קים ג'ונג און ראה את טהרן בוערת ושינה את כללי יום הדין של צפון קוריאה

בזמן שהעולם עדיין מעכל את חיסולו של המנהיג העליון של איראן, צפון קוריאה שלחה השבוע מסר חריג וברור לארה"ב: ניסיון לפגוע במשטר בפיונגיאנג יוביל להטלת פצצת אטום. ככה פשוט. לפי דיווחים אצל השכנה דרום קוריאה, המשטר של קים ג'ונג און עדכן את החוקה כך שבמקרה שבו הנהגת המדינה תושבת או תחוסל - מנגנון תגובה גרעיני יופעל באופן מיידי.

● סין תעבור לנפט אמריקאי? על מה דיברו טראמפ ושי
● אילון מאסק וג'נסן הואנג: הבכירים שהצטרפו לטראמפ בסין

זה גם לא המהלך החריג הראשון שמגיע מפיונגיאנג בחודשים האחרונים. רק לאחרונה גברו ההערכות כי קים החל להכין את הקרקע להעברת השלטון לבתו, קים ג'ו אה, שמופיעה לצדו יותר ויותר באירועים צבאיים וטקסים רשמיים.

במקביל, צפון קוריאה ממשיכה להקשיח את עמדותיה גם מול שכנתה בדרום וארה"ב. המשטר האיץ בחודשים האחרונים ניסויי טילים ומחק מהחוקה אזכורים היסטוריים לאיחוד בין שתי הקוריאות - צעד סמלי שממחיש עד כמה תפיסת "האויב" הפכה למרכזית במדיניות של פיונגיאנג.

מה עומד מאחורי המהלכים האחרונים של צפון קוריאה, והאם ברקע הטלטלות באירופה ובמזרח התיכון, המזרח הרחוק נערך לאפשרות של הסלמה?

איום ישיר בגרעין | חיסול חמינאי הפך לקריאת השכמה

המהלך החוקתי של צפון קוריאה לא מגיע בחלל ריק. בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז העימות האחרון בין איראן לישראל וארה"ב, פיונגיאנג מאותתת שוב ושוב כי הישרדות המשטר עומדת מעל לכל שיקול אחר. רק בשבוע שעבר נחשף כי סעיף חדש בחוקת המדינה קובע כי פיונגיאנג תוסיף לפתח נשק גרעיני על מנת "להגן על הישרדותה, זכותה להתפתח, להרתיע מפני מלחמה ולהגן על השלום והיציבות האזוריים והעולמיים".

ההחלטה החדשה לעגן בחוקה מנגנון תגובה גרעינית אוטומטית במקרה של פגיעה במנהיג אינה רק הצהרה צבאית, אלא מסר פוליטי שנועד להרתיע כל ניסיון ל"עריפת ראשים" נוסח המבצע נגד ההנהגה האיראנית. מבחינת קים, עצם האפשרות שמתקפה ממוקדת תשתק את מוקדי הפיקוד היא, ככל הנראה, איום קיומי.

"הצפון קוריאנים רוצים שכולם ידעו שהם מתכוונים להישאר מעצמה גרעינית בכל מחיר, ושכל מתקפה על השלטונות - ובראש ובראשונה על המנהיג המכהן - תוביל אוטומטית למתקפת נגד גרעינית רחבת היקף", אומר לגלובס ​פרופ' אנדריי לנקוב, מומחה להיסטוריה ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת קוקמין בסיאול שבדרום קוריאה.

ולמה דווקא עכשיו? לדבריו, "הסיבה לכך פשוטה: הם התרשמו עמוקות - וככל הנראה גם נבהלו - מהיעילות ומההיקף של המתקפה האמריקאית־ישראלית על משטר האייתוללות, וראו כיצד רוב בכירי ההנהגה האיראנית חוסלו כבר בשעות ובימים הראשונים של המבצע הצבאי - לרבות קרובי המשפחה, אלמנט חשוב כשלעצמו במשטר הקוריאני. הם חוששים שזה יגיע גם אליהם.

"מאחר שצפון קוריאה היא מדינה פרסונליסטית, שלעיתים אף מתארת את עצמה רשמית כ'מדינת משפחת קים', תגובה כזאת היא טבעית לחלוטין. למעשה, הם אפילו נוהגים להשתמש בשם השליט המכהן - כמו קים איל־סונג או קים ג'ונג־איל - כשהם מדברים על המדינה. הם לא רוצים לסבול מגורלם של המנהיגים האיראנים, והם שולחים אזהרה לעולם, ובעיקר לארה"ב".

לדברי ד"ר אלון לבקוביץ, ראש המחלקה ללימודי אסיה באוניברסיטת בר אילן ומומחה לצפון קוריאה, זו לא הפעם הראשונה שבפיונגיאנג חוששים מפני ניסיון לערעור המצב. "בכל פעם שזה קורה, הם מגבירים את ניסויי הטילים ומאיימים כדי להעביר מסר למערב, בעיקר לארה"ב: 'אם יש לכם שאיפות לגרום לחוסר יציבות - ראו זאת'", הוא אומר. "כאשר קים חש בסכנה או איום - חיצוני ובעיקר פנימי - הוא לא מהסס. כך קרה עם אחיו ודודו - הוא ראה בהם איום על שלטונו ושניהם חוסלו".

מינוי יורשת | האם קים מסתיר את מצבו הבריאותי?

על רקע החשש מפגיעה ישירה בצמרת השלטון, נראה כי קים מנסה לבצר את מעמדו. בחודשים האחרונים הופיעה בתו הצעירה קים ג'ו אה (שגילה נע בין 12 ל־14 על פי הערכות), שמוצגת בתקשורת הבינלאומית כאישיות "אצילית" ו"מכובדת", לצד אביה באירועים רשמיים מתוקשרים. בין היתר היא נצפתה בביקור בבייג'ינג בספטמבר, בניסויי טילים בליסטיים ובמצעדים צבאיים.

"החניכה של הבת החלה מוקדם ביחס לאביה, שנחשף לציבור סביב גיל 20", אומר ד"ר לבקוביץ. "כך קים בונה בהדרגה את הלגיטימציה שלה כלפי פנים וחוץ - כדמות שתוביל את המדינה לאחר לכתו".

מאז חשיפתה של הבת, עלו גם תהיות רבות לגבי מצבו הבריאותי של המנהיג. "לא ברור אם יש לו בעיות בריאותיות, אבל העובדה שהוא משקיע הרבה אנרגיה בבת שלו בשלב כל כך מוקדם, כן מעלה שאלות", אומר לבקוביץ. אולם לדבריו, "בעולם עוקבים כל הזמן אחרי מצבו הבריאותי, ובשלב זה אין שום דגל אדום שקים חולה".

שינויים בחוקה | בפיונגיאנג מגדירים מחדש מיהו "האויב הראשי"

בצעד היסטורי שנחשף בשבוע שעבר, מחקה צפון קוריאה מחוקתה כל התייחסות לאיחוד עם דרום קוריאה - מדיניות שעמדה בתוקף מאז 1948. מומחים סבורים שלא מדובר רק בשינוי פורמלי, ושהמטרה העיקרית היא לקבע רשמית את עמדתו של קים שלפיה יש לראות בקוריאות שתי מדינות נפרדות ואויבות.

השינוי בחוקה מגדיר את שטח צפון קוריאה כגובל ב"רפובליקת קוריאה מדרום", שימוש בשם הרשמי של הדרום שמשדר הכרה כמדינה זרה, לא כחלק מאומה מפוצלת. קים כינה את סיאול "האויב הראשי" עוד ב־2023, והורה להרוס את שער האיחוד בפיונגיאנג.

עם זאת, החוקה לא מציינת היכן בדיוק עובר הגבול ביניהן. פרופ' לי ג'ונג צ'ול מהאוניברסיטה הלאומית של סיאול, טוען שזה דווקא עשוי להיות סימן מרגיע: אם פיונגיאנג הייתה רוצה לצאת למלחמה, היא הייתה קובעת גבול ספציפי ותובעת אותו. העמימות מרמזת שקים לא מעוניין כרגע בעימות ישיר. "במילים פשוטות, צפון קוריאה משדרת: 'אנחנו מדינות נפרדות, אבל לא נתווכח עכשיו על היכן בדיוק עובר הקו'", אומר לגלובס פרופ' לי.

השאלה הגדולה | האם צפון קוריאה עשויה לפתוח במלחמה?

ניסיון העבר הראה שאף אחד לא מוכן לשחק משחקי הסתברות מול מעצמות גרעיניות. "אני מעריך שהאיום הנוכחי של צפון קוריאה, בלי קשר לשאלה מה הסיכוי שהוא באמת יתממש - ישפיע במידה מסוימת על מקבלי ההחלטות במדינות אחרות", אומר פרופ' לנקוב.

"מאחר שצפון קוריאה היא מדינה גרעינית - שמחזיקה כיום בין 50 ל־90 ראשי נפץ גרעיניים ומספר מערכות שיגור שנראות אמינות למדי - אינני רואה אף אחת משכנותיה, ובוודאי שלא את ארה"ב, שוקלת ברצינות מתקפה. הסיכונים גבוהים מדי, בעוד שהרווחים האפשריים מוטלים בספק במקרה הטוב. האם מדובר בפאניקה של קים? ייתכן".

עם זאת, מסכם לנקוב, קשה לקרוא את המהלכים של קים. "תמיד תרחף השאלה האם תגובת הנגד המובטחת (תקיפה באטום, ת"ש) אכן תצא לפועל".