כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● ישראל נגד ארה"ב וסין: איזו מערכת לייזר ירכשו מדינות המפרץ?
● שאלת השעה | "חד יותר, מהיר יותר": המומחים מנסים להעריך מה מתכנן טראמפ באיראן
1כך המלחמה באיראן צפויה להשפיע על המזה"ת בשנים הקרובות
"מלחמת איראן, שנמצאת כעת בהפסקת אש ממושכת אך לא ודאית, תשאיר חותם קבוע על המזרח התיכון", פורסם במכון המחקר האמריקאי Atlantic Council, בכתבה שסוקרת את הדרכים בהם המלחמה עם טהרן תשפיע על האזור.
ההשפעה המיידית ביותר תהפוך את המשטר האיראני "למוחלש יותר, פרנואידי יותר, ועם הנהגה מנוסה פחות". המשטר האיראני המוחלש "ישמור על חלק מכלי הדיכוי שלו וייתן עדיפות לבלימת האופוזיציה, כפי שעשה בעבר, אך הוא עלול לאבד את יכולתו לשלוט באופן מלא בכל שטחו, דבר שיפתח פתח להתקוממויות אתניות פעילות יותר".
במידה וארה"ב ואיראן יצליחו להגיע להסכם לריסון היכולות הגרעיניות של טהרן, "המשטר עשוי לבחון את כישלונה של מדיניותו ארוכת השנים להחזיק רק ביכולת סף לנשק גרעיני. עדיין לא ברור אם איראן שומרת בידיה, או מסוגלת לשחזר במהירות, את האורניום המועשר ואת המתקנים הדרושים. אך אם כן, המשטר שלאחר המלחמה עשוי לראות יתרון בדהירה לעבר יכולת גרעינית מוכחת".
בנוסף, ארה"ב צפויה להישאר באזור לטווח הרחוק. "אף שוושינגטון הביעה רצון לצמצם את מעורבותה במזרח התיכון, אירועי השנים האחרונות מלמדים עד כמה הדבר קשה. השותפות בין ארה"ב לישראל התהדקה כאשר וושינגטון המשיכה לספק לישראל ציוד צבאי במהלך מלחמת עזה".
אך גם מעבר לקשר עם ישראל, ארה"ב "תצטרך ככל הנראה להיות מעורבת בשמירה על מצר הורמוז פתוח לחלוטין לאחר המלחמה". בנוסף, "גם ממשלות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ ימשיכו לרצות בתמיכתה של וושינגטון. לאחר שלא הצליחו למנוע את המתקפה נגד איראן".
במכון המחקר האמריקאי צופים כי "היחסים בין ארה"ב לישראל ייפגעו". זאת בשל "חוסר הפופולריות של מלחמת איראן האחרונה בארצות הברית יחד עם חוסר יכולתה של וושינגטון להסביר את ההיגיון שמאחוריה הובילו לנרטיב פשטני שלפיו ישראל גררה את ארצות הברית למלחמה. ככל שהאמריקאים יסבלו מההשלכות הכלכליות של המלחמה, הסיבות העמוקות יותר לעימות ימשיכו לעמוד לדיון".
השלכה מדאיגה נוספת לפי המכון היא "העוינות האזורית כלפי ישראל תגבר". כאשר בעיני הציבור הערבי "המלחמה נגד איראן אינה נתפסת כעימות מבודד, אלא כחלק מהסלמה הגמונית ישראלית רחבה יותר, הכוללת לא רק את איראן, אלא גם את עזה ויהודה ושומרון, סוריה, לבנון וקטאר. ארצות הברית, הנתפסת כמי שמאפשרת את פעולותיה של ישראל, אינה פופולרית כמעט באותה מידה בקרב ערבים, דבר שצפוי להוביל לפערים גדולים יותר בין הציבור הערבי לבין ממשלותיו, שממשיכות להסתמך על ארה"ב".
במכון המחקר מסכמים כי "סביר שהאלימות, ההיקף וההרס של מלחמת איראן יובילו לאתגרים עתידיים בלתי צפויים עבור מקבלי ההחלטות בארצות הברית". הם מזהירים כי "אם ארצות הברית וישראל לא יצליחו לתרגם את הצלחותיהן המבצעיות לרווחים אסטרטגיים" המלחמה תמשיך להיתפס כ"בזבוז של דם וכסף".
מתוך ה-Atlantic Council מאת אמיר אסמר. לקריאת הכתבה המלאה.
2ההימור על המזרח התיכון שהסתבך: מערכת הבוררות של פולימרקט נחשפת
אזרח בריטי בשם גאריק וילהלם הצטרף בחודש שעבר להימור בפולימרקט על השאלה "אם ישראל וחיזבאללה יגיעו להפסקת אש". ויליהלם השקיע בהימור 567 דולר, והימר כי חיזבאללה לא יסכים להפסקת אש. כאשר ממשלת לבנון הגיעה להפסקת אש עם לבנון, חלק מהסוחרים טענו שזה נחשב להסכם הפסקת אש גם עם חיזבאללה - וילהלם, שהפסיד את כספו, חלק על כך.
ההימור על המזרח התיכון הוביל לסיטואציה מביכה בפולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעתים גם מידע פנים. בפלטפורמה לא הצליחו להכריע מי צודק ופנו לצד שלישי. בוול סטריט ג'ורנל כותבים כי "המאבק סביב הפסקת האש עם חיזבאללה מדגיש את אי־הנוחות ממערכת הבוררות של שוק התחזיות".
"כשמיליוני דולרים מונחים על הכף, לא פולימרקט היא שהכריעה מי צודק. במקום זאת, וילהלם גילה שגורל ההימור שלו נתון בידי גוף מאורגן באופן רופף של מחזיקי מטבעות קריפטו, שקיבלו סמכות לבורר מחלוקות כאלה", נכתב.
ההימור השנוי במחלוקת על המזרח התיכון הפך לדוגמה מובהקת ל"כאב ראש הולך וגדל עבור שוקי תחזיות, ובהם פולימרקט, בשעה שהם מתמודדים עם זינוק במספר הסוחרים החדשים ועם צמיחה מסחררת בהיקפי המסחר. הפלטפורמות שואפות לנסח שאלות כן־או־לא ברורות שעליהן יכולים הסוחרים להמר. אבל המורכבות של אירועים בעולם האמיתי גורמת לכך שלא תמיד ברור איזה צד צדק". ההימור על המזרח התיכון מצטרף ל"יותר מ־1,150 הימורים בפולימרקט שהובילו השנה למחלוקות".
כאשר רוב פלטפורמות ההימורים מיישבות מחלוקות בעצמן "בפולימרקט מעבירים את המשימה לשירות צד שלישי בשם UMA, שמקיים הצבעות כאשר קבוצות יריבות של סוחרים חלוקות בשאלה מי זכאי לתשלום. המצביעים שמקבלים את ההחלטות הללו הם מחזיקי הטוקנים הדיגיטליים של UMA. ככל שמישהו מחזיק ביותר טוקנים, כך לקולו יש משקל רב יותר".
בוול סטריט ג'ורנל מציינים כי השופטים הם "מסתוריים ואנונימיים". סוחרים רבים מזהירים מהשופטים המסתוריים ואומרים כי הם יכולים "לנצל זאת לרעה אם יש להם אינטרס אישי".
לבסוף, ויליהלם הסוחר הבריטי הפסיד את ההימור שלו כאשר "87% מטוקני UMA הצביע שהפסקת האש של ישראל עם לבנון כללה את חיזבאללה. וילהלם התלונן בפני מחזיקי הטוקנים שההחלטה שגויה, אבל טיעוניו לא הובילו לשום מקום".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת אלכסנדר אוסיפוביץ' וסם קסלר. לקריאת הכתבה המלאה.
3"זו לא בעיית יחסי ציבור - זו לוחמה פוליטית נגד העם היהודי"
"הקרב האמיתי של התקופה הזאת על ישראל אינו מתנהל בחזית הצבאית, אלא בטורי העיתונות", כך אמרה למדיה ליין אולגה דויטש, ראש מכון המחקר NGO Monitor שעוסק במעקב ובביקורת על ארגונים לא־ממשלתיים כגון זכויות אדם. דויטש טוענת כי בעולם ב"טורי עיתונות, בתדרוכי ארגונים לא־ממשלתיים, ברשתות סיוע, בבתי משפט ובשפת זכויות האדם - שקר יכול לנוע מהר יותר מן הראיות".
דויטש ראש המכון הנכנסת התראיינה למדיה ליין על רקע התחקירים בתקשורת האמריקאית שמאשימים את ישראל באונס פלסטינים וברצח עם. לדבריה, "מה שמתנהל נגד ישראל ונגד יהודים אינו בעיית יחסי ציבור שולית, אלא לוחמה פוליטית נגד העם היהודי ומדינת ישראל". באמצעות מכון המחקר היא מבקשת להילחם ב"שקרים" שמפיצים על ישראל ואומרת כי "הנשק האולטימטיבי שיש לנו הוא עובדות ומספרים".
לגבי הכתבות בתקשורת האמריקאית שמאשימות בהתעללות בעצירים פלסטינים שהופרכו היא אומרת כי זו "דוגמה מושלמת למה שאנחנו מתמודדים איתו, שקר דיבתי כה גרוטסקי ומופרך עד שאנחנו בכלל לא צריכים להיות במצב שבו אנחנו מנהלים שיחה סביב זה". דויטש מזהירה כי "העובדה שטענות כאלה יכולות להיזרע, להדהד ולעבור הלבנה אל תוך לגיטימיות מיינסטרימית לפני שלעובדות יש הזדמנות להשיג אותן".
מה שמעלה חששות כבדים לדבריה הוא האופן בו הציבור הרחב כבר לא יודע "להבחין בין אמת לשקר, ובין דיווח פוליטי־מגויס לעיתונות רצינית".
דויטש ביקורתית במיוחד כלפי הערוצים המוסדיים שדרכם טענות כאלה נעות, ואומרת שחלק מן הארגונים הלא־ממשלתיים כמו ארגוני זכויות אדם משמשים "כמעט כשופר של חמאס". לדבריה, ארגונים אלה "חוטפים כל מונח או סוגיה של זכויות אדם, והופכים אותם נגדנו. תרבות הביטול היא הנורמה החדשה, ואם אתה לא מיישר קו עם קו המחשבה שלי, אז אתה פשוט לא צודק".
הביקורת שלה על התקשורת המערבית חריפה באותה המידה לדבריה "רוב העיתונות היום, למרבה הצער, היא דעות".
דויטש אומרת כי "זה בסדר למתוח ביקורת על ישראל", אך מה שאינו מקובל "הן האשמות שנבנות על שקרים, טענות שמידרדרות לטרופים אנטישמיים, ונרטיבים שמסיתים לפחד או לאלימות תוך שהם מתיימרים לדבר בשפת הזכויות".
לדבריה, גם אירופה נמצאת כעת "במשבר קיומי" מול יחסה ליהודים - "מקום שבו שנאת יהודים אינה פתולוגיה מבודדת אלא סימן לריקבון אזרחי עמוק יותר".
מתוך המדיה ליין מאת פליס פרידסון. לקריאת הכתבה המלאה.