לי ברלוביץ, איילון / צילום: ניר שמיר
לי ברלוביץ' בכלל תכנן להיות שף - לפני הצבא הוא אפילו קנה את הציוד, "אבל לא פתחתי אותו. אמא שלי עדיין שומרת למזכרת את הסכין המהודרת שקניתי, בבחינת מה רציתי ולאן התגלגלתי", הוא אומר וצוחק, "אלה עולמות שונים". ובכל זאת, בתקופה האחרונה חברות המפעילות מסעדות מבקשות להגיע לבורסה, ומי יודע, אולי גם הוא יחליט להשקיע בחברות כאלה בעתיד.
● "להוריד קצת רגל מהגז": מנהלי הגמל ממליצים להיזהר לאחר חודש חזק במיוחד
● זו הייתה חברת אנרגיה במשבר, עד שהיזם והבעלים זיהו תחום מפוספס
את דרכו המקצועית החל ברלוביץ' בשנת 2014 בחברת סטארט־אפ, ומהר מאוד עבר לבית ההשקעות מיטב, לתקופה של 12 שנים. שם עבר מהתחלה ב"רצפת המסחר" ועד לניהול תיקי השקעות, קרנות נאמנות ופוליסות. לפני 3 שנים עבר לחברת הביטוח איילון, שם הפך למנהל השקעות עמיתים.
"זו תקופה שבה צריך להיות יותר סלקטיביים בהשקעות, אחרי עליות מאוד משמעותיות בשווקים", הוא מדגיש, אך מוסיף כי "לדעתי יש עוד לאן לעלות. זה עוד לא ה'בום' של ה־AI, כך שבהחלט ייתכן שאנו עדיין רק בהתחלה. התמחורים בשווקים גבוהים אמנם, אבל יכולים להישאר כאלה לתקופות ארוכות".
בד בבד הוא אינו מתעלם מחוסר הוודאות שאופף את השווקים: "תשואות האג"ח בארה"ב גבוהות, הנפט מעל 100 דולר", אך מרגיע כי "בינתיים השווקים מאמינים שהכול הולך להסתדר, ואנחנו די אופטימיים ביחס להמשך".
"בלי הרפתקאות"
כשמנסים לחלץ ממנו המלצות על מניות שחייבות להיות בתיק, או הזדמנויות יוצאות דופן בשוק, ברלוביץ' ממהר לצנן את ההתלהבות: "אין כסף על הרצפה עכשיו. לא צריך לחפש הרפתקאות, אלא חברות טובות עם תזרימים חזקים והנהלות איכותיות".
באשר לישראל, הוא מציין שהריבית אמורה לרדת וזה יתמוך בשוק, אם כי "אני לא מקנא בנגיד בנק ישראל בהחלטת הריבית הקרובה. מצד אחד, התנאים הכלכליים היבשים תומכים בהורדה. דולר הנמוך מזה 30 שנה, פרמיית הסיכון חזרה לרמות של טרום המלחמה, האבטלה נמוכה, והגירעון התקציבי יחסית נמוך. מנגד, המצב הגיאופוליטי מאוד שברירי, עלויות ההובלה מתחילות לעלות, הנפט מעל 100 דולר - זה מחלחל גם קצת לישראל ויש התייקרות של מחירי התשומות. גם תקציב הביטחון עלול שוב לעלות אם נחזור ללחימה וגם את זה הנגיד בוודאי לוקח בחשבון, כי גם זה בסוף ישורשר לצרכן".
כשאנחנו מבקשים מברלוביץ' להמליץ על תיק השקעות המותאם למצב הנוכחי, הוא מזכיר ש"צריך להישאר בשוק כל הזמן" ומציע למשקיע הסולידי חשיפה של 12.5% למניות בישראל, ושיעור זהה למניות בחו"ל - ארה"ב ושווקים מתעוררים. עוד 28% הוא מקצה לאג"ח ממשלת ישראל, 42% לאג"ח קונצרניות בישראל ואת 5% הנותרים הוא מקצה לאג"ח קונצרניות בחו"ל.
למשקיע אגרסיבי, ברלוביץ' מציע חשיפה של 27.5% למניות בארץ ושיעור זהה למניות בחו"ל. את היתרה הוא מפזר בין אג"ח ממשלת ישראל (16%), קונצרניות בישראל (24%) ושומר על רכיב של 5% באג"ח בחו"ל. "המרווחים בין אג"ח קונצרניות לממשלתיות נמוכים מאוד", הוא מציין ומסביר כי בגלל ההפקדות הגדולות לפנסיה והגמל בישראל, "יותר מדי כסף נכנס ואין מספיק סחורה. לכן המרווחים הללו מצטמצמים ואין באמת פיצוי בדירוגים הנמוכים, לצד בעיית נזילות.
מצב זה לדעתו יכול גם להימשך, "מה שיקרה זה שנהפוך יותר לשחקנים של תשואה מאשר שחקנים של מרווח". במילים אחרות, ברלוביץ' מתכוון לומר שהמוסדיים יסתפקו בכך שהריביות בינתיים גבוהות ופחות יתייחסו לפער בתשואה בין האג"ח הקונצרניות לממשלתיות, "כי יכול להיות שהריביות שיש היום לא יחזרו בעוד כמה שנים".
ביטחון, AI ותשתיות
כשאנחנו צוללים לסקטורים והמניות המועדפים, ברלוביץ' מסמן את הסקטור הביטחוני כעוגן קריטי, בשל הוצאות הביטחון שרק הולכות לגדול בארץ ובעולם. "הצורך לא נגמר, והמאקרו תומך לטווח הארוך. טראמפ הכריח את אירופה להגדיל את תקציבי הביטחון ל־5% מהתמ"ג, בארץ צפויה התחמשות ענקית של 300 מיליארד שקל בעשור הקרוב, לצד מהלכי הפרטה כמו של התעשייה האווירית ורפאל", הוא מפרט.
"בארה"ב, טראמפ מעוניין בתקציב ביטחון של 1.5 טריליון דולר, שמתוכו 54 מיליארד לרחפנים וכטב"מים. זה משליך על נקסט ויז'ן למשל, שיכולה ליהנות מכך עם הנהלה מעולה, מוצרים חדשניים בתחום המצלמות ודריסת רגל בארה"ב. אנחנו בעולם של תוך כדי מלחמה או בכוננות למלחמה, וזה סקטור שצריך להיות בכל תיק. זה נכון גם לגבי אלביט מערכות". יצוין כי בניגוד לרוב מניות הסקטור, שהובילו את המדד הענפי למחוק את העליות מתחילת השנה, שתי המניות הגדולות הללו עדיין בתשואה חזקה מתחילת השנה. נקסט ויז'ן עם יותר מ־40% ואלביט עם 19%.
תחום שברלוביץ' רואה בו מנוע צמיחה ארוך טווח הוא שרשרת הערך ב־AI שמתחילה ב"אנרגיה ירוקה וקונבנציונלית. הביקוש לאנרגיה יחד עם הצורך בכוח חישוב, הוא מכפיל כוח שיכול להעלות ולתמוך בסקטור הזה עוד שנים קדימה. בתוך הסקטור הוא ממליץ במיוחד על "אנלייט שהיא הכי גדולה, מפוזרת ובעלת צבר פרויקטים מאוד גדול".
הוא ממליץ גם על החברות שמקימות את חוות השרתים (דאטה־סנטרס), מגה אור ועזריאלי. לדבריו, צחי נחמיאס, בעלי מגה אור, "תפס את הקרקע בזמן, יש לו מיקומים נכונים והוא סוגר חוזים יפים, ורואים את זה בתוצאות. יש גם צבר קדימה של עוד כ־300 מגה שהוא צריך למצוא להם שוכרים".
בנוסף מציע ברלוביץ' להמשיך ולהיחשף גם לחברות בדיקת ציוד השבבים נובה וקמטק, "הן מרוויחות מכך שהביקוש לשבבים גדל וענקיות הטכנולוגיה מבצעות השקעות ענק. כל שנה יש צמיחה דו־ספרתית וזה משתרשר גם לכל עולם בדיקת השבבים".
ברלוביץ' גם מציע להיחשף לתחום התשתיות, "יוצאים מכרזים גדולים, יש צורך בכבישים, מתקני התפלה, רכבות, מטרו, בהיקפים של 400 מיליארד שקל. אין הרבה חברות גדולות בארץ שעושות את זה, ולכן זה מנוע צמיחה מאוד גדול לחברות בתחום". באופן ספציפי הוא ממליץ על מניית שיכון ובינוי.
מנגד, התחום שממנו ברלוביץ' ממליץ להיזהר ואף להתרחק הוא נדל"ן למגורים: "צריך להיות שם מאוד סלקטיביים. אנחנו רואים מדי חודש את נתוני הדירות הלא מכורות, שמטפסים לכמעט 90 אלף דירות. המכירות לא זזות בקצב טוב, למרות המבצעים".