% בתוך דקות

סרבראס מנסה לאתגר את אנבידיה עם מעבד שמתאים במיוחד להפעלת סוכנים ויישומי בינה מלאכותית ● החברה חתמה לאחרונה על עסקת ענק עם OpenAI, אך לא צפוייה להוות איום מיידי על הגדולות ● הזינוק החד מעלה סימני שאלה: האם החתמים השאירו מיליארדי דולרים "על השולחן"

פינוי בינוי ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

"רעידת אדמה": ההשלכות של פסק הדין שמטלטל את ענף ההתחדשות העירונית

פסק הדין של המחוזי בת"א מערער את אחד המודלים המושרשים שעליו נשען ענף ההתחדשות העירונית במשך שנים, ומעלה חשש לפתיחת הסכמים, עיכוב פרויקטים וריבוי מחלוקות בין דיירים ליזמים ● כיצד הפסיקה צפויה להשפיע על פרויקטים חדשים, האם דיירים ינסו לפתוח הסכמים קיימים, והאם צפויים שינויים נוספים בענף? ● גלובס עושה סדר

ייבוא רכבים / צילום: תמר מצפי

מסקנות הוועדה לבחינת התחרות בענף הרכב יידחו כנראה ל-2027

דחייה נוספת ברפורמת התחרות בתחום יבוא הרכב: במשרד התחבורה מעריכים כי מסקנות הצוות הבין־משרדי לא יוצגו לפני 2027, בין היתר בשל פיזור הכנסת והשינויים המהירים בשוק ● במקביל, יבוא הרכב מסין ממשיך לשבור שיאים ● וגם: פולקסווגן טיירון וטויוטה ראב 4 החדש נוחתים בארץ ● השבוע בענף הרכב

רוכשי הדירות מתעקשים על רכישת דירות ממוגנות (חדשות ויד שנייה), שיקרות יותר מדירות לא ממוגנות / צילום: Shutterstock

כך תרם מחוז תל אביב לעליית מחירי הדירות בזמן המלחמה

כשטילים מתעופפים מעל לראש, רוכשי הדירות מתעקשים על רכישת דירות ממוגנות (חדשות ויד שנייה), שיקרות יותר מדירות לא ממוגנות ● 80% מכלל הדירות שנרכשו במרץ היו ממוגנות - וזה להערכתנו הגורם העיקרי לעליית המחירים ● כשהציבור מתעדף רכישת דירות עם ממ"ד, הוא נתקל בהיצע קטן יחסית, והדבר גורר עימו עליות מחירים

יעקב ברדוגו / צילום: תומר שלום, מתוך ויקיפדיה

אין מחירים כאלה: האם ברדוגו עשה עסקה טובה וכמה מס ישלם?

בגלובס נחשף אתמול כי איש התקשורת יעקב ברדוגו מכר דירה בת"א לתושבי חוץ אוסטרליים תמורת 58 מיליון שקל ● היקף המס צפוי לעמוד על מיליוני שקלים, ואיך המחיר לעומת שאר העסקאות באזור?

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

"השמדת ערך": מה עומד מאחורי המהלך של וויקס

במהלך מעורר תהיות, לפני כחודש וויקס רכשה בחזרה ב-1.6 מיליארד דולר 31% ממניותיה שהיו בידי משקיעים במחיר גבוה של 92 דולר למניה ● היום, לאחר שתוצאותיה לרבעון הראשון התגלו, מניית וויקס נסחרת ב-55 דולר בלבד - כך ש-1.6 מיליארד הדולר הללו שווים כיום פחות ממיליארד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים; אנבידיה זינקה ב-4%, סיסקו ב-13%

נאסד"ק עלה ב-0.8% ● ההנפקה הגדולה של השנה: יצרנית השבבים סרבראס החלה להיסחר היום והכפילה את שוויה בתוך דקות ● היום אישרה ארה״ב לכ־10 חברות סיניות לרכוש את שבבי ה־AI של אנבידיה שמזנקת לשיא ● סיסקו מפטרת עובדים וזינקה בחדות ● בורסות אירופה ננעלו בעליות

פרויקט פינוי בינוי בקרית אונו / צילום: תמונה פרטית

"מי שלא יצא בארבע בבוקר כבר לא יצא בכלל": בקעת אונו עולה על גדותיה

100 אלף תושבים צפויים להצטרף ל–150 אלף שכבר חיים היום באזור ● תוכניות הפיתוח מכוונות להכפלת האוכלוסייה, אך התשתיות כבר קורסות והרשויות מזהירות: "האזור הולך ונהיה עני יותר"

אייל גולן / צילום: אלוני מור

פרשת משחקי חברה בה נחשד אייל גולן תפתח מחדש: הפרקליטות הורתה לבצע השלמות חקירה

ההחלטה התקבלה ע"י המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, במסגרת עררים שהגישו המתלוננת טאיסיה זמולוצקי ומתלוננת נוספת על סגירת התיק נגד גולן בפרשת "משחקי חברה" ● בפרקליטות הדגישו כי "אין בהחלטה זו כדי להביע עמדה באשר להחלטות שתתקבלנה בעררים בסיום ההליך"

כותרות העיתונים בעולם

נחשף: כך הבריחו עובדי אונר"א מעזה את ארכיון הפליטים הפלסטיני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: המשפט של חמשת הפעילים הפרו-פלסטינים בגרמניה מעורר מהומה, עובדי אונר"א הבריחו מעזה את ארכיון הפליטים הפלסטיני, ובבריטניה חוששים מ"סוף שבוע של אלימות" בהפגנה נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם 

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

"לא מוצדק": האם השוק הפיל את מניות הבנקים בטעות?

מניית הפועלים הובילה את מדד הבנקים לירידות חדות, לאחר שהבנק דיווח על שחיקה ברווח הנקי על רקע ירידת הריבית, אינפלציה נמוכה ומס היסף שהוטל על הבנקים ● אלא שמנהל יחידת המחקר של בית ההשקעות אי.בי.אי, לירן לובלין, סבור כי תגובת השוק מוגזמת, ומצביע דווקא על צמיחה חזקה בתיק האשראי ובתיק המשכנתאות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות; אלו המדדים שנפלו

בורסת ת"א ננעלה בירידות בצל האפשרות לחידוש המלחמה ● מחירי הנפט מזנקים ● החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים בירידות, הבורסות באסיה ננעלו בירידות ● מדד המחירים פורסם היום, האינפלציה בחודש אפריל זינקה ב-1.2% - בהתאם לצפי ● וקרן הגידור של ביל אקמן צפויה לחשוף בהמשך היום פוזיציה חדשה במיקרוסופט

שוק הדיור / אילוסטרציה: שלומי יוסף

מגמות סותרות: עלייה במכירות דירות יד שנייה - וצניחה במכירות דירות חדשות

מסיכום הלמ"ס לרבעון הראשון של 2026 עולה כי המלחמה שפרצה בסוף פברואר לא השפיעה במיוחד על מספר העסקאות שבוצעו בשוק הדיור ● אילו ערים הובילו את המכירות?

פרופ' בן רייס / צילום: תמונה פרטית

"בסרטן זה כבר קורה": הרופא שיודע לנבא מה לא בסדר בגוף שלנו

פרופ' בן רייס מאוניברסיטת הרווארד פיתח אלגוריתמים שיכולים לנבא סיכונים שונים לבריאות הגוף והנפש ● בראיון לגלובס הוא מדבר על מהפכת הרפואה המונעת שסוף־סוף מתחילה להתממש, מספר על שיתוף־הפעולה שלו בישראל ומסביר איך הגיע מתואר במוזיקולוגיה לרפואה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

מדד המחירים החריג שצפוי היום: "יהווה לבדו כ-60% מהאינפלציה לשנה הקרובה"

נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל 2026 יפורסמו היום, והערכות האנליסטים מדברות על עלייה של 1.1% עד 1.3% ● אם הצפי הזה יתממש, הוא יהפוך את מדד אפריל למדד החודשי הגבוה ביותר מזה שנה לפחות

הקמפיין של משרד הכלכלה / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

אחרי שבועיים באוויר, הסל הזול של ישראל מתברג לראשונה במדד. ומי עוד מככב?

הפרסומת של משרד הכלכלה עם אלי יצפאן מתברגת במקום השביעי בזכירות, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה והאהובה ביותר שייכת גם השבוע לבנק הפועלים, ושף יוסי שטרית מגיע עם מזרחי טפחות למקום השני

בדרך לפנסיה: זה החיסכון הראשון שכדאי למשוך ממנו

ההחלטה מאיפה למשוך כספים עשויה להיות שווה הרבה מאוד כסף ● מהו המוצר הראשון בתור למימוש, מתי כדאי להפוך את קופת הגמל לקצבה, ומה מומלץ לשמר עבור היורשים? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה