גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השיטה וההשלכות: כשעורכי דין פרטיים נכנסים לנעליים של היועמ"שית

מספר חסר תקדים של 30 בקשות לאישור ייעוץ משפטי חיצוני אושר מאז הקמת הממשלה הנוכחית, בעקבות סירוב היועמ"שית להגן על עמדות השרים ורה"מ ● התוצאה היא פרקטיקה שגרתית שעלתה לקופת המדינה 3.5 מיליון שקל ומעוררת ויכוח עקרוני על גבולות התפקיד

דיון בבג''ץ / צילום: דוברות הרשות השופטת
דיון בבג''ץ / צילום: דוברות הרשות השופטת

מאז הקמת הממשלה הנוכחית, אישרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כ־30 בקשות לייצוג משפטי נפרד בהליכים משפטיים נגדה. המשמעות היא שעורכי דין פרטיים מייצגים את הממשלה ולא היועצת עצמה. הנתון נחשב לחסר תקדים.

כשמוסיפים לכך את העובדה שהוועדה לאישור העסקת יועצים משפטיים חיצוניים אישרה סכום מצטבר של 3.5 מיליון שקל עבור מקרים אלו, מתבררת פרקטיקה שהפכה למעין שגרה: מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה נמנע מלייצג את עמדת הממשלה (תפקיד שבעבורו המערכת מתוקצבת), והמדינה מצידה מוציאה כספי ציבור כדי לממן לה ייצוג פרטי. בשל חילוקי דעות מתמשכים שאינם נפתרים, נוצר כפל הוצאות שמתגלגל כולו אל כיסו של האזרח.

העליון לתובעים הייצוגיים: שלמו הוצאות של מיליון שקל לפני הערעור
השיחות מרשות המסים שגרמו בהלה בקרב יועצי מס בחמש בבוקר

משרד המשפטים אישר לאחרונה שורת ייצוגים פרטיים לממשלה. לפני ימים אחדים אושר תשלום של 100 אלף שקל לעו"ד יצחק בם על יייצוג בעתירות בנושא מינוי חברי מועצת הרשות השנייה, ובתחילת החודש אושר תשלום של 100 אלף שקל לד"ר עו"ד הראל ארנון על ייצוג פרטי לרה"מ בנימין נתניהו ולממשלה בעתירה שעניינה מינוי ראש המוסד הבא האלוף רומן גופמן. ביוני אשתקד אושר תשלום של 70 אלף שקל לעו"ד מיכאל ראבילו לייצוג בעתירה בעניין מינוי ראש השב"כ האלוף דוד זיני.

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יואב דודקביץ , ידיעות אחרונות

איך עובדת השיטה ולמה ההשלכות מדאיגות

הסכמי הייצוג המשפטי הפרטי שהוגשו למשרד המשפטים ומפורסמים לציבור, מציגים שכר טרחה הנע בין 50-150 אלף שקל לתיק, בהתאם לשלב הדיון, ללוחות הזמנים ולהיקף העבודה המשפטית הצפויה. המספרים עומדים בסטנדרט של ייצוג פרטיים, כשיש משרדים גדולים שגובים סכומים גבוהים יותר.

ככלל, היועמ"שית היא בעלת הסמכות הבלעדית לייצג את הממשלה בערכאות, ורק במקרים קיצוניים מוסמכת הממשלה להניח בפני בית המשפט עמדה אחרת. ההליך לאישור הייצוג הנפרד מורכב משלושה שלבים: בשלב הראשון, היועמ"שית מחליטה אם היא מסרבת לייצג בבית המשפט את עמדת הממשלה; בשלב השני, הממשלה או השר רשאים להגיש בקשה רשמית ליועמ"שית לקבלת אישור לייצוג נפרד; בשלב השלישי, היועמ"שית מוסמכת לאשר או לדחות את הבקשה. אם הבקשה מאושרת, ועדה ייעודית במשרד המשפטים בוחנת ומאשרת את הסכמי שכר הטרחה.

"בתחום המינויים, בכל כמה שבועות יש מניעה. הסיבה היחידה שאנו משלמים לעורכי דין פרטיים היא שהיחידות הממשלתיות, כמו מחלקת בג"צים וייעוץ וחקיקה, מסרבות בהוראת היועמ"שית לייצג את עמדת הממשלה", אומר ד"ר גיל ברינגר, מומחה למשפט חוקתי ומנהל מרכז אומן-פישר באוניברסיטה העברית.

מנגד, פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי ומנהל משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן, מציע פרופורציה אחרת: "ביחס למאות מינויים ואלפי החלטות שבהן הממשלה מקבלת 'צ'ק פתוח' מהיועמ"שית לפעול, אנחנו דנים פה ב'שפיץ של הנעל'. רוב העשייה הממשלתית פועלת ללא בעיה". עם זאת, הוא מזהיר מההשלכות: "זה לא שהיועמ"שית לעומתית לממשלה, אלא שהממשלה לעומתית לדין. בכל דמוקרטיה חוקתית היו נופלים מהכיסא לו הממשלה או שר היה פועל בניגוד לייעוץ המשפטי. אם שר יידע שיש לו תמיד אפשרות לשכור ייצוג פרטי, זה עלול לחלחל וליצור מנגנון ייעוץ מקביל שחותר תחת הרעיון שחוות הדעת של היועמ"ש מחייבת".

מנגד, ברינגר סבור כי "אי אפשר להסביר לאנשים בחו"ל שהייעוץ המשפטי לממשלה יוצא נגד הממשלה, יושב בספסליה אבל טוען כאילו הוא עותר נגדה. ואם הייעוץ המשפטי לממשלה מפסיד לממשלה - זה דבר בלתי נתפס".

בין הדוגמאות הבולטות הנוספות אפשר לציין התקשרות מינואר עם עו"ד ד"ר יעקב בן שמש לייצוג הממשלה ב־10 עתירות לבג"ץ בנושא הרכב הוועדה לבחירת שופטים, בסכום גלובלי של 150 אלף שקל. באותו החודש אושרה גם התקשרות בהיקף של 100 אלף שקל עם עו"ד אילן בומבך לייצוג בעתירה נגד צמצום תקציב לשכת עורכי הדין. עם עו"ד דוד פטר אושרו שתי התקשרויות בסוף 2025 בהיקף כולל של 225 אלף שקל, לצורך ייצוג בעתירות העוסקות בסגירת גל"צ ובמינוי השופט בדימוס יוסף בן חמו ליועץ המשפטי בחקירת שדה תימן.

הסכמי שכר הטרחה הללו יושבים על ויכוח עמוק בהרבה הנוגע למהות התפקיד. המחלוקת הגיעה לשיאה בממשלה הנוכחית בניסיון להדחת היועמ"שית - מהלך שנבלם בסופו של דבר בבית המשפט העליון.

משפטנים שונים טוענים שתפקיד היועץ הוא כשמו כן הוא: לייעץ לממשלה, לסייע לה להוציא לפועל את המדיניות שקבעה ולייצג אותה בערכאות. מנגד, הפרקטיקה שהתקבעה לאורך השנים קובעת שעמדת היועמ"שית היא המכריעה, בהיותה הפרשנית המוסמכת של החוק. מתוקף תפקידה לסמן לממשלה מתי היא חוצה את הקווים, והיא לא מחויבת לייצג את הממשלה אם היא סבורה שהיא עוברת על החוק, חורגת מסמכותה או מציגה עמדה שאי אפשר להגן עליה. "היועצת רואה את הדברים במבט רחב. אם היא לא תשמור על אינטרס הציבור, לא יהיה מי שיעשה זאת", אומר פרופ' רוזנאי.

העניין מסתבך כאשר משפטן אחד סבור שמעשי הממשלה אינם סבירים, בעוד משפטן אחר בטוח שניתן להגן עליהם משפטית. בתווך הזה, לא מעט שחקנים מנסים לאתגר ולשנות את תפיסת היסוד שהתקבעה.

"עמדות קיצון": מי אשם במבוי הסתום?

התשובה לשאלה מי אשם במבוי הסתום תלויה לחלוטין בפוזיציה המשפטית של המשיב. משפטנים התומכים בעמדת הממשלה מאשימים את הייעוץ המשפטי בפזיזות בשליפה של הכרטיסים האדומים, וביד קלה מידי על הדק המניעות המשפטית.

"הרבה פעמים מחלקת בג"צים, בהוראת היועמ"שית, בוחרת שלא לייצג את עמדת הממשלה גם כשבהחלט ניתן היה לעשות זאת", טוען ד"ר ברינגר. הוא דוחה גם את הטענה שלפיה הצלחת עמדות היועמ"שית בבתי המשפט מוכיחה את צדקתה: "הייעוץ המשפטי לא צריך להיות קבלן הצלחות, הוא צריך להיות נאמן לעמדת הלקוחה שלו. אם הממשלה תפסיד - שתפסיד. אם היית נתבעת ועורך הדין שלך היה טוען נגדך, הסיכוי לנצח היה אפסי. מדוע למדינה לא מגיע יומה בבית המשפט? דווקא בתיקי הדגל הייעוץ חיצוני".

מנגד, תומכי מערך הייעוץ המשפטי מאשימים את הממשלה, ומצביעים על התקפות חריפות ולא ענייניות כלפי הייעוץ מיומה הראשון. לשיטתם, הממשלה מקדמת החלטות וחוקים קיצוניים ובלתי סבירים המנסים להפגין כוח ללא מערכות בקרה. גם בשלושת המקרים שבהם בית המשפט אישר בסופו של דבר את עמדת הממשלה לה התנגדה היועמ"שית, פרופ' רוזנאי סבור שעמדתה המקורית הייתה סבירה וכי פגמים במינויים יכולים להתקיים גם אם ועדה לא מצאה פגם בטוהר המידות.

"הממשלה הנוכחית הולכת במקרים רבים לעמדות קיצון שחותרות תחת שלטון החוק, ולכן אין מנוס מכך שהיועצת תרים דגלים אדומים", אומר פרופ' רוזנאי. "בישראל לא קיימים איזונים ובלמים הקיימים במדינות אחרות, כמו חוקה נוקשה, שני בתים בפרלמנט או מנגנוני פיקוח פרלמנטריים. אצלנו קיימים רק היועמ"ש ובית המשפט".

תומכי הגישה הזו מדגישים כי ברוב המקרים שבהם אושר ייצוג נפרד, עמדת הממשלה נדחתה בבג"ץ והתקבלה עמדת היועמ"שית - מה שמהווה עבורם הוכחה לכך שהחלטות השרים חרגו מהחוק. על כך משיב ד"ר ברינגר: "כשכלי משפטי של המדינה מתייצב נגד הממשלה, זה כשלעצמו מחליש אותה ופוגע בסיכוייה. השופטים רואים את הגורם המדינתי הרשמי מגויס לצד העותרים ומסיקים שיש דברים בגו. לכן הסטטיסטיקה מוטה, ועדיין ישנם מקרים שבהם בית המשפט מקבל את עמדת הממשלה".

עוד כתבות

צילומים: יח''צ

15 דגמים סיניים חדשים בדרך לישראל והמחיר עומד להיות זול מתמיד

שוק הרכב המקומי נתקע לפני כעשור במחסום מכירות, אולם מתרבים הסימנים שהשנה עשויה להירשם פריצת דרך דרמטית - בעיקר בחסות הדגמים הסיניים המוזלים ● השאלה הגדולה היא האם תשתית הכבישים מסוגלת לתמוך בזינוק כזה, והאם הפקקים יהפכו לחסם מוחלט

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו / צילום: רמי זרנגר

רציו תיקח רישיון חיפוש גז בעוד כשבועיים עם מפעיל בינ"ל חדש

רציו צפויה ליטול רשמית את רישיון חיפוש הגז עד תחילת יוני, לאחר שהממונה על הנפט דחה את ביטול הזכייה בעקבות פרישת ENI האיטלקית מהמהלך בשל המלחמה ● בחברה מנהלים מגעים עם חברת אנרגיה בינ”ל חדשה, שטרם פעלה בישראל, בתקווה לאפשר את המשך החיפושים בים התיכון כבר ב־2027 ● אם ההסכם לא ייחתם בזמן, הזכייה בהליך עלולה להתבטל סופית

היזם מאור שלמה / צילום: באדיבות המצולם

וויקס הפכה תלויה בילד הפלא של ההייטק. וזה עולה לה ביוקר

סטארט־אפ ה־AI שוויקס רכשה לפני כשנה מציג צמיחה חדה שלא אופיינית בהייטק הישראלי, עם קצב הכנסות שנתי שזינק ממיליונים בודדים ל־150 מיליון דולר ● אולם לשם כך נדרשה וויקס להוציא הון על שיווק - מהלך שפגע ברווחיות, החזיר אותה להפסד ושלח את המניה לצלילה

טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

ניו יורק טיימס: איראן נערכת ללחימה קצרה אך בעצימות גבוהה

לפי הדיווח בניו יורק טיימס, איראן צפויה לשגר עשרות ואף מאות טילים ביום, ומדינות המפרץ צריכות להיערך לשיגורים נרחבים על תשתיות האנרגיה שלהן ● מנגד טראמפ טוען: דחיתי את התקיפה כי מדינות המפרץ אמרו שהן קרובות לחתום על הסכם עם איראן ● צה"ל: חיסלנו מחבל חמאס שפשט לשטח ישראל ב-7 באוקטובר ●  סגן שר החוץ של איראן: הסרת סנקציות, שחרור כספים וסיום המצור נכללו בהצעה האחרונה שלנו ● עדכונים שוטפים

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר . הערכות כי יפרוש / צילום: ap, Peter Nicholls

המרוץ המסתמן לראשות הלייבור מטלטל את השווקים הפיננסיים בבריטניה

שוק האג"ח הבריטי מזנק לשיאים בעקבות הערכה כי ראש הממשלה יפרוש מתפקידו, ובצל חשש מהמחליפים הפוטנציאליים ● בינתיים, שר הבריאות שהבטיח לבטל את הברקזיט נאלץ לחזור בו, ובמפלגת הלייבור מקווים שראש עיריית מנצ'סטר יחליט להתמודד לתפקיד

חברת טבע. שרדה בצמרת / צילום: סיון פרג'

לראשונה זה עשור: דירוג השקעה לחוב של טבע

סוכנות הדירוג Fitch העלתה את דירוג ההשקעה של טבע ל-BBB מינוס ● בדוח מציינת הסוכנות את ההתקדמות המתמשכת של החברה בביסוס הגמישות הפיננסית שלה, וכן את המעבר ההדרגתי לצבר מוצרים בעל רווח שולי גבוה יותר ● בשלב זה, סוכנויות הדירוג האחרות עדיין מדרגות את האג"ח של טבע בדירוג נמוך יותר

שמעון טל מור, מנכ''ל קבוצת M&T / צילום: ברק שקד

חברת האבטחה שמנפיקה בת"א לפי 750 מיליון שקל

טי אנד אם, המספקת שירותי אבטחה, ניקיון ותחזוקה למגזר הפרטי והממשלתי מ-2008, מבקשת לגייס כ־300 מיליון שקל ולהצטרף לבורסה בת"א ● מחצית מכספי ההנפקה צפויה להגיע לבעלי המניות הקיימים, בהובלת קרן ההשקעות האמריקאית פגסוס ● החברה צופה להכפיל יותר מפי שניים את הרווח הנקי בשנה הקרובה

מימין: פרופ' אמנון שעשוע, מייסד שותף של AI21; פרופ' יואב שוהם, מנכ''ל שותף ומייסד שותף; ואורי גושן, מנכ''ל שותף ומייסד שותף / צילום: עומר הכהן

מפטרת ומשנה מסלול: לאן הולכת חברת הבינה המלאכותית של שעשוע

חברת הבינה המלאכותית AI21 של פרופ' אמנון שעשוע ויואב שוהם נפרדת מ–110 עובדים, ומרימה ידיים במלחמה החזיתית מול אנתרופיק ו–OpenAI ● אחרי שוויתרה על פיתוח מודלי שפה עצמאיים, החברה הופכת לספקית שירותים ומנסה להינצל בזכות מוצר חדש לניהול סוכני AI

זירת התאונה בת''א / צילום: מד''א

בת 15 נפצעה אנוש מפגיעת אוטובוס שעלה על המדרכה בת"א

אוטובוס סטה מנתיבו ברחוב דיזנגוף, התנגש בעמוד חשמל ובעץ – ופגע בכמה הולכי רגל • צוותי מד"א פינו את הנערה תוך כדי פעולות החייאה לבית החולים איכילוב • אישה בת 49 וגבר בן 76 נפצעו קשה, נהג האוטובוס חולץ במצב בינוני

ראש הממשלה הספרדי, פדרו סנצ'ז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

ספרד קיבלה מענק של 79 מיליארד אירו. עכשיו מתברר לאן הלך הכסף

לפי תחקיר חדש, לפחות חלק מהמענק שקיבלה ספרד מהאיחוד האירופי הלך להגדלת פנסיות וניהול תקציב שוטף ● במדינה טוענים שלא פעלו בניגוד לכללים, אבל ביבשת התגובות חריפות

דירות בבנייה / צילום: Shutterstock

הגרלות "דירה בהנחה" מתחדשות: מי זכאי להשתתף ומתי הן יוצאות לדרך

רמ"י  פרסמה את תנאי הזכאות המעודכנים להגרלות "דירה בהנחה", שמיועדות בשלב זה רק למילואימניקים העומדים בתנאי הסף הקיימים ● מי יוכל להתמודד כבר בהגרלה שתיפתח בשבוע הבא, כיצד צפוי המתווה החדש להשפיע על מספר הנרשמים, ואילו שאלות עדיין נותרו פתוחות? ● גלובס עושה סדר

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. פרסום ברשת איקס, 26.04.26 / צילום: אתר הכנסת

סילמן הזכירה שבנט רץ עם בן גביר. הבעיה? זה מעולם לא קרה

השרה סילמן תקפה את ההפכפכות של שותפה לשעבר, והזכירה את הריצה המשותפת שלו עם בן גביר ● אבל בנט ובן גביר מעולם לא רצו יחדיו תחת רשימה אחת ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

אנבידיה מצטרפת למשקיעים: השווי של הסטארט-אפ הישראלי מזנק ל-4 מיליארד דולר

הסטארט-אפ הישראלי דקארט מגייס 300 מיליון דולר נוספים פחות משנה לאחר סבב הגיוס הקודם ● הגיוס מגיע לאחר חתימה על שותפויות אסטרטגית עם אמזון ועם אנבידיה כמשקיעה ושותפה עסקית, במהלך שנחשף לראשונה בגלובס ● כך, סך הגיוסים של החברה מגיע ל-450 מיליון דולר

אילון מאסק וסם אלטמן / צילום: AP, Jose Luis Magana , רויטרס - Brandon Bell,

מכה לאילון מאסק: הפסיד בתביעה נגד סם אלטמן

מאסק דרש מ־OpenAI וממיקרוסופט לוותר על 134 מיליארד דולר וטען כי החברה "גנבה ארגון צדקה" כשזנחה את ייעודה המקורי לפעול ללא מטרות רווח ● חבר המושבעים דחה את התביעה ואימץ את עמדת החברה, שלפיה המעבר למודל עסקי היה הכרחי במרוץ הבינה המלאכותית

פלג דוידוביץ', מנכ''ל פרופדו ויגאל דמרי, מנכ''ל י.ח  דמרי / צילום: כדיה לוי, אייל פישר

מכירות בשפל: יגאל דמרי מפסיד על פרויקט בתל אביב, והוא ממש לא לבד

דוחות החברות, כולל של הגדולות ביותר, מגלים רשימה של פרויקטים שצפויים להניב להן הפסדים או רווחיות מינימלית בלבד ● היזמים מסבירים שמדובר ב"סערה מושלמת" - ריבית, מלחמה, רגולציה וקפיצה בעלויות הבנייה ● "הרבה יזמים נסוגים מפרויקטים שלקחו"

צביקה שווימר וספיר אביר / צילום: תמונה פרטית

תגידו מזל טוב: צביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה הציע נישואים לבת זוגו

מנכ”ל אלקטרה מוצרי צריכה ויו”ר קרפור ישראל צביקה שווימר הציע נישואים לבת זוגו ספיר אביר במהלך אירוע משפחתי בסביון ● במקביל, שיבא חנך מרכז חדש לרפואה היפרברית בהשקעה של 22 מיליון שקל, ושופרסל השיקה מיתוג מחדש למועדון כרטיס האשראי שלה כחלק מהרחבת הפעילות הפיננסית ● אירועים ומינויים

עובדים במפעל בגרמניה. יעבדו 73 שעות בשבוע? / צילום: ap, Sean Rayford

סערה בגרמניה: עובדים יידרשו לעבוד יותר משמונה שעות ביום

רפורמה חדשה בגרמניה מציעה לבטל את ההגבלה היומית על עבודת שכירים, ולהחליפה בהגבלה חצי־שנתית ● קנצלר גרמניה טוען כי "חייבים לעבוד יותר", אך פרסום הרפורמה התקבל בסערה במדינה, גם מתוך הממשלה ● איך יעבוד החוק החדש, ומי צפוי להיפגע?

רפי אלמליח, מנכ''ל מינהל התכנון / צילום: רז רוגובסקי

מנכ"ל מינהל התכנון: נרחיב פטור מהיתר בנייה למתקני אגירה

מנכ”ל מינהל התכנון רפי אלמליח הודיע כי בכוונתו להרחיב את הפטור למתקני אגירת אנרגיה בינוניים בהיקף של עד 5 מגהוואט־שעה, לאחר שבשנה שעברה אושר פטור למתקנים קטנים בלבד ● המהלך צפוי להקל על הקמת מתקני אגירה עבור קניונים, חוות שרתים, מפעלים ועמדות טעינה לרכב חשמלי, אך עדיין דורש את אישור שר הפנים

אורי לוין, מנכ''ל קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

חברת הנדל"ן הפרטית הגדולה בישראל נחשפת. האם תקבל שווי של מעל 7 מיליארד שקל?

חברת הנדל"ן תדהר מכוונת לשווי שאפתני של כ־7.5 מיליארד שקל בהנפקתה, לאחר שמדד חברות הבנייה בת"א נפל לאחרונה בשיעור דו־ספרתי ● תשקיף ההנפקה מגלה: תגמול בעלות של 45 מיליון שקל בשנתיים למנכ"ל אורי לוין, שעבר לתדהר מניהול בנק דיסקונט ● תדהר מכרה אשתקד 261 דירות - כמחצית מהמספר ב־2024 - במחיר ממוצע של מעל 4 מיליון שקל

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

מה עובר על מניות הבנקים? המשקיעים הפסידו מעל 30 מיליארד שקל בשבוע

בנק הפועלים פרסם בסוף השבוע את התוצאות שלו לרבעון הראשון של השנה והמשקיעים התאכזבו ● אבל הפועלים לא לבד. בשבוע האחרון מניות חמשת הבנקים הגדולים ירדו בכ־10%, בעיקר בשל החשש מהמס המיוחד והורדות הריבית שפוגעים בתוצאות