כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● מכון מחקר אמריקאי מסביר: בטווח הארוך ישראל תיפגע מהמלחמה באיראן
● ספרד קיבלה מענק של 79 מיליארד אירו. עכשיו מתברר לאן הלך הכסף
1"מאות טילים ביום": הקלפים של טהרן במידה ויפרוץ סבב לחימה נוסף
רק אמש (ב') אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי הוא דחה תקיפה באיראן על "רקע משא ומתן רציני". בניו יורק טיימס עסקו בשאלה - איך איראן תגיב אם תקיפה אמריקאית בכל זאת תצא לפועל. "בכירים איראנים עשויים לאמץ טקטיקות חדשות, ובהן תקיפות מוגברות נגד שכנותיה וניסיון לסגור מצר ימי נוסף", נכתב.
האיראנים בינתיים "נערכים לאפשרות של חידוש התקיפות, ואותתו כי לא יהססו לגבות מחיר כבד משכנותיהם ומהכלכלה העולמית אם יותקפו".
חמידרזא עזיזי, מומחה לסוגיות ביטחון איראניות במכון המחקר הגרמני לעניינים בינלאומיים וביטחוניים, אמר לעיתון האמריקאי כי בעוד שבסבב הלחימה הראשון "האיראנים נערכו לעימות ממושך של כשלושה חודשים", כעת "ההנהגה האיראנית מעריכה שהלחימה תהיה קצרה אך בעצימות גבוהה, ותכלול תקיפות כבדות ומתואמות על תשתיות האנרגיה של איראן".
בנוסף, בסבב לחימה חדש "איראן עשויה לשגר עשרות ואף מאות טילים ביום כדי להתמודד ביעילות עם האויב וגם לשנות את החישוב בצד השני", אמר עזיזי.
המשמעות היא שמדינות המפרץ יצטרכו "להיערך לתקיפות מוגברות על תשתיות האנרגיה שלהן". זאת משום ש"פגיעה בשדות נפט, בתי זיקוק ונמלים במפרץ היא אחת הדרכים החזקות ביותר של איראן להסב כאב לכלכלה העולמית ולהפעיל לחץ על טראמפ".
לאחרונה, בכירים איראניים נקטו גם בהצהרות חריפות נגד איחוד האמירויות. מהדי חראטיאן, פרשן המזוהה עם המשטר האיראני, איים כי "אנחנו בהחלט חייבים להחזיר את האמירויות לעידן רכיבת הגמלים ואנחנו יכולים לעשות זאת". ואף אמר - "אם יהיה צורך, נכבוש את אבו דאבי".
אילו קלפים נוספים יש בשרוול של טהרן? לפי העיתון האמריקאי, "איראן יכולה גם לנסות להפעיל שליטה על מצר באב אל־מנדב, נתיב מים צר המחבר בין הים האדום למפרץ עדן, ושדרכו עוברת עשירית מהסחר העולמי". האיראנים ינקטו בפעולה זו אם ירגישו שהשליטה בהורמוז נמצאת בסכנה וירצו "לגרום לארה"ב להתמקד בשתי חזיתות ימיות במקום באחת", הוסיף עזיזי.
מתוך הניו יורק טיימס מאת יגאנה טורבאטי. לקריאת הכתבה המלאה.
2כך המלחמה באיראן מעמיקה את סכסוכי הפרוקסי סביב הים האדום
"המלחמה באיראן משפיעה באופן מסוכן על אזור הים האדום ועל קרן אפריקה. היא העלתה את רף הסיכון באזור שהיה ממילא נתון לתחרות. היא החריפה את הפערים היסודיים בין הגושים היריבים, והזינה מאבק על משאבים והשפעה שכבר במשך שנים ערער את היציבות משני צדי הים האדום", פורסם בפורן פוליסי, מגזין ואתר אמריקאי לחדשות ופרשנות בענייני חוץ וגאופוליטיקה.
כעת ההשלכות של המלחמה האזורית מורגשות היטב במשאבים שעליהם מתחרות מדינות בים האדום כאשר "נקודות גישה כלכליות, נתיבי סחר ועומק אסטרטגי להגנה על הנכסים האלה לחשובים הרבה יותר. תקיפות איראניות על תשתיות אנרגיה במפרץ הדגישו את חשיבות המאמצים של מדינות המפרץ לגוון את כלכלותיהן ואת נתיבי הייצוא שמחזיקים אותן. קרן אפריקה היא מוקד מרכזי באסטרטגיות הללו".
גם סגירת מצר הורמוז הגבירה את המרוץ אחר נכסים אסטרטגיים לאורך הים האדום "הן מצד שחקנים אפריקאיים והן מצד שחקנים חיצוניים. המלחמה רק מזינה את דרישותיה של אתיופיה לגישה לים, בכך שהיא מעוררת חששות מתקיפות של המורדים החות'ים על השיט בים האדום או על הבסיס האמריקאי בג'יבוטי. תקיפות כאלה יגרמו לשיבושים קטסטרופליים עבור אתיופיה, בשל התלות העצומה שלה בג'יבוטי כנתיב סחר. העניין הגובר בביטחון נקודות החנק בים האדום משך תשומת לב אזורית ובינלאומית הולכת וגוברת לקווי חוף בעלי מיקום אסטרטגי לאורך קרן אפריקה, סמוך לבאב אל־מנדב, כולל אריתריאה המבודדת זה שנים רבות, והמדינה הבדלנית סומלילנד".
לטווח הרחוק בקרן אפריקה "תהיה העמקה של סכסוך פרוקסי אזורי, שכבר כולל בתוכו את מלחמת האזרחים בסודן". במקביל, "סוגיית ההכרה בסומלילנד הולכת ונשלטת על ידי השאלה מי יקבל גישה ליותר מ־800 ק"מ של קו חוף שלה".
בפורן פוליסי כותבים כי ארה"ב צריכה לשמש מתווכת ולמלא "תפקיד גדול יותר כצד שלישי בפרויקטים כלכליים שמעורב בהם המפרץ, כדי לצמצם את דינמיקות הפרוקסי הקשורות להון מפרצי".
"אף שהמלחמה באיראן אולי הגבילה בפועל את כמות הדלק הזמינה בים האדום ובקרן אפריקה, היא שפכה מספיק דלק על האש האזורית כדי להשאיר אותה בוערת עוד שנים קדימה. ככל שמספר השחקנים ומוקדי המתיחות בים האדום ממשיך להתרבות, ארצות הברית וגורמים אחרים המעוניינים ביציבות אזורית חייבים לפעול בצורה יעילה יותר", נכתב. במידה וכוחות חיצוניים יכשלו בכך עלולה להתפרץ "מלחמת פרוקסי אזורית כוללת, בזמן שבו הקהילה הבינלאומית מצוידת פחות מאי פעם להתמודד עם ההשלכות הכלכליות, ההומניטריות והביטחוניות", נכתב.
מתוך הפורן פוליסי מאת ליאם קאר. לקריאת הכתבה המלאה.
3"הוא איבד אמון במורים": עדויות קשות על אנטישמיות בבתי ספר בלונדון
"התעללות אנטישמית בתלמידי בית ספר בבריטניה היא דבר שבשגרה", כך קובע דוח של Parents Against Antisemitism, קבוצה שקמה על מנת להתמודד עם אנטישמיות במערכת החינוך הבריטית. הדוח אסף יותר מ-100 עדויות על אנטישמיות ונשלח לבדיקתה של הממשלה. ממצאי הדוח פורסמו בטיימס הבריטי.
"בדוח נכתב כי אף שרוב מקרי ההתעללות שדווחו כללו עוינות בין תלמידים, בתי ספר רבים פשוט אינם מבינים כיצד להתמודד עם סוגיות כאלה, או מהן חובותיהם החוקיות בנוגע לאי־משוא פנים בהוראה", נכתב.
אמא אחת סיפרה על מקרה של התעללות ממושכת בבנה שלומד בבית ספר תיכון בלונדון בו "הוקף בתלמידים שהצדיעו במועל יד במהלך שחזור בשיעור דרמה, המחווה הופנתה אליו גם בחצר בית הספר. זו הייתה רק תחילתו של גל של התעללות אנטישמית". בהמשך, "שם קבוצת הסנאפצ'ט הכיתתית שונה ל'פאק ישראל, הייל היטלר', ותלמידים הקליטו הודעות קוליות שבהן האשימו את הילד שהוא פדופיל 'שחושב שהוא יכול לצאת מזה כי הוא יהודי'". התלמידים בתיכון "הפיצו גם עלילות אנטישמיות שלפיהן יהודים גרמו לפיגועי 11 בספטמבר, שולטים בכל הכסף בעולם והם רוצחי תינוקות". האם סיפרה כי "הוא איבד אמון במורים שלו. הוא הגיע למצב שבו הרגיש שאין טעם להתלונן על ההתנהגות, כי שום דבר לא נעשה. נאלצנו להוציא אותו מבית הספר".
יש לציין כי "הדוח אנונימי, ושמות בתי הספר לא פורסמו, כדי להגן על הילדים שנפגעו מההתעללות, אף ש־PAA ערך ראיונות עם הורים כדי לאמת את הדיווחים".
אם נוספת שהתראיינה סיפרה כי ילדיה הלומדים בבית ספר תיכון בלונדון, "חווים אנטישמיות מדי יום מאז מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. העוינות מצד תלמידים אחרים כללה הטרדות מילוליות, כמו קריאות 'יהודי, יהודי' ולחישות 'פאק ישראל' לעברם. צלבי קרס צוירו על קירות, ותלמיד אחד העיר בכיתה כי 'דם יהודי הוא רעיל'".
האם אמרה כי "הנהלת בית הספר הבינה שאנטישמיות היא בעיה ונקטה צעדים נגד תלמידים בודדים במקרים החמורים ביותר, אך התקשתה להתמודד עם הבעיה הרחבה יותר". שתי תלמידות הורחקו זמנית לאחר שאמרו לבנה כי הן "ישלחו את המשפחה שלנו לערוף את ראשי המשפחה שלכם, כמו שמגיע ליהודים".
דובר מטעם PAA אמר לטיימס כי "אנחנו זקוקים בדחיפות להנהגה פוליטית ולצעדי הגנה ברורים כדי להתמודד עם משבר האנטישמיות בבתי הספר, כדי שתלמידים יהודים יוכלו להרגיש שוב בטוחים".
מתוך הטיימס מאת פיונה המילטון. לקריאת הכתבה המלאה.