הבורסה בת"א | סיקור שוטף

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת יום המסחר

המסחר בת"א צפוי להיפתח על רקע הירידות בשווקים בשל המתיחות מול איראן • אנבידיה תפרסם דוחות אחרי סגירת המסחר בוול סטריט • התשואה לפידיון באג"ח הארוכות של ממשלת ארה"ב מזנקות, דבר שמעיד על העלייה במפלס הסיכון • בין המדווחות היום לבורסה: עזריאלי, מלירסון ואל על • מחר לא יתקיים מסחר בת"א בשל חג השבועות • וגם: בסיטי מעריכים אילו מניות צפויות ליהנות מביקושים לקראת המונדיאל • גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר 

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

9:15

דוחות ראשונים ללוי הלוי כמנכ"ל חברת אל על . חברת התעופה מפרסמת הבוקר את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2026, שפגעו במיוחד בעקבות מבצע "שאגת הארי", לצד עליית מחירי הדלק. כך, החברה מסכמת את הרבעון הראשון של 2026 עם הפסד נקי לבעלי המניות של 68.9 מיליון דולר, לעומת רווח של 92.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה, הנזק כתוצאה ממבצע שאגת הארי נאמד ב-145 מיליון דולר, מתוכו 90 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה. במילים אחרות, גם ברבעון השני החברה תמשיך להיפגע בסכום נוסף של 55 מיליון דולר.

הפגיעה החלה כבר בשורה העליונה כאשר החברה נפגעה גם מ"עליית מחירי הדלק והתחזקות השקל מול הדולר". החברה רשמה הכנסות של 562.4 מיליון דולר, ירידה חדה של 27% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. ההשפעה הייתה דרמטית עד כדי כך שה- EBITDAR של החברה (הרווח התפעולי התזרימי) כמעט ונמחק לגמרי, כשצלל ל-16 מיליון דולר, לעומת 213 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה, נפילה של 92%.

שטראוס השכילה לנצל את ירידת מחירי פולי הקקאו והקפה ברבעון הראשון, ולתרגם אותם לגידול ברווחיות הגולמית (הודות למחירים על מדפי הסופר שנותרו גבוהים). כך בעוד שהכנסותיה ברבעון נותרו יציבות על 3 מיליארד שקל (לפי הדוחות הניהוליים של החברה), שיעור הרווח הגולמי קפץ מ-26.1% ל-31.9% ברבעון שהסתיים בסוף מרץ. בשורה התחתונה זינק הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ב-181 מיליון שקל זינוק חד של 126%.

8:30

1. שוק המניות

יום המסחר האחרון השבוע בתל אביב ייפתח על רקע המתיחות הביטחוניות בשווקים, והאפשרות לחידוש המערכה מול איראן. הלילה אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי "נסיים את המלחמה באיראן מהר מאוד", וכי טהרן לא תחזיק בנשק גרעיני.

המסחר באסיה מתנהל הבוקר בירידות, והחוזים על וול סטריט נסחרים בירידות של עד 0.2%.

המניות הדואליות יתנו דחיפה חיובת קלה לבורסה תל אביב עם פתיחת יום המסחר. ההשפעה של מניות הארביטראז', הנסחרות גם בניו יורק וגם ברחוב אחוזת בית בתל אביב, היא חיובית. מדד ת"א-35 צפוי לעלות בשיעור מתון של 0.3% בעקבות הפערים שנוצרו בתום המסחר בוול סטריט אמש (ד'). בעוד שמניות כמו נייס , טבע ונובה צפויות לפער חיובי מצומצם של פחות מ-1%, מניית טאואר צפויה לפתוח בפער חיובי של כ-4%.

מליסרון , שבשליטת ובראשות ליאורה עופרה, דיווחה הבוקר את דוחות הרבעון הראשון, והיא עברה את הרבעון שבו פרץ מבצע "שאגת הארי" בהצלחה מבחינת התוצאות. הפדיון בקניונים ירד אמנם ב-5%, בשל סגירת הקניונים לחמישה ימים ופעילות מצומצמת ושעות פתיחה מוגבלות. אך עדיין דמי השכירות נטו (NOI) טיפסו ב-2% ל-402 מיליון שקל. בנטרול השפעות המבצע עלה ה-NOI ב-4%. הרווח הנקי עלה ב-12% ל-265 מיליון שקל בין היתר תודות למדד השלילי שהקטין את הוצאות המימון. המנכ"ל אופיר שריד מסר כי מסיום חג הפסח ועד מועד פרסום הדוח, נרשמה התאוששות חדה בפדיונות שזינקו ב-19% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מליסרון השלימה את השכרת בניין B בפרויקט לאנדמרק בלב תל אביב, והשכירה בניין נוסף לחברת אנבידיה ביוקנעם.

הרווח הנקי של קבוצת עזריאלי קפץ ב-18% ברבעון הראשון של השנה והסתכם ב-540 מיליון שקל. החברה דיווחה על חולשה בדמי השכירות נטו (NOI) בין היתר בשל מבצע "שאגת הארי" שהגביל את תנועת הלקוחות בקניונים בחודש מרץ (ופגע בהכנסות משכירות בכ-7 מיליון שקל). אבל גם חוזקו של השקל מול האירו הוביל לקיטון (במונחים שקליים) בהכנסות שלה מפעילות חוות השרתים (דאטה סנטרס) הענפה שלה בחו"ל. ה-NOI ברבעון הראשון הסתכם בכ-638 מיליון שקל, שחיקה של כ-1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

החברה שבשליטת משפחת עזריאלי ובניהולה של דנה עזריאלי (נכנסה רשמית לתפקיד החל מה-22 במרץ), גם מבצעת עבודות בשטחי קניון עזריאלי בתל אביב, לצורך חיבורו למגדל הספירלה שהיא מקימה. זה פגע זמנית בחלק מהכנסות הקניון. עם השלמת העבודות השטח המסחרי בקניון המפורסם יגדל בכ-14,000 מ"ר. דמי השכירות נטו בנכסים זהים בשתי התקופות (NOI SP) נשחקו בכ-2% ל-635 מיליון שקל ברבעון. ההון העצמי של עזריאלי הסתכם ב-26 מיליארד שקל (גבוה משמעותית למשל מההון העצמי של הבנק הבינלאומי שעמד על 14.5 מיליארד שקל ברבעון שחלף).

דוחות נוספים שצפויים היום, בין השאר, הם אל על , סלקום ופריון . בצהריים צפויים גם דוחות צים , שנסחרת בוול סטריט.

בנוסף, לאחר סגירת המסחר בוול סטריט צפויים להתפרסם דוחות אנבידיה. ענקית השבבים צפויה להציג עוד דוח פנומנלי, בדרך לשווי של 5.5 טריליון דולר. תחזית החברה עומדת על הכנסות של 78 מיליארד דולר - זינוק של 77% לעומת הרבעון המקביל אשתקד - לצד שמירה על רווחיות גולמית של 75%. האנליסטים אופטימיים אף יותר מתחזיות החברה, וצופים כי אנבידיה תעקוף את הצפי ב־400 עד 800 מיליון דולר, ותציג רווח מתואם למניה של 1.75 דולר, בהשוואה ל־76 סנט ברבעון המקביל.

אתמול, ננעל המסחר בת"א במגמה מעורבת - ת"א 35 ירד בכ-0.1%, ת"א 90 עלה בכ-0.2%.

מבין המדדים הענפיים, מי שבלטו לחיוב הם מדד תקשורת וטכנולוגיה שזינק בכ-2.3% ומדד הנפט והגז שהוסיף לערכו כ-2.9%. גם מדד הביטחוניות עלה בכ-1.5%, על רקע התמשכות המתיחות הביטחוניות עם איראן. מנגד, מדד ת"א ביטוח הוביל את הירידות כשאיבד מערכו כ-1.5%, מדד הביומד ירד בכ-1.15% ומדד הקלינטק ירד גם הוא בכ-1.2%.

גם מניות הבנקים עלו על רקע פרסום דוחות לאומי ומזרחי טפחות , שהשלימו את עונת הדוחות של הענף. מכונת הרווחים היעילה של הבנקים האטה ברבעון הראשון של 2026, אך היא עדיין פועלת היטב ומחלקת דיבידנדים בקצב מרשים. גם לאחר שהמדינה הטילה עליהם מס חריג, חמשת הבנקים הגדולים מסכמים את הרבעון עם רווח נקי מצרפי של 7.1 מיליארד שקל - שחיקה של 7% בתוך שנה, בעיקר בשל המס המיוחד.

לצד הירידה ברווח, עלה שיעור הדיבידנדים שמחלקים הבנקים לבעלי המניות, רובם גופים מוסדיים המנהלים את חסכונות הציבור, והוא עומד כיום על 50% מהרווח הנקי (מלבד לאומי, שחילק 55% ברבעון שחלף). בסך הכול, חילקו חמשת הבנקים קצת מעל למחצית מהרווח הנקי הרבעוני שלהם - 3.7 מיליארד שקל, עלייה של 20% בתוך שנה.

את הרווח הגבוה במערכת הציגו שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים - 2.4 מיליארד שקל ו־2.1 מיליארד שקל בהתאמה. מזרחי טפחות הציג רווח רבעוני של 1.2 מיליארד, ואת הרשימה סוגרים דיסקונט והבינלאומי עם 930 מיליון שקל ו־480 מיליון שקל בהתאמה. במונחי התשואה להון, הציגו מזרחי־טפחות ולאומי את הנתונים הגבוהים ביותר (14.1% ו־13.6% בהתאמה) ברבעון שחלף.

מי שבלטה לטובה במהלך המסחר היא מניית רשת מוצרי הדיסקאונט מקס סטוק , שזינקה על רקע תוצאות טובות לרבעון הראשון, במהלכו רשמה גידול בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי. מניה נוספת שבלטה לחיוב היא סולרום הביטחונית, שקפצה במסחר לאחר שדיווחה על עסקה לרכישת חברת א.ח.מ מכלולי הנדסה מורכבים - הפועלת בתחום העיבוד השבבי, תמורת עד 37 מיליון שקל במזומן ובמניות. מנגד, מניית חברת האשראי ישראכרט , שבשליטת קבוצת דלק , איבדה גובה לאחר שהעריכה במסגרת הדוחות כי רכישת מועדון הלקוחות "הנוסע המתמיד" צפויה להקטין את רווחיותה בשנה הקרובה בעד 150 מיליון שקל.

חברת המאפים רוסטיק, שבשליטת אנשי העסקים בועז רעם ודני נגל, הגישה אתמול (ג') תשקיף לקראת הנפקה ראשונית של מניותיה (IPO) לפי שווי של 850 מיליון שקל (לפני הכסף). במסגרת המהלך, צפויה החברה לגייס סכום של כ-255 מיליון שקל, מתוכם ימכרו בעלי השליטה בחברה חלק ממניותיהם בהיקף של כ-42 מיליון שקל, בדרך של הצעת מכר. יתרת התמורה תזרום לקופת החברה ותשמש למימון פעילותה השוטפת.

יום המסחר בוול סטריט ננעל אתמול (ג') בירידות: דאו ג'ונס ירד ב-0.65%, S&P 500 ירד ב-0.64%, נאסד"ק ירד ב-0.84% וראסל 2000 ירד ב-1.02%.

2. שוקי האג"ח

אתמול בשוק האג"ח מחזור המסחר היה גבוה ועמד על 9.3 מיליארד שקל באג"ח ממשלתיות והמק"מ, לצד מחזור של קצת יותר מ-1 מיליארד שקל באג"ח הקונצרניות. מדד תל גוב כללי ירד ב-0.1%, מדד תל בונד 60 צמודות עלה ב-0.01% ומדד תל בונד שקלי נסגר ללא שינוי.

בשוק האג"ח העולמי מרכזות אג"ח ממשלת ארה"ב עניין רב. התשואה לפדיון של אג"ח אמריקאיות ל-10 שנים זינקה לכ-4.67%, מה שמעיד על שילוב של עלייה במפלס הסיכון לכלכלה האמריקאית עם צפי להעלאות ריבית בעתיד ודאגה מאינפלציה. החשש הוא מהמתיחות מול איראן, ושמחיר הנפט ימשיך להרקיע שחקים. מדובר בזינוק חד יחסית בתשואה לפדיון מרמה של 3.96% ערב מבצע "זעם אפי" (או "שאגת הארי" אצלנו) שנרשמה ב־27 בפברואר.

יצוין כי במהלך השנתיים האחרונות, התשואה הנמוכה ביותר לפדיון של האג"ח האמריקאיות עמדה על 3.6%, אך מאז אמצע ספטמבר 2024 עמדה לרוב מעל 4%. רמת השיא הייתה בינואר השנה (4.8%).

לדברי יחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך, "במבט קדימה, שוק המניות ממשיך להיות מושפע בעיקר מדוחות כספיים וגם משעון החול של המלחמה מול איראן. אם לא די בכך, יש גם עליית תשואות חדה באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים בארה"ב, שהגיעו כבר לרמה של 4.67%, ואג"ח ל-30 שנה ברמה של 5.18%. אלה תשואות גבוהות שמזמן לא ראינו בשוק האג"ח. המגמה הזאת ניכרת גם במדינות נוספות בעולם, וחשוב לעקוב אחריה. ובינתיים בישראל, כל עוד המציאות הגאו-פוליטית לא מתבהרת, קשה לצפות להורדת ריבית בתקופה הקרובה".

למרות התשואות הגבוהות והחששות כעת בשוק האג"ח מי שבכל זאת שורי כעת על השוק הוא בנק UBS, שם מעריכים כי תנודתיות התשואות עשויה להתגבר בטווח הקרוב, ככל שסיכוני האינפלציה יתעצמו, אבל סיכוני הצמיחה צפויים לחזור למרכז הבמה בשווקים, ותשואות אג"ח גבוהות יותר אינן צפויות לבלום את ראלי המניות הנוכחי. לדברי מארק האפלה, מנהל ההשקעות הראשי של UBS Global Wealth Management, "בעוד שתנודתיות התשואות בטווח הקרוב עשויה להותיר את השווקים בדריכות, התשואות האטרקטיביות הנוכחיות וסיכוני הצמיחה מצביעים, להערכתנו, על פרופיל סיכון-תשואה אטרקטיבי עבור אג"ח איכותיות לטווח קצר ובינוני. אנו שומרים על תחזית חיובית לגבי מניות גלובליות, וממליצים למשקיעים להחזיק בחשיפה מפוזרת בין מגזרים ואזורים גאוגרפיים שונים".

3. שוקי הסחורות והמטבעות

הנפט נסחר הבוקר בירידות קלות של כ-0.5%. מחיר נפט מסוג ברנט עומד על 110.7 דולר, ומחיר נפט אמריקאי מסוג WTI עומד על 103.7 דולר.

על אף שמחירי האנרגיה זינקו במעל 40% מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי", בשוק היו מי שציפו שהעובדה שמצר הורמוז נותר סגור תשפיע בצורה דרמטית יותר על מחיר הנפט. רועי שביט, אנליסט טכנולוגיה ומתחדשות IBI בית השקעות, מסביר מדוע הטלטלה לא באה לידי ביטוי מלא במחיר הנפט: "הפער בין הזעזוע הפיזי לבין תגובת המחיר נובע מכך שהשוק נכנס למשבר עם עודף מסוים, וגם היצרנים וגם הצרכנים מגיבים. סעודיה ואיחוד האמירויות הצליחו להסיט חלק מהיצוא לטרמינלים מחוץ להורמוז. במקביל, מלאים מסחריים ואסטרטגיים… החלו להגיע לשוק".

הבוקר נסחר הדולר בעליות קלות מול השקל, ושערו עומד על 2.92 שקלים. האירו נסחר גם הוא בעלייה קלה, ועומד על שער 3.39 שקלים.

4. מאקרו

הצרכן האמריקאי מוציא יותר ומקבל פחות, כך כותב דיוויד קול, הכלכלן הראשי של יוליוס בר. לדבריו, מחירי האנרגיה הגבוהים מגדילים את ההוצאה הצרכנית הנומינלית בארה"ב, אך הצריכה הריאלית יורדת מעט. קול מסביר כי בעקבות עליית מחירי האנרגיה, ההוצאות הצרכניות בארה"ב צפויות לעלות ברבעון השני של השנה. אולם ההערכה היא שהצריכה המתואמת למחירים - כלומר הצריכה הריאלית - דווקא מתכווצת, אולם הירידה מתונה למדי בשלב זה. הסיבה לכך היא ש"משקי הבית נהנים כיום מאפקט עושר חיובי… המאפשר להם לקזז חלק ניכר מהעומס הפיננסי שנוצר בשל חשבונות אנרגיה גבוהים יותר", מציין קול. כך "הפגיעה המוגבלת בביקוש, הנובעת במיוחד מתשלומים גבוהים על בנזין, מגדילה את הסיכון שגל האינפלציה יהפוך לממושך יותר. זאת משום שיהיה קל יותר לגלגל הלאה עליות מחירים עקיפות, הקשורות להתייקרות האנרגיה".

בהמשך לכך, קול מעריך שהמדיניות המוניטרית תימנע מהפחתות ריבית בחודשים הקרובים, אך גם לא תכלול העלאות ריבית.

5. תחזית

לקראת מונדיאל 2026, שיחל ביוני, ג'ון טאוור, אנליסט בנק ההשקעות סיטי, ערך סקר צרכנים ותרגם הממצאים למניות המועמדות לזינוק בשל ביקושים, ואלו הן: בגזרת חברות המזון המהיר והאירוח, מקדונלד'ס, דומינו'ס פיצה וטקסס רודהאוס - צפויות לחוות תפוסה מלאה וזינוק במשלוחים; מניות חברות הספורט והקמעונאות ובהן דיק'ס ספורטינג גודס ווולמארט, ייהנו מהצטיידות בציוד ובמזון, בעוד פלטפורמת ההימורים דראפטקינגס צפויה לפעילות שיא. בתחום הטכנולוגיה והתשתיות, אלפאבית ומטא יקלטו תקציבי פרסום עצומים; שירותי המשלוחים של אובר ודורדאש יעבדו שעות נוספות. בנוסף, חברות המלונאות מריוט והוסט הוטלס ייהנו מתפוסה פנומנלית בערים המארחות. ככלל, אנליסטים מעריכים שהטורניר יקפיץ את צריכת הבירה העולמית בכ־568 מיליון ליטר וענקיות האלכוהול והמשקאות אנהויזר־בוש , קונסטליישן ברנדס, קוקה־קולה ופפסיקו, כבר מגבירות את הייצור.

עם זאת, בסיטי מדגישים כי עליית מחירי האנרגיה והאינפלציה עלולות לצנן את ההתלהבות.