גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוקפים את צרפת וגרמניה בתוצר לנפש, אבל יוקר המחיה לא מפסיק להשתולל

כלכלת ישראל צפויה להציג השנה נתון מרשים במיוחד - תוצר לנפש של 64 אלף דולר ● אלא שאחרי תרגום לכוח קנייה, מגלים שמשקי הבית נמצאים רק במקום ה־24 ב־OECD ● מחקר חדש משרטט פתרונות לצמצום הפערים ● בין המאקרו למיקרו, פרויקט מיוחד

''יש פוטנציאל גבוה להורדת מחירי המזון'' / צילום: Shutterstock
''יש פוטנציאל גבוה להורדת מחירי המזון'' / צילום: Shutterstock

ישראל מחזיקה בנתון מאקרו מפואר במיוחד. לפי תחזית שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית באוקטובר, התוצר לנפש בישראל צפוי לעמוד השנה על 64 אלף דולר (נומינלי) בשנה - מעל מדינות כמו צרפת, גרמניה ואוסטריה. על בסיס נתון התוצר לנפש ישראל הגיעה בשנת 2022 למקום ה־12 מבין 38 המדינות החברות בארגון ה־OECD, אבל לצד הנתון המרשים יש כוכבית.

בכיר לשעבר באוצר מציג: 5 צעדים להורדת יוקר המחיה בישראל
עשירים על הנייר, נחנקים בבנק: הדיסוננס של כלכלת ישראל
הזוג שמרוויח 20 אלף שקל ולא יודע איך יצליח לגדל פה ילדים

אם מתקננים את המדד ליכולת הקנייה של הישראלים ואז משווים ליתר המדינות - המצב נהפך עגום. מבין מדינות ה־OECD, נכון לשנת 2024 ישראל דורגה במקום ה־24. כלומר, במאקרו מצבנו מצוין, אבל ברמת המיקרו, זו הנוגעת ל"חיים עצמם" של משקי הבית, התמונה שונה. בכתבה השנייה בסדרה "בין המאקרו למיקרו", נבחן מה עומד מאחורי הפער ואילו פתרונות יכולים לגשר עליו.

המהפך בכוח הקנייה

כבר ב־2023 היה סל המוצרים של משק בית ממוצע בישראל גבוה ב־34% מממוצע ה־OECD. אלא שמחירים גבוהים כשלעצמם אינם בהכרח סימן שלילי. במדינות עשירות, זינוק בפריון ובשכר מייקר את הוצאות המעסיקים, ומתגלגל לעלייה ברמת המחירים הכללית. לכן, מסבירה ד"ר שרית מנחם־כרמי, מומחית ליוקר המחיה ממכון אהרן שבאוניברסיטת רייכמן, יש לבחון את רמת המחירים ביחס לתוצר לנפש. בנקודה זו, הסטייה של ישראל מקו המגמה של מדינות הארגון היא הגבוהה ביותר, ואף חריגה יותר מזו של מדינות הסמן, למרות שהתוצר לנפש בהן גבוה יותר.

מחקר של המכון שפורסם לאחרונה מדגים את היפוך המגמה של ישראל מול מדינות הייחוס העשירות באירופה. ב־2008, מחירי הדיור והמזון בישראל עוד היו נמוכים מהן משמעותית (ב־33% וב־25%). אלא שמאז חל מהפך, וב־2023 המחירים היו גבוהים ב־30% וב־27% בהתאמה בהשוואה לאותן מדינות. שתי קטגוריות אלה לבדן מהוות 44% מסל הצריכה הממוצע בישראל, והשפעתן מהותית בעיקר לשכבות החלשות: הן חונקות את החמישון התחתון עם 80% מההוצאה השוטפת שלו, לעומת 45% במעמד הביניים ו־30% בחמישון העליון.

במחקר חדש שנחשף כאן לראשונה, בחנה ד"ר מנחם־כרמי ממכון אהרן, יחד עם ד"ר אסף אילת מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, את המשמעות של יוקר המחיה כלפי הציבור בישראל, ואת הפתרונות והכשלים שעומדים בפניהם. במחקר הם בדקו מה ישראלי ממוצע יכול לקנות לעומת מקבילו שמתגורר באחת המדינות העשירות באירופה.

"בחנו את הנשיגות (Affordability) בישראל ביחס למדינות האלה, ובפשטות כמה מוצרים ושירותים השכר הממוצע בכל מדינה קונה", היא מסבירה. "מהניתוח עולה כי השכר הממוצע בישראל 'קונה' סל צריכה קטן יותר ביחס למדינות הסמן ברוב קטגוריות הצריכה. הפערים בולטים במיוחד בקטגוריות הדיור והמזון, שבהן הנשיגות בישראל נמוכה בכ־30% ביחס למדינות הסמן. הממצאים מראים שטיפול ממוקד ואפקטיבי ביוקר המחיה בתחומי המזון והדיור צפוי לתרום לשיפור רמת החיים וגידול בכוח הקנייה הריאלי של השכר".

הנתונים שונים בתחום הסלולר, שבו המצב בישראל טוב יותר בעקבות הרפורמה שבוצעה בעשור הקודם.
"כשמדברים על יוקר המחיה, אנחנו מתרכזים באיך האזרח רואה את רמת המחירים ועד כמה הוא יכול להתקיים בכבוד ולבנות לעצמו עתיד", אומר ד"ר אילת, שכיהן בעבר כיו"ר רשות החשמל וככלכלן הראשי ברשות התחרות. "בתפקידיי למדתי שמאוד קשה לטפל ברפורמות. למרות שלכולם יש רצון טוב, אם אין קונצנזוס בין בעלי העניין, וזה משהו שמאוד קשה להשיג, רפורמות נוטות שלא להצליח".

איך עושים שינוי

במחקרם המשותף, שיוצג בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, פותחה מתודולוגיה שנועדה להשוות את האפקטיביות של רפורמות לעומת העלות שלהן מבחינת המדינה. ארבעה נושאים שהחוקרים מצאו כקריטיים לטיפול הם: ענפי המזון הטרי, היבוא, הנדל"ן וקלות עשיית העסקים.

בתחום המזון הטרי (פירות וירקות, חלב, בשר, עופות וביצים), שמהווה 10% מסל הצריכה הכולל עם הוצאה חודשית ממוצעת של כ־2,000 שקל למשק בית, יש פוטנציאל גבוה להורדת יוקר המחיה בדרכי פעולה מוכרות יחסית, כגון מעבר מתמיכה עקיפה (מכסי מגן המייקרים את היבוא) לתמיכה ישירה ביצרנים (סבסוד), מתן תמריצים להתייעלות ופתיחת השווקים לתחרות מחו"ל.

לצד זאת, החוקרים הדגישו כי רפורמות בענפים אלה כרוכות בסיכונים לרווחת הציבור כגון פגיעה ביכולת האספקה של מוצרי יסוד בעיתות משבר, זאת לצד חסמים כגון התנגדות של יצרנים מקומיים, ועדי עובדים ועוד. "אולם הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן להתמודד עימם באמצעות תכנון מדורג ומנגנוני תמיכה מתאימים", סיכמו.

בתחום היבוא, ממליצים החוקרים על פתיחה רחבה לתחרות: "בתחומים רבים יש חסמי יבוא גבוהים עד כדי איסור מוחלט שלו. יש רפורמות פוטנציאליות רבות שמציעות דרכים להתמודד עם הבעיה, ובהן הסרת חסמי תקינה וחסמים מכסיים, שיפור ברגולציית הכשרות, קידום יבוא מקביל ועוד. בחלק מהמקרים מדובר בצעדים בעלי ישימות גבוהה", הם כתבו.

בתחום הנדל"ן למדינה תפקיד מרכזי לדבריהם, הן כבעלת הקרקע והן כגורם הקובע את המסגרת התכנונית והרגולטורית. בין הרפורמות המומלצות: קיצור הליכי רישוי, שינוי במבנה הארנונה והרחבת היקף ההתחדשות העירונית. "רפורמות בשוק הדיור מאופיינות לרוב במשכי יישום ארוכים ובמורכבות רגולטורית גבוהה, ודורשות תיאום בין גורמים רבים. על אף זאת, בשל מרכזיות התחום ביוקר המחיה, מומלץ לראות בו כיעד מרכזי".

לפי החוקרים קלות עשיית העסקים בישראל נפגעת מבירוקרטיה לא יעילה ורגולציה עודפת. רפורמות ברישוי עסקים, רגולציה עצמית, דיגיטציה וצמצום כפילויות רגולטוריות הן בעלות ישימות גבוהה כי אינן נתקלות בהתנגדות משמעותית, אך הן מחייבות גופים ציבוריים לעבוד יחד וקשה למדוד את השפעתן על המחירים. לכן, אומרים החוקרים, הן פחות אטרקטיביות בזירה הפוליטית.

גם המלחמה השפיעה

דרור שטרום, לשעבר הממונה על התחרות וחבר בוועדות ציבוריות שונות, מסביר כי המגמה החריפה מאז פרוץ המלחמה: "מאז אוקטובר 2023 ועד היום ניתן להבחין בפער בין עליית מחירי המזון לעליית מדד המחירים כולו, כשהעלייה במזון הייתה כפולה. בנוסף, העלאות ריבית ואינפלציה פוגעות יותר במעמד הביניים הנמוך. גם ההקלה במחירי הדיור היא מסך עשן, הם לא באמת יורדים בקצב הנדרש".

לדבריו, "גורמים כלכליים מבינים שהציבור עכשיו פחות רגיש מחיר ומנצלים את זה. אם בשגרה הנכונות של הציבור לשלם היא איקס, אז במצב חירום היא איקס פלוס 10%-15%. מה שקורה זה שכל מונופול מבין שתקרת המחיר המונופוליסטית עלתה. הקושי הגדול הוא שמקבלי ההחלטות לא פנויים לזה. גם הרפורמה 'מה שטוב לאירופה' נחמדה כמרכיב אחד ברפורמה כוללת, אבל לבדה אין בכוחה לשפר את המצב. התחום הזה ננטש, אתה לא רואה אף שר דופק על השולחן ושואל מה קורה ליוקר המחיה.

"צריך לטפל בכל שרשרת הערך: ביצרנים, רשתות המזון ובמועצות החקלאיות. איפה שיש קרטלים ומונופולים - להתחיל לפרק אותם ולשדר מסר למי שהרוויח כל־כך יפה בתקופת המשבר שאם לא יחזרו המחירים לרמת OECD הם יפורקו. המטרה של מונופול תמיד תהיה למקסם את הרווח, וזה מה שאנחנו רואים פה. מה לא ברור למקבלי ההחלטות?".

עוד כתבות

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Alex Brandon

"תחתמו מיד!": הדרישה הדרמטית של טראמפ מסעודיה וקטאר

נשיא ארה"ב דחק במנהיגי מדינות ערב להצטרף להסכמי השלום עם ישראל ● מאז הבוקר – רצף אזעקות ביישובי קו העימות עקב שיגורים של חיזבאללה ● בממשל הלבנוני תקפו ולעגו למזכ"ל חיזבאללה, שמנסה להתסיס את ההמון ● הותר לפרסום: סמל נהוראי לייזר נפל בקרב בדרום לבנון ● דיווח: מוג'תבא חמינאי מסתתר ומקבל מסרים באמצעות רשת שליחים מורכבת – מה שמעכב את העברת המידע אליו ומשפיע על המו"מ ● עדכונים שוטפים

מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

הסכם או לא, איראן שחקה קלף בן 40 שנה

צינור נפט עוקף של האמירויות יהיה מוכן בעוד כשנה ● בקנדה מקדמים יצוא לאסיה ● ובחברות הספנות בנו מסלולים עוקפים ● עם הסכם או בלי, בכל מקרה איראן שחקה את הקלף החזק שלה

טראמפ וחמינאי / צילומים: רויטרס, AP-Alex Brandon

פרטי ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן נחשפים

ללא התרעה: רחפן נפץ התפוצץ בתוך יישוב ברכס רמים ● באיראן טוענים: טהרן לא הסכימה למסור את האורניום המועשר לרמה גבוהה ● שר החוץ האמריקאי רוביו: מאמין שיהיו היום חדשות בנושא איראן ● טראמפ ברשת Truth: "פרטים אחרונים של העסקה נדונים כעת, ויוכרזו בקרוב" ● סוכנות הידיעות פארס: "מצר הורמוז יישאר תחת ניהול של איראן" ● עדכונים שוטפים

דיון בבג''ץ בעתירה לחייב את שר המשפטים יריב לוין למנות שופטים, היום (א') / צילום: דוברות הרשות השופטת

גרוסקופף: לוין מודה שצריך למנות למחוזי. למה הוא לא מכנס את הוועדה?

בג"ץ דן היום בפעם השלישית בעתירה הדורשת לחייב את שר המשפטים יריב לוין למנות שופטים ● בתום הדיון השופטים הורו ללוין להשיב עד יום שלישי, 26 במאי, האם הוא מוכן לפרסם בתוך שבועיים מועמדים לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה - אחרת יתנו פסק דין בעתירה

צילומים: Shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

אנליסט ביוטק בכיר: "תעשיית תרופות ההרזיה היא בלוף"

בכנס משקיעי הביומד שנערך החודש ע"י חברת Lifesci Partners בשיתוף הבורסה בת"א התפתח עימות סביב עתיד שוק תרופות ההרזיה, ובמרכזו חברת אלי לילי ● קופ"ח מכבי תשלב מציאות מדומה בטיפולי הפוריות ● ובמקביל, הסטארט-אפ הישראלי יונהלינק נמכר לענקית בינלאומית, טרסייה פארמה מתקדמת להנפקה בניו יורק, ואינמוד ממנה את ד"ר שלמה נס ליו"ר ● השבוע בביומד

משפחת דהן / צילום: תמונה פרטית

הזוג שמרוויח 20 אלף שקל ולא יודע איך יצליח לגדל פה ילדים

כחלק מפרויקט "בין המאקרו למיקרו", גלובס מדבר עם הישראלים על מה שמאחורי המספרים היבשים ● והפעם: שיר ועמרי דהן מרחובות, שחשים פריבילגים יחסית בתור זוג שדואג רק לעצמו, "ועדיין, הכול פה קשה יותר"

מדי מים של ארד / צילום: מצגת החברה

חברה ציבורית ראשונה מוציאה קווי ייצור מישראל בגלל הדולר

חברת מדי המים ארד דיווחה על העברת חלק מפעילותה לאיטליה ולמקסיקו, במטרה "לצמצם את השפעת ייסוף השקל על תוצאותיה הכספיות" ● "הדולר הוא גיים צ'יינג'ר", טוענים בהתאחדות התעשיינים, "העובד הישראלי יקר יותר לחברות ב־20%, מבלי שקיבל שקל אחד תוספת"

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

עליות חדות בבורסת ת"א. מדדי הבנייה והביטוח מזנקים, מדד נפט וגז צולל

בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע אחוז לרמה של 3.75% ● מדד ת"א 35 קופץ בכ-2.2% - היחלשות קלה לאחר פירסום החלטת הריבית ● המסחר בת"א מתנהל על רקע האופטימיות להסכם בין ארה"ב לאיראן והציפייה להורדת ריבית ● המניות הדואליות חזרו עם פער משמעותי מוול סטריט ומזנקות ● מניות האנרגיה יורדות בחדות בעקבות מחירי הנפט ● מניות הקלינטק עם רוח גבית חזקה בציפייה להורדת הריבית

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי הזינוק: הבורסה מפסיקה את המו"מ למכירת פעילות מדדי הבורסה

הבורסה בת"א עצרה בשלב זה את המגעים למכירת פעילות המדדים, לאחר שזו הציגה צמיחה חדה והכנסות של 10 מיליון שקל ברבעון ● בשוק מעריכים כי הגאות בשוק המניות, הרישום הצפוי של פאלו אלטו והעלייה המתמשכת בשווי הבורסה תרמו להחלטה להשהות את המהלך

אביעד שוב / צילום: תמונה פרטית

הצעיר שהתחיל להשקיע לפני 4 שנים ועשה "רווח מדהים" מגלה - זה הלקח שלי

במהלך השירות הצבאי ב-8200, אביעד שוב פיתח דרייב ללמוד איך עושים כסף ● בהשראת וורן באפט הבין ששוק ההון מספק הזדמנות "להיות בעלים של העסקים הכי מוצלחים בעולם" ● 3 כללי הברזל שלו להשקעות: לא לפחד, לא להתעדכן ולא לעקוב ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

תאגיד השידור הציבורי ''כאן'' / צילום: שלומי יוסף

אושר לקריאה ראשונה: תקציב תאגיד השידור יוכפף לתקציב המדינה

הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, שאושרה לקריאה ראשונה, קובעת כי תקציב תאגיד השידור הציבורי יוכפף לתקציב המדינה ולא יהיה קבוע בחוק כפי שהיה עד כה ● לפי הערכות, הקואליציה לא תספיק להשלים את החקיקה עד סוף הכהונה

כותרות העיתונים בעולם

התנאי האיראני נחשף: 12 מיליארד דולר עכשיו בתמורה להסכם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • 
והפעם: עיתון האופוזיציה האיראני שחושף את התנאי של טהרן למו"מ עם ארה"ב, ישראל מחזיקה ב-59% מרצועת עזה, והלבנונים שוב נתונים לחסדן של מדינות זרות • כותרות העיתונים בעולם

הדירות שנפגעו. פגיעה ישירה וקטלנית / צילום: Reuters, Matan Golan

טיל איראני פגע במגדל בפתח תקווה והכניס את הדיירים למלכודת נדל"ן

שנה לאחר שמתחם "גן המושבות" בנווה גן ספג פגיעה ישירה, הדיירים מוצאים את עצמם חסרי אונים: אלו שחזרו חיים באתר בנייה, ואלו שעדיין מפונים ורוצים למכור את הדירה נאלצים לספוג ירידה משמעותית במחיר, או לוותר על פטור ממס על דירה שנייה

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

יוצאי 8200 יחויבו לרשום חברות בישראל: ההצעה שמקדמת רשות המסים

ברשות המסים מתגבשת הצעת חוק שלפיה בוגרי יחידות טכנולוגיות של צה"ל שיקימו חברה או מיזם טכנולוגי, יחויבו לרשום אותן בארץ ולשלם בישראל מס במשך עשור ● מומחים: "ההצעה דרקונית ולא חוקתית" ● מנהל הרשות: הפיתוחים מבוססים על ידע שצברו בשירות

איך ישפיע ההסכם עם איראן על הבורסה? / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי הראלי מתחילת השנה - מה צפוי בבורסה עם הכרזת הסכם עם איראן

ככל שההסכם המסתמן ייצב את המצב הביטחוני, תיתכן אופטימיות מחודשת בבורסה בתל אביב, אם כי מדד ת"א 35 כבר עלה במעל 20% מתחילת השנה ואינו נחשב "זול" ● השקל יושפע מביצועי הדולר בעולם, כמו גם מהפרשנות לגבי המידה בה משרת ההסכם את האינטרסים של ישראל ● והאנליסטים מעריכים שהסיכוי להורדת ריבית בישראל גובר

הבניין ברחוב לה גוארדיה 45-35 / הדמיה: ATCHAIN

מנרב ואנשי העיר ימזגו פעילויות בפרויקטים של תמ"א 38 בתל אביב

קבוצת מנרב תרכוש 49% מפרויקט התחדשות עירונית ברחוב לה גווארדיה בתל אביב של אנשי העיר ● בתמורה תעביר מנרב לקבוצת אנשי העיר 49% מפרויקט תמ"א 38, אותו היא מקדמת ברחוב אבן גבירול, ותוסיף 32 מיליון שקל

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; מחירי הנפט יורדים

בורסת פריז מטפסת בכ-2% ● טראמפ מנהל שיחות עם איראן, אך לדבריו הורה לא למהר לחתום על הסכם ● באסיה, טוקיו זינקה בכ-3% לשיא חדש ● מחירי הנפט יורדים בקרוב ל-6%, נפט מסוג ברנט ירד מתחת לרף ה-100 דולר לחבית

חניה בכחול־לבן / צילום: Shutterstock

מצלמות החניה בוטלו, אך מהקנס לא תצליחו להיפטר כל־כך מהר

פסיקת המחוזי נגד מצלמות אוטומטיות איימה לשבש לרשויות המקומיות תעשיית קנסות המגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה, אך גורמים בשטח מעריכים כי האכיפה נמשכת ● הבעיה: כדי לבטל דוח שהופק בניגוד לחוק, האזרח ייאלץ להיגרר להליך משפטי יקר ומורכב מול העירייה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשוק בטוחים: זה מה שנגיד בנק ישראל צריך לעשות היום

מרבית הכלכלנים מעריכים כי לנוכח המשך הפסקת האש מול איראן, בנק ישראל יבחר להוריד את הריבית: "שיקולי ההווה גוברים על אי־הוודאות העתידית" ● מה הסיבות שתומכות בכך, ומה יהיה שיעור ההפחתה המוערך? ● שאלת השעה

גלית חמי / איור: גיל ג'יבלי

גלית חמי, עורכת כלכליסט, פורשת לאחר 18 שנה

טלטלה בעיתון הכלכלי מבית ידיעות אחרונות: אחרי פרישת המו"ל, גם העורכת הודיעה על סיום תפקידה