צוותי חיל האוויר שמשתתפים בתקיפות באיראן / צילום: דובר צה''ל
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ העלה במהלך השבוע שעבר את רמת האיומים על איראן לאחר שדחה את הצעתה האחרונה, וגורמים אמריקאים בכירים העריכו כי "הכרעה על פעולה צבאית עשויה להתקבל בקרוב מאוד". גם בצה"ל הועלתה הכוננות, כאשר הדיווחים מדברים על היערכות ל"ימים עד שבועות של לחימה". סיבוב נוסף, ולו קצר, עלול להפוך את הריבאונד הצפוי בצמיחת התוצר ברבעון השני לעוד מספר על הנייר, שיתקיים רק בחלקו הראשון של הרבעון.
על רקע זה מתחדש בין משרד האוצר וצה"ל הסיבוב הבא במאבק הטיטאנים הנצחי על תקציב הביטחון. תקציב 2026, שאישרה הכנסת בסוף מרץ בעיצומה של מלחמת "שאגת הארי", הגדיל את תקציב הביטחון מ־111 מיליארד שקל שתוכננו במקור ל־143 מיליארד שקל, וקבע במקביל "קופת רזרבה" של 7 מיליארד שקל נוספים למקרה של צורך ביטחוני.
● בלעדי | איום הרחפנים התגלה לפני תשע שנים. רק כעת ראש הממשלה מקצה לו 2 מיליארד שקל
● באוצר חוששים שמכסת ימי המילואים יצאה משליטה
חודש וחצי בלבד לאחר אישור התקציב, השיח על ניצול הרזרבה הזו כבר נשמע במסדרונות האוצר ומשרד הביטחון. על פי גורמים המעורים בפרטים ששוחחו עם גלובס, במשרד הביטחון כבר פועלים מאחורי הקלעים כדי לנצל את כספי הרזרבה המיועדת להתמשכות הלחימה מול איראן.
הרזרבה היא רק ההתחלה: פער של 30 מיליארד שקל
בכל מקרה, 7 מיליארד שקל הם רק ההתחלה. משיחות עם גורמים המעורבים במגעים, הפער שמערכת הביטחון מבקשת לסגור מעבר ל־143 המיליארד שתוקצבו עומד על כ־20-30 מיליארד שקל נוספים - סכום שגבוה משמעותית מהיקף הרזרבה.
גם כאן הדיון מורכב יותר ממה שהמספרים מסגירים. אין מחלוקת על כך שכל הוצאה ישירה הקשורה ב"שאגת הארי" - תחמושת, ימי מילואים, פעולות מבצעיות, שיקום ציוד - מתחייבת להתכסות בשיפוי ממקורות תקציביים, וזאת לפי המנגנון שנקבע באישור התקציב. עלות המלחמה אומנם נאמדה על ידי מערכת הביטחון ב־39 מיליארד שקל, אך הניסיון מסבבי לחימה קודמים מלמד שמערכת הביטחון תצליח להוציא רק חלק מהסכום הזה במסגרת תקציב 2026, גם אם תקבלו מיידית.
הפער המהותי שאליו האוצר מתייחס נובע, כך לפי הגישה במשרד, מהתחייבויות שמערכת הביטחון כבר נטלה על עצמה עוד בטרם פרוץ "שאגת הארי" - חוזי רכש לתעשיות הביטחוניות, התקשרויות עם ספקים והוצאות פיתוח של מערכות נשק - שלא נמצא להן מקור תקציבי ברור. הסוגיה אינה חדשה: כבר בסוף 2025 הצהיר בפומבי מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם כי לצה"ל חסרים כ־30 מיליארד שקל מעבר למה שתוקצב - בלי קשר ישיר ללחימה - בהתבסס על התחייבויות לפיתוח ולרכש, ובהן רכש מערכת חץ 3.
מבחינת האוצר, ההצגה של הפער הזה כעת כקשור להתמשכות הלחימה היא ניסיון, חלקי לפחות, להלביש על המלחמה הוצאות שגלגולן החל הרבה לפניה - ולחלץ מהרזרבה הביטחונית סכומים שיועדו מלכתחילה לתרחיש "שאגת הארי 2" או הסלמה מקבילה. שימוש כזה ייחשב, מבחינת אגף התקציבים, צעד פיסקאלי בעייתי שעלול לפתוח פרצה משמעותית ביעד הגירעון השנתי בלי שיש לה כיסוי תקציבי ברור.
מנגד, חשוב להבהיר שמערכת הביטחון נוטה לראות בהתחייבויות הביטחוניות הללו - גם אם נחתמו לפני המלחמה - חלק בלתי־נפרד מההיערכות המתחייבת לאיומים הנוכחיים, ובוודאי כאלה שלא ניתן לדחות בנקל בעת לחימה פעילה.
באשר לרזרבה של 7 מיליארד השקלים, ניסיון הסבבים הקודמים מלמד שהסכום הזה עשוי להספיק לכל היותר לסבב לחימה קצרצר של ימים אחדים מול איראן, וספק אם תספיק לעוד מבצע בהיקף גדול כמו "עם כלביא" או "שאגת הארי", ובוודאי לא במקרה של הסלמה רחבה מול חיזבאללה הכוללת כניסה קרקעית ללבנון.
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כבר התריע בחודש מרץ שניצול הרזרבה ייעשה רק "למטרות שלשמן הוגדרה", ושאם יידרש עוד, צריך יהיה לבצע התאמות בסעיפים שאינם תומכי צמיחה. ההיגיון הזה יעמוד למבחן בשבועות הקרובים.
האם הריבאונד הצפוי בתוצר באמת יתממש?
ברקע זה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה את נתוני הצמיחה לרבעון הראשון של 2026. הנתון הטרי בסדרה, ירידה של 3.3% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של 2026, פורסם ביום א' במסגרת האומדן הראשון של החשבונות הלאומיים, והוא משקף בעיקרו את הפגיעה במשק מחודש מרץ שעמד בסימן מבצע "שאגת הארי". כעת מרחפת השאלה האם החוליה הבאה בסדרה - הקפיצה הצפויה ברבעון השני של 2026 - בכלל תזכה להתרחש.
הנתון על התכווצות המשק ברבעון הראשון הוא כבר בגדר היסטוריה ואינו מפתיע. השאלה המעניינת באמת היא מה קורה מאז, כאשר מחציתו של הרבעון השני כבר חלפה. ובינתיים, האיתותים חיוביים.
הגירעון הממשלתי המצטבר ב־12 החודשים האחרונים ירד באפריל ל־3.8% תוצר - הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023, וזאת על אף הוצאות הביטחון הגבוהות. גביית המסים ממשיכה להפתיע עם עלייה של 11.8% בינואר-אפריל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, כאשר גביית המסים הישירים זינקה ב־13.8% - דבר שמעיד על פעילות עסקית רחבה ועל שוק עבודה הדוק.
למעשה, החודשים הראשונים של 2026 נסגרו בעודף תקציבי מצטבר של כמעט 10 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 7.4 מיליארד באותה תקופה ב־2025. בקרוב צפוי הכלכלן הראשי במשרד האוצר לפרסם תחזית הכנסות מעודכנת, וההערכות הן שגם הפעם היא תעלה.
התבנית חוזרת על עצמה גם בנתוני הצריכה
האינדיקטור המהיר ביותר תומך באותה תמונה. נתוני שב"א, שבדקו את ההוצאות בכרטיסי האשראי בזמן הסבב האחרון באיראן ולאחריו, הראו ירידה של כ־20% עם תחילת הלחימה - דומה לדפוס שנצפה במבצע "עם כלביא" - והתאוששות חדה כבר משבועו השני של המבצע.
התבנית המוכרת חוזרת על עצמה: כשהאש נפסקת, הצרכן הישראלי חוזר מהר לקניונים, ענפי הבנייה והקמעונאות נפתחים מחדש, והפעילות מטפסת בקצב משמעותי. הריבאונד שאחרי "עם כלביא" הוסיף 12.4% של צמיחה בחישוב שנתי ברבעון השלישי של 2025, וגם בנק ישראל בתחזיתו האחרונה ממרץ עדיין צופה צמיחה של 3.8% ל־2026 ו־5.5% ל־2027, על בסיס הנחה שהלחימה העצימה הסתיימה באפריל.