גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

על רקע אי־הוודאות הביטחונית מול איראן והתחזקות השקל לרמות שיא, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל צפויה לסיים היום (ב') את דיוניה ולהכריע האם להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4% או להפחיתה.

● כל עוד הפסקת האש נשמרת: בשוק צופים הורדת ריבית ביום שני
● הלחץ על הנגיד גובר: דרגי המקצוע באוצר קוראים להורדה חדה בריבית

מה הקונצנזוס בשוק

מרבית הכלכלנים מעריכים כי לנוכח המשך הפסקת האש מול איראן, בנק ישראל יבחר להוריד את הריבית. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, סבור כי הריבית תרד ב־0.25%, שכן לשיטתו שיקולי ההווה גוברים על אי־הוודאות העתידית.

זבז'ינסקי מציין כי הריבית הריאלית בישראל היא הגבוהה ביותר בפער משמעותי מבין המדינות המפותחות: "ריבית ריאלית כה גבוהה הייתה מוצדקת אילו האינפלציה הייתה גבוהה, אך בפועל ישראל נמנית עם המדינות בעלות האינפלציה הנמוכה ביותר. ציפיות האינפלציה נמצאות סביב אמצע היעד, גם בטווחים הארוכים. ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ירד ל-1.8% - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021".

לדברי זבז'ינסקי, גורמים נוספים תומכים בהפחתה: מאז החלטת הריבית האחרונה השקל התחזק ב־8% מול הדולר וב־7.4% מול סל המטבעות, שוק הנדל"ן נותר קפוא יחסית, והאינדיקטורים מצביעים על פעילות כלכלית חלשה גם לאחר הפסקת המלחמה, לצד ירידה משמעותית בגרעון הממשלתי. הוא מסכם: "בשונה מהמצב בשנה האחרונה, להערכתנו, העלות של אי־הפחתת ריבית עלולה להיות גבוהה יותר מהסיכון הפוטנציאלי הכרוך בהפחתתה".

גם בלידר שוקי הון סבורים כי מרבית הסיכויים מצביעים על הורדת ריבית, זאת על רקע התמתנות האינפלציה, הירידה בפרמיית הסיכון והייסוף בשקל. לפי יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר, "ייסוף כה חד בשקל מהווה עוגן מסוים לגבי עמידה ביעד האינפלציה".

השפעות המט"ח והביטחון

עם זאת, כץ מציין כי במבט עולמי המגמה נוטה דווקא להעלאת ריבית, בעקבות עליית מחירי הסחורות ובפרט מחירי האנרגיה. במקביל, החשש ממגבלות בצד ההיצע הופך מוחשי, שכן השכר בסקטור העסקי ממשיך לטפס ושוק העבודה נותר הדוק.

לעמדתו, בנק ישראל יבחר להוריד את הריבית, אם כי הוא מסייג: "לא נראה שבנק ישראל ישלב הורדת ריבית עם התערבות בשוק המט"ח (אך זו אפשרות)".

בבנק הפועלים מעריכים כי הריבית תרד, אלא אם ארה"ב תתקוף באיראן. הערכה זו נשענת על שחיקה ניכרת ברווחיות היצואנים בעקבות התחזקות השקל לרמות שיא, רמת הריבית הגבוהה ביחס לעולם והתמתנות בליבת האינפלציה עם צפי לכך שתישאר בטווח מרכז היעד (1%-3%) בשנה הקרובה.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק, מסביר: "על רקע הירידה החדה בליבת האינפלציה אל קרוב לגבול התחתון של היעד (1.5%) ואינדיקציות ראשוניות כי הייסוף החד מתחיל לפגוע ביצואנים, גובר הסיכוי שבנק ישראל יחזור לרכוש מט"ח כדי לתמוך ביעדי המדיניות המוניטרית של הבנק".