מספר דורשי העבודה בישראל ירד באפריל בכ-22%, מ-395.6 אלף במרץ ל-307.6 אלף בסוף החודש - כך עולה מנתוני שירות התעסוקה. הירידה החדה נרשמה על רקע כניסת הפסקת האש לתוקף וחזרת המשק לפעילות רחבה יותר במהלך חודש אפריל, לאחר מבצע "שאגת הארי״.
בשירות התעסוקה מייחסים את הירידה לחזרת המשק לפעילות לאחר הפסקת האש, בדומה למגמה שנרשמה לאחר משברים קודמים, בהם סגרי הקורונה ומבצעי הלחימה האחרונים. עם זאת, אף שהשוק נמצא בהתאוששות, מספר דורשי העבודה עדיין לא חזר לרמות שנרשמו לפני המבצע.
הירידה הורגשה בעיקר בקרב תובעי האבטלה, שמספרם ירד מ-324.4 אלף במרץ ל-264.7 אלף באפריל. במקביל, גם מספר תובעי הבטחת ההכנסה ירד, אך בקצב מתון יותר - מ-43.6 אלף ל-38.7 אלף.
הירידה בלטה במיוחד בקרב צעירים עד גיל 34, שמספר דורשי העבודה בקרבם ירד בכ-28%. זאת לעומת ירידה של כ-20% בקרב בני 35-54 ו-17.5% בקרב בני 55 ומעלה. בשירות התעסוקה מסבירים כי צעירים מועסקים בשיעורים גבוהים יותר בענפים שנפגעו מהמגבלות בתקופת הלחימה, ולכן חזרתם לעבודה מהירה יותר עם חידוש הפעילות במשק.
למרות הירידה הכללית, שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה דווקא עלה באפריל ל-59.6%, לעומת 58.3% במרץ ו-52.8% באפריל אשתקד. בשירות התעסוקה מעריכים כי חופשת הפסח עיכבה את חזרתן של נשים, ובעיקר אימהות, לעבודה.
הערים שבהן נרשמה הירידה החדה ביותר
גם ברמה המקומית נרשמה התאוששות רחבה. בכל הערים שמונות יותר מ-40 אלף תושבים ירד מספר דורשי העבודה, עם ירידה ממוצעת של כ-23%.
הירידות החדות ביותר נרשמו בביתר עילית, שם מספר דורשי העבודה צנח ב-39.2%, באילת עם ירידה של 35.5%, ברחובות עם 32.9% ובאשדוד עם 29.6%.
עם זאת, שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר נותרו בערים חרדיות, ערביות, מעורבות ופריפריאליות. בראש הרשימה ניצבת מודיעין עילית עם שיעור דורשי עבודה של 9.8%, אחריה אלעד עם 8.8% וקריית גת עם 8.5%.
הערים עם שיעורי דורשי העבודה הנמוכים ביותר הן רעננה עם 3.7%, וכן רמת השרון והוד השרון עם 3.9%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
