אוניברסיטת פרינסטון / צילום: ap, Seth Wenig
במשך יותר ממאה שנה, אוניברסיטת פרינסטון התגאתה בקוד של שמירה על טוהר בחינות שנחשב כה מקודש, עד שנאסר הפיקוח במהלכן. די היה בהתחייבותם של הסטודנטים שלא להעתיק. הימים הללו חלפו - בעיקר בגלל הבינה המלאכותית.
● הסטודנט - ומם החתול שלו - שצדו את נשק הסייבר הגדול בעולם
● היא קיוותה שהקטמין יחווט מחדש את מוחה. היא לא חייתה די זמן כדי לראות אם הוא פועל
ביום שני, סגל האוניברסיטה הצביע לטובת דרישת פיקוח בכל הבחינות הפרונטליות החל מהקיץ, ובכך ביטל מדיניות שנקבעה בשנת 1893, כאשר פרינסטון הציגה את קוד טוהר הבחינות שלה. השינוי הגיע לאחר ש"מספר משמעותי" של סטודנטים לתואר ראשון וחברי סגל ביקשו זאת, "משום שלתפיסתם העתקה בבחינות בכיתה נעשתה נפוצה", על פי מכתב ממייקל גורדין, דיקן הלימודים לתואר ראשון של פרינסטון.
בינה מלאכותית מקלה על הסטודנטים לרמות במבחנים וגם מקשה על הבודקים לזהות זאת, כתב גורדין. סטודנטים נרתעים מדיווח על העתקה משום שהם חוששים שיוקיעו אותם ברשתות החברתיות. אלו שכן מדווחים, עושים זאת לעתים קרובות באופן אנונימי, מה שמקשה על בית הספר לחקור.
פרינסטון הייתה בין בתי הספר הבודדים שהשתמשו בקוד טוהר בחינות המאפשר לסטודנטים לגשת לבחינות ללא נוכחות מרצה. הסטודנטים עדיין יידרשו להצהיר: "אני מתחייב/ת בכבודי כי לא הפרתי את טוהר הבחינות במהלך בחינה זו".
הקוד מושרש בתרבות האוניברסיטה והוא מהווה זה מקור לגאווה מאז שהוחל. מקורו במאה ה-19, כאשר סטודנטים עתרו לבטל את הפיקוח במהלך הבחינות, על פי עיתון הסטודנטים.
המדיניות החדשה פירושה שהמרצים יהיו נוכחים במהלך הבחינות, ויתעדו כל הפרה שהם רואים. הם ידווחו עליה לוועדת טוהר בחינות המנוהלת על ידי הסטודנטים, לצורך שיפוט.
נדיה מקוץ', סטודנטית בשנה האחרונה של התואר בפרינסטון, עמדה בראש הוועדה במהלך השנה האחרונה. היא אמרה שלדעתה רוב הסטודנטים תומכים במדיניות החדשה משום שהיא מפחיתה את הלחץ לדווח על חבריהם לכיתה. אל הוועדה הגיעו כ-60 מקרים בשנה האחרונה - עלייה ביחס לשנים קודמות - אך היא סבורה שרוב המקרים אינם מדווחים.
הקלות שבה ניתן להעתיק יוצרת פיתוי הולך וגובר, אמרה.
"אם המבחן הוא במחשב נייד, מישהו יכול פשוט לדפדף לחלון אחר. ואם המבחן הוא במחברת בחינה, אנשים פשוט משתמשים בטלפון שלהם מתחת לשולחן או הולכים לשירותים ומשתמשים בו שם", אמרה.
בסקר שנערך על ידי עיתון הסטודנטים בשנה שעברה, בקרב למעלה מ-500 סטודנטים בשנה האחרונה לתואר, 30% דיווחו שרימו במטלה או בבחינה. כמעט מחציתם דיווחו על ידיעה על הפרה של טוהר בחינות, אך פחות מ-1% דיווחו.
הצעדים שננקטו בפרינסטון ממחישים את האתגרים העצומים העומדים בפני מכללות ואוניברסיטאות בשנים האחרונות, ככל שכלי בינה מלאכותית גנרטיבית הולכים ונעשים נפוצים. מחקרים שנערכו ברחבי ארה"ב מצביעים על כך ששליש מהסטודנטים מודים שהשתמשו בבינה מלאכותית כדי לכתוב מטלות שלמות, אמר כריסטיאן מוריארטי, פרופסור לאתיקה ומשפטים במכללת סנט פטרסבורג בפלורידה ומנהל במרכז הבינלאומי ליושרה אקדמית (ארגון ללא מטרות רווח).
מרצים בקמפוסים ברחבי ארה"ב משתמשים במחברות בחינה מיושנות, במבחנים בעל פה ובתוכנות לזיהוי בינה מלאכותית כדי להילחם בהעתקות. גם סטודנטים משתמשים כעת בתוכניות לזיהוי בינה מלאכותית בעבודות שלהם לפני הגשתן, כדי להימנע מלהיתפס על ידי התוכנות של המורים שלהם.
מוריארטי אמר שהאמונה שכולם מרמים גורמת לסטודנטים להרגיש שהדבר מקובל יותר, וגם הכרחי כדי לעמוד בתחרות, אמר. מעגל זה מערער את התלות של ההשכלה הגבוהה ביושרה אקדמית הדרושה כדי לשמור על ערך התעודות של תארים, שבבסיס המודל העסקי שלה.
"מה שמוטל על כף המאזניים הוא לא רק נשמת החינוך, אלא גם פיתוח אמיתי של חשיבה ביקורתית בקרב האוכלוסייה", אמר מוריארטי. "האם הייתם הולכים לרופא שהשתמש בבינה מלאכותית לאורך כל לימודי הרפואה? האם הייתם שוכרים עורך דין שיגן עליכם, אם הוא השתמש בבינה מלאכותית כדי לגשת לבחינות לשכת עורכי הדין?".