ראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: ap, Thomas Padilla
רה"מ קנדה מארק קרני חתם על הסכם עם מושלת אלברטה דניאל סמית' שיאפשר בניה מהירה של צינור יצוא באורך 1,200 ק"מ משדות הנפט במרכז קנדה לאוקיינוס השקט. משם, קנדה תוכל לייצא נפט ישירות לאסיה, על חשבון היעד הכמעט-יחיד שלה כעת, ארה"ב. זאת על רקע החרפה ביחסי הסחר מול ארה"ב בשל מדיניות הנשיא טראמפ. בנוסף, מדינות אסיה עצמן כנראה ירצו לגוון את מקורותיהם לאור קטיעת האספקה ממצר הורמוז, גם לאחר שזה ישתחרר.
● ישראל נגד ארה"ב וסין: איזו מערכת לייזר ירכשו מדינות המפרץ?
● האיום החדש של פוטין: הנשק החזק ביותר ייפרס עוד השנה
הצינור צפוי להעביר כמיליון חביות נפט ביום מ"חולות הנפט" בפרובינציית אלברטה במרכז קנדה, לחוף המערבי מול האוקיינוס השקט בפרובינציית בריטיש קולומביה. משם, הנפט יוכל לעבור במיכליות ליעדים ברחבי אסיה הצמאים ליבוא, כמו יפן, סין, קוריאה וטייוואן. כיום, מדינות אלו נשענות על מאגרים אסטרטגיים של נפט לאור סגירת מצר הורמוז, דרכו עוברים בימים כתיקונם כ-20% מהנפט והגז בעולם. נפט נוסף מקנדה יסייע לה כדי לגוון את מקורות היבוא. אך הם כנראה יאלצו להמתין בסבלנות, שכן תחילת הבניה צפויה להגיע רק במהלך 2027.
ניסיון להפחית את התלות בארה"ב
העסקה לא רק עוסקת בנפט, אלא גם בלב הפוליטיקה הקנדית ובפער בין השאיפות הסביבתיות של המפלגה הליברלית שרה"מ קרני עומד בראשה, לדגש על פיתוח הכלכלה ותחרותיות מול ארה"ב ששמה לה כמטרה המפלגה השמרנית. השמרנים הקנדים נמצאים כעת באופוזיציה ברמה הלאומית, אבל אחד מבסיסי התמיכה שלהם הוא פרובינציית אלברטה, ממנה מגיע רוב הנפט מקנדה. הם גם המפלגה של דניאל סמית', המושלמת עימה קרני חתם את העסקה.
במסגרת העסקה, המיסוי הסביבתי שהתעשיה באלברטה תשלם יגדל, אך בקצב איטי יחסית. לפני שנה, במאי 2025, אלברטה הקפיאה את המיסוי, שהיה צפוי ללכת ולעלות לאורך זמן. זאת בתגובה למכסים שהטיל הנשיא טראמפ. ההצדקה הייתה שמירה על התחרותיות של התעשיה הקנדית לאור המגבלות האמריקאיות.
כעת, קרני הצליח להשיג את המשך העלאת המיסוי הסביבתי שחשוב לבסיס התמיכה שלו, במיוחד לאור העובדה שארגונים סביבתיים התנגדו להקמת צינור הנפט בין אלברטה לחוף המערבי. סמית' והשמרנים, מצד שני, קיבלו אישור ממשלתי לקדם במהירות את הצינור שישדרג את יכולת תעשיית הנפט של אלברטה, וקנדה ככלל, לייצא דרך האוקיינוס השקט לאסיה.
צינור זה יפחית את התלות של הנפט הקנדי בלקוח האמריקאי העצום, שהיום קונה כ-4 מיליון חביות נפט ביום. לפחות חלק מנפט זה יוכל להיות משווק למקומות אחרים בעולם.