אילוסטרציה: shutterstock
האם משטרת ישראל מוסמכת ליזום ולקיים שיתוף-פעולה וולונטרי עם מוסד פיננסי שפועל מחוץ לגבולות המדינה על-מנת לקבל ממנו מידע אודות נכסים וכספים שלפי החשד נגועים בפעילות עבריינית הנחקרת על-ידה בישראל? האם מותר למשטרה, במסגרת זו של שיתוף-פעולה וולונטרי, לבקש מהמוסד הפיננסי הזר להקפיא את נכסיו ואת כספו של הנחקר? ומה הדין ביחס להקפאת מטבעות קריפטוגרפיים המאוחסנים בארנק דיגיטלי שפועל במרחב אינטרנטי ממוחשב?
● השיטה וההשלכות: כשעורכי דין פרטיים נכנסים לנעליים של היועמ"שית
● בלעדי | בית משפט השלום בתל אביב מחפש בית חדש לצורך שיפוץ של עשר שנים
על השאלות הללו ענה בית המשפט העליון, שקבע כי משטרת ישראל מוסמכת לפנות אל חברות זרות המנהלות ארנקים דיגיטליים ולבקש מהם להקפיא, באופן וולנטרי, ללא צו שיפוטי, נכסי קריפטו החשודים כקשורים לעבירות פליליות. זאת, על-מנת להביא לתפיסתם של המטבעות שבארנקים אלה בשלב מאוחר יותר על בסיס צווים שיפוטיים.
במוקד המחלוקת עמדה פעולת המשטרה במסגרת חקירה פלילית אשר הביאה להקפאתו של ארנק מטבעות קריפטוגרפיים ששוויו עולה על 10 מיליון דולר.
העוקץ הרוסי
יחידת הסייבר הארצית של המשטרה בלהב 433 מנהלת חקירה יחד עם מחלקת פשיעה מקוונת של מחוז מרכז בליווי פרקליטות המחוז, אודות הונאה רחבת-היקף בישראל ובעולם, אשר מכונה "העוקץ הרוסי". על-פי החשד, ההונאה מבוצעת באמצעות השקעות במטבעות קריפטוגרפיים, וקורבנותיה הם אזרחים ממוצא רוסי ויוצאי חבר העמים של ברית-המועצות לשעבר. החקירה מתנהלת נגד מספר חשודים בישראל ומחוצה לה, להם מיוחסות עבירות רבות שעיקרן הונאה, מרמה והלבנת הון.
תחקור ציר העברת הכסף במסגרת פרשת ההונאה העלה כי מטבעות הקריפטו הועברו למספר ארנקים דיגיטליים והתנקזו, בין השאר, לתוך ארנק המנוהל על-ידי חברה פרטית בשם Tether, הממוקמת ומאוגדת מחוץ לגבולות ישראל. במאי 2025 פנתה יחידת הסייבר במשטרת ישראל לחברה בבקשה להקפאת הארנק, והחברה הקפיאה את הארנק - החשבון הדיגיטלי בו מוחזקים מטבעות הקריפטו.
במקביל הוגשה לבית משפט השלום ראשון לציון בקשה "למתן צו לתפיסה והקפאה של חשבונות וחפצים" (לפי מספר החשבון הרשום אצל Tether), ובית המשפט הוציא צו כמבוקש.
נכון למועד ההקפאה, נכללו בארנק כ-7 מיליון טוקנים דיגיטליים מסוג USDT, הצמודים למטבע הדולר ארה"ב ומונפקים על-ידי חברת Tether. בהמשך בוצעו שתי הפקדות נוספות בארנק הדיגיטלי, כך שבסך-הכול הוקפאו בתוכו כ-10,729,347 USDT.
לאחר מספר חודשים הגיש אזרח זר בשם ארטיום נדורנקו בקשה לבית המשפט לביטול הקפאת הארנק, בטענה כי הוא הבעלים החוקי של הארנק, אינו אזרח ישראלי, ונגרמו לו נזקים כבדים מהקפאתו. לטענתו, הוא איש עסקים המתמחה בפיתוח קרקעות וספק מורשה בתחום הביטחון לצבא אוקראינה, שמחזור עסקיו עומד על עשרות מיליוני דולרים בשנה.
בית משפט השלום דחה את הבקשה והאריך את הצו ל-180 ימים נוספים, תוך שהוא קובע כי פניית המשטרה ל-Tether נעשתה במישור הוולונטרי, במסגרת מדיניות של שיתוף-פעולה שהחברה הנהיגה ביחסיה עם רשויות אכיפה מדינתיות ובינלאומיות - ולכן אין מקום לקבל את טענות המשיב בדבר אי-חוקיותו של הצו והיעדר סמכות חוקית. עוד נקבע כי נדורנקו לא הציג הוכחות חד-משמעיות בדבר בעלותו בארנק.
עיר מקלט דיגיטלית
על החלטה זו הגיש נדורנקו ערר לבית המשפט המחוזי, שם דווקא התקבלה טענתו לחוסר סמכות הקפאת נכסים דיגיטליים בחו"ל. השופט דרור ארד-איילון מבית המשפט המחוזי בלוד קבע כי בית המשפט בישראל אינו מוסמך להוציא צו להקפאת ארנק דיגיטלי בחברת קריפטו זרה שאינה פועלת בישראל ואינה כפופה לדין הישראלי, וכי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), מכוחה הוקפא הארנק, אינה מקנה לבית המשפט סמכות חוץ-טריטוריאלית (מחוץ לישראל) ביחס לחיפוש, תפיסה או הקפאה של נכסים.
עוד נקבע כי גם היענות מוקדמת של החברה הזרה לפניית המשטרה - אינה מקימה סמכות טריטוריאלית, ואף מעלה ספק אם עצם הפנייה נעשתה כדין.
על החלטה זו ערערה משטרת ישראל לבית המשפט העליון. במסגרת הערעור טענה הפרקליטות, באמצעות עו"ד שרית משגב בשם המחלקה הפלילית ועו"ד איילת לוי מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, כי החלטת בית המשפט המחוזי, שביטלה את צו הקפאת הארנק הדיגיטלי, עלולה לפגוע באופן ממשי ביכולתן של רשויות האכיפה להתמודד עם עבירות הלבנת הון, הונאות מקוונות ומימון טרור המתבצעים באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים, וכן לסכל פעולות שנדרשו לצורך מניעת הברחת הכספים. עוד נטען כי קבלת עמדת המחוזי עלולה ליצור "עיר מקלט דיגיטלית" לעבריינים ולגורמי טרור.
מנגד טען נדורנקו, באמצעות עו"ד מיכאל עירוני, כי ההליך ממוקד בצו קונקרטי אשר הוצא שלא כדין מבלי שהייתה סמכות להוציאו, וכי החלטת בית המשפט המחוזי לא יכולה להשליך על מקרים אחרים בהם המשטרה תתנהל כדין.
עוד נטען כי צו ההקפאה שניתן אינו חוקי, וכפי שנקבע במחוזי, בית משפט בישראל אינו מוסמך להורות ל-Tether להקפיא את הארנק. לפיכך, משעה שצו ההקפאה הוצא שלא כדין, קיים פתרון אחד בלבד למצב שנוצר: ביטולו של הצו.
עוד הוסיף נודרנקו כי פנייתה של משטרת ישראל לחברת Tether באמצעות הצו אינה בגדר הזמנה לשיתוף-פעולה וולונטרי.
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי פעולת המשטרה נעשתה בסמכות; כי המשטרה רשאית לפנות לחברות זרות לצורך קבלת סיוע וולונטרי בהקפאת נכסים דיגיטליים החשודים כקשורים לעבירות פליליות; וכי פניית המשטרה לחברת Tether נעשתה במסגרת שיתוף-פעולה וולונטרי וללא כפייה.
מניעים לא טהורים ומשחק אינטרסים
שופט העליון אלכס שטיין ציין כי "סעיף 3 לפקודת המשטרה מהווה בסיס לסמכויות המשטרה לנקוט כל פעולה שמקדמת את משימותיה מבלי לכפות דבר על הפרט. האמור בסעיף זה אפשר אפוא למשטרה לפנות לחברת Tether בבקשת שיתוף-פעולה וולונטרי שבמסגרתו יוקפא הארנק בהתאם להחלטת החברה (להבדיל מפעולת המשטרה כמעשה כפייה שלטוני)".
השופט שטיין התייחס גם לשאלה האם "הוולנטריות" של החברה הזרה נפגעת מעצם הפניה של מדינה זרה אליה - וביטל אפשרות זו. "לא אתעלם מהאפשרות שחברת Tether אינה פועלת מרצון חופשי מוחלט, שכן עצם קיומה של בקשת המשטרה - אשר באה בשמה של מדינת ישראל - להקפאת הארנק מפעילה עליה לחץ בהיבט של מוניטין, ואולי אף עלולה לאיים על עסקיה. בהחלט ניתן להניח כי Tether מקפיאה חשבונות ארנק דיגיטליים מתוך אינטרסים שונים אשר משפיעים על שיקול-דעתה, ולא בהכרח ממניע וולונטרי טהור", ציין.
"אולם", הוסיף שטיין, "לחצים מסוג זה אינם עולים כדי כפייה: 'המשחק' שמשוחק באמצעותם הוא משחק האינטרסים. לדידי, אין ספק שלחברת Tether יש אינטרס לשמור על יחסים טובים ותקינים עם מדינת ישראל על זרועותיה. אינטרס כזה בהחלט יכול היה לספק לחברה טעם להיענות לבקשת המבקשת, אולם בדומה למה שידענו מדיני החוזים, הוא אינו עולה כדי גריעה מרצונה החופשי".
פריצת גבולות?
עו"ד אורי גולדמן, העוסק באיסור הלבנת הון ובמטבעות קריפטו ומנהל תיקים מקבילים מול משטרת ישראל, סבור כי החלטת העליון היא בעייתית. "מדובר בפריצת גבולות אסורה. פסק הדין למעשה עוקף את כל חומות הדין והאיזונים הקיימים הן בישראל והן בין מדינות ומתבסס על 'וולונטריות' החברה הזרה, כאשר מדובר בסך-הכול בחשדות שטרם נבחנו (ואף טרם נחקרו). איזה גוף יסרב לפעול 'וולונטרית' כאשר משטרת ישראל פונה אליו? למשל בנקים בחו"ל!? הרי זה הוא כוחו של הריבון, ואת הכוח צריך לרסן - לבטח בטרם הוכחה אשמת אותו אדם".
עוד טוען גולדמן כי צו התפיסה גורף מדי ואינו תואם את החשדות. "אותה 'וולונטריות' של חברת Tether הקפיאה למעשה חשבון שבו מעל 10 מיליון USDT (שווה-ערך לדולר), כאשר שווי העבירה לכאורה הוא כ-5% מכך. בכך גם מוקפא לאותו אדם הרבה מעל הסכום שמותר יהיה לחלט ככל שיורשע יום אחד".