גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משטרת ישראל יכולה להקפיא ארנקים דיגיטליים בחו"ל ללא צו - איך?

ביהמ"ש העליון קבע כי משטרת ישראל מוסמכת לפנות אל חברות זרות המנהלות ארנקים דיגיטליים ולבקש מהם להקפיא באופן וולנטרי, ללא צו שיפוטי, נכסי קריפטו החשודים כקשורים לעבירות פליליות

אילוסטרציה: shutterstock
אילוסטרציה: shutterstock

האם משטרת ישראל מוסמכת ליזום ולקיים שיתוף-פעולה וולונטרי עם מוסד פיננסי שפועל מחוץ לגבולות המדינה על-מנת לקבל ממנו מידע אודות נכסים וכספים שלפי החשד נגועים בפעילות עבריינית הנחקרת על-ידה בישראל? האם מותר למשטרה, במסגרת זו של שיתוף-פעולה וולונטרי, לבקש מהמוסד הפיננסי הזר להקפיא את נכסיו ואת כספו של הנחקר? ומה הדין ביחס להקפאת מטבעות קריפטוגרפיים המאוחסנים בארנק דיגיטלי שפועל במרחב אינטרנטי ממוחשב?

השיטה וההשלכות: כשעורכי דין פרטיים נכנסים לנעליים של היועמ"שית
בלעדי | בית משפט השלום בתל אביב מחפש בית חדש לצורך שיפוץ של עשר שנים

על השאלות הללו ענה בית המשפט העליון, שקבע כי משטרת ישראל מוסמכת לפנות אל חברות זרות המנהלות ארנקים דיגיטליים ולבקש מהם להקפיא, באופן וולנטרי, ללא צו שיפוטי, נכסי קריפטו החשודים כקשורים לעבירות פליליות. זאת, על-מנת להביא לתפיסתם של המטבעות שבארנקים אלה בשלב מאוחר יותר על בסיס צווים שיפוטיים.

במוקד המחלוקת עמדה פעולת המשטרה במסגרת חקירה פלילית אשר הביאה להקפאתו של ארנק מטבעות קריפטוגרפיים ששוויו עולה על 10 מיליון דולר.

העוקץ הרוסי

יחידת הסייבר הארצית של המשטרה בלהב 433 מנהלת חקירה יחד עם מחלקת פשיעה מקוונת של מחוז מרכז בליווי פרקליטות המחוז, אודות הונאה רחבת-היקף בישראל ובעולם, אשר מכונה "העוקץ הרוסי". על-פי החשד, ההונאה מבוצעת באמצעות השקעות במטבעות קריפטוגרפיים, וקורבנותיה הם אזרחים ממוצא רוסי ויוצאי חבר העמים של ברית-המועצות לשעבר. החקירה מתנהלת נגד מספר חשודים בישראל ומחוצה לה, להם מיוחסות עבירות רבות שעיקרן הונאה, מרמה והלבנת הון.

תחקור ציר העברת הכסף במסגרת פרשת ההונאה העלה כי מטבעות הקריפטו הועברו למספר ארנקים דיגיטליים והתנקזו, בין השאר, לתוך ארנק המנוהל על-ידי חברה פרטית בשם Tether, הממוקמת ומאוגדת מחוץ לגבולות ישראל. במאי 2025 פנתה יחידת הסייבר במשטרת ישראל לחברה בבקשה להקפאת הארנק, והחברה הקפיאה את הארנק - החשבון הדיגיטלי בו מוחזקים מטבעות הקריפטו.

במקביל הוגשה לבית משפט השלום ראשון לציון בקשה "למתן צו לתפיסה והקפאה של חשבונות וחפצים" (לפי מספר החשבון הרשום אצל Tether), ובית המשפט הוציא צו כמבוקש.

נכון למועד ההקפאה, נכללו בארנק כ-7 מיליון טוקנים דיגיטליים מסוג USDT, הצמודים למטבע הדולר ארה"ב ומונפקים על-ידי חברת Tether. בהמשך בוצעו שתי הפקדות נוספות בארנק הדיגיטלי, כך שבסך-הכול הוקפאו בתוכו כ-10,729,347 USDT.

לאחר מספר חודשים הגיש אזרח זר בשם ארטיום נדורנקו בקשה לבית המשפט לביטול הקפאת הארנק, בטענה כי הוא הבעלים החוקי של הארנק, אינו אזרח ישראלי, ונגרמו לו נזקים כבדים מהקפאתו. לטענתו, הוא איש עסקים המתמחה בפיתוח קרקעות וספק מורשה בתחום הביטחון לצבא אוקראינה, שמחזור עסקיו עומד על עשרות מיליוני דולרים בשנה.

בית משפט השלום דחה את הבקשה והאריך את הצו ל-180 ימים נוספים, תוך שהוא קובע כי פניית המשטרה ל-Tether נעשתה במישור הוולונטרי, במסגרת מדיניות של שיתוף-פעולה שהחברה הנהיגה ביחסיה עם רשויות אכיפה מדינתיות ובינלאומיות - ולכן אין מקום לקבל את טענות המשיב בדבר אי-חוקיותו של הצו והיעדר סמכות חוקית. עוד נקבע כי נדורנקו לא הציג הוכחות חד-משמעיות בדבר בעלותו בארנק.

עיר מקלט דיגיטלית

על החלטה זו הגיש נדורנקו ערר לבית המשפט המחוזי, שם דווקא התקבלה טענתו לחוסר סמכות הקפאת נכסים דיגיטליים בחו"ל. השופט דרור ארד-איילון מבית המשפט המחוזי בלוד קבע כי בית המשפט בישראל אינו מוסמך להוציא צו להקפאת ארנק דיגיטלי בחברת קריפטו זרה שאינה פועלת בישראל ואינה כפופה לדין הישראלי, וכי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), מכוחה הוקפא הארנק, אינה מקנה לבית המשפט סמכות חוץ-טריטוריאלית (מחוץ לישראל) ביחס לחיפוש, תפיסה או הקפאה של נכסים.

עוד נקבע כי גם היענות מוקדמת של החברה הזרה לפניית המשטרה - אינה מקימה סמכות טריטוריאלית, ואף מעלה ספק אם עצם הפנייה נעשתה כדין.

על החלטה זו ערערה משטרת ישראל לבית המשפט העליון. במסגרת הערעור טענה הפרקליטות, באמצעות עו"ד שרית משגב בשם המחלקה הפלילית ועו"ד איילת לוי מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, כי החלטת בית המשפט המחוזי, שביטלה את צו הקפאת הארנק הדיגיטלי, עלולה לפגוע באופן ממשי ביכולתן של רשויות האכיפה להתמודד עם עבירות הלבנת הון, הונאות מקוונות ומימון טרור המתבצעים באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים, וכן לסכל פעולות שנדרשו לצורך מניעת הברחת הכספים. עוד נטען כי קבלת עמדת המחוזי עלולה ליצור "עיר מקלט דיגיטלית" לעבריינים ולגורמי טרור.

מנגד טען נדורנקו, באמצעות עו"ד מיכאל עירוני, כי ההליך ממוקד בצו קונקרטי אשר הוצא שלא כדין מבלי שהייתה סמכות להוציאו, וכי החלטת בית המשפט המחוזי לא יכולה להשליך על מקרים אחרים בהם המשטרה תתנהל כדין.

עוד נטען כי צו ההקפאה שניתן אינו חוקי, וכפי שנקבע במחוזי, בית משפט בישראל אינו מוסמך להורות ל-Tether להקפיא את הארנק. לפיכך, משעה שצו ההקפאה הוצא שלא כדין, קיים פתרון אחד בלבד למצב שנוצר: ביטולו של הצו.

עוד הוסיף נודרנקו כי פנייתה של משטרת ישראל לחברת Tether באמצעות הצו אינה בגדר הזמנה לשיתוף-פעולה וולונטרי.

בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי פעולת המשטרה נעשתה בסמכות; כי המשטרה רשאית לפנות לחברות זרות לצורך קבלת סיוע וולונטרי בהקפאת נכסים דיגיטליים החשודים כקשורים לעבירות פליליות; וכי פניית המשטרה לחברת Tether נעשתה במסגרת שיתוף-פעולה וולונטרי וללא כפייה.

מניעים לא טהורים ומשחק אינטרסים

שופט העליון אלכס שטיין ציין כי "סעיף 3 לפקודת המשטרה מהווה בסיס לסמכויות המשטרה לנקוט כל פעולה שמקדמת את משימותיה מבלי לכפות דבר על הפרט. האמור בסעיף זה אפשר אפוא למשטרה לפנות לחברת Tether בבקשת שיתוף-פעולה וולונטרי שבמסגרתו יוקפא הארנק בהתאם להחלטת החברה (להבדיל מפעולת המשטרה כמעשה כפייה שלטוני)".

השופט שטיין התייחס גם לשאלה האם "הוולנטריות" של החברה הזרה נפגעת מעצם הפניה של מדינה זרה אליה - וביטל אפשרות זו. "לא אתעלם מהאפשרות שחברת Tether אינה פועלת מרצון חופשי מוחלט, שכן עצם קיומה של בקשת המשטרה - אשר באה בשמה של מדינת ישראל - להקפאת הארנק מפעילה עליה לחץ בהיבט של מוניטין, ואולי אף עלולה לאיים על עסקיה. בהחלט ניתן להניח כי Tether מקפיאה חשבונות ארנק דיגיטליים מתוך אינטרסים שונים אשר משפיעים על שיקול-דעתה, ולא בהכרח ממניע וולונטרי טהור", ציין.

"אולם", הוסיף שטיין, "לחצים מסוג זה אינם עולים כדי כפייה: 'המשחק' שמשוחק באמצעותם הוא משחק האינטרסים. לדידי, אין ספק שלחברת Tether יש אינטרס לשמור על יחסים טובים ותקינים עם מדינת ישראל על זרועותיה. אינטרס כזה בהחלט יכול היה לספק לחברה טעם להיענות לבקשת המבקשת, אולם בדומה למה שידענו מדיני החוזים, הוא אינו עולה כדי גריעה מרצונה החופשי".

פריצת גבולות?

עו"ד אורי גולדמן, העוסק באיסור הלבנת הון ובמטבעות קריפטו ומנהל תיקים מקבילים מול משטרת ישראל, סבור כי החלטת העליון היא בעייתית. "מדובר בפריצת גבולות אסורה. פסק הדין למעשה עוקף את כל חומות הדין והאיזונים הקיימים הן בישראל והן בין מדינות ומתבסס על 'וולונטריות' החברה הזרה, כאשר מדובר בסך-הכול בחשדות שטרם נבחנו (ואף טרם נחקרו). איזה גוף יסרב לפעול 'וולונטרית' כאשר משטרת ישראל פונה אליו? למשל בנקים בחו"ל!? הרי זה הוא כוחו של הריבון, ואת הכוח צריך לרסן - לבטח בטרם הוכחה אשמת אותו אדם".

עוד טוען גולדמן כי צו התפיסה גורף מדי ואינו תואם את החשדות. "אותה 'וולונטריות' של חברת Tether הקפיאה למעשה חשבון שבו מעל 10 מיליון USDT (שווה-ערך לדולר), כאשר שווי העבירה לכאורה הוא כ-5% מכך. בכך גם מוקפא לאותו אדם הרבה מעל הסכום שמותר יהיה לחלט ככל שיורשע יום אחד".

עוד כתבות

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

לא ג'וניורים: העובדים שחברות הטכנולוגיה עדיין מחפשות

גלי הפיטורים בענף ההייטק ממשיכים להגיע, והם מתודלקים בעיקר ע"י התגברות השימוש בבינה מלאכותית ● אך במקביל, הצורך בטאלנטים, בייחוד כאלה שיעבדו עם סוכני AI, מתגבר ● בשוק מאמינים: שוק העבודה בתחום ה־IT בדרך לצמיחה

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי

רווח של 7 מיליארד שקל ברבעון למרות המס החריג. אז מה בכל זאת מטריד את מנהלי הבנקים

מכונת הרווחים המשומנת של הבנקים המשיכה לעבוד למרות פגיעת המס שהטיל האוצר ● לאומי היה הבנק הרווחי ביותר ואחריו הפועלים, מזרחי טפחות מציג את התשואה הגבוהה על ההון ● הבנקים ממשיכים להגדיל את קצב מתן האשראי ועוקבים אחר מצב הקבלנים לנוכח ההאטה בנדל"ן: "סלקטיביים בסוג האשראי שנותנים"

מערכת ההגנה ''סטורם שילד'' / הדמיה: דוברות רפאל

מונע יירוטים: רפאל השיקה מערכת הגנה על רחפנים

בתערוכת הלוחמה האלקטרונית AOC שנפתחה היום הציגה חברת רפאל מערכת הגנה על רחפנים בשם "סטורם שילד" ● הכיסוי של המערכת הוא 360 מעלות במטרה שגם אם האיום מגיע מנקודה שאינה בכיוון הטיסה, הכלי עדיין לא יינזק

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

גם לא איראן וקידוח כושל בבולגריה עצרו את קבוצת דלק: הרווח הנקי זינק ל-45 מיליון שקל

למרות התהפוכות הרבות בעסקיה של קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה ובניהולו של עידן וולס, הצליחה החברה בשורה התחתונה להזניק את הרווח הנקי פי 4.5 ל-45 מיליון שקל, וזאת הודות לפעילות הפיננסית החדשה – השליטה בחברת ישראכרט

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת: הביטחוניות זינקו, מניות הביטוח נפלו

ת"א 90 עלה בכ-0.2%, ת"א 35 ירד בכ-0.1% ● מניות השבבים הדואליות העיבו על המדדים ● בנק אוף אמריקה ממליץ על מניית דיסקונט בפרמייה של 40% ● מקס סטוק מזנקת בעקבות הדוח הרבעוני ● בישראל ובכל העולם, האג"ח הממשלתיות נופלות, אלו הסיבות ● IBI: סביר לצפות להפחת ריבית בישראל באחת משתי ההחלטות הקרובות

המשחקיות במובילנד / צילום: אופיר זגורי

השלב הבא בשוק ההטבות: רכשת כרטיס קולנוע? קבל הנחה למסעדה הסמוכה

המידע שנאגר במערכות התשלום של גופי אטרקציות ובידור יכול לשמש גם את בתי העסק שמסביבם - ובדיוק לשם מכוון הסטארט-אפ Bigger Picture, המבוסס בינה מלאכותית ● עם לקוחות כמו מובילנד והוט סינמה ופעילות בחו"ל, הדבר הבא הוא מועדון צרכנות

ועדת החוקה בנושא פיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, היום (ג') / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האופוזיציה החרימה: הצעת החוק לפיצול היועמ"שית אושרה לקריאה ראשונה

על פי הצעת החוק, יופרדו סמכויות היועץ המשפטי לממשלה - יועץ משפטי לממשלה בנפרד וראש התביעה בנפרד ● לפי ההצעה, היועמ"ש ימונה על ידי הממשלה ושר המשפטים, וחוות דעתו לא תחייב את הממשלה

היזם מאור שלמה / צילום: באדיבות המצולם

וויקס הפכה תלויה בילד הפלא של ההייטק. וזה עולה לה ביוקר

סטארט־אפ ה־AI שוויקס רכשה לפני כשנה מציג צמיחה חדה שלא אופיינית בהייטק הישראלי, עם קצב הכנסות שנתי שזינק ממיליונים בודדים ל־150 מיליון דולר ● אולם לשם כך נדרשה וויקס להוציא הון על שיווק - מהלך שפגע ברווחיות, החזיר אותה להפסד ושלח את המניה לצלילה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה אדומה בוול סטריט: נאסד"ק ו־S&P 500 השלימו שלושה ימי ירידות רצופים

החשש מחידוש הלחימה עם איראן והעלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות הובילו לעוד יום של ירידות בוול סטריט ● נעילה מעורבת באירופה ● מוקדם יותר היום בורסת דרום קוריאה ירדה בכ-3%, טוקיו ב-1% ● תשואות האג"ח בעולם ממשיכות לעלות ● הנפט יורד בעקבות ההודעה של הנשיא טראמפ מאמש על דחיית המתקפה על איראן

לי ברלוביץ, איילון / צילום: ניר שמיר

״אין כסף על הרצפה״: מנהל ההשקעות שממליץ להיזהר במיוחד מסקטור אחד

לי ברלוביץ', מנהל השקעות באיילון, חושב שלשוק יש לאן לעלות, שכן "אנחנו רק בתחילת 'הבום' ב-AI" ● מציע לחזור לסלקטיביות בבחירת מניות, ומסמן סקטורים שחייבים להיות לדעתו בכל תיק השקעות: ביטחון, תשתיות, שבבים ואנרגיה ● ומאיזה ענף הוא ממליץ להתרחק?

השותפים המנהלים של משרד ש.הורוביץ עם השותפים של ב.לוינבוק / צילום: אינגה

המגמה נמשכת: משרד עורכי הדין ב. לוינבוק מתמזג לש.הורוביץ

משרד עורכי הדין ש.הורוביץ מצרף אליו את משרד לוינבוק המייצג את כל הבנקים הגדולים ● בכך, נמשכת מגמת המיזוגים למשרדי ענק ● בהורוביץ מציינים כי הצטרפות המשרד מהווה חיזוק משמעותי לפעילות המקצועית של הפירמה בתחומי הליבה

מגן אור, מערכת קרן הלייזר הישראלית / צילום: דוברות משרד הביטחון

"אור איתן" לא מספיקה: מערכת הלייזר הקיימת מפספסת את האיום האמיתי

העלויות האדירות של רכישת מיירטים ומשך הזמן לחידוש המלאים, מחייבים את ישראל להשקיע במערכת לייזר עוצמתית, שתוכל ליירט טילים ארוכי טווח ● הפתרון היה כבר בהישג יד, אלא שמאז נרדמה המדינה בשמירה ● טור דעה

תותח הגנה אווירית קורקוט. בעיגול: רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Khalil Hamra, reuters-Kemal Aslan

טורקיה הופכת לספקית נשק משמעותית, אבל לישראל יש עדיין יתרון אחד מובהק

חברות טורקיות הגיעו להסכמי רכש ביטחוניים עם עיראק וכווית, ומכוונות גם למכירת נשק למדינות נוספות במרחב ● כדי לחזק את השליטה באזור באנקרה כבר לא מפחדים אפילו לצאת נגד איראן ● אבל לישראל עדיין יש יתרון אחד מובהק

מימין עדי עזריה, VP R&D, שי לוי, מנכ''ל, לריסה שניידר, COO / צילום: אנפריים

ההשקעה הישראלית של המיליארדר דן לואב: "הגענו להזמנות של 100 מיליון דולר תוך שנה"

חברת הסטארט-אפ הישראלית אנפריים הודיעה כי חצתה רף של 100 מיליון דולר בתוך 12 חודשים בלבד ● זאת, באמצעות הזמנות לשירות הטמעה של מוצרי בינה מלאכותית: "שוק ה-AI הארגוני נמצא כיום בנקודת רתיחה", אמר המייסד שי לוי

מייסדי הסטארט-אפ קלע Kela / צילום: יוסי אלטרמן

ביקור מייסד ענקית הביטחון מארה"ב שכמעט הוביל לרכישת קלע הישראלית

לגלובס נודע כי פאלמר לאקי, מנכ"ל הענקית הביטחונית אנדוריל, דן ברכישת קלע הישראלית - אך נתקל בסירוב ● בשבוע שעבר אנדוריל השלימה גיוס של 5 מיליארד דולר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דני שדה, Shutterstock

החשש ממחסור בדלק סילוני נרגע, אבל ענף התעופה עדיין לא נושם לרווחה

החשש מהתרוקנות מאגרי הדלק הסילוני מתחלף בדאגה חדשה: המחירים ● בעוד שחברות התעופה מדווחות על יציבות יחסית באספקה, מחירי הדלק זינקו בעשרות אחוזים, ובענף מזהירים מפני התייקרות כרטיסים ולחץ גובר על חברות בעלות רווחיות נמוכה

ראש הממשלה הספרדי, פדרו סנצ'ז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

ספרד קיבלה מענק של 79 מיליארד אירו. עכשיו מתברר לאן הלך הכסף

לפי תחקיר חדש, לפחות חלק מהמענק שקיבלה ספרד מהאיחוד האירופי הלך להגדלת פנסיות וניהול תקציב שוטף ● במדינה טוענים שלא פעלו בניגוד לכללים, אבל ביבשת התגובות חריפות

ג'ונתין אנדיק שחשוד ברצח אביו / צילום: Reuters, Albert Gea

מייסד מנגו נהרג לפני שנה וחצי. הבן נעצר היום בחשד לרצח

משטרת קטלוניה עצרה את בנו של אייזק אנדיק, מייסד רשת האופנה הספרדית, בחשד שרצח את אביו ● בתחילה, נפילתו המסתורית של האב שהביאה למותו ב-2024 נקבעה כתאונה, אולם לאחרונה שמו של הבן עלה לאור הזרקורים כחשוד - וזאת על רקע מערכת היחסים הסבוכה עם האב ● הונו של אנדיק הוערך ב-4.5 מיליארד דולר בעת מותו

בת ים. כעשר שנים כדי לממש את המלאי / צילום: Shutterstock

מלאי הדירות בעיר הזו כה התנפח, שייקח 10 שנים למכור אותן

בישראל נותר מלאי של יותר מ־85 אלף דירות חדשות לא מכורות ● מבדיקת גלובס עולה כי בבת ים יידרשו ליזמים כעשר שנים כדי לממש את המלאי, ואילו בערי הפריפריה המצב מאוזן בהרבה

גל של הנפקות / צילום: Shutterstock

30 מיליארד שקל בדרך לבורסה: החברות הגדולות שמנפיקות, ולמה דווקא עכשיו

עשרות חברות פועלות לנצל את הגאות בשוק המניות המקומי ואת התיאבון של הגופים המוסדיים לסחורה חדשה ● לאחר שבגל ההנפקות הקודם הגיעו לבורסה חברות טכנולוגיה קטנות שרבות מהן קרסו - הפעם מדובר בחברות מבוססות, מתחומי הנדל"ן, הביטחון, המזון והתעשייה ● אילו חברות כבר חשפו את מרכולתן?