מגמה שלילית באסיה; ירידות קלות בחוזים בניו יורק

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

09:10

באסיה הבוקר בורסת דרום קוריאה יורדת ב-2.5%, ביפן מדד ניקיי יורד ב-0.5%, הונג קונג ושנגחאי בעליות קלות.

החוזים העתידיים בוול סטריט בירידות קלות של עד 0.3%.

אתמול בניו יורק, התנהל יום המסחר ברובו בירידות, כאשר לקראת הנעילה חלה התמתנות. זאת, לאחר שטראמפ טען ברשת TRUTH כי המתקפה באיראן תוכננה למחר אך הוא נענה לבקשת קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות לדחותה.

בסופו ננעל המסחר מגמה מעורבת: נאסד"ק ירד בכ-0.5%, מדד ה-S&P500 ירד בכ-0.1%, ואילו הדאו ג'ונס עלה בכ-0.3%. מדד חברות השבבים (SOX) איבד 2.5%. הקשר ההפוך והלא לגמרי הגיוני בין חברות השבבים לחברות התוכנה נמשך גם אתמול. קרן הסל IGV עלתה ב 1.2%. קראוודסטרייק זינקה.

מי שבלטה בירידות שלה הייתה חברת סיגייט , שצללה בכ-7%. זאת, לאחר שמנכ"ל החברה דייב מוסלי הזהיר מפני קשיים בעמידה בביקוש הקשור לבינה מלאכותית. לדבריו, בניית מפעלים חדשים "פשוט תיקח יותר מדי זמן". דבריו של מוסלי הציתו את חששות המשקיעים שהמגזר לא יוכל להגביר את הייצור מספיק כדי לעמוד בתנופת המכירות המונעת על ידי בינה מלאכותית. השוק הגיב מיידית: מניית השבבים מיקרון ירדה בכ-6% במהלך המסחר.

מנייה נוספת שבלטה לרעה הייתה מובילאיי שירדה בכ-7%, לאחר שבית ההשקעות Jefferies העמיד את מחיר היעד שלו למניה על 8 דולר והזהיר כי החברה עומדת בפני לחץ תחרותי מוגבר וכבר מתמחרת פוטנציאל משיפור מערכות האוטונומיה.

גם טסלה הייתה בכותרת וירדה בכ-3%, לאחר שהבעלים אילון מאסק ספג אתמול (ב') הפסד משמעותי בבית משפט פדרלי בארה"ב, חבר המושבעים דחה את תביעת הענק שהגיש נגד OpenAI ומנכ"ל החברה סם אלטמן.

תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ממשיכות לעלות. ברקע גל מכירות בשוקי האג"ח העולמיים ומפגש שרי האוצר של מדינות ה-G7 בפריז. התשואה על איגרת החוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, מדד הייחוס המרכזי לעלויות הלוואה של ממשלת ארה"ב, עלתה לרמה של 4.601%, רמתה הגבוהה ביותר מזה 15 חודשים. תשואות האג"ח ל-30 שנה בשיא של 3 שנים,

ובעולם, שוקי אג"ח קורסים, מה שמקפיץ את עלויות הלוואה לשיאים של מספר שנים, בעוד החששות מפני אינפלציה המונעת ממלחמה ומפני ההוצאות הממשלתיות הולכים וגוברים.

התשואה על איגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב ל-30 שנה נסחרת סביב הרמה הגבוהה ביותר שלה מאז 2023, בעוד שהתשואה המקבילה ביפן זינקה לרמות שלא נראו ב-27 שנות ההיסטוריה של האיגרת. בבריטניה, התשואה היא הגבוהה ביותר מאז שנת 1998.

כאשר מחברים את הכל יחד, התשואה הממוצעת ל-10 שנים ברחבי מדינות ה-G7 (שבע המדינות העשירות בעולם) היא הגבוהה ביותר מאז 2004, כך לפי טורסטן סלוק מחברת הניהול אפולו (Apollo Management).

ישנן מספר סיבות לעליות התשואות בעולם - בעוד שהאינפלציה התבררה כדביקה כבר בתחילת השנה הנוכחית, היא קיבלה תמריץ חדש בעקבות המלחמה של ארה"ב עם איראן, שנמשכת כבר כמעט שלושה חודשים ועליית מחירי הנפט.

בום ההשקעות בבינה מלאכותית מגביר את הביקוש לשבבי חצי-מוליכים שדוחף את מחירם כלפי מעלה. בתורו, הדבר מייקר את מוצרי האלקטרוניקה לצריכה, מכוניות ומוצרים אחרים התלויים בהם - תופעה שזכתה לכינוי "צ'יפפליישן" (Chipflation).

פוליטיקאים מטוקיו ועד וושינגטון מבטיחים להוציא יותר או להפחית מסים, ונמצאים תחת לחץ מצד קהל בוחרים פופוליסטי יותר ויותר. אך המדינות שלהם כבר לוו בכבדות במהלך המגפה, ולכן עולה השאלה עד כמה עוד יכולות רמות החוב לעלות. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מעריכה כי החוב הציבורי העולמי נמצא במסלול להגיע ל-100% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עד שנת 2029, לעומת 95% בשנה שעברה.

המשקיעים חוששים שהבנקים המרכזיים מפגרים מאחור במלחמה באינפלציה. הדבר מניע אותם להמר על כך שריביות המפתח, עשויות להישאר גבוהות למשך זמן רב יותר. ריביות גבוהות יותר הופכות את התשואות על אג"ח קיימות לפחות אטרקטיביות עבור המשקיעים, מה שמוביל לירידת מחיריהן.

בשוק הסחורות, החשש בשווקים מפני התחדשות המלחמה מול איראן, כשברקע הרטוריקה החריפה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, העלה את מחירי הנפט לרמה של יותר מ־100 דולר לחבית מסוג ברנט. בכך משלים הזהב השחור קפיצה של 23% בחודש האחרון.

במקביל, הדולר התחזק בשבוע החולף מול סל המטבעות (כולל השקל) ביותר מ־1%. לדברי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, הדבר נבע מ"העלייה המחודשת במחירי הנפט והתגברות הציפיות לאינפלציה (החשש מעלייה באינפלציה, נ"א) שהובילו לשינוי הסנטימנט בשווקים בשבוע האחרון.

ביחידת המחקר של הבורסה הוסיפו כי "המשך מגמת ההתחזקות של הדולר בשבועות הקרובים יהיה תלוי בעיקר בשלושה גורמים מרכזיים: מחירי הנפט, נתוני האינפלציה בארה"ב והתפתחות ציפיות הריבית של הפד. כל עוד תשואות האג"ח בארה"ב יישארו גבוהות והשווקים ימשיכו לתמחר סביבת ריבית גבוהה לאורך זמן - הדולר צפוי להמשיך ליהנות מביקושים גלובליים חזקים. מנגד, רגיעה גיאופוליטית או ירידה חדה בתשואות עשויות להוביל לתיקון מסוים במטבע האמריקאי".

עליות מחירי הנפט התמתנה לאחר דבריו של טראמפ. מחיר חבית נפט ברנט עומד כעת על 108 דולר, לאחר שבמהלך המסחר כבר הגיע ל-110. מחיר נפט גולמי עומד על 103 דולר.

מאקרו - נתוני האינפלציה בארה"ב (קצב שנתי של 3.8%), הרמה הגבוהה ביותר מאז מאי 2023, ישפיעו ככל הנראה על החלטת הריבית הבאה שם. מעבר לכך, טוען עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא־קלאריטי בית השקעות כי "המדד הגבוה הזכיר לעולם שאינפלציה אינה נולדת רק מביקוש עודף, משכר גבוה או ממדיניות מוניטרית מרחיבה. לעיתים היא נולדת ממחסור פיזי, שלא הורגש עד כה כי הכול זרם. אבל הוא היה קיים בעיקר כתוצאה של תת־השקעה ממושכת בתשתיות - כמו בתי זיקוק, מתקני עיבוד מתכות או תשתיות חשמל".

לכן הוא מעריך שארה״ב, אירופה ומדינות נוספות יידרשו בשנים הקרובות להשקיע מחדש במתקני זיקוק, במפעלי עיבוד מינרלים ובתשתיות חשמל. "זהו מעבר מעולם שבו השאלה הייתה מי מייצר הכי בזול, לעולם שבו השאלה היא מי מסוגל לייצר גם בזמן משבר", מסכם אזולאי.