גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השיטה וההשלכות: כשעורכי דין פרטיים נכנסים לנעליים של היועמ"שית

מספר חסר תקדים של 30 בקשות לאישור ייעוץ משפטי חיצוני אושר מאז הקמת הממשלה הנוכחית, בעקבות סירוב היועמ"שית להגן על עמדות השרים ורה"מ ● התוצאה היא פרקטיקה שגרתית שעלתה לקופת המדינה 3.5 מיליון שקל ומעוררת ויכוח עקרוני על גבולות התפקיד

דיון בבג''ץ / צילום: דוברות הרשות השופטת
דיון בבג''ץ / צילום: דוברות הרשות השופטת

מאז הקמת הממשלה הנוכחית, אישרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כ־30 בקשות לייצוג משפטי נפרד בהליכים משפטיים נגדה. המשמעות היא שעורכי דין פרטיים מייצגים את הממשלה ולא היועצת עצמה. הנתון נחשב לחסר תקדים.

כשמוסיפים לכך את העובדה שהוועדה לאישור העסקת יועצים משפטיים חיצוניים אישרה סכום מצטבר של 3.5 מיליון שקל עבור מקרים אלו, מתבררת פרקטיקה שהפכה למעין שגרה: מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה נמנע מלייצג את עמדת הממשלה (תפקיד שבעבורו המערכת מתוקצבת), והמדינה מצידה מוציאה כספי ציבור כדי לממן לה ייצוג פרטי. בשל חילוקי דעות מתמשכים שאינם נפתרים, נוצר כפל הוצאות שמתגלגל כולו אל כיסו של האזרח.

העליון לתובעים הייצוגיים: שלמו הוצאות של מיליון שקל לפני הערעור
השיחות מרשות המסים שגרמו בהלה בקרב יועצי מס בחמש בבוקר

משרד המשפטים אישר לאחרונה שורת ייצוגים פרטיים לממשלה. לפני ימים אחדים אושר תשלום של 100 אלף שקל לעו"ד יצחק בם על יייצוג בעתירות בנושא מינוי חברי מועצת הרשות השנייה, ובתחילת החודש אושר תשלום של 100 אלף שקל לד"ר עו"ד הראל ארנון על ייצוג פרטי לרה"מ בנימין נתניהו ולממשלה בעתירה שעניינה מינוי ראש המוסד הבא האלוף רומן גופמן. ביוני אשתקד אושר תשלום של 70 אלף שקל לעו"ד מיכאל ראבילו לייצוג בעתירה בעניין מינוי ראש השב"כ האלוף דוד זיני.

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יואב דודקביץ , ידיעות אחרונות

איך עובדת השיטה ולמה ההשלכות מדאיגות

הסכמי הייצוג המשפטי הפרטי שהוגשו למשרד המשפטים ומפורסמים לציבור, מציגים שכר טרחה הנע בין 50-150 אלף שקל לתיק, בהתאם לשלב הדיון, ללוחות הזמנים ולהיקף העבודה המשפטית הצפויה. המספרים עומדים בסטנדרט של ייצוג פרטיים, כשיש משרדים גדולים שגובים סכומים גבוהים יותר.

ככלל, היועמ"שית היא בעלת הסמכות הבלעדית לייצג את הממשלה בערכאות, ורק במקרים קיצוניים מוסמכת הממשלה להניח בפני בית המשפט עמדה אחרת. ההליך לאישור הייצוג הנפרד מורכב משלושה שלבים: בשלב הראשון, היועמ"שית מחליטה אם היא מסרבת לייצג בבית המשפט את עמדת הממשלה; בשלב השני, הממשלה או השר רשאים להגיש בקשה רשמית ליועמ"שית לקבלת אישור לייצוג נפרד; בשלב השלישי, היועמ"שית מוסמכת לאשר או לדחות את הבקשה. אם הבקשה מאושרת, ועדה ייעודית במשרד המשפטים בוחנת ומאשרת את הסכמי שכר הטרחה.

"בתחום המינויים, בכל כמה שבועות יש מניעה. הסיבה היחידה שאנו משלמים לעורכי דין פרטיים היא שהיחידות הממשלתיות, כמו מחלקת בג"צים וייעוץ וחקיקה, מסרבות בהוראת היועמ"שית לייצג את עמדת הממשלה", אומר ד"ר גיל ברינגר, מומחה למשפט חוקתי ומנהל מרכז אומן-פישר באוניברסיטה העברית.

מנגד, פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי ומנהל משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן, מציע פרופורציה אחרת: "ביחס למאות מינויים ואלפי החלטות שבהן הממשלה מקבלת 'צ'ק פתוח' מהיועמ"שית לפעול, אנחנו דנים פה ב'שפיץ של הנעל'. רוב העשייה הממשלתית פועלת ללא בעיה". עם זאת, הוא מזהיר מההשלכות: "זה לא שהיועמ"שית לעומתית לממשלה, אלא שהממשלה לעומתית לדין. בכל דמוקרטיה חוקתית היו נופלים מהכיסא לו הממשלה או שר היה פועל בניגוד לייעוץ המשפטי. אם שר יידע שיש לו תמיד אפשרות לשכור ייצוג פרטי, זה עלול לחלחל וליצור מנגנון ייעוץ מקביל שחותר תחת הרעיון שחוות הדעת של היועמ"ש מחייבת".

מנגד, ברינגר סבור כי "אי אפשר להסביר לאנשים בחו"ל שהייעוץ המשפטי לממשלה יוצא נגד הממשלה, יושב בספסליה אבל טוען כאילו הוא עותר נגדה. ואם הייעוץ המשפטי לממשלה מפסיד לממשלה - זה דבר בלתי נתפס".

בין הדוגמאות הבולטות הנוספות אפשר לציין התקשרות מינואר עם עו"ד ד"ר יעקב בן שמש לייצוג הממשלה ב־10 עתירות לבג"ץ בנושא הרכב הוועדה לבחירת שופטים, בסכום גלובלי של 150 אלף שקל. באותו החודש אושרה גם התקשרות בהיקף של 100 אלף שקל עם עו"ד אילן בומבך לייצוג בעתירה נגד צמצום תקציב לשכת עורכי הדין. עם עו"ד דוד פטר אושרו שתי התקשרויות בסוף 2025 בהיקף כולל של 225 אלף שקל, לצורך ייצוג בעתירות העוסקות בסגירת גל"צ ובמינוי השופט בדימוס יוסף בן חמו ליועץ המשפטי בחקירת שדה תימן.

הסכמי שכר הטרחה הללו יושבים על ויכוח עמוק בהרבה הנוגע למהות התפקיד. המחלוקת הגיעה לשיאה בממשלה הנוכחית בניסיון להדחת היועמ"שית - מהלך שנבלם בסופו של דבר בבית המשפט העליון.

משפטנים שונים טוענים שתפקיד היועץ הוא כשמו כן הוא: לייעץ לממשלה, לסייע לה להוציא לפועל את המדיניות שקבעה ולייצג אותה בערכאות. מנגד, הפרקטיקה שהתקבעה לאורך השנים קובעת שעמדת היועמ"שית היא המכריעה, בהיותה הפרשנית המוסמכת של החוק. מתוקף תפקידה לסמן לממשלה מתי היא חוצה את הקווים, והיא לא מחויבת לייצג את הממשלה אם היא סבורה שהיא עוברת על החוק, חורגת מסמכותה או מציגה עמדה שאי אפשר להגן עליה. "היועצת רואה את הדברים במבט רחב. אם היא לא תשמור על אינטרס הציבור, לא יהיה מי שיעשה זאת", אומר פרופ' רוזנאי.

העניין מסתבך כאשר משפטן אחד סבור שמעשי הממשלה אינם סבירים, בעוד משפטן אחר בטוח שניתן להגן עליהם משפטית. בתווך הזה, לא מעט שחקנים מנסים לאתגר ולשנות את תפיסת היסוד שהתקבעה.

"עמדות קיצון": מי אשם במבוי הסתום?

התשובה לשאלה מי אשם במבוי הסתום תלויה לחלוטין בפוזיציה המשפטית של המשיב. משפטנים התומכים בעמדת הממשלה מאשימים את הייעוץ המשפטי בפזיזות בשליפה של הכרטיסים האדומים, וביד קלה מידי על הדק המניעות המשפטית.

"הרבה פעמים מחלקת בג"צים, בהוראת היועמ"שית, בוחרת שלא לייצג את עמדת הממשלה גם כשבהחלט ניתן היה לעשות זאת", טוען ד"ר ברינגר. הוא דוחה גם את הטענה שלפיה הצלחת עמדות היועמ"שית בבתי המשפט מוכיחה את צדקתה: "הייעוץ המשפטי לא צריך להיות קבלן הצלחות, הוא צריך להיות נאמן לעמדת הלקוחה שלו. אם הממשלה תפסיד - שתפסיד. אם היית נתבעת ועורך הדין שלך היה טוען נגדך, הסיכוי לנצח היה אפסי. מדוע למדינה לא מגיע יומה בבית המשפט? דווקא בתיקי הדגל הייעוץ חיצוני".

מנגד, תומכי מערך הייעוץ המשפטי מאשימים את הממשלה, ומצביעים על התקפות חריפות ולא ענייניות כלפי הייעוץ מיומה הראשון. לשיטתם, הממשלה מקדמת החלטות וחוקים קיצוניים ובלתי סבירים המנסים להפגין כוח ללא מערכות בקרה. גם בשלושת המקרים שבהם בית המשפט אישר בסופו של דבר את עמדת הממשלה לה התנגדה היועמ"שית, פרופ' רוזנאי סבור שעמדתה המקורית הייתה סבירה וכי פגמים במינויים יכולים להתקיים גם אם ועדה לא מצאה פגם בטוהר המידות.

"הממשלה הנוכחית הולכת במקרים רבים לעמדות קיצון שחותרות תחת שלטון החוק, ולכן אין מנוס מכך שהיועצת תרים דגלים אדומים", אומר פרופ' רוזנאי. "בישראל לא קיימים איזונים ובלמים הקיימים במדינות אחרות, כמו חוקה נוקשה, שני בתים בפרלמנט או מנגנוני פיקוח פרלמנטריים. אצלנו קיימים רק היועמ"ש ובית המשפט".

תומכי הגישה הזו מדגישים כי ברוב המקרים שבהם אושר ייצוג נפרד, עמדת הממשלה נדחתה בבג"ץ והתקבלה עמדת היועמ"שית - מה שמהווה עבורם הוכחה לכך שהחלטות השרים חרגו מהחוק. על כך משיב ד"ר ברינגר: "כשכלי משפטי של המדינה מתייצב נגד הממשלה, זה כשלעצמו מחליש אותה ופוגע בסיכוייה. השופטים רואים את הגורם המדינתי הרשמי מגויס לצד העותרים ומסיקים שיש דברים בגו. לכן הסטטיסטיקה מוטה, ועדיין ישנם מקרים שבהם בית המשפט מקבל את עמדת הממשלה".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות ורשמה רצף עליות שלא נראה מאז 2023

דאו ג'ונס ננעל בשיא ● אד ירדני על מניות הקוונטים: השוק נכנס לשלב של “התלהבות ממומנת ממשלתית” סביב התחום ● לאחר השבעת יו"ר פד החדש, מתגברים ההימורים על העלאת ריבית ● המיזוג המוצע בהיקף של מיליארדי דולרים בין פויג' ברנדס לאסתי לאודר נפל ● מחירי הנפט עולים בכ-2%

ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Lee Jin-man

אנבידיה מכה את השוק: ההכנסות ברבעון זינקו ב-85%; משפרת תחזיות להמשך

הכנסות החברה היו 81.6 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה 1.87 דולר למניה, זינוק של 130% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● החברה מעלה את צפי הההכנסות ל-91 מיליארד דולר ברבעון הבא ● אישרה תוכנית לרכישה עצמית של מניות בהיקף של 80 מיליארד דולר

טויוטה CH-R+ חשמלית / צילום: יח''צ

החדש של טויוטה: טווח מרשים, נהיגה נעימה ומחיר הגיוני

לקרוס־אובר החשמלי החדש של טויוטה יש עיצוב דינמי ונוכחות כביש בולטת ● באבזור עדיין יש פערים, אבל ב־200 אלף שקל, עם תא נוסעים מתוכנן היטב, טווח מרשים ונהיגה נעימה - הוא מחזיר את היצרנית לתחרות

השעון החכם החדש של שיאומי / צילום: יח''צ

מודל משודרג: השעון החכם החדש של שיאומי

ענקית הטכנולוגיה הסינית משיקה את Xiaomi Watch 5, שמרגיש כמו שעון פרימיום ומציע חיי סוללה מרשימים, מסך צבעוני וחד ועיצוב יוקרתי ● אלא שכל זה מוביל גם לעלייה משמעותית במחיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בלי סבסוד ישיר: זו חבילת הסיוע שמתכננים באוצר להעמיד ליצואנים שנפגעו מהדולר החלש

החבילה רחוקה מהדרישות שהציגה התאחדות התעשיינים - ובאוצר מבהירים: הכלי המרכזי שיכול לשנות את מגמת השקל אינו בידינו אלא בידי נגיד בנק ישראל ● בכירי האוצר מציגים בדיונים פנימיים עמדה אחידה לטובת הפחתת ריבית, אך נמנעים מלהתבטא כך בפומבי

כותרות העיתונים בעולם

כך איראן הצליחה להשיג יתרון במלחמה מול ארה"ב וישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השיחות בין ישראל ללבנון נכנסות לשלב גורלי, האסטרטגיה שבה איראן השיגה יתרון מול יריבות חזקות ממנה, והמלחים ששילמו את מחיר הקרב על הורמוז ● כותרות העיתונים בעולם

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

צים עברה להפסד בעקבות ירידה בביקושים וזינוק מחירי האנרגיה

צים מסכמת רבעון חלש עם הפסד של 86 מיליון דולר, לאחר ירידה חדה בתעריפי ההובלה ובהיקף הפעילות ● בחברה מזהירים כי הזינוק במחירי הדלק בעקבות הסכסוך במפרץ הפרסי צפוי להשפיע יותר על תוצאות הרבעון השני, אך מצביעים על התאוששות בביקושים ועלייה בתעריפים בשבועות האחרונים

על כמה כסף תצטרכו לדווח בקרוב לרשות המסים?

שנה לאחר רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - מי המוצרים שמחירם ירד משמעותית? וגם: איזו חברה ישראלית עברה להפסד לראשונה מאז תחילת 2023 בגלל מבצע "שאגת הארי"? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

בלי הגזמה: מהלך אחד שווה לכם מיליון שקל בפרישה

הכסף הגדול של הפנסיה לא נמצא רק בחיסכון, אלא בניהול נכון מול רשות המסים ● הליך "קיבוע זכויות" מאפשר לכם להחליט איך לנצל את סל הפטורים שמעניקה המדינה - שמגיע השנה ל־976 אלף שקל ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מדבר בכנס על מערכת ''ורה רובין'', שתנגוס בשוק מעבדי הליבה של אינטל / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

העסקה המשתלמת בישראל והנתון המדאיג: 5 הערות על דוחות אנבידיה

אנבידיה שוב ניפצה תחזיות עם הכנסות של יותר מ־80 מיליארד דולר ברבעון, אך מאחורי השיאים בדוחות הכספיים מסתמנות כמה מגמות מעניינות בשוק ● פעילות מלאנוקס הישראלית צומחת מהר יותר מליבת עסקי ה־AI של אנבידיה, אינטל על הכוונת, סין עדיין לא חוזרת - וארבע ענקיות הענן הופכות לחשובות יותר ויותר לעתיד החברה

עשירים על הנייר, נחנקים בבנק: הדיסוננס של כלכלת ישראל

נתוני המאקרו של המשק הישראלי מספרים סיפור מרשים של הצלחה, עם שווקים שמפגינים חוסן ועמידות יוצאת דופן מול משברים ● אלא שמאחורי החזית המשגשגת מסתתרת מציאות שוחקת: יוקר מחיה מזנק, פקקים אינסופיים ומגמת ירידה מתמדת ברמת החיים ● סדרת הכתבות של גלובס צוללת אל שורש הפרדוקס, בניסיון להבין מדוע העושר הלאומי מסרב לחלחל אל החיים עצמם ● בין המאקרו למיקרו, פרויקט מיוחד

סיגל זקשנסקי, מנהלת אגף שיווק, בנק מזרחי טפחות

הבינה המלאכותית: לא במקום הבנקאים, אלא לצדם

האתגר האמיתי בהטעמת AI בשירות הלקוחות במערכת הבנקאית הוא לעשות זאת בצורה שקופה, אחראית ואתית ● צריך לעשות זאת בצורה שתשמור על אמון הלקוחות, על הפרטיות שלהם ועל תחושת הקרבה והביטחון שהם מצפים לקבל מבנק ● לכן, צריך לאזן בין טכנולוגיה מתקדמת וקשר אישי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הרבה זמן לא ראינו יום כזה בת"א. הנה 5 סיפורים שהדהימו את השוק

לקראת חג השבועות והשבתת המסחר ביומיים הקרובים, הבורסה נשטפה היום בדוחות רבעוניים ● המניות שנפלו ואלו שזינקו בעקבותיהם, ואיך הן השפיעו על המדדים היום

פעילי ארגון הטרור חמאס / צילום: ap, John Minchillo

המחתרת החדשה של חמאס: המפקדים הזוטרים שהפכו לאנשים הכי חזקים בעזה

חיסולו של עז א־דין אל־חדאד הותיר את חמאס ללא מנהיגות דומיננטית ברצועה ● מומחים משרטטים את פרופיל אנשי הצללים שעולים מהשטח - מפקדים אלמונים שחלקם לא מוכרים אפילו לאמ"ן, שמנסים להחזיק יחד את שרידי הארגון תחת לחץ צבאי כבד וחורבן כלכלי חסר תקדים

ליאת בקייר / צילום: עמית נעים

ליאת בקייר: "המגפה הכי גדולה היא בדידות, ולשם אנחנו נכנסים"

מבצע "שאגת הארי" הגיע בתזמון מסחרי גרוע לכל ענף השיווק, אבל ליאת בקייר, שעומדת בראש סוכנות המשפיענים MIND, הרגישה זאת מקרוב ● בראיון היא מספרת על מערכות הדאטה הייחודיות שפיתחה, ומסבירה איך הומור, חדר מלא באור וחתול יכולים להקפיץ ביצועים

ירוטי טילים איראנים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

איראן מאיימת לפגוע במדינות "מחוץ למזרח התיכון" - אלו האפשרויות שלה

האיום האיראני על "מדינות מחוץ למזרח התיכון" מעלה שאלות לגבי היעדים האפשריים במקרה של הסלמה נוספת ● מטווחי הטילים ועד קשרי החוץ עם ישראל וארה”ב – אלו המדינות שנמצאות בהישג יד של טהרן, ואלו שסביר כי יישארו מחוץ למשוואה

שר החוץ הצ'כי פטר מצ'ינקה ושר החוץ גדעון סער / צילום: שלו מן

צ'כיה מתחייבת: נטיל וטו על סנקציות סחר על ישראל באיחוד האירופי

אחרי שהונגריה הודיעה כי לא תבלום החלטות נגד ישראל, שר החוץ הצ'כי התחייב לתפוס את מקומה ולבלום סנקציות נוספות על ישראל באיחוד האירופי ● "לא נאפשר עוד שום סנקציות מסחריות נוספות גם אם נצטרך לחסום זאת כמדינה יחידה", אמר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות, והדיווח שהקפיץ את מניות הקוונטים

מניות מחשוב קוונטי עלו בעקבות דיווח של הוול סטריט ג'ורנל לפיו הממשלה מתכננת להעניק מענקים בסך 2 מיליארד דולר לתשע חברות, כש-IBM תקבל כמיליארד דולר ● אנבידיה פרסמה אמש דוחות שהיכו את התחזיות ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת ● נעילה מעורבת בבורסות אסיה

מימין: פרופ' דני דולב, יהבי בורבין, הנק נוסבכר, דב וינר, פרופ' שמואל פלג / צילום: שלומי יוסף

היא הקימה חברת אינטרנט, ואז איחדה אותה עם אביה. יחד הם השתלטו על השוק

הם ראו את המהפכה לפני כולם, רתמו את הגופים הגדולים, השיגו מימון - ואז גם נלחמו במונופולים ● ארבעה עשורים חלפו מאז נכנס האינטרנט לישראל לראשונה ● גלובס בעקבות האנשים שחיברו אותנו לעולם החדש

אילון מאסק / צילום: ap, Matt Rourke

SpaceX הגישה תשקיף לקראת הנפקה ואילון מאסק בדרך להפוך לטריליונר הראשון בעולם

SpaceX הגישה תשקיף לקראת הנפקה בנאסד"ק לפי שווי של לפחות 1.5 טריליון דולר, במהלך שעשוי להפוך להנפקה הגדולה בהיסטוריה ● בכך, חברת החלל מקדימה בינתיים את OpenAI ואנתרופיק במרוץ לבורסה ● מאסק, שמחזיק ב־85% מכוח ההצבעה בחברה צפוי להגדיל עוד יותר את הונו המוערך כיום בכ־667 מיליארד דולר