מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ב') להוריד את גובה הריבית במשק ב-0.25%, וזאת לראשונה מאז ינואר, ובפעם השלישית בשנה האחרונה.
בהצהרת בנק ישראל נכתב כי "אי־הוודאות הגאו־פוליטית המקומית והגלובלית עודנה ניכרת". עוד נכתב כי "למבצע 'שאגת הארי' יש השלכות על הפעילות הריאלית במשק, ובנתוני הקצה מסתמנת התאוששות... ברביע זה התכווץ התוצר בקצב שנתי של 3.3%. התכווצות זו מתונה יותר בהשוואה לתחזיות קודמות ולמבצע 'עם כלביא'".
הוועדה הוסיפה כי "האינפלציה בישראל מוסיפה לשהות בסביבת מרכז היעד, אולם, מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה חדה בסביבת האינפלציה בעולם. בתקופה הנסקרת, השקל התחזק ביחס לדולר, ובלט ביחס למגמה העולמית". בהודעה נכתב כי "מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל יוסף בשיעור של 8.3% מול הדולר, ובשיעור של 7.2% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים, התחזק השקל בשיעור של 7.4%".
להערכת הוועדה, קיימים סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה, ובהם ההתפתחויות הגאו־פוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק ועל מחירי האנרגיה, עלייה בביקושים, לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות - כאשר התיסוף בשקל עשוי לפעול בכיוון של התמתנות האינפלציה. במישור הפיסקאלי, הוועדה עמדה על חוסר הוודאות גם באשר לתקציב הביטחון: "קיימת אי־ודאות לגבי הגדלת תקציב הביטחון, ואיתה עלייה ביעד הגירעון".
בבנק ישראל הוסיפו כי "האינדיקטורים השוטפים למשק מצביעים על התאוששות בפעילות לאחר מבצע 'שאגת הארי'. לאחר ירידה במהלך המבצע, ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים התאוששו ומצויות מעט מעל קו המגמה ארוך־הטווח.
במאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש מרץ, חלה ירידה חדה בעקבות מבצע 'שאגת הארי' והוא עלה מעט בחודש אפריל".
הוועדה גם הזכירה התקררות מסוימת שנרשמה בשוק השכירות. "קצב העלייה השנתי של סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) עמד על 2.9% במדד אפריל. קצב העלייה השנתי בחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר ירד ועמד על 3.6%.
עוד נמסר כי "גיוסי ההון במגזר ההייטק עד כה ברביע השני של השנה ירדו בהשוואה לרבעונים הקודמים. נתוני סחר החוץ לחודשים מרץ-אפריל מצביעים על יציבות ביצוא למרות מבצע 'שאגת הארי'. יבוא הסחורות, לעומת זאת, ירד בחודש מרץ והתאושש באפריל. העלייה ביבוא באפריל הובלה על ידי גידול ביבוא חומרי גלם, לצד עלייה ביבוא מוצרי צריכה והשקעה".
תגובות האנליסטים
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, התייחס להחלטת הבנק המרכזי וציין כי "ניכר כי אי־הוודאות המקומית והגלובלית עדיין מצריכה זהירות ומהווה חסם בפני צעדים פוטנציאליים חדים יותר. בנק ישראל מקזז חלק מהשפעת האינפלציה הנמוכה בארץ (לעומת עלייה בסביבת האינפלציה שקדמה להודעת הריבית הקודמת מסוף חודש מרץ), בכך שהוא מקדים לרשימת דברי ההסבר את האינפלציה בעולם - שעולה בחוזקה. זה הקשר שפחות דיברו עליו בשיח הכלכלי לקראת הודעת הריבית.
"בניגוד לפעם הקודמת, אז קדם להודעת הריבית פיחות קל של השקל, הפעם צוין הייסוף החד בשער השקל הן כנגד הדולר והן כנגד האירו. עם זאת, בנק ישראל מתייחס לכך בתור גורם סיכון מקזז בלבד לגורמים אחרים, שעלולים לגרום לעלייה מחודשת של האינפלציה, לרבות, כאמור, ההתפתחויות הגאו־פוליטיות והשלכותיהן על מחירי האנרגיה.
מכאן עולה כי בנק ישראל לא רואה כעת צורך או מקום לפעול למיתון ייסוף השקל באמצעות כלים אחרים העומדים לרשותו.
"אשר לפעילות הכלכלית, אם בעת ההודעה הקודמת, הדגש היה על ההשלכות הכלכליות הנרחבות שמבצע עם כלביא עלול להשית על המשק, ודובר על נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי - שירדו 20% ואותתו על היחלשות יתר על הצריכה הפרטית - הפעם הגישה הייתה חיובית יותר ודובר על התכווצות התוצר - שהייתה מתונה הן ביחס לחששות המוקדמים והן לעומת מבצע 'עם כלביא'. גם ההוצאות בכרטיסי אשראי הוזכרו שנית - אך הפעם נכתב כי הן התאוששו.
"בשורה התחתונה, אין שינוי מבחינת בנק ישראל בכל הקשור לסדר הגורמים המשפיעים כיום על מדיניות הוועדה המוניטארית. ההכרעה עוברת ל-6/7/26, עד אז ייוודע מדד המחירים לצרכן לחודש מאי, שאמור להשיב את המדדים החודשיים לטריטוריה נמוכה עד אפסית. במועד זה יפרסם בנק ישראל תחזית כלכלית חדשה, ומן הסתם יש לקוות שהמציאות המדינית-ביטחונית תהייה מעט ברורה יותר. בסך הכול, המשך מדיניות תלוית נתונים".
מנכ"ל בנק ירושלים, יאיר קפלן, ציין כי "החלטת הנגיד על הורדת הריבית, מתבקשת ביחס לרמת האינפלציה ולמצב המשק. לאור דברי הנגיד, המשך הורדת הריבית אינה ודאית, ותלויה בין היתר במצב הביטחוני והגרעון התקציבי. בראייה ארוכת טווח, הציפייה לחזרה לסביבת ריבית אפסית אינה ריאלית. העשור הקודם של כסף זול כמעט בחינם היה חריג היסטורית וכלכלית. רמת אי־הוודאות בעולם כולו עלתה - משברים גלובליים, מלחמות, ומחירי אנרגיה גבוהים מבהירים שהריבית הגבוהה יחסית תישאר איתנו זמן רב.
יחד עם זאת, ירידה מתונה של הריבית, בתנאי שתשקף מגמה עקבית ויציבה ולא חד פעמית, תעניק לתעשייה, לעסקים ולמשקי הבית חמצן, אופק ותחושת ביטחון. ההשפעה של הריבית היא לא רק מתמטית (על הוצאות המימון וגובה ההחזר החודשי), אלא בעיקר פסיכולוגית. ברגע שהשוק ירגיש שהריבית נמצאת במגמת ירידה ברורה ומיוצבת, אנו נראה חזרה הדרגתית ובריאה של ביקושים, במיוחד בתחומי הנדל"ן, המשכנתאות וההשקעות העסקיות".
מרבית הכלכלנים צפו את הורדת הריבית
החלטת הנגיד לא הייתה פשוטה - לנגד עיניו עומדת סביבה מאקרו-כלכלית מורכבת במיוחד, שמציבה את בנק ישראל בעמדת זינוק שונה מזו של מקביליו בעולם ואף מהווה התנתקות מהמתווה האמריקאי. בעוד השווקים הגלובליים נערכים לקו נוקשה מצד הפדרל ריזרב תחת היו"ר הנכנס קווין וורש - מה ששלח את תשואות האג"ח ל-10 שנים בארה"ב מעל 4.5% - בירושלים בוחרים במסלול עצמאי.
רוב האנליסטים בשוק מצדיקים את ההורדה. ולמה היום? הסיבה היא ש"כל הכוכבים הסתדרו בשורה", אומר האסטרטג הראשי של בנק דיסקונט, שמואל קצביאן.
קצביאן ציין כי רמת הריבית נמצאת כיום באחוזון ה-75% של ההיסטוריה בישראל ב-20 השנים האחרונות, בעוד שרמת האינפלציה נמצאת באחוזון ה-53%, קרוב לקו האמצע בתקופה זו.
עוד ציין קצביאן כי "רמת ה-CDS לחמש שנים (פרמיית הסיכון) ירדה מאז סוף מרץ ב-21 נ"ב, בתשואות הממשלתיות נרשמה ירידה באופן בולט בהשוואה למרבית מדינות המערב, והשקל התחזק מול כל מטבעות המערב. כל זאת עוד לפני הפרסומים האחרונים על הסכם מול איראן - גורם נוסף שלפחות בטווח הקצר (אם יתממש) יאפשר לבנק ישראל לצאת מ'עמדת ההמתנה' שלו".
מצטרף לדעתו אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, בטענה כי שיקולי ההווה גוברים על אי־הוודאות העתידית.
זבז'ינסקי מציין כי הריבית הריאלית בישראל היא הגבוהה ביותר בפער משמעותי מבין המדינות המפותחות: "ריבית ריאלית כה גבוהה הייתה מוצדקת אילו האינפלציה הייתה גבוהה, אך בפועל ישראל נמנית עם המדינות בעלות האינפלציה הנמוכה ביותר. ציפיות האינפלציה נמצאות סביב אמצע היעד, גם בטווחים הארוכים. ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ירד ל-1.8% - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021".
לדברי זבז'ינסקי, גורמים נוספים תומכים בהפחתה: "מאז החלטת הריבית האחרונה השקל התחזק ב-8% מול הדולר וב-7.4% מול סל המטבעות, שוק הנדל"ן נותר קפוא יחסית, והאינדיקטורים מצביעים על פעילות כלכלית חלשה גם לאחר הפסקת המלחמה, לצד ירידה משמעותית בגירעון הממשלתי.
זבז'ינסקי מסכם: "בשונה מהמצב בשנה האחרונה, להערכתנו, העלות של אי-הפחתת ריבית עלולה להיות גבוהה יותר מהסיכון הפוטנציאלי הכרוך בהפחתתה".
השורה התחתונה מההחלטה של היום היא שבנק ישראל פתח את הדלת למחזור הפחתות, אך יעקוב בשבע עיניים אחר תגובת השוק. אם הורדת הריבית תוביל לפיחות חד מדי בשקל או לזינוק במדדי המחירים הבאים, הבנק לא יהסס ללחוץ שוב על הבלמים.