פרופ' אבי שמחון / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות
תוכנית הדגל של ראש הממשלה נתניהו להקלה על בעלי משכנתאות שהחזריהם התייקרו בעקבות עליית הריבית, ירדה מהפרק וחקיקתה נעצרה. הנרטיב הרשמי בקואליציה מצביע על הקדמת הבחירות כגורם לקיצור לוחות הזמנים, באופן שהחוק - שקידם יועצו הכלכלי של נתניהו, פרופ' אבי שמחון - לא השתלב בחלון החקיקה הנותר. עם זאת, גורמים כלכליים שליוו את המהלך מציגים גרסאות שונות.
● מגמות סותרות: עלייה במכירות דירות יד שנייה - וצניחה במכירות דירות חדשות
● הגרלות "דירה בהנחה" מתחדשות: מי זכאי להשתתף ומתי הן יוצאות לדרך
ניצחון מקצועי או ציניות גרידא?
לפי גרסה אחת, העצירה נבעה מניצחון הדרג המקצועי. לחץ מצד אגף התקציבים, הכלכלן הראשי ובנק ישראל, חלחל לשרים וח"כים שהבינו כי התוכנית קשה להגנה. התנגדות זו יצרה אי־נוחות פוליטית שמנעה מנתניהו להמשיך ולקדם את החוק.
הגרסה השנייה צינית ומניחה שנתניהו מעולם לא התכוון להעביר את החוק. גורם מקצועי שהיה מעורב במאבק אומר כי "כשנתניהו באמת רוצה משהו - הוא קורה". במקרה זה, ההצעה עוכבה חודשים, פוצלה והוקפאה עד שגוועה. לפי פרשנות זו, המטרה הייתה להשתמש ביוזמה ככלי ניגוח מול האוצר, כדי שנתניהו יוכל לטעון בקמפיין הבחירות שהכין פתרון ליוקר המחיה, אך "הפקידים" מנעו אותו.
שתי הגרסאות אינן סותרות. מכל מקום, ההחלטה להקדים את הבחירות על רקע המתח סביב חוק הגיוס סיפקה לנתניהו ושמחון דרך מכובדת לסגת מהיוזמה מבלי להיראות כמי שהתקפלו.
הכשלים בתוכנית של פרופ' שמחון
מבקרי התוכנית טענו כי היא נועדה להיטיב עם הציבור החרדי, שבו נפוצים מסלולי ריבית משתנה ושיעור נטילת המשכנתאות גבוה. לפי טענה זו, מדובר במאמץ קואליציוני לשמר את תמיכת הסיעות החרדיות לקראת הבחירות. שמחון דחה את הביקורת וטען כי שיעור הזכאים החרדים יעמוד על כ־17% בלבד - נתון הגבוה במעט מחלקם באוכלוסייה, אך רחוק מלהגדיר את החוק כהטבה מגזרית. לדבריו, רוב המוטבים יהיו משפחות צעירות ממעמד הביניים בגילאי 30 עד 40.
תוכנית שמחון הציעה מענק חודשי לבעלי דירה יחידה שנטלו משכנתא עד סוף 2022, בשיעור של עד 75% מהעלייה הריאלית בהחזר - תקרה של כ־1,200 שקל למשפחה. אגף התקציבים העריך את עלות המהלך ב־7 מיליארד שקל לחמש שנים, אך בבנק ישראל העריכו את העלות ב־10 מיליארד, מתוך הנחה שהריבית תישאר גבוהה. התוכנית סבלה מחוסר במקור תקציבי, פגם שהמשנה ליועמ"שית סימנה כעילה לעיכוב, וכן נתקלה בהתנגדות מצד קרן המטבע הבינלאומית.
היוזמה עלתה לראשונה בשנה שעברה, במהלך מו"מ על מתווה מיסוי הבנקים. שמחון לחץ אז כי ההכנסות מהמס על הבנקים, שהפך לבסוף להיטל חד פעמי, יופנו לסבסוד בעלי המשכנתאות. באוצר התנגדו. שמחון לא ויתר, וכמה ימים לאחר אישור התקציב חזר עם ההצעה כיוזמה עצמאית. ב־31 במרץ, יממה לאחר אישור תקציב 2026, אישרה הממשלה את התוכנית עקרונית - בניגוד לעמדת גורמי המקצוע שסברו כי בלמו אותה. משם הייתה אמורה ההצעה לעבור לוועדת השרים לחקיקה ולכנסת, אך הדיון בוועדה נדחה ברגע האחרון, וכעת הוחלט כי לא יתקיים בכנסת הנוכחית.