ועדת התקשורת בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן התכנסה היום (א') כדי לדון ברפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי. בצל החשש מפיזור הכנסת ובצל המתיחות הקשה בוועדה מול הייעוץ המשפטי לכנסת, הוועדה נכנסת כעת ל-3 ימים של דיונים רצופים ואינטנסיביים, כאשר על-פי הערכות, בתום התהליך הוועדה צפויה להעביר את חוק השידורים של קרעי.
לפי יו"ר הוועדה דיסטל-אטבריאן, "מטרת-העל היא בראש ובראשונה שהחוק יעבור, ואין שום ספק". הוועדה התנהלה היום בסערה מוחלטת, חברי אופוזיציה מחו על קצב הדיונים ואיימו בפיליבסטר, וברקע - בשוק מביעים התנגדות על פיצול החוק ברגע האחרון ועל כך שהייעוץ המשפטי לכנסת אינו חלק מהתהליך.
● יועמ"שית הכנסת טוענת לפגמים בעבודת ועדת התקשורת; קרעי קורא להדיחה
● הממשלה אישרה: יוליה שמאלוב-ברקוביץ’ תעמוד בראש מועצת הכבלים והלוויין
הסיבה לפיצול החוק: פיזור אפשרי של הכנסת
לדברי השר קרעי, הסיבה לפיצול החוק היא אילוץ הזמן - ומשכך הוחלט להוציא מהחוק את פרקי האכיפה והפיקוח של הרגולטור, נושא שעורר מחלוקת קשה, ואף להוציא את פרק מהימנות החדשות לדיון בוועדת הכלכלה בכנסת הבאה אם הכנסת תפוזר.
חברי האופוזיציה הביעו התנגדות לדרך שבה הוועדה מתנהלת. לטענת ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), 178 עמודים נשלחו לחברי הוועדה לפני שבת, ומסמך הפיצול שהגיע ממשרד התקשורת לא נחתם על-ידי המנכ"ל. ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) אמרה כי "גם גולדקנופף ישמח לדעת שחיללנו שבת. פיתחתי ראייה ביונית כדי לקרוא את מסמכי הפיצול, וגיליתי בהם דברים חדשים. ומי המרוויח העיקרי מהחוק? ערוץ 14".
עו"ד פנחס גרוט, אחד משלושת היועצים המשפטיים של הוועדה, אמר כי נוצר שינוי, ונכנסו סעיפים והוראות חדשות בשלב מתקדם בחקיקה. "הקצב שלא מאפשר למידה הוא בעיה מובנית", אמר. הוא הוסיף כי "עמדת הייעוץ המשפטי לא התקבלה, והפיצול הגיע באופן בעייתי. אין יותר קבוע מזמני - ברגע שעובר החוק, אני לא יודע מה יהיה בכנסת הבאה".
עו"ד עדי ליברוס ממשרד המשפטין אמרה בדיון: "זה לא פיצול, זו הצעת חוק חדשה שמשנה יחסים, היקף שחקנים מפוקחים ואופן פיקוח". היא חזרה על כך שחברי הוועדה ביקשו שבועיים הפסקה מהדיונים כדי לבחון את ההשלכות, אולם מנכ"ל משרד התקשורת דחה את הצעתם.
לדבריה, דרגי מקצוע במשרד התקשורת ממלאים תפקידי ייעוץ משפטי בחריגה "ומרשים לעצמם לנסח סעיפי חקיקה - זה ליקוי מאורות שאין כמותו". מנגד, במשרד התקשורת טענו כי במשרד המשפטים לא שיתפו פעולה ואסרו על הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת לספק מענה וייעוץ עבור המשרד במהלכי החקיקה הללו.
ח"כ דיסטל-אטבריאן טענה מספר פעמים בדיונים האחרונים כי חוק השידורים נדרש עבור היצירה המקומית, כי השוק עובר ל-OTT, וכי לא תהיה חובת הפקת המקור. בחקיקה החדשה של השר קרעי נקבע כי חובת ההשקעה תחול גם על המשתמשים האינטרנטיים לפי רף של 6.5% חובת השקעה. בדיון היום אמרה ח"כ דיסטל-אבטריאן כי "תהיה חרפת רעב אם החוק לא יעבור תוך 3 ימים", בהתייחסה ליצירה המקומית.
כפל רגולציה, ערוץ זעיר והעברת שידורים בחינם
מהם השינויים בפועל בחוק השידורים? הרשות השנייה תישאר הרגולטור על ערוצי הרדיו ובעלי רישיונות הטלוויזיה הקיימים כמו קשת ורשת, והרשות החדשה שתוקם תפקח על השחקנים החדשים ועל עולם ה-OTT (השידורים באינטרנט). בנושא זה המתנגדים טענו כי יש כאן כפל רגולציה, ומנגד שר התקשורת קרעי טען כי החפיפה בין הרגולטורים היא מינורית לחלוטין.
נציגי קשת בוועדה ניסו להסביר כיצד המצב הנוכחי מוביל ליצירת יתרון תחרותי בשוק עבור שחקנים חדשים, ולמה זה לא הגיוני. מנגד, יו"ר הוועדה דיסטל-אטבריאן אמרה שהיא לא השתכנעה מכך, שכן מדובר בהוראות מעבר, ובתוך שנתיים המצב הזה יאופס, וכולם יהיו תחת הרגולטור החדש. על כך ענו נציגי רשת שאף אחד לא יודע אם הכנסת הבאה תמשיך את הליך החקיקה, ולכן המצב המשפטי הנוכחי יכול להישאר באותה צורה.
שינוי מפתיע נוסף הוא השינוי בהגדרה של ערוץ זעיר. ערוץ זעיר מוגדר כערוץ שההכנסות שלו הן עד 80 מיליון שקל בשנה, ובהפתעה החוק שונה, כך שרף ההכנסות עלה ל-2 מיליארד שקל בשנה. ח"כ טל מירון אמרה כי עד ליום השישי האחרון המנגנון של ערוץ זעיר לא הופיע בהצעת החוק, וכי מדובר בזינוק של פי 25 מהרף המקורי. "מי המרוויח העיקרי מהשינוי הקטן הזה? עוד פעם במקרה, כבדרך אגב, ערוץ 14. לא דיברנו על זה פה מעולם, פתאום זה נחת ביום שישי".
אחד החששות המרכזיים שעלו בשוק הוא שברגע שהחוק יעבור, ובשל העובדה שהערוצים יהיו במעמד ערוץ זעיר (מעמד שפוטר מרגולציה רבה במצב הנוכחי), לא תהיה חובת ההפרדה בין חברת-האם של ערוץ הטלוויזיה לבין חברת החדשות של הערוץ. המשמעות היא שלא יהיה שווה להחזיק את החברות מופרדות, ויתווספו עלויות רבות - לצד חוסר יכולת של חברת-האם לשלוט בתכני חברת החדשות.
סוגיה נוספת שעלתה בוועדה היא לגבי העברת השידורים והתכנים בחינם במסגרת החוק - משמע שקשת, רשת והערוצים האחרים לא יוכלו למכור את התכנים שלהם עבור הספקיות. לצד זאת, החוק כולל גם קאצ'אפ של 90 דקות - שווי הטבה של כ-40 מיליון שקל בשנה, כך לפי הערכות בשוק.
יועמ"שית הכנסת: פגמים יסודיים בהליך
נזכיר כי בחודש שעבר היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, שלחה מכתב ליו"ר הוועדה המיוחדת לחוק התקשורת, ח"כ דיסטל-אטבריאן, ומתחה ביקורת חריפה על אופן ניהול הוועדה. עו"ד אפיק קבעה כי הליך החקיקה סובל מפגמים יסודיים המגיעים עד כדי פגיעה בשורש ההליך.
בנוסף, בחודש שעבר, במסגרת אחת המתיחויות שנרשמה בוועדה, עו"ד אפיק הנחתה את היועצים המשפטיים לוועדה לצאת מהדיון, שכן נמנעה מהן היכולת להבטיח את תקינות ההליך. לדברי עו"ד אפיק, הדיונים מתנהלים בלוח זמנים מואץ שנועד להקראה בלבד, ללא אפשרות ללמוד באופן מעמיק את הצעת החוק המורכבת.
ארגון העיתונאים והעיתונאיות תקף את קיום הדיון, שלדבריהם "המחיש פעם נוספת את כוונת הממשלה לפרק את מנגנוני הפיקוח וההגנה על התקשורת החופשית ועצמאית בישראל".
במהלך הדיון אמר יו"ר ארגון העיתונאים והעיתונאיות, חיים הר-זהב: "בוודאי שעדיף בלי רגולציה, זה הרבה יותר כיף". לדברי הארגון, הממשלה מבקשת להחליש את שוק התקשורת, לפרק את מנגנוני האיזון והפיקוח, ולהוביל למציאות שבה כלי התקשורת יהיו חשופים ללחצים פוליטיים וכלכליים חסרי תקדים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
