מצלמות החניה בוטלו, אך מהקנס לא תצליחו להיפטר כל־כך מהר

בחודשים האחרונים הוצפו הרשתות החברתיות בשאלה אחת: "קיבלתי דוח חניה ממצלמה - מה אני עושה?". הסיבה: בפסק דין שפרסם בינואר בית המשפט המחוזי, הוא קיבל את עמדת המדינה, אשר נסמכה על חוות־הדעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, וקבע כי לא ניתן לעשות שימוש במצלמות אוטומטיות שמזהות מספרי זיהוי (LPR) לצורך אכיפת עבירות חניה על־ידי רשויות מקומיות, ללא הסמכה מפורשת בחקיקה. זאת, בשל הפגיעה המוגברת בזכות לפרטיות הטמונה במערכות אלה.

מאז, כל מי שקיבל דוח כזה שואל את עצמו האם הוא זכאי לביטול הקנס - ואם כבר שילם, האם אפשר לקבל את הכסף בחזרה. על אילו קנסות בכלל חל פסק הדין, מה עושות העיריות עכשיו, והאם בכלל ניתן לתבוע? גלובס עושה סדר.

● בעל דירה רצה לבנות ממ"ד, השכן התנגד. מה קבעה המפקחת?
● ללא מינוי שופטים עד סוף 2026? מערכת המשפט עלולה להיכנס בקרוב להקפאה

"מדלגת בין רחובות כדי לעקוב אחרי כלי רכב"

עד להגשת פסק הדין, חלק מהרשויות המקומיות בישראל השתמשו בטכנולוגיית LPR על־מנת לאכוף עבירות תנועה. הטכנולוגיה סורקת את המרחב הציבורי, מזהה את מספרי כלי הרכב ומצליבה את הנתונים עם אפליקציות תשלום על חניה. כאשר המערכת מזהה שרכב חנה בכחול־לבן מבלי לשלם, נשלחת התראה לפקח שמנפיק דוח.

מדי שנה, הרשויות המקומיות מכניסות מיליוני שקלים מקנסות חניה, כשהשיאנית היא תל אביב עם 287 מיליון שקל ב־2025. גם עיריית ירושלים מככבת ברשימה, כאשר הכניסה באותה שנה 95 מיליון שקל. בכפר סבא, לעומת זאת, ההכנסות מקנסות חניה עמדו אשתקד על 11 מיליון שקל.

אלא שעל־פי פסק הדין, עצם השימוש של רשויות מקומיות במצלמות מסוג LPR מגלם פגיעה בפרטיות, שכן למצלמות אלה יכולת לזהות באופן אוטומטי מספרי רישוי של רכבים, לאגור מספרים ולהשוותם למאגרי מידע אחרים שבידי הרשות. בנוסף, הטכנולוגיה סורקת מספר כלי רכב רבים - גם אם לא ביצעו עבירת תנועה - ואוגרת לגביהם נתונים.

לדברי גורם בתחום שנחשף למערכת שהפקחים עובדים איתה, אפשרויות רבות בה לא עומדות בחוק מבחינת שמירה על נושא פרטיות: "הסרטון לא מטושטש, רואים שהמצלמה יכולה לדלג בין רחובות ולעקוב אחרי רכב. יש עיריות שלא שומרות את הווידאו ורושמות דוח על אוסף של תמונות, דבר שלא מעיד על עבירת החניה, שזו עבירה נמשכת".

חלק מהרשויות לא ויתרו על המצלמות

על אף שפסק הדין ניתן בינואר האחרון, גורם המעורה בפרטים מעריך כי לא מעט רשויות ממשיכות לעשות שימוש בטכנולוגיה גם כעת. אלא שעל־פי הגורם, קיים קושי להוכיח את השימוש בה. ישנן טכנולוגיות נוספות בשוק שמבוססות על אנליטיקה למשל, מה שעשוי להפחית את הפגיעה בפרטיות. התוצאה על הנייר: דוחות רבים נראים "כשרים" - גם אם הופקו בטכנולוגיה שנפסלה.

"בסופו של דבר, אדם פרטי תלוי לחלוטין בדיווח של העירייה", מסביר גורם אחר בענף. לדבריו, "סימן אחד שיכול להעיד על שימוש במצלמות LPR הוא למשל שתי מצלמות שמוצבות זו ליד זו, מכוונות לאותו כיוון, לאותו תא חניה - ללא כל הסבר טכנולוגי סביר אחר".

מבדיקת גלובס עולה כי חלק מהרשויות שאכפו בעבר עבירות חניה באמצעים אלה עצרו את הליכי האכיפה לאחר פרסום הפסיקה, בהן עיריית אור יהודה, שמסרה כי "מאז קבלת פסק הדין הופסק השימוש במצלמות LPR", ולדבריה, "הנושא נמצא בבחינה משפטית".

בנוסף, פסק הדין הביא את עיריית נהריה, שלא אוכפת חניה בכחול־לבן באמצעות מצלמות, לבטל מכרז להתקשרות לשם כך, עוד לפני שהוגשו הצעות. "בנהריה לא מתבצעת, ומעולם לא התבצעה אכיפת חניה בכחול־לבן באמצעות מצלמות", נמסר מהעירייה. "ישנן מצלמות לאכיפת עבירות תנועה בלבד".

לעומת זאת, עיריות אחרות הסתפקו בתשובות עמומות שהן פועלות על־פי דין, או שהן יכולות להשתמש בטכנולוגיה כי יושב פקח ועובר על הסרטונים לאחר מכן - עמדה שהרשות להגנת הפרטיות דוחה מכל וכל ככזו המכשירה את הפגיעה.

איך מערערים, ומה עושה הרשות להגנת הפרטיות?

חרף הפסיקה, אם קיבלתם דוח, ובטח אם שילמתם אותו, ערעור שגרתי לעירייה לא יספיק ככל הנראה. גם פנייה לערכאות משפטיות עשויה במקרה זה להיות משימה מורכבת במיוחד, ולא בקשה שגרתית להישפט על העבירה.

כדי לבטל את הדוח צריך להוכיח שהעירייה עושה שימוש במצלמות פסולות, אך לעתים יש קושי בכך. מסלול אחד הוא להגיש בקשה לביטול הדוח בהסתמך על הפסיקה, אך לעתים גם העירייה ניזונה ממידע שמעביר לה הספק שלפיו הכל כשר.

כלי נוסף שיש בידי האזרח הוא הגשת בקשת חופש מידע, שבמסגרתה מחויבת העירייה למסור מידע אמיתי ומאומת. אם הבקשה סורבה, ייתכן כי תידרש הגשת עתירה מינהלית שכוללת ניהול הליך משפטי יקר של חשיפת מסמכים פנימיים וחקירת ספקים - משימה שרוב האזרחים לא ייקחו על עצמם, במיוחד בהתחשב בשיקולי העלות מול התועלת.

גם הרשות להגנת הפרטיות נכנסה לתמונה לאחרונה. לרשות יש סמכויות אכיפה, אמצעים טכנולוגיים ויכולת לדרוש מידע מהעירייה. בסוף חודש אפריל הוציאה אזהרה לרשויות המקומיות שאין סמכות לאכוף עבירות חניה במצלמות אלה כי יש להן יכולות עיבוד נתונים אוטומטיות בהיקף משמעותי לגבי מיקומו של רכב, וכתוצאה מכך לגבי מיקומו של אדם. שימוש כזה לגישתה מהווה עוולה אזרחית העשויה להקנות פיצוי ללא הוכחת נזק.

מהרשות נמסר כי מתקבלות לא מעט פניות בנושא, וכי בשלב זה הן נבחנות. ברשות מבהירים כי רשות מקומית אינה יכולה לצאת ידי חובתה כלפי מי שמבקש לבטל דוח בעקבות פסק הדין בכך שהיא תגיד שהיא פועלת כשורה, ועליה לומר במפורש כי דוח החניה לא ניתן כתוצאה מצילום שנעשה במצלמת LPR. זאת, גם במקרה שהיא שוכרת שירותי ספק חיצוני המפעיל את המצלמות. כמו כן, האחריות היא של הרשות המקומית לוודא שהספק החיצוני עומד בדרישות הדין.