גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר משנה לרפורמת הייבוא: שוק החשמל נפתח לתחרות, אך יבוא המזון נתקע

נתונים חדשים על רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה" חושפים מהפך תחרותי בשוק מוצרי החשמל ● מנגד, בגזרת המזון הריכוזיות נותרה בעינה והמחירים לצרכן מאמירים ● חלק מהקשיים נובעים מרגולציה של משרד הבריאות, שאומרים בתגובה: "סוגיית המחירים לא באחריותנו"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כששר הכלכלה ניר ברקת הכריז על רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ההבטחה הייתה ברורה: חיסכון של כ־6,000 שקל בשנה לכל משק בית באמצעות חיתוך דרמטי ברגולציה שעודד יבוא מקביל. הרפורמה נכנסה לתוקף בינואר 2025, ובמסגרתה בוטלו בדיקות מעבדה והתאמה לדרישות ישראליות ייחודיות כשמדובר במוצר תחת רגולציה אירופית. כעת, כמעט שנה וחצי מאז שנכנסה לתוקף, נתונים חדשים של משרד הכלכלה מצביעים על תוצאות מעורבות.

בכיר לשעבר באי.די.בי חוזר לבורסה עם חברת נדל"ן בשווי 2.5 מיליארד שקל
מכירות בשפל: יגאל דמרי מפסיד על פרויקט בתל אביב, והוא ממש לא לבד

הנתונים מראים שבתחום מוצרי החשמל והמוצרים לבית נרשמו הוזלות ניכרות, כמו גם הרחבת היבוא וכמות היבואנים. גם בתחום התמרוקים, כמו משחות שיניים וסבונים, התוצאות חיוביות אך פחות מרשימות, ואילו תחום המזון רק הולך ומתייקר. בשתי הקטגוריות האלה, שדווקא משרד הבריאות הוא האחראי עליהן, היבואנים מתלוננים על קשיים בירוקרטיים וסתירות מול דרישות מערך הכשרות.

"הרפורמה הייתה טריגר להשקיע ביבוא מקביל"

על פי הנתונים שאסף משרד הכלכלה כדי לבחון את אפקטיביות הרפורמה, ניכר פער דרמטי בין התחומים השונים. בתחום מוצרי החשמל הביתיים קשה כאמור לפספס את ההוזלות המשמעותיות שהביאה הרפורמה, כאשר רשתות השיווק התמלאו במוצרים לבית ולמטבח, משואבי אבק ועד למכונות כביסה ומסכי טלוויזיה, במחירים נמוכים במיוחד.

אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, אמר החודש לגלובס שהאפשרות להוזלה משמעותית כל כך נובעת בין היתר מהרפורמה המדוברת, וגורם בכיר אחר בענף אמר כי "הרפורמה הייתה מעין טריגר שנתנה תמריץ לרשתות להשקיע ביבוא מקביל".

תחום התקינה, שעבר התאמה לרגולציה האירופית בידי משרד הכלכלה ומשרד האנרגיה (במוצרי החשמל), מראה תחרותיות הולכת וגוברת והיבוא נעשה פחות ריכוזי: תחום שואבי האבק עבר מהפכה דרמטית במיוחד, עם צמצום של נתח השוק של היבואן הרשמי של דייסון מ־17.4% ב־2024 ל־6% בלבד ב־2025. יבואנים כמו "באג" הלכו ותפסו נתח שוק, ואף הנתח של היבואנים הקטנים עלה מכ־45% ל־50%. גם בשייקרים ומעבדי מזון נתח השוק של היבואנים הקטנים עלה מ־30% ל־39%, ונתונים דומים ניתן לראות גם בקטגוריות כמו מכונות קפה ועגלות תינוק. זה מתבטא כמובן במחירים שיורדים.

עם זאת, גם במשרד הכלכלה מסייגים ואומרים שאי אפשר לייחס את כל הירידה לרפורמה, שכן מחירי מוצרים אלו נוטים במילא לרדת לאורך זמן, וגם התחזקות החדה של השקל בתקופה המדוברת תומכת בהוזלת מוצרים מיובאים. ובכל זאת, קשה להתעלם מהמחירים הנמוכים ברשתות השיווק והתחרותיות הגוברת בתחום. יש גם לסייג ולומר שמדובר בנתונים שמשרד הכלכלה מציג על הרפורמה של עצמו.

גם מבחינת השימוש במסלול האירופי, של הצהרה על עמידה בתקינה האירופית ללא צורך בבדיקות נוספות, ניתן לראות עלייה: בממוצע כ־13% מהיבואנים השתמשו במסלול זה ב־2025, כשבדצמבר האחרון השיעור כבר עלה ל־24%. בשיחות של משרד הכלכלה עם היבואנים, הם מציינים לחיוב את החיסכון בזמן ובעלויות היבוא, ואת העלייה במגוון המוצרים שהם יכולים לייבא.

ירידה מתונה בתמרוקים, המזון המשיך להתייקר

בתחום התמרוקים, עליו אחראי משרד הבריאות, גם קיים שינוי, אך הוא מתון יותר: המחירים, ככלל, עלו בשנים האחרונות. אך דווקא מאז תחילת הרפורמה, ניתן לראות ירידה של 1.9% במחירים.

בין השינויים שהתרחשו בשוק, אפשר לציין את העלייה המשמעותית ביבוא של מוצרי היגיינת פה (משחות שיניים ומי פה), למשל: בכל 2024 יובאו מוצרים בשווי 455 מיליון שקל, בעוד שבתשעת החודשים הראשונים של 2025 נרשם יבוא של 393 מיליון שקל - כך שאם הקצב יישמר יהיה מדובר בעלייה של כ־15%. עם זאת, הריכוזיות נשארה בעינה: יבואן הענק שסטוביץ ממשיך להחזיק בכמעט מחצית מהשוק, ונתח השוק של היבואנים הקטנים עלה בשיעור צנוע מ־7.6% ל־9.3% ב־2025.

בתחום האיפור ניכרו תוצאות מעודדות יותר מבחינת ריכוזיות, עם גידול של נתח השוק של היבואנים הקטנים מ־55.7% ל־61.1%, כך שהתחום כיום אינו ריכוזי כלל. גם כאן היבואנים סיפרו על הקלה בנטל הרגולטורי, אך ביקשו להכיר בתקינה של מדינות נוספות, כמו למשל דרום קוריאה שידועה במוצרי הקוסמטיקה שלה.

התוצאות הבעייתיות ביותר נרשמו בתחום המזון, שגם עליו אחראי משרד הבריאות. קודם כל, בשורה התחתונה המחירים לצרכן רק הלכו ועלו בשנים האחרונות, אפילו יותר מקצב עליית מדד המחירים לצרכן. על פי בדיקת משרד הכלכלה, הריכוזיות לא השתנתה. בשוק הגבינות המיוחדות הארוזות, למשל, נתח השוק של הספקים הקטנים הצטמצם מ־6.2% ב־2024 ל־5.8% בתשעת החודשים הראשונים של 2025, למרות עלייה קלה בנתח השוק של היבואנים הקטנים מתוך היבוא. בקטגוריית הירקות הקפואים, נתח השוק של הספקים הקטנים נשאר על כ־15%, אך מצד שני נתח השוק של יבואנים קטנים דווקא עלה מ־47% ל־52%. אולם, בשוק זה עיקר כוח השוק אינו בידי היבואנים הגדולים, אלא דווקא של היצרנים המקומיים.

קשיים רגולטוריים וסתירות מול הרפורמה

בשיחות של משרד הכלכלה עם יבואני המזון הם ציינו לטובה חיסכון בזמן ובכסף, אך ציינו יותר קשיים מאשר בכל תחום אחר: ישנן יותר החרגות מהרפורמה מאשר בכל קטגוריה אחרת, לרבות מדיניות אפס ליסטריה בניגוד לאירופה. יבואן גדול אף דיווח על המתנה של כשנה עד לקבלת אישור מסוים. בנוסף, טרם ברור לכל היבואנים אילו מסמכים נדרשים מהם במקרה של אכיפה, מה שמביא אותם להפחית את השימוש במסלול האירופי ולהמשיך להסתמך על המסלולים הישנים.

גם הכשרות מוסיפה רגולציה נוספת, לרבות כזאת שסותרת במפורש את הרפורמה. למשל, דרישת סימון של ארץ המקור הספציפית ולא "האיחוד האירופי", כמו שמאושר במסלול האירופי, מה שפעמים רבות מונע שימוש בו.

"ההבטחה של הרפורמה, שנועדה לאמץ את הרגולציה האירופית ובכך להוריד את יוקר המחיה, עדיין לא נראית בשטח", אומרת יעל שכטר־סיטמן מלובי 99. "בפועל גם המסלול האירופי עדיין מבוסס במידה רבה על תקינה מוגדרת ודרישות מורכבות. כדי שפוטנציאל הרפורמה באמת יתממש, צריך לצמצם דרישות ייחודיות לישראל ולהרחיב את ההסתמכות על רגולציה אירופית".

ממשרד הכלכלה נמסר: "רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' היא מהלך עומק שנועד להפחית רגולציה, להסיר חסמי יבוא ולהגביר את התחרות במשק. הנתונים בשטח מלמדים שבמקומות שבהם השוק אימץ את הכלים שניתנו לו נכנסו שחקנים חדשים, הורחב ההיצע ונרשמה ירידת מחירים משמעותית. גם בתחומי המזון והתמרוקים הונחה תשתית רגולטורית להגברת התחרות, אולם קיימים אתגרים נוספים ולכן התהליך הדרגתי יותר".

ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד פעל להסרת החסמים הנובעים מהבדלי רגולציה בין ישראל לאירופה בתחומי המזון והתמרוקים תוך שמירה על בריאות הציבור. סוגיית המחירים קשורה למספר רב של פרמטרים הנובעים ממבנה השווקים ומאפיינים תחרותיים, ואינם נמצאים באחריות משרד הבריאות אלא באחריות משרד הכלכלה".

עוד כתבות

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן, בגאלה של ועידת הנדל''ן של גלובס / צילום: תמר מצפי

לאומי מסכם רבעון עם הרווח הגבוה במערכת הבנקאית וצמיחה חריגה באשראי העסקי

בנטרול מס היתר על הבנקים, התשואה על ההון הסתכמה ב-15.1% ● היקף הדיבידנד שיחלק הבנק: 55% מהרווח הנקי, כ-1.3 מיליארד שקל

עובדי סמסונג אלקטרוניקס מפגינים מחוץ למתחם החברה בדרום קוריאה / צילום: ap, Ahn Young-joon

47 אלף עובדי סמסונג אלקטרוניקס צפויים לפתוח מחר בשביתה

לאחר שהמשא ומתן על השכר בין החברה לאיגוד העובדים התפוצץ - מה שהוביל לירידה של קרוב ל-3% במניית ענקית השבבים הדרום-קוריאנית, תחל מחר השביתה ● דיווח: ראש ממשלת דרום קוריאה רמז כי הממשלה תנקוט בצעדי חירום כדי לעצור את השביתה

בת ים. כעשר שנים כדי לממש את המלאי / צילום: Shutterstock

מלאי הדירות בעיר הזו כה התנפח שייקח 10 שנים למכור אותן

בישראל נותר מלאי של יותר מ־85 אלף דירות חדשות לא מכורות ● מבדיקת גלובס עולה כי בבת ים יידרשו ליזמים כעשר שנים כדי לממש את המלאי, בערי הפריפריה המצב מאוזן בהרבה

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

לא ג'וניורים: העובדים שחברות הטכנולוגיה עדיין מחפשות

גלי הפיטורים בענף ההייטק ממשיכים להגיע, ומתודלקים בעיקר על ידי התגברות השימוש בבינה מלאכותית ● אך במקביל, הצורך בטאלנטים, בייחוד כאלה שיעבדו עם סוכני AI, מתגבר ● בשוק מאמינים: שוק העבודה בתחום ה־IT בדרך לצמיחה

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. פרסום ברשת איקס, 26.04.26 / צילום: אתר הכנסת

סילמן הזכירה שבנט רץ עם בן גביר. הבעיה? זה מעולם לא קרה

השרה סילמן תקפה את ההפכפכות של שותפה לשעבר, והזכירה את הריצה המשותפת שלו עם בן גביר ● אבל בנט ובן גביר מעולם לא רצו יחדיו תחת רשימה אחת ● המשרוקית של גלובס

תאילנד / צילום: Shutterstock

מתכננים חופשה בתאילנד? יש לנו בשורות פחות טובות בשבילכם

פחות משנתיים לאחר שהאריכה את תקופת השהייה ללא ויזה ל־60 יום עבור אזרחי יותר מ־90 מדינות, בהן ישראל, תאילנד חוזרת למגבלת 30 הימים ● המהלך נועד להילחם בניצול לרעה של ההקלות על ידי עובדים בלתי חוקיים, גורמי פשיעה ורשתות הונאה ● בממשלה התאילנדית מעריכים כי השינוי לא צפוי לפגוע באופן משמעותי בתנועת התיירות

מזגנים / צילום: Shutterstock

רוכשים מזגן לקיץ, ושמלה לחג: שבוע של עליות בכל ענפי המשק הבולטים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על זינוק בעיקר במוצרי החשמל, מוצרים לבית, תיירות ואופנה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת: הביטחוניות זינקו, מניות הביטוח נפלו

ת"א 90 עלה בכ-0.2%, ת"א 35 ירד בכ-0.1% ● מניות השבבים הדואליות העיבו על המדדים ● בנק אוף אמריקה ממליץ על מניית דיסקונט בפרמייה של 40% ● מקס סטוק מזנקת בעקבות הדוח הרבעוני ● בישראל ובכל העולם, האג"ח הממשלתיות נופלות, אלו הסיבות ● IBI: סביר לצפות להפחת ריבית בישראל באחת משתי ההחלטות הקרובות

יצחק תשובה ויוסי אבו / צילום: שלמה יוסף

רבעון חלש לניו מד: הפסידה בגלל המלחמה, אבל תרוויח בזכות מחיר הנפט

הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2026 התרסק ל-100 אלף דולר בלבד בשל השבתת לוויתן במלחמה ● אך החברה צופה זינוק ברווח בזכות העלייה במחירי הנפט, ומעלה את תחזית ההכנסות ממאגר לוויתן ב-330 מיליון דולר ● הבעלים יצחק תשובה חזר לכהן בדירקטוריון החברה

ראש הממשלה הספרדי, פדרו סנצ'ז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

ספרד קיבלה מענק של 79 מיליארד אירו. עכשיו מתברר לאן הלך הכסף

לפי תחקיר חדש, לפחות חלק מהמענק שקיבלה ספרד מהאיחוד האירופי הלך להגדלת פנסיות וניהול תקציב שוטף ● במדינה טוענים שלא פעלו בניגוד לכללים, אבל ביבשת התגובות חריפות

מייסדי הסטארט-אפ קלע Kela / צילום: יוסי אלטרמן

ביקור מייסד ענקית הביטחון מארה"ב שכמעט הוביל לרכישת קלע הישראלית

לגלובס נודע כי פאלמר לאקי, מנכ"ל הענקית הביטחונית אנדוריל, דן ברכישת קלע הישראלית - אך נתקל בסירוב ● בשבוע שעבר אנדוריל השלימה גיוס של 5 מיליארד דולר

הנפקה / צילום: Shutterstock

חברת המאפים רוסטיק תנפיק לפי שווי של 850 מיליון שקל

יצרנית מוצרי המאפה וזכיינית מותגי ג'נרל מילס בישראל, שבשליטת בועז רעם ודני נגל, שואפת לגייס 255 מיליון שקל ● כחלק מההנפקה בעלי המניות הגדולים ימכרו מניות בכ-42 מיליון שקל

מימין עדי עזריה, VP R&D, שי לוי, מנכ''ל, לריסה שניידר, COO / צילום: אנפריים

ההשקעה הישראלית של המיליארדר דן לואב: "הגענו להזמנות של 100 מיליון דולר תוך שנה"

חברת הסטארט-אפ הישראלית אנפריים הודיעה כי חצתה רף של 100 מיליון דולר בתוך 12 חודשים בלבד ● זאת, באמצעות הזמנות לשירות הטמעה של מוצרי בינה מלאכותית: "שוק ה-AI הארגוני נמצא כיום בנקודת רתיחה", אמר המייסד שי לוי

רס''ן איתמר ספיר ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ן איתמר ספיר נפל בהיתקלות בדרום לבנון

טראמפ מציב דדליין: "לאיראן יש זמן מוגבל להגיע לעסקה, יש להם כמה ימים - אולי עד תחילת שבוע הבא" ● ללא התרעה: רחפן חיזבאללה התפוצץ בתוך שטח ישראל ● לפי הדיווח בניו יורק טיימס, איראן צפויה לשגר עשרות ואף מאות טילים ביום, ומדינות המפרץ צריכות להיערך לשיגורים נרחבים על תשתיות האנרגיה שלהן ● ההשתלטות על המשט הטורקי שיועד להגיע לעזה נמשכת: כוחות צה"ל ביצעו ירי אזהרה של כדורי גומי ● עדכונים שוטפים 

רשות המסים / צילום: איל יצהר

מהחודש הבא: חשבוניות על עסקאות מ־5,000 שקל יחויבו באישור אונליין

השלב הבא ברפורמת "חשבוניות ישראל" ייכנס לתוקף ב־1 ביוני ויכניס למעגל הדיווח המקוון עשרות אלפי פרילנסרים ועסקים קטנים ● עסקאות שלא יקבלו מספר הקצאה דיגיטלי בזמן אמת לא יוכרו לצורכי קיזוז מע"מ ומס הכנסה ● מה אומרים המומחים על המהלך?

היזם מאור שלמה / צילום: באדיבות המצולם

וויקס הפכה תלויה בילד הפלא של ההייטק. וזה עולה לה ביוקר

סטארט־אפ ה־AI שוויקס רכשה לפני כשנה מציג צמיחה חדה שלא אופיינית בהייטק הישראלי, עם קצב הכנסות שנתי שזינק ממיליונים בודדים ל־150 מיליון דולר ● אולם לשם כך נדרשה וויקס להוציא הון על שיווק - מהלך שפגע ברווחיות, החזיר אותה להפסד ושלח את המניה לצלילה

לי ברלוביץ, איילון / צילום: ניר שמיר

״אין כסף על הרצפה״: מנהל ההשקעות שממליץ להיזהר במיוחד מסקטור אחד

לי ברלוביץ', מנהל השקעות באיילון, חושב שלשוק יש לאן לעלות, שכן "אנחנו רק בתחילת 'הבום' ב-AI" ● מציע לחזור לסלקטיביות בבחירת מניות, ומסמן סקטורים שחייבים להיות לדעתו בכל תיק השקעות: ביטחון, תשתיות, שבבים ואנרגיה ● ומאיזה ענף הוא ממליץ להתרחק?

מרחפנים, דרך רובוטים ועד ציוד הנדסי - המוצרים של החברות שאונדס רכשה / צילום: מצגת החברה

מתחרה באלביט, גונבת עובדים מרפאל ורוכשת כל מה שזז: מה מסתתר בדוחות אונדס

לאחר סדרת רכישות של חברות ביטחוניות בישראל, מציגה אונדס האמריקאית קפיצה של פי 12 בהכנסות הרבעון וצבר הזמנות של קרוב לחצי מיליארד דולר ● מניית החברה טסה כ־1,000% בשנתיים האחרונות, ולמרות ירידה של כ־30% מהשיא, האנליסטים אופטימיים לגביה

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

ישראכרט: מאות אלפי לקוחות יצטרפו עם הנוסע המתמיד ויהיה לזה מחיר כבד

רכישת מועדון הלקוחות צפויה להקטין את רווחיות ישראכרט ב-2026 בטווח של 110 עד 150 מיליון שקל, לפני מס ● הרווח הנקי של החברה עלה ב-540% ביחס לרבעון המקביל, שהושפע מהכרה בהוצאה חד-פעמית בגין ביטול הסכם ההשקעה עם מנורה-מבטחים

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה

"כוכבי" דוח נציב תלונות הציבור לשנת 2025: משרדי העבודה והתחבורה

בשנת 2025 התקבלו בנציבות תלונות הציבור 30,366 תלונות - 56% מהן נמצאו מוצדקות ● מדובר בזינוק של 42% במספר התלונות שהתקבלו לעומת שנת 2024 ● חלק ניכר מהמתלוננים נגד משרד העבודה: משרתי מילואים