סצנה מהסרט ''נדל''ן סיפור אהבה''. בני זוג שחצויים בנושא הדיור / צילום: צילום מסך מיוטיוב
השנים האחרונות לא חסכו דבר מהישראלים. מגפת הקורונה, יוקר מחיה שלא מפסיק לטפס ורצף מבצעים צבאיים ומלחמות - כל אלו העמיקו את הלחץ על משק הבית הממוצע. את אותותיה של התקופה הסוערת הזו כבר ניתן לזהות בנתונים הרשמיים: לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הגירושין עמד ב־2025 על כ־28%, עלייה קלה לעומת שנים קודמות. אחד הגורמים המרכזיים המצוינים בדוחות הוא המצב הכלכלי והעומס הנפשי שהוא מייצר בתוך התא המשפחתי. עבור זוגות רבים, נקודת המפנה שבה הפערים הכלכליים והערכיים נחשפים במלוא עוצמתם היא רכישת הדירה.
● מלאי הדירות בעיר הזו כה התנפח, שייקח 10 שנים למכור אותן
● החוק לסבסוד משכנתאות נפל - וזאת כנראה הסיבה האמיתית לכך
זהו השלב שבו זוגות נדרשים לקבל החלטות כבדות משקל, ליטול סיכונים ארוכי טווח ולגשר על פערים בתפיסת העתיד ובניהול ההון העצמי. לא בכדי נחשבים הלחצים הללו לטריגר מרכזי לסכסוכים זוגיים.
המתח הזה מתעצם על רקע הנתונים המדאיגים של שוק הדיור הישראלי: מחקר של מוסד שורש מראה כי בין השנים 2000 ל־2022 זינקו מחירי הדירות בכ־130%, בעוד שהכנסת משקי הבית עלתה בכ־45% בלבד. התוצאה היא דחיקה של דור שלם משוק הבעלות: שיעור שוכרי הדירות בקרב בני 25-34 זינק מ־30% ל־49%, ובקרב בני 35-54 מ־15% ל־32%. ישראל הפכה ליקרה באופן חריג גם בהשוואה בינלאומית; מחקר של מכון אהרן מצא כי מחירי הדיור כאן גבוהים ב־26% לעומת מדינות עשירות אחרות, ובכ־85% ממדינות הים התיכון כמו יוון, קפריסין, איטליה וספרד.
כל אלה הופכים את רכישת הדירה לאירוע שהוא פצצה מתקתקת לזוגיות. עבור זוגות רבים, זהו המשבר הגדול הראשון - הנקודה שבה מתגלים פערים שלא עלו קודם לכן.
"אנשים לא מבססים זוגיות על ערכים"
ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביב, אומרת שנטילת משכנתא משותפת מהווה זינוק ברמת המחויבות של הקשר. "בעידן המודרני, קשרים מתחילים לעיתים קרובות סביב תשוקה וחיבור רגשי, והמחויבות נבנית בהדרגה", היא אומרת. "רווקים רבים לא מבססים את בחירתם הרומנטית על ערכים משותפים, חלומות דומים ביחס לעתיד או חזון כלכלי. וברגע שהנושאים הללו עולים על השולחן סביב רכישת נכס, הקשר סופג מהלומה רצינית".
לדברי ד"ר גוטמן, דמיון בתפיסות עולם הוא אחד העוגנים החזקים ביותר של הזוגיות. "בפסיכולוגיה של האהבה קיים מושג שנקרא 'הומוגניה' - ככל שבני הזוג דומים יותר, כך גדל הסיכוי שהקשר ישרוד. הפכים אולי נמשכים בשלבים הראשונים, אך הם נוטים להתגרש בשלבים המאוחרים יותר. ככל שאנשים פחות דומים בגישה לכסף - בין אם להשקיע, לבזבז או להסתכן - כך הפערים הופכים למעמסה כבדה על הקשר".
החלטה על מקום מגורים חושפת גם פערים מגדריים עמוקים בתפיסת הקריירה והקהילה. מחקרים מראים כי נשים נוטות להעדיף משרות בטווח גיאוגרפי קרוב לבית, בעוד שגברים מראים גמישות רבה יותר ומוכנים להתנייד בין ערים. "לגבר שגר בת"א לא תהיה בעיה לבדוק משרה בירושלים, מה שסטטיסטית נשים לא יעלו על דעתן. הפער הזה נובע מתפיסה חברתית שגורמת לנשים לחוש מחויבות להיות קרובות לילדים ולמסגרות", מציינת ד"ר גוטמן. "מעבר דירה מעלה מיד את השאלה המורכבת: מי מקריב את הקריירה שלו לטובת הבית?".
מעבר לשיקולי התעסוקה, ד"ר גוטמן מצביעה על חשיבות הקהילה עבור נשים. "הפסיכולוגית קרול גיליגן מדברת על כך שנשים מונעות מוסרית מרשת הקשרים החברתית שלהן, ולרוב יחששו להתרחק מהקהילה המוכרת. בית מקנה ביטחון ויציבות, ואפילו מחשבה על החלפת רופא ילדים או מציאת גן חדש נתפסת כדרמטית ומערערת".
מה שעשוי למתן את הלחץ הוא גב כלכלי משפחתי. "אם יש מי שיעזור ויחזיק, רמות החרדה הקיומית יורדות", אומרת ד"ר גוטמן. אולם כשהתהליך יוצא לדרך, הוא מביא איתו מטען סמלי כבד. "כשבונים בית, הסכומים כל כך גדולים ויש אלמנטים של סיכון. כל בחירה נצבעת בתחושה של 'עם זה נחיה לנצח'. גוון החרסינה הופך לסוגיה גורלית, והטעמים השונים הופכים לזירה של חיכוכים".
הסיכון מגיע לשיאו בשלב השיפוץ. "מחקרים מראים ששיפוץ בית הוא אחד מגורמי הסטרס המהווים סכנה ממשית לזוגיות", מזהירה ד"ר גוטמן. "תמיד יש חריגות מהתקציב, ריבים עם בעלי מקצוע ובעיות רישוי. השאלה היא מי מטפל בזה, מי אשם בתקלות, ועד כמה היכולת של בני הזוג להיות מסונכרנים חזקה דיה לשרוד את הטלטלה".
לפעמים הנתונים היבשים מצליחים להשכין שלום
בנקודת החיכוך הזו נכנסת לתמונה נעמי כהן, סגנית יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות. לאחר שנים של ליווי זוגות בתהליך רכישת הבית, היא מזהה שהמחלוקת היא כמעט אף פעם לא על עצם הרכישה, אלא על ה"איך" וה"איפה". "החיכוך נובע מהתנגשות בין צרכים: אחד מחפש ביטחון ויציבות, בעוד שהשני שואף למינוף ומקסום הזדמנויות. יש את אלה שמפחדים מהתחייבויות, ואת אלה שחוששים לפספס הזדמנויות ולהישאר מאחור", מסבירה כהן. "במובן מסוים אני גם יועצת זוגית. אם לא אקלוט מי מושך לאיזה כיוון ומה האמונות שמנהלות כל צד, התהליך לא יצלח".
כהן מדגישה כי רכישת דירה היא אירוע שמשנה את התזרים החודשי לשנים קדימה, ולכן חוסר הסכמה הופך למקור תמידי למתח. "אם הזוג מסכים על סוגיות כמו איפה הילדים יתחנכו ואיזו משכנתא לקחת אז אין בעיה - זה אפילו מעצים זוגיות", היא אומרת, "אבל אם זה לא ככה, זה משפיע לרעה".
"אני נתקלת לא פעם בבני זוג שמתקשרים אליי בנפרד כדי להשמיע את עמדתם", היא מספרת, ומביאה כדוגמה זוג לקוחות הייטקיסטים: "הוא היה מובטל שחיפש את עצמו והיא השתכרה שכר גבוה. היא אף אמרה שהם יתקדמו עם התהליך רק כשהוא ימצא עבודה. הייתי צריכה להסביר לה שהנתונים מאפשרים לרכוש את הדירה שבה זכו במסגרת 'מחיר למשתכן' גם במצב הנוכחי, אבל היה ניתן לחוש בבוז שלה כלפיו".
במקרים אחרים, הנתונים היבשים הם אלו שמצליחים להשכין שלום. כהן מספרת על זוג מנהלים בכירים שביקשו לשפר דיור אך נחלקו בשאלה האם למכור את נכסם הראשון. "הגבר רצה להחזיק בשני הנכסים, בעוד שהאישה סירבה לחיות בצמצום. הם זוג נהדר שמתקשר מצוין אך הם בכל זאת לא הצליחו להגיע להסכמה. בנינו משכנתא מדורגת שהראתה להם שחור על גבי לבן שניתן לשמור על הנכס ולהוסיף רק סכום קטן להחזר החודשי מבלי לפגוע באיכות חייהם. המספרים הם הדרך הקלה ביותר לייצר פשרה".
חיכוכים רבים בנושאי נדל"ן מגיעים באשר לשאלה האם לרכוש דירה למגורים או להשקעה. "אין תשובה נכונה", אומרת כהן. "הצורך לקנות דירה למגורים הוא רגשי ולא כלכלי. לרוב יושקע בה הרבה הון עצמי, והתשואה לא בהכרח גבוהה מבחינת מקסום הערך של הנכס. אם אני קונה דירה למגורים ב־4 מיליון שקל אני משקיעה הון עצמי ניכר שיכולתי לשים בשוק ההון, או לפצל לטובת קניית שני נכסים בפריפריה או באזורי התחדשות עירונית. אבל, רכישת נכס היא לא כלכלית אלא רגשית".
"כל סיבוב דירות שעשינו נגמר בריב באוטו"
ואז מגיעה הנקודה שבה התהום הזאת נפערת בין בני הזוג. זוג בשנות ה־40 לחייהם, הייטקיסט ומנהלת משאבי אנוש שלהם ארבעה ילדים, ממחישים בפני גלובס כיצד הנדל"ן יכול להפוך למבחן ליציבות הקשר. אחרי 15 שנים בשכירות בתל אביב, הבעל חש "תקוע" ללא נכס בבעלותו, בעוד שהאישה סירבה לעזוב את העיר והקהילה שבנתה.
"יש לנו זוגיות מדהימה. אנחנו חברים הכי טובים, ביחד מגיל 15, אבל פתאום סביב הנדל"ן עלה אתגר גדול", מספרת לגלובס האישה. הזוג, במקור מהדרום, החליט להתגורר בשכירות בת"א לתקופה קצרה, שהפכה ל־15 שנים. "כבר אחרי שנתיים של מגורים בעיר, רכישת דירה מאוד העסיקה אותו. זה חינוך מהבית, שיש מסלול לחיים - מתחתנים, מביאים ילדים וקונים דירה. לא ממשיכים לגור בשכירות".
הבעל משך לרכישת דירה שתהווה קרקע יציבה, אבל במחירים של תל אביב זה כבר אתגר. ובעיני האישה, העתקת מרכז חיים לעיר אחרת לא באה בחשבון. "כל סיבוב דירות שעשינו, ואין עיר במרכז שלא ראינו בה דירות, נגמר בזה שאנחנו רבים באוטו", היא משחזרת. "לא יכולתי לשאת את הרעיון של לצאת מת"א. בכל סיבוב כזה אמרתי שאני לא רואה את עצמי חיה במקום הזה", היא מספרת.
"מבחינתו היינו צריכים לקנות דירה. הוא הרגיש שככל שעובר זמן והוא לא נכנס לשוק, יהיה בלתי אפשרי להתחרט", היא אומרת. "בתפיסה שלי, מה שקורה בעיר ובקהילה יותר חשוב לי מארבעה קירות. בתפיסה שלו, שכירות זה מצב לא יציב. היינו בשלב מבולבל שלא ידענו איפה אנחנו רואים את החיים שלנו, וכל הזמן השיקולים התנגשו בין דירה למגורים או להשקעה".
הפתרון נמצא רק כשהפרידו בין הצורך הכלכלי לצורך הרגשי: רכישת דירה להשקעה בעיר אחרת, תוך המשך מגורים בשכירות בתל אביב. מאז הרכישה, לדבריה, הכול נרגע. "כל הסיפור של הנדל"ן לקח אותנו לאיפה אנחנו רואים את החיים שלנו, ויש פער. בנינו חיים בת"א. ארבעת הילדים שלי גרו שנים ביחד באותו החדר. הייתה התנגשות בין האהבה לתל אביב ולחיים שיצרנו פה, לבין הרצון שלו למשהו יותר רגוע. ברגע שהיה ברור שאני לא אגור בדירה ויכולתי לראות בה רק השקעה, זה איפשר לי לעשות ניתוק וללכת על זה".
מנגד, ישנם קונפליקטים שנותרו פתוחים. זוג אחר דיבר עם גלובס על הקושי להסכים על מינוף כה גדול והחרדה משעבוד לבנק: "נטילת משכנתא של מיליון וחצי שקל נראתה לי כצעד בלתי אפשרי", מעידה האישה, עובדת בתקשורת. "הרעיון של לשים את כל הכסף שיש לי - ושאין לי - על בית, פשוט מפחיד אותי. אולי זה ניהול סיכונים גרוע, אבל הייתי מעדיפה לשים את הכסף בבורסה מאשר לקנות נכס ולהיות חייבת את התחתונים לבנק".
במקרה שלהם, הריבים נמשכים והבעל עדיין חולם על רכישת דירה. הזוג ניסה למרות חילוקי הדעות למצוא נכס להשקעה, ושם גילה שיש מי שמכיר מקרוב את הפער בין גברים ונשים בענייני נדל"ן - ומבקש לנצל אותו לטובתו. "בסוף נכנעתי והלכנו לחפש דירה בעיר בשרון", מספרת האישה. "כשיצאנו ממנה המתווך אמר שהוא רוצה לומר משהו רק לבן הזוג שלי. נשתלתי במקום. הוא קלט את הלך הרוחות ואת הרתיעה שלי מרכישה ואמר לו ש'האישה לא תמיד מבינה' ושכדאי ככה וככה. כמובן שהוא לא שמע מאיתנו יותר".
על כך מעידה כהן: "זוגות מגיעים אליי עם מטען רגשי ואני בודקת שזה בהלימה מספרית. הרבה מאוד פעמים מביאים אליי קונפליקט ואני אומרת שכן, יש פה צדק עם אחד מהצדדים, ומסבירה למה. לא כל עסקה מתאימה למידות של כל זוג".