לשכת העבודה בת''א / צילום: שירות תעסוקה
המושג
שירות התעסוקה: תאגיד מדינתי שמעניק שירותי השמה ללא תשלום לעובדים ולמעסיקים כאחד ההקשר האקטואלי
מה שמעורר כעת עניין בתקשורת הכלכלית הוא "דוח דופק שוק העבודה" לחודש אפריל (כשבחודש זה נכנסה לתוקף הפסקת האש מול איראן לתוקף). זהו אחד הפרסומים החשובים של שירות התעסוקה. מה יש בו - ומה עומד מאחורי הגוף שמפרסם אותו?
מהו שירות התעסוקה?
נתחיל מלהבין מהו בדיוק "שירות התעסוקה". בישראל, שירות התעסוקה הוא תאגיד סטטוטורי, שהוקם מכוח חוק שירות התעסוקה התשי"ט־1959. התאגיד הוקם בעקבות חתימתה של מדינת ישראל, בסמוך להקמתה, על אמנה בינלאומית המחייבת את המדינות החתומות עליה להקים שירות תעסוקה ממלכתי שיעניק שירותי השמה ללא תשלום לעובדים ולמעסיקים כאחד. הוא נתון לפיקוח של שר הכלכלה והתעשייה (כיום ניר ברקת), ולמועצת שירות התעסוקה, ומחזיק 71 לשכות תעסוקה.
בפועל, שירות התעסוקה אחראי על סיוע למחפשי עבודה במציאת משרה, בהפניה להכשרה מקצועית, באיתור עובדים עבור מעסיקים. כמו כן, הוא אחראי על חקר שוק התעסוקה הישראלי וריכוז המידע עליו, שכולל פרסום נתונים ודוחות תקופתיים. בנוסף, אחד התנאים לקבלת דמי אבטלה הוא התייצבות בשירות התעסוקה, והשירות מעביר בעניין דיווחים לביטוח הלאומי.
דופק שוק העבודה
וכעת הגענו לפרסום החשוב של שירות התעסוקה: דוח דופק שוק העבודה. זהו דוח חודשי שמטרתו לספק תמונת מצב עדכנית של שוק העבודה בישראל. בדוח מתפרסמים נתונים על "דורשי עבודה" - כלומר מי שנרשמו לחיפוש עבודה בשירות התעסוקה. תחת קטגוריה זו נכללים מי שלא סיימו פעילות בשירות התעסוקה, מי שלא דיווחו על חזרתם לעבודה - או כאלה שזכאים לקצבה מביטוח לאומי (או שזכאותם בבירור).
לפי הדו"ח של אפריל, בחודש זה ירד מספר דורשי העבודה בכ־22%, ועמד על כ־308 אלף. קבוצת הגיל שנרשמה בה הירידה המשמעותית ביותר (28%) הייתה בקרב צעירים עד גיל 34. ירידה זו עולה בקנה אחד עם הדינמיקה שאפיינה את חודשי היציאה ממשברים בשנים האחרונות (סגרי קורונה, חרבות ברזל, שאגת הארי).
משום שצעירים עובדים בשיעורים גבוהים בענפים הכרוכים בהתקהלות ועבודת חוץ, פעולות שמוגבלות בתקופות חירום, רבים מהם נפלטו ממעגל העבודה במהלך שאגת הארי, וחזרו אליו עם כניסת הפסקת האש לתוקף. רבים בקבוצת גיל זו הם הורים לילדים עד גיל 18, שהיו לקבוצה משמעותית בקרב הנפלטים ממעגל העבודה במהלך שאגת הארי.
הנפגעות העיקריות מהשפעת המבצע על שוק העבודה היו נשים, ובפרט אימהות לילדים עד גיל 18, שהיוו למעלה מ־60% ומ־30% (בהתאמה) מהנרשמים החדשים כדורשי עבודה בשירות התעסוקה במהלך המבצע. בניגוד למשברי עבר, שביציאה מהם ירד שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה, באפריל שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה דווקא עלה ב־1.3 נקודות האחוז והוא עמד החודש על 59.6% (אשתקד הוא עמד על 52.8%). ובחלוקה לערים, לאחר שבשנים האחרונות היו בערים רהט ואום אל־פחם שיעור דורשי העבודה הגבוה יותר, באפריל כמו במרץ עומדות הערים מודיעין עילית (8.9%) ואלעד (8.8%) בראש הרשימה.