אוניות ממתינות בכניסה למצר הורמוז / צילום: Reuters, Amirhosein Khorgooi/ISNA/WANA
לא רק אינפלציה ותקציבי ביטחון עולים בעקבות המלחמה. ניתוח חדש שנערך באתר החדשות רויטרס חושף כי המלחמה עלתה לחברות ציבוריות בעולם כ־25 מיליארד דולר, וכי הסכום רק ממשיך לטפס.
● הבינה המלאכותית מחסלת את החשמל בארה"ב, וההזדמנות הביטחונית ביפן
● מכון מחקר אמריקאי מסביר: בטווח הארוך ישראל תיפגע מהמלחמה באיראן
הבדיקה, שהתבססה על הודעות ודוחות לבורסות של חברות ציבוריות, מציגה את השלכות המשבר, והעלות הכלכלית של הזינוק במחירי האנרגיה, השיבושים בשרשראות האספקה ונתיבי סחר שנפגעו בשל אחיזתה של איראן במצר הורמוז.
להשוואה, הפנטגון פרסם בשבוע שעבר כי העלות המוערכת של המלחמה לארה"ב, עומדת על 29 מיליארד דולר, תוספת של 4 מיליארד מהחודש לפני.
כחמישית מהחברות שנבדקו על ידי רויטרס, החל מיצרניות קוסמטיקה, צמיגים וחומרי ניקוי ועד מפעילות קרוזים וחברות תעופה, דיווחו על פגיעה פיננסית כתוצאה מהמלחמה. רוב החברות הללו פועלות בבריטניה ובאירופה, שם עלויות האנרגיה היו גבוהות ממילא, בעוד שכמעט שליש מהן הגיעו מאסיה, נתון המשקף את התלות העמוקה של האזורים הללו בנפט ובמוצרי דלק מהמזרח התיכון.
279 חברות ב"מצב התגוננות"
לפי הניתוח, מעל 279 מהחברות ציינו את המלחמה כגורם שהוביל אותן לנקוט צעדי הגנה פיננסיים, ובהם העלאות מחירים וקיצוץ בייצור. חברות אחרות השעו דיבידנדים או רכישות עצמיות של מניות, הוציאו עובדים לחופשה כפויה, הטילו היטלי דלק או פנו לקבלת סיוע ממשלתי. בנוסף, היעדר סימנים להסכם לסיום הלחימה, מביא את החברות לצנן את תחזיות הרווח להמשך השנה.
חברות התעופה מהוות את הנתח הגדול ביותר של העלויות הכמותיות שנקשרו למלחמה - כמעט 15 מיליארד דולר, על רקע הזינוק מחירי הדלק הסילוני.
בשלושת החודשים מאז התחילה המלחמה, חסימת מצר הורמוז דחפה את מחירי הנפט אל מעל ל־100 דולר לחבית, יותר מ־50% מעל רמתם טרם המלחמה. ככל שהשיבוש מתארך, חברות מענפים נוספים מתחילות להתריע. יצרנית הרכב היפנית טויוטה הזהירה מפגיעה של 4.3 מיליארד דולר, בעוד תאגיד הצרכנות פרוקטר אנד גמבל העריך פגיעה של מיליארד דולר ברווח הנקי.
גם מקדונלד'ס מסרה מוקדם יותר החודש כי היא צופה אינפלציית עלויות ארוכת טווח גבוהה יותר, בשל שיבושים מתמשכים בשרשרת האספקה.
והפגיעה כבר בדרך לצרכנים. כמעט 40 חברות מענפי התעשייה, הכימיקלים והחומרים הודיעו כי יעלו מחירים בשל חשיפתן לאספקת נפט מהמזרח התיכון.
למרות הכול, רווחי החברות נותרו חזקים יחסית ברבעון הראשון - אחת הסיבות לכך שמדדים מרכזיים כמו S&P 500 הצליחו להגיע לשיאים חדשים, אך לפי אנליסטים בגולדמן זאקס, בחברות הנסחרות באירופה הלחץ על שולי הרווח יורגש כבר מהרבעון השני.
גם בענפים הפונים ישירות לצרכן - בהם רכב, טלקום ומוצרים לבית - נרשמות הפחתות תחזית של יותר מ־5% ל־12 החודשים הקרובים, כך אמר ג'רי פאולר, ראש אסטרטגיית המניות האירופית ב־USB.